עגבניות – יש גם בעיות

בשנים האחרונות מתפתח באמריקה טרנד הולך וגדל: ניצול העגבניות הנפלאות והזולות של הקיץ להכנת עגבניות מיובשות. את העגבניות המיובשות הראשונות, שיובשו בשמש, הכינו בדרום איטליה, שם עגבניות ושמן זית הם מיסודות המטבח. אצלנו, עם הלחות וזיהום האוויר שלנו, לא כל כך מומלץ לייבש עגבניות בשמש, וזה עוד לא הכול.

ובכלל, בהקשר לפירות המיובשים, חשבתם פעם האם מייבשים כיום את הפירות כמו אבות אבותינו, שהיו שוטחים פירות ותבלינים על מחצלת בגינת ביתם ומניחים אותם כך חשופים לכל חיית השדה למשך ימים עד שהפרי מתייבש ונעשה ראוי למאכל, או שמא יש פטנטים מתקדמים יותר.

ובכן, מסתבר שדבר לא נשתנה, למעט הכמויות, שכיום הן מרובות פי כמה וכמה. וגם בארצנו הקדושה למשל - כל הצימוקים שמיבשים אותם כאן בארץ עוברים תהליך יבוש רק בשמש. אבל כל זה קטן עדיין, אל מול מה שמתרחש בשוק העגבניות המיובשות.

עגבניות מיובשות – הן מאכל פופולארי ביותר, המתאים לתיבול עסיסי, ומשמש כחומר גלם נפלא להכנת ממרחים, שקשוקות, וסביר מאוד להניח שאנו נתקלים בו פעמים רבות אף בלא שנהיה מיודעים בכך. העגבנייה כשלעצמה בתהליך גדילתה ואף כשנצרכת אצל הירקן מוחזקת כפרי נקי שאינו נגוע, ולכן אם נשטפה העגבנייה אפשר לאכלה ללא כל חשש ואינה צריכה בדיקה מתולעים קודם אכילתה, אבל העגבנייה המיובשת, לכשרות היא צרה צרורה... והסיבה היא כדלהלן:

ייבוש העגבניות ברוב מדינות העולם, ובפרט בטורקיה, שדרך אגב - רוב העגבניות המיובשות המשווקות בארץ באות ממנה, נעשה באופן פרימיטיבי ביותר. שוטחים את העגבניות בשטחים פתוחים וברוב המקרים בשדות עצמם שבהם גדלו העגבניות, כשהן חצויות מעל גבי משטחי ניילון וחשופים לכל מזיקי המזון, כגון מזיקי מחסן שהם שלל סוגי עש, נמלים, זחלים, ומשפחות רבות של חיפושיות המטילות את ביציהם בתוך העגבנייה, ואם לא די בזה, באו נדמיין מה קורא לעגבניות כשהן מתחילות לתסוס, ועוברות כעין תהליך ריקבון קודם שהן מתייבשות, תתארו - את כמויות הענק של זבובי התסיסה (זן הזבובים הנמצא בקרבת פחי הזבל) שעוטים על העגבניות, ומשאירים בהן את עקבותיהם ומטילים את ביציהם, ולהזכירכם - גלמים של זבוב התסיסה מצריכים ידע מקצועי ביותר כדי לזהותם, לאדם רגיל הם נראים כאחד מגרעיני העגבנייה.

העגבנייה כשהיא מתייבשת היא מצטמקת מאוד ומתקפלת ונעשית שכבות שכבות שבהן מוסתרים כל חרקי המזון, כך שנמנעת אפשרות לנקותה, שהרי גם אם נשטוף אותה ונשפשף היטב עדיין כל התולעים מכונסים בתוכה בלי יכולת לצאת, כך שהניקוי החיצוני שנעשה לעגבנייה קודם שנארזת בוואקום אינו מועיל כלל.

מבדיקות חוזרות ונשנות שנעשו לעגבניות המיובשות הוברר כמעט ללא כל ספק - שאי אפשר לנקותן. בבדיקה האחרונה שנערכה לחצי ק"ג עגבניות מיובשות לאחר השטיפה במים קרים נמצאו 2 חרקים, כשחזרו ונשטפו במים חמים נמצאו 6 חרקים, ושוב נשטפו במים חמים ונמצאו עוד 5 חרקים, ושוב ונשטף ושוב נמצאו תולעים, כך שבממוצע של חצי ק"ג עגבניות יש יותר מעשרים חרקים.

בשבילכם - הסיפור דומה כמעט בכל הפירות היבשים, ובפרט! בצימוקים, שלאחר הייבוש הם נעשים מצומקים עם הרבה קפלים שבהם מוסתרים החרקים, העדיפו את הייבוש בתנור שבו אין חדירה לחרקים בתהליך הייבוש. ובכן, אל תתפשרו, חפשו אותם על המדף.

תודתנו להרה"ג ישי מלכא, ממשגיחי הבד"צ, שהכניס אותנו בסוד הממצאים.