שיפקה, סודני, שאטה ושאר פלפלים

רקע

הפלפל גדל על עץ בעל גזע וענפים שנראה כשיח. ובמקורות אף מאוזכר שטעם ענפיו זהה ממש לטעמו של הפרי. לפלפלת מינים וזנים רבים, החל מהפלפל המתוק וכלה בסוגים רבים של פלפל חריף חלקם אדומים או ירוקים ואפילו צהובים או שחורים. וכבר בזמן חכמינו בעלי התלמוד הוזכר הפלפל כפרי שנוהג בו דיני ערלה ובלבד שיהיה הרגילות לאוכלו כשהוא לח ולא כאבקה יבשה.

גם בארצנו תופס הפלפל מקום של כבוד כאשר רוב התוצרת הגדלה בערבה בשטחים של עשרות אלפי דונמים הינה זנים שונים של פלפל המיוצאים לחו"ל. אבל כך או כך בין אם הוא גדל בארץ או לחילופים בחו"ל צריך לתת תשובה ברורה מדוע הפרי הזה לא אסור באכילה שהרי נחשב כעץ שהוציא את פירותיו בתוך שלש השנים הראשונות לנטיעתו.

שאלה זו העסיקה את הפוסקים הקדמונים והאחרונים, והעיקרון המנחה לקבוע כיום אם נוהג בפלפל דיני הערלה תלוי מאד באופן הגידול והזן. למשל בפלפלים החריפים בהם ניתן לקבל תוצרת מיד בשנה הראשונה בו ניטע העץ, ולא זו בלבד חיי העץ אינם ארוכים יותר משנתיים שלש וזאת משום שכמות וטיב הפירות באותם הצמחים הולכת ופוחתת, ובנוסף הצמח מפתח מחלות, ולכן חקלאים המגדלים פלפל בצורה מסחרית עוקרים את הצמח לאחר שנה וזורעים מחדש בכדי למנוע ירידה ביבול. מחמת זה נחשב צמח הפלפל כירק ולא כפרי, שהרי שונה הוא בטבעו מעץ שבדרך כלל מאריך ימים ואינו נותן את פירותיו מיד בשנה הראשונה לחייו. ולכן לא נוהג בו דיני ערלה. לכן פלפל ה"שאטה" (פלפל אדום בעל מראה דק וארוך שניתן בדרך כלל בתחמיצים למינהם), וכן פלפל השיפקה המוכר לכולנו כחברו של הפלאפל והשווארמה לא נוהג בו מעיקר הדין דיני ערלה.

הבעיה בצמח פלפל ה"סודני"

בצמח פלפל ה"סודני" (בדרך כלל נמכר כפלפל אדום חריף ויבש) שיכול להאריך ימים יותר משלש שנים, ולדעת חלק מהפוסקים נתון זה מחשיבו לעץ גמור. אמנם, הבעיה אינה קיימת כל כך בתעשייה המסחרית שהרי החקלאים אינם חפצים בחייו הארוכים של צמח הסודני מחמת שנעשה חריף מידי לטעמם של הקליינטים ולא ניתן לשווקו, כך שגם נתון זה מחשיבו כצמח שלא נוהג בו דיני ערלה. מנגד, יש טענו שכיון שמצוי שהצמח יחיה יותר משלש שנים נחשב מין זה כעץ גמור ונוהג בו כל דיני הערלה, לפי דעה זו יש המהדרין לצרוך פלפל סודני המיובא מחו"ל, אף שערלה נוהגת גם בחו"ל, בכל אופן יש יותר מקום להקל במקום שהפוסקים מסופקים בזה. אגב, חלק מכשרויות המהדרין משווקים פלפלים המיובאים מחו"ל בלבד. מכל מקום דעת מרן זצוק"ל בכחא דהיתרא מכמה וכמה טעמים שהפלפל, אפילו הסודני, נחשב כצמח שאין נוהג בו דיני הערלה ודינו כדין החצילים והפסיפלורה שפרי האדמה הם.

לעומת זאת, הפלפל המכונה 'שחור' או 'לבן' גדל על צמח מטפס המגיע לגובה של ארבע מטרים ויותר, ומוציא את פירותיו רק לאחר ארבע שנים, נתון המחשיב כעץ, אלא שכל עוד הוא משווק רק לאחר שהפרי הירוק מבושל ולאחר מכן מיובש עד שמקבל מראה שחור, או לבן על ידי שקולף הפרי לפני הייבוש, אין נוהג בו דיני ערלה, למרות שאם העץ היה מוציא מינים הנאכלים לא כתבלין מיובש היה בעייתי מאד מחמת הייחורים החדשים שהעץ מוציא שעליהם גדלים הפירות .

המלצה

גם אם אתם רגועים שלא נכשלתם עם הפלפל באיסור ערלה, אל תהיו בטוחים שלא תסתבכו עם התולעים שבהם. הפלפלים החריפים נגועים מאד בעיקר באזור העלי הכותרת, גם השיפקה, הנמכר כפרי כבוש, נגוע בתוכו וחובה לפתוח אותו ולהוציא את כל תכולת הגרגירים הקטנים שבתוכו קודם האכילה.

עוד באותו נושא:

בעד ונגד: היתרונות והחסרונות של הפלפל החריף