ביצת ההפתעות

לנו, צרכני האוכל הכשר והמהודר, כבר פשוט וברור מזמן, שהאוכל אותו אנו רוכשים הוא לא רק כשר אלא אף גם נקי ובריא שבעתיים ממקבילו הבלתי כשר. וזאת אף כשהמקבילה מצויה תחת פיקוח של תקן בריאות או איכות כל שהם. מתברר שמאחר הבדיקות והבילוש הבלתי פוסק של המשגיחים אחר הכשרות, נזהרים בעלי העסק גם לבל ייתפסו בכיעורים אחרים.

קחו למשל כדוגמה את כל נושא ההדברה, בעוד גופי הכשרות נותנים דגש שההדברה תכלול בתוכה את כל מזיקי המחסן ואפילו הקטנים ביותר, כעש הקמח וכדומה, שאר גופי הבריאות אינם מדגישים זאת ומחייבים הדברה רק לתיקנים ולמזיקים הגדולים. או למשל בעוד אנו מקפידים שהקטניות הרגישות להתלעה, כדוגמת השומשום והאורז וכדומה, יאוחסנו במקום קריר בכדי למנוע התלעתם,  גופי הבריאות יעמדו על זה שהם יאוחסנו במקום חמים ויבש, אף שהשומשום והחומוס יתליעו בלא שיהיה מי שיבדוק אחריהם ויברור אותם.

האוכל הכשר בריא יותר מפני שאנחנו יודעים דברים שגופי הפיקוח השונים טרם גילו ונשמעים לדברי חכמינו שאסרו לאכול דברים שיש בהם משום סכנה, כשום, בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה, שיש בהם סכנה מוחשית למחלות חשוכות מרפא, וכפי שהעיד על כך בדורנו האדמו"ר מצאנז זצוק"ל בעל ה"דברי יציב".

כדי להבין נקדים מעט: הגמרא החמירה בביטויים חמורים לגבי האוכל שום, בצל או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. למעשה, כמעט כל הפוסקים הסכימו פה אחד ששום או בצל קלופים ששהו במשך הלילה אסורים באכילה, אבל על ביצה קלופה חלוקות הדעות. יש המצדדים שהאיסור חל רק על ביצה מבושלת ולא על ביצה חיה, ויש האוסרים את הביצה החיה רק אם הופרד החלמון מהחלבון, אך מכיוון שהסכנה כאן חמורה מאוד, הורו הפוסקים ובראשם מרן מאור ישראל זצוק"ל להחמיר בכל ביצה קלופה, ואף נוזל ביצים המשמש בעיקר לתעשיית המזון, שאם שהו למשך הלילה שאסור לאכול אותם. אמנם - אם עירבו את הביצים עם מלח או שמן וכדומה באופן שטעמם ניכר בביצים, פגה הסכנה ומותר להניחם כך קלופים למשך הלילה.

נזכיר שבמקומות שבהם הכשרות איננה מהדרין, כלל לא בטוח שנזהרים בזה, ויתכן מאוד שתאכלו שום, בצל או ביצה קלופים שעברו עליהם הלילה, בלא שיערבו אותם עם מלח או שמן.

נוזל ביצים - המצאה פשוטה וגאונית, של מפעלים המערבבים בעבורנו את הביצים, כדי ליתן פיתרון קל למאפיות או קונדיטוריות הצורכות כמויות גדולות של ביצים טרופות ורוצים לחסוך מעצמם את הזמן של פתיחת הביצה ובדיקתה. גם מסעדות רבות משתמשות בנוזל הביצים כדי לטגן חביתות במהירות הבזק. אלא שגם הליך ייצור הנוזל מצריך פיקוח כשרותי, החל ממיון הביצים, כדי שלא יתערב בנוזל הביצים נוזל מביצים שבורות, שקיים בהם חשש גדול של היווצרות תולעים, וכלה בבדיקת הביצה שלא ימצא בה דם. אך כדי להצילה מאיסור לינת לילה גופי כשרות המהדרין מערבים בנוזל המשמש לאפיית הבורקס ושאר המלוחים בין 1% ל-2% מלח, ובנוזל המשמש את אפיית המתוקים כרוגלך וכדומה מערבים בין 2% ל-4% סוכר.

ביצים קשות משומרות - כיום שתעשיית הכריכים והטוסטים התפתחה, והדרישה לביצים קשות גברה, קמה תעשייה שלמה המשווקת ביצים מבושלות כשהן קלופות או כחביתות. במקומות שבהם הכשרות היא ברמת בד"ץ, עוברות הביצים תהליך של השרייה במי מלח עם שאר תוספי טעם, עד שכל חלקי הביצה ואפילו הפנימיים ביותר סופגים את טעם המלח והתוספים, ובכך יוצאת מאיסור לינת הלילה. מה גם שהביצים נחשבות כ"ערב עמהם מלח", שהרי מושרות הן בתוך המי מלח.

אגב, "שעבר עליו הלילה" - שבו המזיקים משתלטים על הביצים הקלופות, האם פירושו שעבר את נקודת חצות הלילה, שהרי לדברי המקובלים עד חצות הלילה ה"דינים" שולטים, ומחצות ואילך כבר נחשב כבוקר, כך שאם אחרתם בלימודכם ורק סמוך לחצות הלילה התפניתם לטגן חביתה אלא שבעוד אתם מתעסקים עם הביצה עבר חצות הלילה, יחשב הדבר כעבר עליו הלילה, או שמא הזמן שנחשב כ"עבר הלילה" הוא זמן עלות השחר כזמן המחייב נטילת ידיים בבוקר מפני רוח הטומאה, כך שאם השכמתם קום להכין את צרכי השבת והשום נקלף קודם עלות השחר השום ייאסר לאחר עלות השחר, ואכן היו שהורו כך והיו שהורו כך, למעשה – הזמן שקבעו הפוסקים שיחשב כעבר הלילה דווקא אם שהו השום או הבצל והביצה מהזמן שקודם חצות עד עלות השחר.