אוכלים בריא. ומה עם התעמלות?

החשיבות בשמירה על תזונה נכונה, ברוך ה, תפס תאוצה אדירה בקרב הציבור בשנים האחרונות. אכן, אין כמו קמח מלא, דבש, פירות יבשים, גבינה לבנה ואורז מלא, לשמירה על הבריאות. עם זאת, יש לדעת שאורח חיים בריא אינו יכול להיבנות רק על תזונה נכונה. אדם שחשקה נפשו בבריאות טובה באמת, צריך לחולל שינויים נוספים בהרגליו. בשלב הראשון, ובמיוחד כאשר מדובר באנשים תשושים וחולים, כדאי להיעזר בעיסויים המשחררים מתחים ומשפרים את זרימת הדם. פיזיותרפיה יכולה גם היא לתרום לשיפור הכללי. כאשר האדם מסוגל לפעילות נמרצת יותר אפשר להתחיל בפעילות גופנית בהתאם ליכולת המשתפרת. שני הדברים העיקריים והחשובים ביותר לתיקון הבריאות, מלבד התזונה, הם: פעילות גופנית ושינה מספקת ובשעות הנכונות. לא ניתן לצפות לנסים ונפלאות רק משינוי של הרגלי התזונה ללא שיפור גם בשני תחומים אלו.

פעילות גופנית

מחקרים רבים קושרים כתרים לפעילות הגופנית וטוענים שהיא מועילה בריפוי של כל מחלה יותר מכל תרופה. זה לא סתם בריא - אין לכך שום תחליף בתחזוקת הבריאות, וחשוב שנזכור זאת.

כל פעילות היא רצויה וטובה, מלבד ריקוד אירובי שעלול להיות מסוכן לגב. יש, כמובן, סוגי פעילות המועילים יותר מאחרים, אך הדבר החשוב מכל הוא לעסוק בפעילות האהובה עלינו ביותר - יוגה, שחייה, רכיבה על אופניים (שהיא בעייתית בגלל צורת הישיבה), ריצה (חובה בנעליים בולמות זעזועים או על חול רך), או כל פעילות אחרת. ההנאה מן הפעילות מוסיפה לתועלתה. שעמום וסבל לא יתרמו הרבה. פעילויות שקטות, כגון יוגה, אינן יכולות לבוא במקום פעילויות נמרצות המפעילות את הלב והריאות לזמן ממושך יחסית, אך הן מועילות כפעילות נוספת. יש להיזהר מלהגיע לתשישות גמורה עקב הפעילות - עלינו להקשיב לגוף ולנוח כשאנו מתעייפים. את הכושר הגופני יש להעלות במתינות, על מנת שלא לגרום לעצמנו נזק. אנשים הסובלים מבעיות לב ולחץ-דם חייבים להתייעץ עם הרופא שלהם לפני שהם מתחילים בפעילות, ויש להתחשב בתחושה שמכתיב הלב החולה. כיוון שהתזונה תורמת לירידת לחץ-הדם ולשיפור מצב הלב, וכן להפחתה הדרגתית בתרופות, הרי ברור שהפעילות יכולה לעלות בהדרגה.

הפעילות הטובה, הפשוטה והמומלצת ביותר, היא הליכה נמרצת המפעילה את הלב והריאות. הזמן הטוב ביותר להליכה מהירה ונמרצת הוא בבוקר, מיד עם הקימה, במשך 40 עד 60 דקות לפי הכושר, אך רצוי לנצל כל הזדמנות נוספת להליכה. במקום לנסוע מרחקים קצרים ברכב, עדיף ללכת. במקום להשתמש במעלית, עדיף לעלות במדרגות. כל הפעלה של הגוף, המזרזת את זרימת הדם ואת חילוף החומרים, עוזרת בניקוי הגוף ומעלה את כושרו ואת חסינותו. ההליכה האידיאלית היא ברגליים יחפות על חול רך, הגורם לעיסוי של כפות הרגלים ומשפיע לטובה על אברי הגוף הפנימיים, כמעט כמו בעיסוי רפלקסולוגי.

הליכה נוספת בערב צריכה להיות נינוחה ופחות נמרצת, שלא להעלות יותר מדי את האדרנלין , ואת המלטונין, המדכא את הורמון השינה (בכך עלולים לשבש את שעת השינה). מובן שגם כל פעילות נמרצת אחרת מקומה הנכון והטבעי הוא בבוקר.

אפשר להתחיל בהליכה איטית לפי המצב האישי, ועם העלייה בכושר לזרז את קצב ההליכה ולהאריך את משכה. נעלו נעליים רחבות, קלות ורכות. הקפידו לא ליישר לגמרי את הברכיים כשהרגל נשלחת לפנים ולא לכווץ את הבטן. את הכתפיים השאירו נמוכות וחופשיות, העורף ארוך כלפי מעלה, אך לא נוקשה, והידיים נעות בחופשיות.

שינה

לשינה מספקת ובשעות הנכונות נודעת חשיבות עצומה. חוסר שינה כרוני, או בשעות בלתי מתאימות, הוא אסון לבריאות לא פחות מתזונה גרועה או מחוסר פעילות גופנית. בספר "גזלני השינה" מפורטים מחקרים רבים שבדקו את חשיבות שעות השינה, והגיעו למסקנה שיש להן השפעה מכרעת על הבריאות.

בבואנו לבדוק מה מתאים ונכון לנו מבחינה בריאותית, כדאי תמיד לחשוב כיצד היינו נוהגים ללא ההתקדמות הטכנולוגית. בטכנולוגיה אין משהו רע בהכרח, אלא שהמבנה הביולוגי שלנו לא השתנה עם הטכנולוגיה, והמנגנונים בגופנו פועלים כפי שפעלו לפני מאות ואלפי שנים. כיוון שכך, השעון הביולוגי, המתזמן את פעילותן של כל הבלוטות והמערכות בגופנו, נשאר מותאם לשעות הזריחה והשקיעה.

כבר הזכרנו במאמרים הקודמים, כי שעות הפעילות הטובות של מערכת העיכול הן ביום, ושל המערכת החיסונית בלילה, ומכאן החשיבות הגדולה של אכילה נכונה בשעות היום ושינה מספקת בשעות החשיכה. רק הליכה מוקדמת לישון - לא יאוחר מהשעה עשר בערב, ומוטב מוקדם יותר - מאפשרת למערכת החיסונית לפעול במיטבה בלילה. רצוי לישון שמונה שעות בלילה.

השינוי של הרגלים אלו אינו מתרחש ביום אחד, אם כי התחלת השינוי בתזונה גורמת לעיתים קרובות לעייפות גדולה בשעה מוקדמת, וכל מה שצריך הוא לא להתאמץ להישאר ערים. כדאי לשים לב לא "להתגבר" על העייפות עם ערב, כי כך לפעמים מאחרים את השינה בשעתיים נוספות (בגלל מחזוריות הפרשת המלטונין).

שינה במשך היום מפריעה בדרך כלל לשנת הלילה ומאחרת אותה, ולכן אינה מומלצת. שינה קצרה אחר הצהריים יכולה לאחר את שנת הלילה בשעתיים, שהן חשובות ומועילות לבריאות הרבה יותר. מובן שלאנשים בריאים לא יקרה אסון אם ילכו לישון מאוחר מדי פעם, חשוב יותר הוא ההרגל היום-יומי. במצבי בריאות בעייתיים חשוב הרבה יותר להקפיד על שעות השינה.

אמבטיות שמש

עם הירידה בכמות האוזון באטמוספירה החשש מפני חשיפה לשמש התפתח להיסטריה של ממש. מחמת הדאגה, שאכן יש לה בסיס, מטיפים היום להינזרות מוחלטת מן השמש, אך יש להעמיד דברים באיזון הנכון. ברצוני להפנות את הקוראים לספר "אור השמש" של ד"ר זיין ר. קים. זיין מביא שפע אסמכתות ממחקרים שנערכו במשך שנים רבות, אשר הוכיחו שבמצבי מחלה ניתן להפיק תועלת רבה מחשיפה יומית מבוקרת לשמש, של כל הגוף או של מרביתו. מהמחקרים עולה כי אמבטיות שמש מועילות מאוד גם לתחזוקת הבריאות אצל הבריאים. הוא מזהיר שחשיפה לשמש נעשית מסוכנת לא רק כאשר מפריזים בה, אלא גם כאשר חסרים בגוף ויטמינים ומינרלים, המגנים מפני נזקי השמש, ובעיקר כאשר צורכים מזון עתיר שומן וקפה, כיוון שהם יוצרים רדיקלים חופשיים המגבירים את נזקי הקרינה.

אמבטיות שמש, בשילוב תזונה טבעית, עשירה ומאוזנת, מוסיפות רבות לבריאותנו, כל עוד איננו גורמים לעור להאדים. המטרה אינה להשתזף, על אף שבמשך הזמן העור מקבל מעט צבע. על החשיפה להיות איטית ולעלות בהדרגה, בהתאם לסוג העור, לצבעו ולעצמת הקרינה. זיין מזהיר מפני שימוש בקרם הגנה, משום שהוא מאפשר להיות בשמש זמן רב מדי ללא כוויה, ובכך לחשוף את הגוף לסוגי קרינה מסוכנים יותר, הגורמים נזקים ישירים למערכת החיסונית.הוא מסביר את התהליכים הביולוגיים המתרחשים בעקבות החשיפה לשמש, וכיצד הם עוזרים בהורדת כולסטרול ולחץ-דם ובריפוי מחלות לב, סוכרת, מחלות זיהומיות שונות, סרטן מסוגים שונים, צהבת יילודים, פסוריאזיס, דיכאון, ארטריטיס ועוד. החשיפה לשמש משפרת את הנשימה, מביאה להרפיית מתח, מאזנת יצירת הורמונים, מחזקת שרירים, ומעל לכל מחזקת את המערכת החיסונית.

הוא מסביר שבלוטת הפיניאל במוחנו, האחראית לייצור המלטונין ובעקבותיו לייצור הורמונים רבים נוספים, מקבלת את הגירוי לפעולתה מאור השמש, בעיקר דרך העיניים. לכן, גם לא מומלץ להרכיב משקפי שמש, החוסמים את האור הנחוץ להפעלת הבלוטה. אור זה, אגב, גם מחזק את העיניים.

מקלחות קרות

נא לא להיבהל - ישנן דרכים להסתגל למים הקרים, ואף ליהנות מהם. הזמן המתאים למקלחת קרה הוא רק בבוקר, ורצוי אחרי הליכת הבוקר. מטרתה להמריץ את מחזור הדם המגיע לעור, ובכך לעודד את הזנת העור ואת פליטת הפסולת דרכו. הדבר גורם לעור להיראות רענן ובריא. המקלחות הקרות מפחיתות את רגישות הגוף לקור, מחסנות אותו וגורמות לתחושה של חום ואנרגיה.

אין לעשות מקלחות קרות כאשר יש תופעות ניקוי ומרגישים לא טוב. במצב זה הגוף כבר נתון במאמץ מיוחד ולא כדאי להכביד עליו.

ההסתגלות למקלחות קרות גוברת עם השיפור הגופני בעקבות התזונה, הפעילות הגופנית והשינה הטובה, ולכן לא תמיד כדאי להתחיל עם המקלחות הקרות מיד, בייחוד לא במצבי חולשה. אפשר להתחיל בשפשוף הגוף במגבת קטנה ספוגה במי ברז קרים, ומי שמעדיף יכול להתחיל במקלחת פושרת ולקרר את המים כל יום יותר. מקלחת קרה וחמה לסירוגין מועילה גם היא, בתנאי שמסיימים תמיד במים קרים. הדרך הפשוטה ביותר היא להתחיל עם המקלחות הקרות בקיץ ולהסתגל לאט להתקררות המים בסתיו ובחורף. לאחר המקלחת יש לשפשף היטב את העור במגבת יבשה. אנשים שנוטים למתח בצוואר ובכתפיים צריכים להימנע בהתחלה ממים קרים באזורים אלה כדי למנוע התכווצויות.