בין המשכן והשבת

פרשת ויקהל פותחת במילים: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם, אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם". בפרשות הקודמות קראנו על כך שהקב"ה מצווה את משה לאסוף מהעם תרומה כדי להקים את המשכן. בהמשך הובאו גם המידות של כלי המקדש השונים, ודרכי עשייתם. כעת, כאשר מקהיל משה את כל העם, היינו מצפים שיפתח בדברים הקשורים למלאכת המשכן. אולם משה בוחר לפתוח בעניין שנראה לא קשור כלל, שמירת השבת: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש – שבת שבתון לה'". רק לאחר פתיחה זו הוא ממשיך לדבר על ענייני המשכן. ויש לשאול, מה מקומה של שמירת השבת קודם הציווי של בניית המשכן?

חז"ל מלמדים אותנו שיש קשר אמיץ בין השבת ובין המשכן. כידוע, בשבת חל איסור עשיית מלאכה. בניגוד לדעה הרווחת בציבור, התורה לא אסרה לטרוח בשבת, אלא עשיית מלאכה בלבד. כך נמצא שאסור לאדם להבעיר גפרור, אף שזו מלאכה קלה, ועם זאת מותר לו להגיש סלטים ומזון במגשים כבדים, ולהתרוצץ הלוך ושוב – גם אם יתעייף בשל כך. כיצד נדע מה מוגדר מלאכה ומה טרחה?

לשם כך נסמך הציווי על שמירת השבת למלאכת המשכן, ללמדנו שכל המלאכות שנעשו במשכן – הן האסורות בשבת. במשכן נעשו 39 סוגי מלאכות הקשורות לתחומי יצירה שונים: מלאכות השדה, בישול, ציד, עיבוד עור, בניין, כתיבה ועוד. חיבור פרשת השבת לפרשת המשכן יצר שפה משותפת להגדרת המלאכות האסורות בשבת.

אולם ברובד הפשט, הקדמת פרשת השבת לפרשת המשכן היא משום שמשה רבנו ציווה את העם להפסיק את מלאכת בניית המשכן במהלך השבת. אך לכאורה זהו דבר תמוה; הרי מדובר כאן במלאכת קודש וההיגיון אומר שכל מלאכה שנועדה לשם שמיים דוחה את השבת. מדוע, אם כן, הורה משה להפסיק את העבודות בשבת?

שמירת השבת חשובה כל כך, כיוון שהיא עדות לאמונה כי הקב"ה ברא את העולם. "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ". השבת היא הסימן. כמו שהקב"ה שבת מיצירתו ביום השביעי, כך כאשר אנחנו שובתים ממלאכתנו ביום השביעי אנו מעידים למעשה שהקב"ה ברא את העולם, ולא כפי שרבים חושבים שהעולם נוצר מאליו. איננו מצהירים זאת במילים בלבד, שהרי לדבר זה דבר קל. השבת דורשת מאתנו את ההצהרה בפועל: לשבות ממלאכה. רק היעדר יצירה היא העדות הנאמנה על בריאת העולם.

לכן מובן מדוע השבת יקרה וחשובה כל כך ביהדות, שכן בחילול שבת האדם מכריז למעשה שאינו מאמין בבריאת העולם. המסר החשוב הזה, הטמון בשמירת השבת, מלווה גם את בניית המשכן. משה מורה לבני ישראל לחדול מההתעסקות בצרכי המשכן בשבת, מכיוון שיש ערך חשוב יותר מבניית המשכן: האמונה הבסיסית בבריאת העולם. זהו הערך הבסיסי ביותר שעל היהודי להאמין בו. לכן כאשר מצווה משה את בני ישראל על בניית המשכן, הוא מקדים ומזהיר אותם שלא לפגוע בקדושת השבת, אפילו לצורך בניית בית ה'.

ואם כך הם הדברים לגבי בניית המשכן, קל וחומר אנחנו, שעסוקים אנו בענייני העולם במהלך כל השבוע, נתחזק בשמירת השבת וניצוק בה את התכנים הרוחניים הראויים לה: חיזוק התא המשפחתי, השתתפות בשיעורי תורה ולימוד הלכות שבת. שבת שלום.

נערך מתוך הרצאת הרב באתר הידברות