והייתם נקיים

בפרשתנו מובא החשבון המפורט שהגיש משה רבנו בפני כל ישראל, אודות התרומות שהגיעו למלאכת המשכן.

כתב הכלי יקר על הפסוק: "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה", כי על אף שעם ישראל לא בקשו דין וחשבון, משה רבנו יזם זאת מדעתו, כדי לרחוץ בניקיון כפיו לבל יחשדוהו שלקח משהו לעצמו. לכך נאמר: "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" - מתוך הוראתו ורצונו העצמיים. וכן נאמר "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב, כב) ולמדו במשנה (שקלים ג, ב) מפסוק זה כי "אדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום".

והנה במגילת רות מסופר: "וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה". בועז נשא את רות, הגיורת המואביה, אף על פי שהיו רבים שריננו אחריו כי הנה השופט הגדול בישראל, אשר הגיע לגיל מופלג בשנים, חמד את יופייה של מואבית ונשאה לאשה שלא כהלכה. ולא היו יודעים את הדין כי רק מואבי נאסר בתורה לבוא בקהל גם אם יתגייר, אבל מואבית שהתגיירה כהלכה - מותרת.

ולכאורה יש לתמוה על מעשהו של בועז הצדיק, שהרי הלכה זו עדיין לא נתפרסמה ברבים, וכיצד לא חשש בועז למראית עין כמו שחשש משה רבנו?

ובפרט שהצטווינו בכמה וכמה מצוות שלא לגרום לבני אדם לחשוד בנו בעבירה משום מראית העין. למשל, אסור לתלות בשבת בגדים לייבוש אף על פי שכובסו לפני השבת, כדי שלא יחשוד הרואה שמא התולה כיבס בשבת. והטעם לכך הוא כדי לא לגרום לתחושה בעולם שיש כאן אדם שלא שומע להוראותיו של הבורא יתברך ח"ו. ואם כן, לא כבודו האישי של האדם נמצא כאן על כף המאזניים, אלא כבוד שמים. מדוע אם כן לא חשש לכך בועז?

בספרו 'שורש ישי' על מגילת רות (עלה סב) למד מכאן רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט 'לכה דודי', שאדם המקיים מצוה אינו צריך להתחשב בשיח של שוטים ועמי הארץ. כיוון שכאשר אמרו "צריך לצאת ידי הבריות" – התכוונו רק לבריות אשר נתן להם א-לוקים מדע והשכל, אבל לא שיצטרך להיות אחראי לכל ויצטרך לצאת ידי חובתו גם מאיש שלא למד ושנה.

וכוונתו ברורה, שיש לחלק בין דבר מצוה המוטל על האדם לקיימו, לבין מעשה אחר. כאשר על האדם לקיים מצוה, כגון להתפלל תפילת מנחה בצד הרחוב לפני שיעבור זמן התפילה, או להחליף את הלבוש ללבוש צנוע, או להתחיל ללכת עם כיפה - אינו צריך לחשוש כלל לדיבורי האנשים שמסביב. ולכן בועז, שהיה הגואל ככתוב בפסוקים, וקיים מצוות אהבת הגר ומצוות חסד גדולה, התעלם מדיבורי הפתיים שאינם בקיאים בהלכה ונשא את רות לאישה. אבל כאשר מדובר במעשה שאין בו מצווה, ועלול לגרום שיחשדו בו שאינו נוהג כראוי, הרי על זה נאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל". משום כך כאשר משה רבנו סיים את איסוף התרומות מבני ישראל, פרסם בפני כולם חשבון מפורט של כל אשר נתרם, לבל יחשדוהו.

ומדברים אלו נלמד אף אנחנו להיות רגישים לראיית הזולת, ועם זאת לשמור בעוז ובגאון על הלכות התורה, ובכך לקדש שם שמים בכל עת ובכל מקום. שבת שלום.