מלך הדיסקו

אליה אריאל, 31, נולד וגדל בהוד השרון, עבר מספר בתי ספר ולבסוף סיים בגרות בתיכון מוסינזון. עד כאן סיפור שגרתי של כל ילד טיפוסי. אז זהו שלא. "הכל התחיל בסוף כיתה י"ב", מספר אליה. "תמיד דאגתי  לרכז את כל המסיבות. ארגנו כמה מסיבות עד שמצאנו את חוף דוגית בטבריה ואימצנו אותו. התחלנו להזרים לשם אנשים. עשיתי מסיבות רגאיי במשך כל תקופת השרות הצבאי, כל שבת. שם התחלתי לצמוח בפן היחצנ"י והמוזיקלי שלי. הג´אנר שאימצתי לעצמי ודחפתי אותו מאוד בארץ הוא המוזיקה השחורה למרות שעשיתי גם מסיבות רטרו, היפ הופ, רגאיי ישראלי ושנות השבעים.

בשנת 1995 ,סמוך לרצח רבין, אני מתחיל להפיק מסיבות בעצמי ולהשכיר מועדוני רגאיי. כשהשתחררתי מצה"ל התחלתי לעשות מסיבות בתל אביב. היה לי חלום ילדות. אהבתי מאוד את תקופת שנות השבעים, את להקת אבבא, את מייקל ג´קסון ולא היה מקום אחד בארץ שסיפק את המוזיקה הזאת. באותה תקופה כולם דהרו אל הטרנס, הטכנו וההאוס. מוזיקת שנות השבעים היתה זרה ונתפסה כלא שייכת. כשהסתובבתי ליחצן את המסיבות שלי ברחובות, הסתכלו עליי כמו על חייזר. מבחינה ויזואלית לא השתייכתי לחיי הלילה הזוהרים. פריק לא יכול להיכנס לסצינת הלילה אם אין לו קוצים על הראש וג´ינס של ורסצ´ה. אנשים חשבו לעצמם "אנחנו בקרחנה שלנו מה אתה מביא לנו את זה". אבל לי לא היה אכפת. אהבתי את המוזיקה. היא נתנה לאנשים אווירה מאוד שמחה, מאוד פשוטה ופורקן גדול נטול סמים. חוץ מבלונים של גז צחוק, שאני לא יודע אפילו אם זה היה פלילי באותה תקופה".  בתחילת הדרך הגיע למסיבותיו של אריאל קומץ של אנשים, ומשבוע לשבוע המסיבות תפסו תאוצה. הוא פתח ליין מסיבות משלו ועבר בין המועדונים המדוברים ביותר בסצינה התל אביבית. החל מ"הפינגווין", דרך "השחיתות", "הפלסטיק" ו"הלימון" שם היה הראשון שעשה ליין רטרו.

אליה מספר כי אחרי הפיגוע בדולפינריום היתה נפילה בכל חיי הלילה של תל אביב. "בעלי מועדנים סגרו את המועדונים שלהם. בשלושת החודשים שאחרי, הפסדתי המון כסף. היו ימים שפתחתי מועדון בשביל 20 איש. אבל השיקולים שלי תמיד היו לעשות טוב לאנשים, כך שלמרות שהפסדתי כסף לא יכולתי למנוע מהם את הטוב והשמח, אם כבר הם החליטו לצאת מהבית". מאוחר יותר מגיע מלך הדיסקו ל"תמרס לאונג´", ואז, לאחר שמונה חודשים, הוא תקע יתד ב"גת רימון" תחת הכותרת "שבת בגת". בין המתארחים במסיבותיו ניתן היה למצוא את סאבלימינל, כשהיה עוד רק בתחילת הדרך והופיע אצל אליה ללא תשלום, כלא 6 שכיכבו גם הם על במותיו הרבה לפני הפריצה הגדולה שלהם, להקת אלקטרה, צביקה פיק, איתמר כנען, סילבר דון וצ´ולו (זמרי רגאיי) ועוד אמנים רבים.

בד בבד, עם ההצלחה המסחררת וההכנסות הזורמות מתחיל מיודענו הסלב לחוש את אותה תחושה מוזרה שחווים כל האנשים המגיעים למטרה ומסמנים וי. "במסגרת היש לי הכל התחלתי לגלות שאין לי כלום. הכסף לא דיבר אליי, ההצלחה היתה מהנה אבל כשאתה הולך לישון בלילה משהו חסר לך. יום אחד אני מתהלך לאיטי ברחוב קינג ג´ורג´ בתל אביב, יש שם חנות אסטרולוגיה קטנה. אני מסתכל על חלון הראווה ורואה שכתוב על מזל גדי איך הוא ומה הוא וכו´. עד אותו יום לא נחשפתי לאסטרולוגיה, מעבר למה שנכתב בעיתון. זה גם אף פעם לא עניין אותי. גדלתי בשדות, בפרדסים, הייתי ילד כפרי שנהנה מהטבע. לא עניינו אותי כל החוכמות. הראייה לכך היא שהייתי ילד מחונן ולא דאגתי לעשות עם זה משהו. ובכן, בגיל 26 אני מגיע לנקודה הזאת מול החלון בחנות. ראיתי שם משהו אמיתי שהתחברתי אליו. נכנסתי לחנות, שאלתי כל מיני שאלות, הסקרנות גברה עליי והתחלתי לקנות ממנה ספרים. תחילה קניתי את "האורה", של ג´וסף אוסטרונג, ספר שמדבר על הילות. האמת היא שכבר בצבא קראתי ספר שהשפיע על התודעה שלי, "סת מדבר" של ג´יימס רוברטס. הספר הזה חיבר אותי לנקודה שיש חיים אחרי המוות. מאז הפכתי ל"peac and love style"".

מודל אליה של אז החזיק בדירת גג במדרחוב בנחלת בנימין. ממרפסת ביתו הוא ראה את הים והרהר: "כשפתחתי לעצמי את המפה האסטרלית (מפה המורכבת מציון רגע הלידה ומצב הכוכבים בשמיים יחסית לכדור הארץ. מרגע זה כל אדם מקבל את כוחותיו), התחלתי להתחבט בנימי נפשי, ופה נפלה הפצצה. הדהים אותי איך פלט מחשב שלא מכיר אותי מפרט לי מי אני בדיוק!? קווים כלליים שלי, אמוציות פנימיות, אינטואיציות, כל הכוחות כולם". אני משקיף על הים בשקיעה ומוצא את עצמי, בפעם הראשונה בחיים שלי אומר -אליה אתה אפס. ברור לי שהדמות שהייתי כל חיי, זה לא היה בר החלטה שלי, זה פשוט "טייפ קאסט" מסוים שנתנו לי. לא משהו שאני בניתי. לא ידעתי להגדיר מי הנותן, מה נותן. פשוט הבנתי בדקה אחת שאני לא יותר ממריונטה. נשלט ולא שולט. לאט לאט מתחיל לרדת עליי מסך ברזל, מעטה פלדה. אני מחליט לצאת למסע זהות. מי אני, מאיפה באתי ולאן אני הולך".

מאותו שלב בחיים, בסקרנות מירבית, נשאב אריאל אל ממלכת הכוכבים. נפתח לו צוהר, מקור מידע שכולו אמת ושהוא סוחף אותו פנימה. במקביל הוא מתעניין בספרי נומורולוגיה וסוד האותיות הקדושות. בשלב מסוים הוא מוצא את עצמו קורא ספרים של המרכז לקבלה. לאט לאט הוא מתחיל להתלוות לפעילות שלהם, אך גם זה לא החזיק מעמד. "בתור אדם שחי בבית שומר מצוות זכיתי לראות  צדיקים קדושים ותמימים. המפגש עם המרכז לקבלה היה נטול אמת. מצועצע. לא מצאתי את נקודת האמת שם. אני מכיר משהו תמים יותר, אמיתי יותר. מעולם לא דרשו ממני בעבר ממון כדי לשמוע תורה. אני מחליט להמשיך הלאה". המפגש הבא שלו עם האמת קורה כשנתקל אליה בספר "אסטרולוגיה על פי הקבלה". "ואז אני שואל את עצמי, קבלה?זוהר? רבי שמעון בר יוחאי? אסטרולוגיה? מה הקשר. כשאני מתחיל לקרא בספר זה אני מבין דבר אחד- שכל האסטרולוגיה המערבית שאנו מכירים היום, הינה פלט נגרר שנלקח מתוך ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו ושנכתב כבר לפני 3800 שנה".

באותו רגע אליה מבין שאם האדם הגדול הזה שהוא מעריץ אותו על הדברים שכתב וידע כבר אז, עשה את הבחירות שעשה ותולדת בחירתו היא עם ישראל והתורה הקדושה סימן שיש כאן משהו. אליה מתחיל לצלול את מעמקי המסתורין כשהוא קורא אין ספור ספרים בנושאים מיסטיים. "כל דבר רוחני שלמדתי בחוץ מצאתי לו מקבילה בגמרא, בתורה, במשנה ובתורה שבעל פה- תורת אבותינו".תוך כדי החיפוש אחר האמת בספרים, אליה מתחיל לקבל ידע גם מאנשים יודעי דבר וסוד.

"פעם חבר הזמין אותי לדירה שלו בתל אביב. התלכדנו שם עשרה חברה בערך, כולם שחקנים, שחקניות, בעלי ברים ואני. לפני שש שנים כשהרב זמיר כהן עוד עבר מבית לבית ומסר שיעורים הוא הגיע אלינו לתל אביב. אני זוכר באיזו צניעות מפליאה הרב ישב איתנו, בינינו. אף פעם לא אשכח את זה. ביקשנו שיגיע עוד פעם. הרב דאג להגיד שהוא הרגיש משהו מיוחד מאוד בנוכחות שלנו ולכן הסכים להגיע שוב ועשה זאת במסירות נפש ממש. הרב זמיר היה הגושפנקא שלי. הוא פתח לי את הצוהר לקבל תורה מגדולי הדור". באחד הימים אני מוצא את עצמי  מבקר אצל חבר בחג הסוכות. הוא מחליט להכיר לי את הרב שלו. כאן אני פוגש את אחד האנשים החשובים בחיים שלי, הרב אשר פרוספר מלכה".

מה שהתחיל כביקור בסוכת הרב, התפתח לסיפור אהבה ממבט ראשון. אליה מחליט להגיע לשיעורי הרב בקביעות. הרב מלמד את אליה, בגובה העיניים איך יהודי צריך להיות ולהראות. הוא מלמדו להכיר את החיים באמת, ואת הדרך לדעת ללמוד ולהנות מעבודת השם. "זה סוג של לימוד שהביא לי הכרה אמיתית מהי תורה ומהם מצוות. לא על הדרך שגדלתי עליה. בתור ילד התורה והמצוות הצטיירו לי כעונש. כיום הם מצטיירים לי כזכות". ב-25.5.2002 במסיבת הענק בגת רימון, בה נכחו 900 איש, אליה מסיים את כהונתו כאושיית לילה. "קיבלתי על עצמי שזו תהיה המסיבה האחרונה" הוא נזכר. "היו לי ההצלחה והכסף. סגרתי גם מסיבה עם הכנסות של 50,000 ש"ח. לא נשאר כלום. אין ברכה בכסף הזה".

מה הדבר הראשון שקיבלת על עצמך?

"נטילת ידיים של בוקר. במסגרת השיעורים עם הרב מלכה נחשפתי לשיעור על סגולות ותכונות המים. גיליתי שהמים פשוט מטהרים את הנפש. לא הבנתי הרבה אבל ידעתי שהמוחין שלי מזוהמים ובתור משהו קטן להתחלה, לנקות את עצמי, קיבלתי נטילת ידיים. זה בהחלט עשה את העבודה. אחרי כמה ימים אתה כבר לא יכול בלי זה. אם לא תיטול ידיים, תרגיש את האנרגיה השלילית סוחפת אותך".

על מה היה הכי קשה לוותר בעולם הזוהר?

"על מחיאות הכפיים. לראות אנשים שקופצים עליך ומחבקים אותך ואומרים עשית אותי מאושר. חיילים ניגשו אליי ואמרו לי "וואלה אני שוכב בבוץ, במארבים שבועיים ורק מחכה להגיע למסיבה הזאת. חיילים היו מגיעים עם הקידבק למסיבה, ישנים שעה אחת בתחנה המרכזית וחוזרים לבסיס. עשיתי הרבה דברים גדולים. הפקות, שיחקתי בסדרות, עשיתי פרסומות וסרט. אנשים צעקו לי ברחובות "מלך", אבל שום דבר לא עשה לי את זה כמו אותו חייל שאמר שעשיתי לו טוב".

היית בקשר עם הרבה סלבריטאים. מה עכשיו?

" הייתי בקשר עם ליאור מילר, מאור כהן, מריאנו, סקאזי, יובל בנאי, קובי עוז, עומר ברנע והרשימה עוד ארוכה. היום אני בקשר עם מוקי ופילוני משבק ס´. עם קובי, סאבלימינל, אני בקשר אישי ומקצועי טוב".

איך הוא הגיב לשינוי ה"קטנטן" שעברת?

"לא פעם ולא פעמיים שמעתי אותו אומר ´הלוואי והיה לי הכח שלך לעשות את זה´. זה לא פשוט בתוך העולם הזה לעזוב הכל בשביל הקב"ה. כנראה שיש לי זכות אבות".

איך נראה היום שלך בעבר?

"בוקר-אין. מתעורר ב-14:00 בצהריים, אלא אם כן יש לי איזה אודישן, צילומים או ללכת לדפוס לעשות הזמנות. מעשן גראס. אתה הולך לישון עם זה, אתה קם עם זה. יוצא לשנקין לאכול ארוחת בוקר. אח"כ מסתובב ברחובות, מחלק פליירים. כל מקום בו ישבתי זה בעצם העבודה שלי, רואים אותי, מצלמים אותי, פרסומת למסיבות שלי. בערב שוב מסיבה".

איך נראה היום שלך היום?

" קם בבוקר. תפילה. אני משתדל ללמוד חצי יום מ 10:30 עד 14:30 בכולל "רמות השבים". עד לא מזמן התעסקתי אחר הצהריים  באלבום המוזיקלי שלי, אבל נכנסתי בפורים לשנת אבל, אבי נפטר ז"ל, ולכן אני עוסק כרגע בפעילות זיכוי הרבים בערכים ובהידברות. כשתגמר שנת האבל, אמשיך לעבוד על האלבום בעז"ה.  בזמני הפנוי אני גם עושה עבודות עץ. מגלף".

השמועות אומרות שאתה הולך להשתלב בערוץ.

"השמועות צודקות. בעזרת השם אני הולך להנחות תוכנית שתצולם בשטח ותבקר בבתיהם של סלבריטאים בבועה התל אביבית. הרעיון הוא לחשוף את הנקודה היהודית בכל אחד מהם תוך כדי שיחת סלון חברית. אחרי הכל, לכולנו יש נקודה יהודית כזאת או אחרת".

דמות להערצה מתקופת החילוניות.

" רוברט נאסטה מרלי (בוב מרלי)".

למה?

"בגלל האמת שלו. הרצון לדכא את תרבות המערב שהשתלטה עלינו ולקחה כל פיסה טובה בחיינו. מוזיקה שקראה לחופש, לאהבת האדם, אהבת השם".

דמות יהודית שאתה מעריץ היום.

" רבי נחמן".

למה?

"הוא ירד לבעיות המהותיות של הדור הזה ובזכות העצות שלו אני שורד את הגלות הזאת בשמחה ואהבת הבורא".

חלום?

" לפתוח כפר נופש, חווה בצפון לסופי שבוע וסמינרים לאנשים באוירה כפרית. זיכוי הרבים בטבע, בשדות".

בעוד חמש שנים תהיה...

" איפה שהשם ירצה".

מסר לאומה?

" כתוב בגמרא, סוף מסכת סוטה, שהאמת תהיה נעדרת עד בא המשיח. אחד המפרשים אומר: נעדרת משמעותה עדרים עדרים. המשיח נמצא בינינו והגיע הזמן שנבטל את העדריות הזאת. כבר לא אקטואלי מציאות של מרוקאי-תימני-אשכנזי-טריפולטאי, שחור-לבן, עשיר-עני, שמן-רזה. מה שאקטואלי זה יהודים. אנחנו נמצאים בתקופת זמן שבה עייני כל העולם נשואות אלינו, ולא לטובתינו. אם לא נבין שהגיע הזמן לקרוע את כל המסכים מעלינו ונחזור להיות אחד, אנחנו לא נצליח.  הדבר היחיד שיכול לעזור לנו זה שנסתכל אחד בעיניי השני, באהבה ללא תנאי, ונגיד: זה אח שלי והוא יהודי, זה יהודי והוא אח שלי.

יש לך הזדמנות לומר משפט 1 לבורא עולם. מה הוא יהיה?

" תודה שזיכית אותי לשוב תחת כנפי השכינה".