תענית אסתר - עדיין רלוונטי להיום?

מידי שנה, ביום שלפני חג הפורים, חל צום "תענית אסתר".

מהו המקור לצום זה?

רבים חושבים שתענית זו היא לזכר התענית הנזכרת במגילת אסתר (ד' ט"ז), בדברי אסתר אל מרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערותי אצום כן". שלושת ימי התענית הללו כלל לא חלו ביום י"ג באדר, אלא בחודש ניסן, והם התרחשו שנה לפני נס הפורים, בו עמדה אסתר לבקש מאחשוורוש לבטל את גזירת המן.

מהי, אם כן, הסיבה לתענית זו, החלה בערב פורים?

מסתבר כי מלבד הצום המוזכר במגילה, ידוע על צום נוסף שהתענו ישראל, אשר אינו מוזכר במגילה. היה זה ביום י"ג באדר, היום בו עם ישראל צם והתפלל לפני שגזירת המן הייתה אמורה לצאת אל הפועל. צום זה הוא על פי מנהג ישראל – שבכל פעם כאשר רצו לעשות מלחמה באויביהם, היו עושים תענית יום קודם לכן, ומבקשים מה' שיפיל את אויביהם לפניהם במלחמה. זאת בניגוד מוחלט לצבאות אחרים, אשר מבלים את אותו יום בצחצוח חרבות, באכילה ובשתייה.

מטרת התענית היא להראות שאיננו סומכים על כוחנו, עוצמתנו וגבורתנו, אלא בוטחים בקב"ה, שהוא זה שיושיענו מאויבינו וילחם לנו. לכן, אנו עושים פעולה שהיא נגד הטבע, צמים ומחלישים את הגוף, להראות שאיננו סומכים על כוח הגוף, אלא על התפילה והתענית. בנוסף, העובדה שאנו חלשים יותר מבחינה פיסית בתחילת הקרב, מבטיחה שלא נטעה לחשוב, שהניצחון הגיע כתוצאה מ"כוחי ועוצם ידי". אנו נושאים עינינו לשמים, ואז מן השמים מרחמים ונותנים בנו כוח לנצח במלחמה.

כן ישראל שבאותו הדור, בשעה שנקהלו לשלוח יד במבקשי נפשם, היו מתענים, ולזכר אותה תענית, שכלל אינה מוזכרת במגילה, נקבעה תענית אסתר - לזכור תמיד שהבורא יתברך שמו, רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו, וכאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו, יעשה לו כפי שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר. אותו היום היה י"ג באדר, "אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם ולהשמידם, ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. נקהלו היהודים בעריהם וגו'" (אסתר ט').

התענית הנהוגה כיום, מנציחה את אותו צום של טרם הקרב, להצלת העם היהודי, ואין לו קשר לצום שציוותה עליו אסתר המלכה. אף על פי כן, מתוך כבוד לאסתר המלכה, שגילתה גבורה בהשתדלותה, הצום נקרא על שמה "תענית אסתר".

אין מדובר כאן בצום של עצבות. להיפך, זהו צום של התעלות וקבלת השראה.

הלכות תענית אסתר

1. הצום מתחיל ב'עלות השחר' (4:58) ומסתיים ב'צאת הכוכבים' (17:55). לזמני הצום המדוייקים על פי מקום מגוריכם, לחצו כאן.

2. אכילה ושתייה אסורים, אך רחיצה, סיכה ונעילת הסנדל – מותרים.

3. מכיוון שאין זה אחד מהצומות העיקריים, נשים הרות או מיניקות פטורות ממנו. כן, גם מי שחולה במקצת. אם אדם, הבריא באופן כללי, סובל מכאב ראש ומתקשה לצום, גם הוא רשאי לאכול, אך עליו 'להשלים' את הצום ביום אחר. בכל מקרה, יש להתייעץ עם רב מוסמך.

4. אם י"ג באדר יוצא בשבת, לא צמים ביום זה, משום כבוד השבת. אפילו אין צמים ביום ששי, על מנת שלא לפגוע בהכנות לשבת. הצום מוקדם ליום חמישי, י"א באדר.

5. נוהגים להמשיך בצום עד לאחר קריאת המגילה (להוציא ערים מוקפות חומה, ששם המגילה נקראת בליל ט"ו אדר).

6. בתפילת המנחה (שלאחר הצהריים), מוסיפים את הפסקה "עננו" לתפילת הלחש (תפילת עמידה), בתוך ברכת "שמע קולנו". החזן מוסיף את "עננו" כברכה נפרדת בין "גאולה" ל"רפואה" גם בשחרית וגם במנחה.

7. כמו בתעניות ציבור אחרות, קריאת התורה "ויחל משה" (שמות ל"ב, י"א-י"ד; ל"ד, א'-י') נאמרת בשחרית ובמנחה.

8. אם יש ברית מילה בתענית אסתר, סעודת המצווה מעוכבת עד לערב. האב, האם והסנדק רשאים לאכול גם בשעות אחה"צ של יום הצום, משום שיום זה נחשב עבורם כ"יום-טוב" (שער הציון תרפ"ו, ט"ו).

9. "אבינו מלכנו" נאמר רק בשחרית, אך לא במנחה (מלבד הזמן בו הצום הוקדם ליום חמישי, שאז אומרים "אבינו מלכנו" גם במנחה).

במיוחד השנה, את ה'מתנות לאביונים' שלך אתה תתן השנה בהידור רב. בעיצומו של יום הפורים, יעביר ארגון 'הידברות' סכומי כסף נכבדים למשפחות מעוטי יכולת ולמאות מקרים קשים הזקוקים לעזרה. ברגע שתתרום, אתה תדע שעוד משפחה חוגגת את יום הפורים ברוגע ובאושר.

מתנות לאביונים נותנים להידברות – ככה מקיימים את מצוות היום!

התורמים "מתנות לאביונים" להידברות יוזכרו אצל מרן הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי והרב זמיר כהן שליט"א שיעתירו עליכם לרפואה שלימה, לפרנסה טובה, לנחת מהילדים, לזיווגים הגונים, לזרע של קיימא ולכל הברכות והישועות. 

חייגו עכשיו למחלקת החסד בהידברות: 073-2221212

לפרטים ולתרומה און-ליין באופן מאובטח, היכנסו לכאן.

תרמת? אשריך! עכשיו אתה יכול להיות רגוע ששמחת יהודים לחג! חג פורים שמח!