הדינמיט הביולוגי של בורא עולם

דמה שאי אפשר שלא להשתומם מנפלאות ה´, המתגלמות ביצור קטן, המגלה את החוכמה האדירה הגלומה בבריאה.

בעבר, אחת הבעיות הקשות שניצבו בפני יצרני חומר הנפץ, הייתה כיצד לאכסן את החומרים הכימיים בסמוך אחד לשני, מבלי שיתפוצצו בטרם עת. ואכן, כידוע, אירע פיצוץ עז במעבדתו של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, ורק בנס הוא ניצל ממוות.

הפצצה ביולוגית

והנה, בספרו בריאה - מוצא החיים, מביא פרופ´ מ. טרופ, את תוצאות מחקרו החדיש של מדען גרמני אודות מערכת הפצצה ביולוגית משוכללת ניידת הקיימת בטבע. מערכת זו מתוכננת בשלמות המעוררת השתאות. מדובר ביצור חי שזכה לכינוי החיפושית המפציצה.

חיפושית זו לוחמת באויביה ומסלקת אותם באמצעות מערכת הפצצה משוכללת ביותר. התברר כי מלבד מערכות הראיה, העיכול וכו´ שבגוף החיפושית, קיימת אצלה מערכת נוספת - משוכללת ביותר, הכוללת שני חדרי מעבדה כימית לייצור חומרי נפץ, וכן חדר תערובת וחדרי הפצצה...

חדר לוחמה זעיר

המערכת פועלת באופן הבא: באחד משני החדרים הראשונים מיוצר חומר כימי הנקרא הידרוכינון, ובשני מיוצרים מי חמצן. כאשר מערבבים במעבדה את שני החומרים הללו, מתרחשת מיד התפוצצות.

למרבה הפלא, בגוף החיפושית מופרשים שני חומרים אלו אל חדר האחסון, והם שוהים שם בשלווה מבלי להתפוצץ ולהשמיד את החיפושית. מחקר יסודי גילה כי בחדר זה קיים חומר שלישי נוסף, המעכב את הפיצוץ. והנה, כאשר מתקרב אויב, והחיפושית מתכוננת לקראת ההפצצה, נפתח שער חדר האיחסון והתערובת זורמת אל תאי הפיצוץ.

בשעת האפס, כאשר לוע הטורף פעור והחיפושית כמעט נטרפת, מופרש מצינור צדדי אנזים מיוחד, המורכב מחומרים המנטרלים את החומר המעכב את הפיצוץ. או אז נשמע קול נפץ עז ושני סילונים של נוזל מבאיש ורותח נורים היישר אל פרצופו של האויב הנדהם, אשר נותר משותק לזמן מה, בעוד החיפושית ממשיכה בשלוה את דרכה כאילו לא ארע דבר...

מי ברא כל אלה?

מי תכנן את בניית חדרי המעבדה, חדרי האחסון ותאי הפיצוץ בסדר הנכון והנבון? מיהו הכימאי שהכין את המרשמים המדויקים לייצור ההידרוכינון ומי-החמצן ממזון החיפושית? מיהו הכימאי אשר הכין את המרשם לייצור החומר המעכב את הפיצוץ, וכן את החומר המנטרל את החומר המעכב? מי קבע את הכמות המדויקת הנדרשת לתערובת של החומרים השונים? 

מי בנה את תאי הפיצוץ באופן שיעמדו בלחץ הדרוש מבלי שיתפוצצו בעצמם בשעה שהחיפושית יורה את מטענה אל אויביה? כיצד מצליחה מערכת הצילום והבקרה של החיפושית לדייק בשעת האפס דיוק מקסימלי הגובל בחלקיק השניה(!), ולעמוד על הזמן הנכון ביותר להדיפת האויב המזנק אליה, בדיוק לפני לכידתו אותה? הרי הקדמה של חלקיק שניה תגרום לפצצה ללכת לאיבוד מבלי לפגוע באויב, ואילו איחור של חלקיקי שניה יגרום לפיצוץ להתרחש רק לאחר שהחיפושית כבר תהיה בתוך קיבת הטורף…

לסיום, נוכל רק להתפעל מכך, שכל גודלה של החיפושית נע בין 7-10 מילימטר!