פולקסווגן וקוקה קולה, כי חיים רק פעם אחת

כמדומני שיצרנית הרכב הגרמנית "פולקסווגן" הלכה מספר צעדים רחוק מידי כשהקופירייטר החליט על הסלוגן שמתנוסס על כל רכב רענן - "פולקסווגן – כי חיים רק פעם אחת".

פעם חשבתם על משמעות המשפט, מה הפרסומאי רוצה להחדיר לתודעתנו? גם אם זה נכון שחיים רק פעם אחת, מה זה קשור לפולקסווגן?

נו באמת, לא הבנת? פשוט – חיים רק פעם אחת, אם כן איך אתה מסוגל להעלות על בדל מחשבתך להעביר את החיים החד פעמיים בלי פולקסווגן?! אתה חייב פולקסווגן, אחרת אתה מפספס את החיים!!...

רגע, ואם אני אסע בפיאט או סוסיתא, פספסתי את עיקר החיים?...

מה לעשות, כך הפרסומאי טוען...

אותה תמיהה יש לי גם על משקה שחור מוגז אשר בלעדיו ספק אם נזכה לטעום את "טעם החיים"... וכמה מאושר הוא האדם שזוכה לנהוג בפולקסווגן תוך כדי לגימה ענוגה של "טעם החיים"...

אה!

פרשתנו, פרשת במדבר נותנת בעניין הזה אספקט שונה, חזק ואקטואלי...

בין יתר ענייני הפרשה, מוזכרות בה פרשת סוטה - המדברת על אישה שסטתה מדרך הישר, מיד לאחריה מוזכרת פרשת נזיר – בה מדובר על אדם שהחליט להתנזר משתיית יין.

סמיכות הפרשיות אינה מקרית, חכמים מגלים לנו את הסיבה: "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר את עצמו מן היין".

חכמי המוסר מגלים לנו שמעבר לפשט הדברים טמון פה מידע על דרכי התנהלותו של היצר הרע וכלים להתמודדות מולו. "הרואה סוטה בקלקולה" אין הכוונה רק לפשט הדברים, אלא הרבה מעבר לכך, זהו משל על מצבו הרוחני של האדם בתקופה מסוימת, ננסה לגלות טפח מרעיון עמוק זה.

פרשת נזיר מלמדת אותנו קורס "הכר את האויב".

אדם חי את חייו והנה הוא "רואה סוטה בקלקולה", פירוש, הוא מרגיש שהוא סוטה מדרך הישר והוא רוצה לשוב בחזרה ולעלות על דרך המלך. מה הוא צריך לעשות? – "יזיר עצמו מן היין". כיצד נזירות מיין מהווה פיתרון?

מיהו נזיר? נזיר הוא אדם שהחליט להתנזר מיין לתקופה בת שלשים יום. על הנזיר מוטלים שלשה איסורים עיקריים, נאסר עליו לשתות יין, להסתפר ולהתגלח, וכן אסור לו להיטמא למתים. כל פרט בעל משמעות רבה בהכרת כוחות נפש האדם: ליצר הרע שבאדם ישנם מספר דרכים להשפיע, הדרך הראשונה היא לאבד את דעת החוטא, לגרום לו לא לחשוב ולהיות משועבד באופן אבסולוטי ליצריו ודחפיו. דרך זו באה לידי ביטוי באיסור שתיית יין, היין מסיר את החסמים והבלמים של האדם... כשאדם רוצה לפעול כפי שצריך ולא להחטיא את המטרה, דבר ראשון הוא מוכרח להפעיל את הדעת, לחשוב לפני כל פעולה שהוא עושה ולהסתכל צעד אחד קדימה...

הדרך השנייה של היצר היא לטפח יתר על המידה את תרבות הגוף והיופי החיצוני, כשאדם עסוק ביופי גופו יותר מהנצרך, הוא עלול לגרות את היצר.המניע הזה בא לידי ביטוי באיסור התספורת והתגלחת, כי התנאי השני להתקדמות רוחנית זה לא להשקיע יותר מידי ביופי הגוף. כמובן שחשוב מאוד להיראות טוב ויפה – אבל חייבים גבול...

הדרך השלישית של היצר היא פולקסווגן – חיים רק פעם אחת...

זאת אומרת, ישנם אנשים שעובדת היותם ברי חלוף מהווה עבורם מנוע לעשייה חיובית, נצחית ובעלת ערך, אולם ישנם אנשים שלהפך, היצר מגיע ואומר להם "תשמע, אתה חי רק פעם אחת – תנצל את החיים עד הטיפה האחרונה ותהנה!!"

חשיבה זו רווחת בקרב האנושות, ולכן אומרת התורה שנזיר לא יטמא למתים, כי החשיבה על המוות עלולה להוביל אותו לתחושה של "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)...

כשאדם מחדיר אצלו את שלושת היסודות הללו – מפעיל את הדעת, משקיע יותר במימד הרוחני/הפנימי שבו ופחות במימד הגשמי/ החיצוני, ומתרחק מהדעה הרווחת של אכול ושתה כי מחר נמות,או אז הוא מגיע למצב שהוא שולט על יצרו, ולא חלילה להפך...

[על עצם עניין הנזירות, אין כאן המקום להאריך אך חשוב להדגיש, כוסית וויסקי או יין משובח טובים לאדם ולבריאותו. אולם ישנם זמנים שהאדם זקוק לאנטיביוטיקה, ימי הנזירות משיבים את האיזון הנפשי. מעתה, שולט הוא מחדש בכוחותיו. עתה, גם אם ישתה יין במידה הקצובה והבריאה, נותר הוא "נזיר". "נזיר" מלשון "נזר". מלך על עצמו, שכוס יין החיים הטובים בידיו.]

"חיים רק פעם אחת" זאת אמרה נכונה, השאלה מה עושים איתה...