השודד שהתהפך

מנורת זהב טהור (פרשת תרומה, כ"ה ל"א)

הגמרא (שבת, דף כ"ב עמוד ב) אומרת שהנר המערבי היה עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל. ולכאורה תמוה: הרי במקום שהיה נר מערבי דולק, היה אסור אפילו לישראל להיכנס, וכל שכן לנוכרי, וא"כ איזו עדות יש כאן לכל באי עולם?

השיב על כך הגאון רבי יצחק הוטנר, שהנר המערבי פעל שתתחזק הכרה זו שהשכינה שורה בישראל, בתוך ישראל עצמם. ובה-במידה שהכרה זו מתחזקת בישראל, גם כל באי עולם רואים ש"שכינה שורה בישראל".

וכבר ידענו שכאשר בן תורה מתחזק בענייני האמונה, תפרוץ אמונה זו בעולם כולו, ותגיע גם לגויים הרחוקים.

בואו ונשמע כיצד משפיעים על גוי.

חלק גדול מהבעיות עם הילדים נובע מכך שההורים אינם יודעים לפרגן לילדים, ולדבר בשבחם, והשיח-והשיג שיש ביניהם נסוב בדרך כלל על הפעולות השליליות של הילדים, מה הם לא עושים טוב, ועל מה הם עדיין לא הספיקו לעבוד.

יש מן ההורים הסבורים, ובטעות, שחובתם המוסרית לילדיהם קשורה רק ללאוים, אבל את החלק החיובי הם שוכחים לגמרי.

בצורה זו מתרגל הילד לשמוע רק על החלקים השליליים שלו, וכלל אינו יודע שיש בו גם חלק טוב.

המדובר באחת העוולות הגדולות תחת השמש הנעשות לילדים, עוולה היוצרת בעיות חינוכיות קשות מאוד, והיא כמעט בלתי-הפיכה. כי במצב כזה, גם כאשר הילדים יגדלו ויתבגרו, קשה יהיה להוציא ולהפיק את החלק החיובי שלהם, וחבל.

הופתע מעצם השאלה

שמענו לאחרונה סיפור מדהים הממחיש את ההשפעה הגדולה שיש לנתינת מחמאות, הפועלת את פעולתה גם כאשר האדם המוחמא אינו אלא גוי ופושע פלילי מסוכן.

איש עסקים חרדי המתגורר בלונדון ביצע עסקה גדולה, וקיבל את שכרו במזומן. בצאתו ממקום העבודה שלו היה במזוודתו סך של כ-100,000 לירות-שטרלינג. לאחר שצעד כמה עשרות מטרים מתנפלים עליו 3 גויים, ודורשים לקבל לידיהם את כל הכסף הנמצא עמו.

אנשים אלה שידעו מן הסתם על העסקה הגדולה שביצע, עקבו אחריו וביקשו לשדוד את סכום הכסף הגדול, תוך שהם מאיימים עליו מפורשות שבאם לא ייתן את הכסף, הם יהרגוהו. היהודי החרדי עשה חושבים, והחליט לנסות לפתח שיחה עם השודדים.

הוא התבונן על פניהם, וראה באחד מהם את דמות המנהיג, ופנה אליו ואמר לו: תראה, אני רואה בך תכונות חיוביות מאוד, הנך נראה לי אדם טוב ונימוסי, ואפילו אינטליגנטי מאוד; תאמר לי, לשם מה אתה צריך את הכסף שלי?...

האיש נראה מופתע מעצם השאלה, אך לא היסס להשיב, ואמר: אני זקוק לכסף כדי לקנות משקאות וסמים!. והיהודי שלנו ממשיך ושואל: וכמה כסף זה עולה, הסמים הללו?. חמש לירות שטרלינג, השיב מנהיג קבוצת השודדים. הוציא איש העסקים החרדי סך של 10 ליש"ט, הגישו לשודד, ואמר לו: הנה קח לך את הסכום הזה, כפול ממה שביקשת, והניחני לנפשי...

למרבה הנס, פעלו הדברים על ליבו של השודד, שלקח את שטר בן 10 הליש"ט, והורה גם לשני השודדים האחרים לעזוב את היהודי לנפשו.

למחרת מגיע היהודי שלנו לבית הכנסת שלו באזור החרדי של לונדון, וליד השער הוא מבחין, לחרדתו הגדולה, במנהיג השודדים ההוא. הייתי בטוח שהוא בא לכאן כדי לבטל את העיסקה שעשינו אתמול, וליטול ממני את כל הכסף, יאמר אחר כך היהודי החרדי לבני משפחתו.

אולם בתוך שניות ספורות התברר לו שהשודד בא לכאן במטרה אחרת לגמרי. הוא מנופף בידו בשטר של 5 ליש"ט, ואומר ליהודי הנדהם הנה העודף על 10 הליש"ט שקיבלתי ממך אתמול...

עכשיו תפס היהודי אומץ, ושאל את השודד-הגוי שניצב לידו בפתח בית המדרש: אני רוצה שתסביר לי את התהפוכות שאירעו לך; אתמול רצית לשדוד אותי ולקחת את כל כספי, אחר כך הסתפקת ב-10 ליש"ט, ועכשיו אתה עוד מחזיר לי עודף?...

הגישה שלך שבתה את ליבי

את דברי התשובה של הגוי יש להחדיר היטב אל נבכי-לבנו. "אני בן 27", אמר הגוי, "ועד אתמול לא שמעתי אף פעם שאני אדם טוב, לא שמעתי שאני עושה רושם כאחד שיש לו תכונות חיוביות. אתה האדם הראשון בעולם שאמר לי את הדברים הללו, וההרגשה שלי היתה שבאמת התכוונת למה שאתה אומר, ולא אמרת את המחמאות הללו רק כדי להרוויח את כספך. הגישה שלך שבתה את ליבי, עד שהחלטתי שלא מגיע לך שאגזול את כספך. לכן, אתמול הסתפקתי בשטר בן 10 הליש"ט, ולאחר שקניתי מה שהייתי צריך לקנות, ונשאר לי עודף, באתי להשיב לך גם את זה".

סיפור זה שמענו מהגר"א טויסיג שאמר שהוא מכיר את בעל המעשה בלונדון.

ועכשיו נעשה חשבון: אם זה מה שמחמאה אחת יכולה לפעול על ליבו של גוי, ועוד גוי כזה שהוא שודד מסוכן ואלים, איזה ערך יש למחמאה אחת שלנו שנעניק לילדים, לעקרת הבית, לשכנים, ולכל היהודים הסובבים אותנו? למה אנחנו חוסכים בדברי מחמאות? האם נתינת מחמאה גוזלת ממך משהו? האם היא מעבירה את כספך ורכושך לאדם המוחמא?

לשון הפתגם העממי שמחמאה לא עולה כסף, היא כל כך נכונה במקרה זה, שחבל שלא ליישם את זה על כל צעד ושעל בחיינו.

הגאון הרב מרא דאתרא הוסיף שהגאון רבי אייזיק שר זצ"ל היה נוהג לומר שעל סדום נאמר (יחזקאל, פרק ט"ז פסוק מ"ט): גאון שבעת לחם ויד עני לא החזיקה, וגם עלינו אפשר לומר את זאת, שהרי אנחנו יכולים לפייס את חברינו במילה טובה, ולמה לא נעשה זאת, הרי המפייס עני בדברים זוכה לי"א ברכות.

אדם הרגיל להחמיא בדבריו, צובר לעצמו לכל אורך ימי חייו אך ורק נקודות זכות שחבל להפסידן בשל שיקולים קטנוניים שאין בינם ובין המציאות ולא כלום!

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת תרומה – כל הסרטים ב-VOD הידברות