סיפורי ילדים
פעמון זה לא משחק
בָּרֶגַע שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּמּוּצָר שֶׁלֹּא לְמַטְרָתוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת שֶׁהַכֹּל יְתַפְקֵד כָּרָאוּי. צְלִילֵי הַנֵּבֶל נִשְׁמְעוּ מִדֵּי פַּעַם בַּבַּיִת, וְכָל לְחִיצָה עַל הַפַּעֲמוֹן הָיְתָה מֻצְדֶּקֶת
- א. מנצור / יום ליום
- פורסם ט' ניסן התשע"ד
לְבָתִּים רַבִּים יֵשׁ פַּעֲמוֹן בַּכְּנִיסָה. בַּבַּיִת שֶׁל יָעֵל אֵין שׁוּם פַּעֲמוֹן. זֶה לֹא הָיָה מַשֶּׁהוּ מְכֻוָּן. פַּעֲמוֹן הוּא מֵאוֹתָם דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁשּׁוֹכְחִים לַעֲשׂוֹת, וּמֵאַחַר וְאֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר בִּלְעָדָיו, הוּא פָּשׁוּט נִשְׁכַּח. הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל יָעֵל הִגִּיעָה לַבַּיִת שֶׁלָּהּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, וּבַקִּיר הַסָּמוּךְ לַדֶּלֶת הָיָה שֶׁקַע חַשְׁמַלִּי שֶׁיּוּעַד לְפַעֲמוֹן, אֲבָל פַּעֲמוֹן לֹא הָיָה שָׁם. כָּל יוֹם שֶׁעָבַר הִשְׁכִּיחַ אֶת הַפְּרָט הַקָּטָן הַזֶּה עַד שֶׁהוּא נִשְׁכַּח לְגַמְרֵי.
לְחֵלֶק מֵהַשְּׁכֵנִים בַּבִּנְיָן דַּוְקָא הָיָה פַּעֲמוֹן בַּכְּנִיסָה, וּמִדֵּי פַּעַם כְּשֶׁיָּעֵל אוֹ אַחֶיהָ נִשְׁלְחוּ אֶל הַשְּׁכֵנִים לְבַקֵּשׁ מֵהֶם דְּבַר מָה, אוֹ לְהַחְזִיר מַשֶּׁהוּ, הֵם הָיוּ דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת, וְרַק אִם לֹא עָנוּ לָהֶם הֵם לָחֲצוּ עַל מֶתֶג הַפַּעֲמוֹן. אִם מִישֶׁהוּ הָיָה בַּבַּיִת וְלֹא שָׁמַע אֶת הַדְּפִיקוֹת, אֶת צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן הוּא שָׁמַע בְּוַדָּאוּת וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ הַמַּמְתִּין מִחוּץ לַדֶּלֶת. בְּנִגּוּד לַדְּפִיקוֹת צִלְצוּל פַּעֲמוֹן מְהַדְהֵד בְּכָל הַבַּיִת וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ.
פַּעֲמוֹן כְּנִיסָה אֶחָד הִפְתִּיעַ אֶת יָעֵל בְּבֵית חֲבֶרְתָּהּ רִבְקָה. הִיא גָּרָה קוֹמָה אַחַת מֵעָלֶיהָ. יָעֵל עָלְתָה אֵלֶיהָ צָהֳרָיִם אֶחָד, כְּדֵי לְהַחְזִיר לָהּ סֵפֶר קְרִיאָה שֶׁשָּׁאֲלָה מִמֶּנָּה. לְרִבְקָה הָיָה בַּבַּיִת גְּמַ"ח שֶׁל סִפְרֵי קְרִיאָה, וְכָל מִי שֶׁאָהַב לִקְרֹא יָדַע עַל הַגְּמַ"ח הַזֶּה וְעַל הַמִּבְחָר הַגָּדוֹל שֶׁל סְפָרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם. יְלָדִים רַבִּים נֶהֱנוּ מֵהַסְּפָרִים בְּלִי שֶׁהוֹרֵיהֶם יִצְטָרְכוּ לִקְנוֹת אוֹתָם יָעֵל. כְּ'תוֹלַעַת סְפָרִים' נֶהֶנְתָה גַּם הִיא מְאֹד מִסִּפְרֵי הַקְּרִיאָה שֶׁבַּבַּיִת שֶׁל רִבְקָה. הִיא שָׂמְחָה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ מָתַי שֶׁהִיא רוֹצָה, וְהוֹדְתָה עַל הַמַּזָּל הַגָּדוֹל שֶׁהֵן גָּרוֹת בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן.
יָעֵל נָקְשָׁה בַּדֶּלֶת, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא פָּתַח אוֹתָהּ. הִיא נָקְשָׁה שׁוּב, וּמִשֶּׁלֹּא נֶעֶנְתָה, דָּפְקָה קְצָת יוֹתֵר חָזָק אֲבָל הַדֶּלֶת נוֹתְרָה סְגוּרָה. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁחָשְׁבָה שֶׁאוּלַי אֵין אַף אֶחָד בַּבַּיִת, הֶחְלִיטָה לְצַלְצֵל בְּפַעֲמוֹן הַכְּנִיסָה. הִיא לָחֲצָה עַל הַמֶּתֶג הָאָדֹם, וּפִתְאוֹם נִשְׁמְעוּ צִיּוּצִים שֶׁל צִפּוֹרִים עוֹלִים מִתּוֹךְ הַבַּיִת.
"יֵשׁ לָהֶם כְּלוּב שֶׁל צִפּוֹרִים?" תָּהֲתָה יָעֵל בְּשֶׁקֶט, "יִהְיֶה מְעַנְיֵן לִרְאוֹת אוֹתָן".
פִּתְאוֹם קָלְטָה שֶׁבְּעֶצֶם לֹא שָׁמְעָה אֶת צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן שֶׁהִכִּירָה. זֶה הָיָה צִלְצוּל פָּשׁוּט שֶׁנִּשְׁמָע כְּמוֹ טִרְטוּר גָּבוֹהַּ. אוּלַי הַפַּעֲמוֹן הִתְקַלְקֵל...
עוֹד יָעֵל עוֹמֶדֶת עַל סַף בֵּיתָהּ שֶׁל רִבְקָה וְתוֹהָה בְּמַחְשָׁבוֹת, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. נַעֲמָה, הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה שֶׁל רִבְקָה חִיְּכָה אֵלֶיהָ בְּנֹעַם.
"רִבְקָה!" קָרְאָה לַאֲחוֹתָהּ, "רוֹצִים אוֹתָךְ!"
רִבְקָה חִיְּכָה גַּם הִיא כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת יָעֵל, וְהִזְמִינָה אוֹתָהּ לְהִכָּנֵס, וְלִבְחֹר סֵפֶר קְרִיאָה נוֹסָף בִּמְקוֹם זֶה שֶׁהֶחֱזִירָה.
"יֵשׁ לָכֶם צִפּוֹרִים?" הִסְתַּקְרְנָה יָעֵל, וְחִפְּשָׂה בְּעֵינֶיהָ כְּלוּב עִם צִפּוֹרִים.
"צִפּוֹרִים?" רִבְקָה לֹא הֵבִינָה לְמַה חֲבֶרְתָּהּ מִתְכַּוֶּנֶת.
"שָׁמַעְתִּי צִיּוּץ שֶׁל צִפּוֹרִים", הִסְבִּירָה יָעֵל. רִבְקָה פָּרְצָה בִּצְחוֹק עַלִּיז.
"אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לְפַעֲמוֹן הַכְּנִיסָה שֶׁלָּנוּ", קָלְטָה סוֹף סוֹף אֶת פֵּשֶׁר דְּבָרֶיהָ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ. "זֶה הָיָה הַצִּלְצוּל שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינֵינוּ הֲכִי הַרְבֵּה".
יָעֵל הָיְתָה מֻפְתַּעַת לְגַמְרֵי כְּשֶׁרִבְקָה סִפְּרָה לָהּ שֶׁהֵם הֶחְלִיפוּ אֶת פַּעֲמוֹן הַכְּנִיסָה, כִּי הַצִּלְצוּל שֶׁלּוֹ צָרַם מְאֹד, וְהִפְחִיד אֶת שְׁנֵי הָאַחִים הַקְּטַנִּים. יָעֵל לֹא הֶעֶלְתָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁיֵּשׁ צִלְצוּלִים שׁוֹנִים שֶׁל פַּעֲמוֹן.
"זֶה דּוֹמֶה לְצִלְצוּלִים שֶׁל טֶלֶפוֹן", הִסְבִּירָה רִבְקָה, אֶפְשָׁר לִבְחֹר מָה שֶׁרוֹצִים, וַאֲפִלּוּ לְשַׁנּוֹת מִדֵּי פַּעַם אֶת הַצִּלְצוּלִים.
הַיְּכֹלֶת לִבְחֹר את צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן, וְלֹא לְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ קָבוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, הִלְהִיבָה אֶת יָעֵל. אִם יִתְּנוּ לָהּ לִבְחֹר צִלְצוּל, לָבֶטַח תִּבְחַר בְּצִיּוּצֵי הַצִּפּוֹרִים. זֶה הָיָה צִלְצוּל עָדִין וּבָרוּר. הִיא סִפְּרָה עַל הַגִּלּוּי הַזֶּה לְאִמָּהּ. הַתִּכְנוּן הָיָה לְהַרְכִּיב פַּעֲמוֹן כְּנִיסָה גַּם בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם. זֶה הָיָה בָּרוּר, רַק אֶת הָעִתּוּי הַנָּכוֹן לְזֶה צָרִיךְ לִמְצֹא, וְהִיא נִמְצָא לְמַרְבֵּה הַשִּׂמְחָה, זְמַן לֹא רַב אַחֲרֵי שֶׁגִּלְּתָה אֶת פַּעֲמוֹן הַכְּנִיסָה שֶׁל רִבְקָה.
אִמָּא שֶׁל יָעֵל מְבַצַּעַת תִּקּוּנֵי בְּגָדִים. הִיא תּוֹפֶרֶת מַכְפָּלוֹת שֶׁנִּפְרְמוּ, מַקְטִינָה אוֹ מַגְדִּילָה בְּגָדִים, תּוֹפֶרֶת רוֹכְסָנִים וְכַפְתּוֹרִים, מַטְלִיאָה חוֹרִים וְרוֹקֶמֶת דֻּגְמָאוֹת מִחוּטִים צִבְעוֹנִיִּים. מִדֵּי פַּעַם מַגִּיעוֹת נָשִׁים עִם שַׂקִּית בְּגָדִים לְתִקּוּן, מַסְבִּירָה לְאִמָּא שֶׁל יָעֵל מָה הֵן מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהִיא תְּתַקֵּן בַּעֲבוּרָן, וְאַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים הֵן מַגִּיעוֹת אוֹ שׁוֹלְחוֹת מִישֶׁהוּ מֵהַמִּשְׁפָּחָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתִּקּוּנִים.
שָׂרָה לֵוִי הָיְתָה אַחַת הַלָּקוֹחוֹת הַקְּבוּעוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁל יָעֵל. הָיְתָה לָהּ מִשְׁפָּחָה בְּרוּכָה, וְהַבְּגָדִים שֶׁל הַיְּלָדִים הָיוּ זְקוּקִים לְתִקּוּנִים לֹא מְעַטִּים לְעִתִּים תְּכוּפוֹת. בַּיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע הָיְתָה שָׂרָה צְרִיכָה לְקַבֵּל אֶת שַׂקִּית הַתִּקּוּנִים שֶׁלָּהּ, אֲבָל עַד הָעֶרֶב אַף אֶחָד לֹא הִגִּיעַ. אִמָּא שֶׁל יָעֵל הִתְקַשְּׁרָה לְשָׂרָה כְּדֵי לְבָרֵר מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעָה. הַתְּשׁוּבָה הִפְתִּיעָה אוֹתָהּ. שָׂרָה אָמְרָה לָהּ שֶׁהִגִּיעָה אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הָיָה בַּבַּיִת. זֶה הָיָה מַפְתִּיעַ, כִּי אִמָּא שֶׁל יָעֵל הָיְתָה בַּבַּיִת בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְבְּעָה בֵּינֵיהֶן. הִסְתַּבֵּר שֶׁשָּׂרָה דָּפְקָה בַּעֲדִינוּת, כִּי הִיא הָיְתָה כָּזוֹ, אִשָּׁה עֲדִינָה עִם קוֹל נָעִים. הַדְּפִיקוֹת הָיוּ עֲדִינוֹת וּשְׁקֵטוֹת עַד מְאֹד, עַד שֶׁאִמָּא שֶׁל יָעֵל שֶׁתָּלְתָה כְּבִיסָה בַּחֲדַר הַשֵּׁרוּת, לֹא שָׁמְעָה אוֹתָן. הִיא הִרְגִּישָׁה לֹא נָעִים, כִּי שָׂרָה טָרְחָה וְהִגִּיעָה לַשָּׁוְא.
הַמַּסְקָנָה מֵהַמִּקְרֶה הַזֶּה הָיְתָה הַתְקָנַת פַּעֲמוֹן כְּנִיסָה. מָה שֶׁהִמְתִּין זְמַן רַב לְבִצּוּעַ, קֻדַּם לְמָקוֹם רִאשׁוֹן בַּמַּטָּלוֹת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּבַּיִת. כְּבָר לְמָחֳרָת, אַבָּא שֶׁל יָעֵל קָנָה פַּעֲמוֹן וְהִתְקִין אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁיֻּעַד לוֹ. יָעֵל וְאַחֶיהָ עָמְדוּ לְיַד אֲבִיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חִבֵּר אֶת הַפַּעֲמוֹן לְחוּטֵי הַחַשְׁמַל הָעֲדִינִים, וְצִפּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה צְלִיל הוּא יַשְׁמִיעַ.
בָּרֶגַע שֶׁאַבָּא שֶׁלָּהֶם לָחַץ עַל הַמֶּתֶג כְּדֵי לִבְדֹּק שֶׁהַפַּעֲמוֹן עוֹבֵד, נִשְׁמְעוּ צְלִילִים עֲדִינִים. כְּאִלּוּ פָּרַט מִישֶׁהוּ בְּנֵבֶל.
"אֵיזֶה יֹפִי!" צָהַל יוֹסֵף.
"נָעִים כָּל כָּךְ!" סִכְּמָה תְּהִלָּה.
יָעֵל הִתְאַכְזְבָה בָּרֶגַע שֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַצְּלִילִים.
הִיא קִוְּתָה שֶׁגַּם לָהֶם יִהְיֶה פַּעֲמוֹן שֶׁמַּשְׁמִיעַ צִיּוּצֵי צִפּוֹרִים, אֲבָל רֶגַע אַחַר כָּךְ הָיְתָה מֻכְרָחָה לְהוֹדוֹת שֶׁצְּלִילֵי הַנֵּבֶל נְעִימִים עַד מְאֹד.
הַפַּעֲמוֹן הֶחָדָשׁ הִלְהִיב אֶת הַיְּלָדִים וְהֵם הִשְׁתַּעְשְׁעוּ בּוֹ מִדֵּי פַּעַם בִּלְחִיצוֹת שׁוֹבָבוֹת, גַּם כְּשֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְצַלְצֵל כְּלָל. כָּל לְחִיצָה כָּזוֹ הֵבִיאָה אֶת מִי שֶׁנִּמְצָא בַּבַּיִת לִבְדֹּק אִם מִישֶׁהוּ הִגִּיעַ. הַדֶּלֶת הָיְתָה נִפְתַּחַת, וּמִיָּד הִתְפָּרְצוּ הַצְּחוֹקִים מֵהַשּׁוֹבָב שֶׁלָּחַץ עַל הַפַּעֲמוֹן לְלֹא סִבָּה.
"זֶה לֹא מַצְחִיק!" כָּעֲסָה יָעֵל פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁחֲבֵרְתָּהּ יָפָה הִגִּיעָה, אֲבָל כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת בְּצִפִּיָּה לִרְאוֹת אֶת יָפָה, רָאֲתָה אֶת הַחִיּוּךְ הַשּׁוֹבָב בְּפָנָיו שֶׁל יוֹסֵף. הוּא הָיָה מְרֻצֶּה מֵעַצְמוֹ, שֶׁהִצְלִיחַ לְהַתֵּל בְּמִישֶׁהוּ. יָעֵל לֹא אָהֲבָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַשּׁוֹבָב הַזֶּה. כְּשֶׁהַפַּעֲמוֹן צִלְצֵל כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אִם מִישֶׁהוּ מְצַלְצֵל בְּשֶׁל סִבָּה טוֹבָה, אוֹ שֶׁאֶחָד הַשּׁוֹבָבִים חָמַד לוֹ לָצוֹן. זֶה הָיָה מְבַלְבֵּל וּמַכְעִיס כְּאֶחָד. לַמְרוֹת הַבַּקָּשָׁה הַמְּפֹרֶשֶׁת לְהַפְסִיק אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַשּׁוֹבָב הַזֶּה, הָיָה מִי מֵהַיְּלָדִים שֶׁיָּדוֹ הָיְתָה נִשְׁלַחַת אֶל הַפַּעֲמוֹן בְּרֶגַע חָטוּף שֶׁל לֵיצָנוּת. הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת גְּעָרָה, מְכַוֵּץ אֶת שִׂפְתוֹתָיו וְנֶעֱלַם אֶל הַחֶדֶר.
הַמַּצָּב שֶׁנּוֹצַר לֹא הֵבִיא אֶת מִי שֶׁהָיָה בַּבַּיִת לְמַהֵר וְלִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת לְשֵׁמַע צִלְצוּלֵי הַפַּעֲמוֹן הָעֲדִינִים. הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁשּׁוּב מִישֶׁהוּ מֵאֶחָיו מְשַׂחֵק בַּפַּעֲמוֹן, וְהִתְעַלֵּם. הַדָּבָר גָּרַם לְאִי נְעִימוּת, כִּי מִי שֶׁצִּלְצֵל וְהָיָה צָרִיךְ דְּבַר מָה לֹא נַעֲנָה וְחָזַר כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא. פַּעַם זֶה הָיָה הַדַּוָּר שֶׁהָיָה צָרִיךְ חֲתִימָה לְמִכְתַּב רָשׁוּם חָשׁוּב שֶׁהִגִּיעַ, מֵאַחַר וְלֹא נַעֲנָה, הִשְׁאִיר טֹפֶס הַמְּבַקֵּשׁ מִבַּעֲלֵי הַבַּיִת לְהַגִּיעַ לִסְנִיף הַדֹּאַר וְלֶאֱסֹף מִשָּׁם אֶת הַמִּכְתָּב. הָעִנְיָן גָּרַר טִרְחָה לֹא קְטַנָּה. נוֹחַ יוֹתֵר לְקַבֵּל מִכְתָּב יְשִׁירוֹת אֶל הַבַּיִת מֵאֲשֶׁר לָצֵאת אֶל הַסְּנִיף.
חֲבֵרוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׂחֵק, לְהָכִין שִׁעוּרִים, אוֹ לְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה, לֹא נַעֲנוּ. חֲבֵרִים שֶׁרָצוּ לְהַרְאוֹת לְאַחֶיהָ שֶׁל יָעֵל מִשְׂחָק חָדָשׁ אוֹ אוֹפַנַּיִם מְיֻחָדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, לֹא נַעֲנוּ גַּם הַחֲבֵרוֹת וְגַם שְׁכֵנוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ לִלְווֹת דְּבַר מָה, מִישֶׁהוּ שֶׁחִפֵּשׂ אֶת אַחַד הַשְּׁכֵנִים וְלֹא מָצָא וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁאִיר לוֹ הוֹדָעָה וּמֵעַל כֻּלָּם, סַבְתָּא חַנָּה שֶׁהִגִּיעָה בְּהַפְתָּעָה, כִּי הָיָה לָהּ סִדּוּר כָּלְשֶׁהוּ בָּעִיר, אֲבָל לֹא פָּתְחוּ לָהּ אֶת הַדֶּלֶת וְהִיא סָבְרָה שֶׁאֵין אַף אֶחָד בַּבַּיִת.
"סַבְתָּא חַנָּה הָיְתָה?" נֶעֶצְבוּ הַפָּנִים שֶׁל הַשּׁוֹבָבִים, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהִפְסִידוּ בִּקּוּר נָעִים שֶׁל סָבָתָם.
"אִם הֱיִיתֶם מַפְסִיקִים לְשַׂחֵק עִם הַפַּעֲמוֹן זֶה הָיָה נִמְנַע!" נִנְעֲצוּ בָּהֶם עֵינַיִם מְלֵאוֹת תּוֹכֵחָה, "סַבְתָּא טָרְחָה לְחִנָּם!"... כַּמָּה חֲבָל!...
הַשּׁוֹבָבִים שֶׁשִּׂחֲקוּ בַּפַּעֲמוֹן הֵבִינוּ דֵּי מַהֵר שֶׁהַשּׁוֹבָבוּת שֶׁלָּהֶם גָּרְמָה לְטִרְחָה וּלְבִזְבּוּז זְמַן כָּל כָּךְ מְיֻתָּרִים. הֵם לֹא הֶעֱלוּ בְּדַעְתָּם שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה תּוֹצְאוֹת הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּמּוּצָר שֶׁלֹּא לְמַטְרָתוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת שֶׁהַכֹּל יְתַפְקֵד כָּרָאוּי. צְלִילֵי הַנֵּבֶל נִשְׁמְעוּ מִדֵּי פַּעַם בַּבַּיִת, וְכָל לְחִיצָה עַל הַפַּעֲמוֹן הָיְתָה מֻצְדֶּקֶת.