שלטי אזהרה בדרך

מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מִתַּחַת לַכְּבִישׁ. זוֹ אֵינָהּ מַחֲשָׁבָה שֶׁאֲנָשִׁים הוֹגִים בָּהּ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. עַל הַכְּבִישׁ נוֹסְעוֹת מְכוֹנִיּוֹת, וְהוֹלְכֵי רֶגֶל חוֹצִים אוֹתוֹ בְּמַעַבְרֵי חֲצִיָּה בְּטוּחִים. הוּא חֵלֶק מִמָּה שֶׁחַיָּב לִהְיוֹת בָּעִיר אוֹ בְּכָל מְקוֹם יִשּׁוּב. פָּשׁוּט כְּבִישׁ. אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתִי גִּלִּיתִי שֶׁמִּתַּחַת לָאַסְפַּלְט הַשָּׁחוֹר עוֹבֵר מַשֶּׁהוּ. מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב, וְאֶת הָעֻבְדָּה הַזּוֹ הֵבַנְתִּי רַק לְאַחַר שֶׁהָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ נִסְגַר, וּפוֹעֲלֵי עִירִיָּה בְּסַרְבָּלִים זוֹהֲרִים הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם. לְמַעֲשֶׂה, הָרְחוֹב לֹא מַמָּשׁ נִסְגַר לְגַמְרֵי. רַק מְכוֹנִיּוֹת לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר דַּרְכּוֹ, אֲבָל הוֹלְכֵי רֶגֶל יָכְלוּ לָלֶכֶת עַל הַמִּדְרָכָה, רַק לֹא לָרֶדֶת לַכְּבִישׁ.

הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ הוּא אָרֹךְ, וּבָעִירִיָּה הִתְכּוֹנְנוּ לְהַחְלִיף אֶת צִנּוֹרוֹת הַמַּיִם הַיְשָׁנִים בְּכָאֵלֶּה חֲדָשִׁים וּמִתְקַדְּמִים יוֹתֵר.

גָּדֵר אֲרֻכָּה הוּצְבָה עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה לְאֹרֶךְ כָּל הָרְחוֹב, כְּדֵי לִמְנֹעַ מֵהוֹלְכֵי רֶגֶל לָרֶדֶת אֶל הַכְּבִישׁ. הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ הָפַךְ לַאֲתַר בְּנִיָּה קָטָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ טְרַקְטוֹר רַעֲשָׁנִי וְהֵחֵל לִשְׁבֹּר אֶת הַכְּבִישׁ בַּכַּף הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ, נִפְעֲרָה תְּעָלָה אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה לְכָל אֹרֶךְ הַכְּבִישׁ.

עַכְשָׁו הֵבִינוּ כָּל דַּיָּרֵי הָרְחוֹב מַדּוּעַ הָיוּ חַיָּבִים לִגְדֹּר אֶת הָאֵזוֹר. אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי בּוֹר כָּל כָּךְ גָּדוֹל וְעָמֹק. עֲרֵמוֹת שְׁבָרִים שֶׁל כְּבִישׁ וְהַרְבֵּה חוֹלוֹת הִצְטַבְּרוּ בְּכָל מָקוֹם. כַּמּוּבָן שֶׁהָעֲבוֹדוֹת מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם צוֹפִים רַבִּים. בְּעִקָּר הָיִינוּ אָנוּ הַיְלָדִים נִצְמָדִים אֶל הַגָּדֵר, וְעוֹקְבִים אַחַר כָּל מָה שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁם. כְּשֶׁהוּבְאוּ לַמָּקוֹם צִנּוֹרוֹת מַיִם עֲנָקִיִּים וַאֲרֻכִּים, לֹא יָכֹלְנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מִמַּה שֶׁרָאוּ עֵינֵינוּ. הֵם הָיוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁכַּמּוּבָן לֹא רוֹאִים בְּכָל יוֹם. הַצִּנּוֹרוֹת הָיוּ כָּל כָּךְ רְחָבִים וּגְדוֹלִים, שֶׁאִם הָיִינוּ נִכְנָסִים לְתוֹכָם יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד בָּהֶם בְּרֶוַח. אֶת כֻּלָּם הִתְכַּוְּנוּ הַפּוֹעֲלִים לְהָנִיחַ בְּתוֹךְ הַתְּעָלָה שֶׁחָפְרוּ בַּכְּבִישׁ. לְאֹרֶךְ כָּל הַגָּדֵר נִתְלוּ שְׁלָטִים שֶׁהִזְהִירוֹ שֶׁזֶּה אֲתַר בְּנִיָּה וְהַכְּנִיסָה אֲסוּרָה, רַק לַפּוֹעֲלִים הָיָה מֻתָּר לִהְיוֹת בַּמָּקוֹם, כַּמּוּבָן. בִּגְלַל שֶׁהָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ הָיָה אָרֹךְ, הַתָּכְנִית הָיְתָה לְהָנִיחַ הַרְבֵּה צִנּוֹרוֹת מַיִם. הָעֲבוֹדָה הָיְתָה אֲמוּרָה לְהִמָּשֵׁךְ זְמַן רַב, וְזֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט לָנוּ, תּוֹשָׁבֵי הָרְחוֹב. אִם כֻּלָּנוּ הָיִינוּ רְגִילִים לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, וּלְהַגִּיעַ לְאָן שֶׁרָצִינוּ בְּפֶרֶק זְמַן קָצָר, הֲרֵי שֶׁמֵּאָז שֶׁהוּקְמָה הַגָּדֵר שֶׁחָסְמָה אֶת הַמַּעֲבָר אֶל הַכְּבִישׁ הִתְאָרֵךְ הַזְּמַן פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵהָרָגִיל. כָּל מָה שֶׁהָיָה עַד עַתָּה פָּשׁוּט, וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו, הָפַךְ לִהְיוֹת מִטְרָד לֹא קַל. כְּבָר לֹא יָכֹלְנוּ לָרֶדֶת אֶל הַכְּבִישׁ. הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲקֹף אוֹתוֹ, וְהַדֶּרֶךְ הִתְמַשְּׁכָה. הָלַכְנוּ לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר הָאֲרֻכָּה, וְיָכֹלְנוּ לַחֲצוֹת לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּדְרָכָה רַק כְּשֶׁהִיא הִסְתַּיְּמָה בִּקְצֵה הָרְחוֹב.

גַּם לְמִי שֶׁהָיְתָה מְכוֹנִית נֶאֱלַץ לִנְסֹעַ מֶטְרִים אֲרֻכִּים כְּדֵי לַעֲקֹף אֶת הַכְּבִישׁ הַשָּׁבוּר, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִנְסֹעַ שָׁם. הַדֶּרֶךְ הִתְאָרְכָה, וְצָרִיךְ הָיָה לְחַשֵּׁב אֶת הַנְּסִיעָה, וּלְהַקְדִּים לָצֵאת מֵהַבַּיִת בְּכַמָּה דַּקּוֹת. דַּמְיְנוּ אֶת שְׁעַת הַבֹּקֶר הַלְּחוּצָה. יְלָדִים מוּסָעִים אֶל בָּתֵּי הַסֵּפֶר וְאֶל תַּלְמוּדֵי הַתּוֹרָה. אֲנָשִׁים מְמַהֲרִים אֶל עֲבוֹדָתָם אוֹ אֶל שְׁאָר עִסּוּקֵיהֶם, וּבְשֶׁל עֲבוֹדוֹת הַצַּנֶּרֶת בַּכְּבִישׁ מֻכְרָחִים לָצֵאת מֵהַבַּיִת בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת מֵהָרָגִיל. כְּדֵי לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לְאָן שֶׁצְּרִיכִים. וּכְשֶׁהַדֶּרֶךְ מִתְאָרֶכֶת, זֶה לֹא עִנְיָן שֶׁל מָה בְּכָךְ. בִּמְיֻחָד בְּשֶׁל הָעֻבְדָּה שֶׁצָּרִיךְ לָקוּם מֻקְדָּם. לֹא פֶּלֶא הָיָה שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ קִטְּרוּ. אַף אֶחָד לֹא חָשַׁב שֶׁהָעֲבוֹדוֹת יִמָּשְׁכוּ זְמַן רַב. אֲבָל יוֹם עָבַר וְעוֹד יוֹם, וּכְבָר חָלַף חֹדֶשׁ מֵהַיּוֹם בּוֹ הִתְחִילוּ הָעֲבוֹדוֹת, וְהַסִּיּוּם לֹא נִרְאָה בָּאֹפֶק. אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁנִּתָּן לְהִתְרַגֵּל לַסְּגִירָה הַזּוֹ, אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא הִצְלַחְנוּ לְהִתְרַגֵּל לְכָךְ. הַמַּצָּב הַזֶּה הִרְגִּיז הַרְבֵּה אֲנָשִׁים. וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁדַּוְקָא הִשְׁלִימוּ עִם הַמַּצָּב הַלֹּא נֹחַ הַזֶּה.

"זֶה רַק זְמַנִּי... צָרִיךְ סַבְלָנוּת... הַכֹּל לְמַעֲנֵנוּ..." כָּךְ אָמְרוּ. אֲבָל מִי שֶׁהָיָה רָגִיל לְנוֹחוּת, לֹא הִפְסִיק לְהִתְלוֹנֵן.

אֲנִי מוֹדֶה שֶׁגַּם לִי הָיָה הָעִנְיָן קָשֶׁה. כְּשֶׁרָצִיתִי לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרִי יוֹנָתָן שֶׁגָּר בַּבִּנְיָן שֶׁבַּמִּדְרָכָה מִמּוּל,  בִּמְקוֹם לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ וּלְהַגִּיעַ אֵלָיו תּוֹךְ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת, נֶאֱלַצְתִּי לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר עַד לַמָּקוֹם בּוֹ הִיא נִגְמְרָה, לַחֲצוֹת לַמִּדְרָכָה מִמּוּל, וְלַחֲזֹר אֶת אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ אֶל הַבִּנְיָן שֶׁלּוֹ, רַק שֶׁהַפַּעַם חָזַרְתִּי לְאָחוֹר. גַּם כְּשֶׁאִמָּא שָׁלְחָה אוֹתִי לַמַּכֹּלֶת שֶׁהָיְתָה מְמֻקֶּמֶת לְיַד גַּן הַמִּשְׂחָקִים הַקָּטָן בַּמִּדְרָכָה מִמּוּל, נֶאֱלַצְתִּי לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַפּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדוּ בַּכְּבִישׁ נִשְׁאֲלוּ אֵין סְפוֹר פְּעָמִים מָתַי הָעֲבוֹדוֹת יִסְתַּיְּמוּ, אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ לִנְקֹב בְּתַאֲרִיךְ מְסֻיָּם. הַכֹּל הָיָה מְשֹׁעָר. רָאִיתִי חֵלֶק מֵהַגָּדֵר פָּרוּץ. לֹא הָיְתָה בְּעָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי הַגָּדֵר לֹא הָיְתָה קְשִׁיחָה, אֶלָּא מִן רֶשֶׁת עִם חוֹרִים גְּדוֹלִים. בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֶת הָעַמּוּדִים הַמְאֻלְתָּרִים שֶׁתָּמְכוּ בַּגָּדֵר כְּשֶׁהֵם שְׁמוּטִים. כַּנִּרְאֶה שֶׁהַפּוֹעֲלִים לֹא הֶעֱמִיקוּ אוֹתָם בַּמִּדְרָכָה, וְהֵם נָפְלוּ מִדֵּי פַּעַם. הַפּוֹעֲלִים הָיוּ מְרִימִים אוֹתָם כְּדֵי לְיַצֵּב אֶת הַגָּדֵר, אֲבָל זֶה פִּתָּה כַּמָּה אֲנָשִׁים לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי מֵהַמָּקוֹם בּוֹ נָפְלָה הַגָּדֵר. כַּמּוּבָן שֶׁרַק הוֹלְכֵי רֶגֶל יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. מְכוֹנִיּוֹת לֹא הוּרְשׁוּ לְהִכָּנֵס, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר, וּבִכְלָל הָיוּ מַחְסוֹמִים גְּדוֹלִים בִּשְׁנֵי קְצוֹת הָרְחוֹב.

מֵהָרֶגַע שֶׁהַגָּדֵר נִפְרְצָה, נִצְּלוּ אֲנָשִׁים רַבִּים אֶת הַמַּצָּב, וְקִצְּרוּ אֶת דַּרְכָּם מִפֹּה לְשָׁם, וּמִשָּׁם לְפֹה. לַמְרוֹת הַשְּׁלָטִים שֶׁאָסְרוּ כְּנִיסָה לִמְקוֹם הָעֲבוֹדוֹת. לְמַזָּל כֻּלָּם, הַפִּרְצָה בַּגָּדֵר הָיְתָה בְּמָקוֹם בּוֹ עֲדַיִן לֹא נֶחְפַּר הַכְּבִישׁ, כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁעָבַר שָׁם לֹא מַמָּשׁ סִכֵּן אֶת עַצְמוֹ.

הַחֲפִירוֹת בַּכְּבִישׁ נַעֲשׂוּ בְּהַדְרָגָה. בְּכָל פַּעַם חָפְרוּ קֶטַע מְסֻיָּם מִמֶּנּוּ וְהִנִּיחוּ אֶת הַצִּנּוֹרוֹת הָרְחָבִים. אוּלַי הָיָה עָדִיף שֶׁיִּגְדְּרוּ רַק אֶת הַמָּקוֹם בּוֹ עָבְדוּ, אֲבָל כַּנִּרְאֶה שֶׁלְּצֹרֶךְ הַבִּטָּחוֹן שֶׁל הָאֲנָשִׁים, וְאוּלַי כְּדֵי לְהַרְגִּיל אוֹתָם לָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֲבוֹדוֹת, הַפּוֹעֲלִים גָּדְרוּ אֶת כָּל הַכְּבִישׁ, מָה שֶׁהִקְשָׁה עָלֵינוּ מְאֹד. לֹא כָּל הַכְּבִישׁ נֶחְפַּר בְּבַת אַחַת, אֲבָל הָיוּ שָׁם הֲמוֹן שִׁבְרֵי כְּבִישׁ, חוֹלוֹת וּכְלֵי עֲבוֹדָה גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. וּבְכָל זֹאת הָיוּ הַשְּׁלָטִים שֶׁאָסְרוּ כְּנִיסָה, אֲבָל נִדְמֶה הָיָה שֶׁהֵם תּוֹלִים שָׁם לְחִנָּם. אֲנָשִׁים עָבְרוּ בַּפְּרָצוֹת שֶׁבַּגָדֵר, בְּלִי לַחֲשֹׁב שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא טוֹב עָלוּל לִקְרוֹת. אִם הַנַּעֲלַיִם יִתְלַכְלְכוּ, לֹא נוֹרָא! וְאִם יִצְטָרְכוּ לַעֲקֹף עֲרֵמוֹת פְּסֹלֶת, אֵין דָּבָר! גַּם אֶת הַטְּרַקְטוֹר וְהַמַּשָׂאִיּוֹת וְהַמָּנוֹף שֶׁחָנוּ שָׁם אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲקֹף בְּלִי שׁוּם בְּעָיָה. הַכֹּל נִרְאָה תָּמִים וְלֹא מְסֻכָּן, אֲבָל מֵהָרֶגַע בּוֹ נִפְרְצָה הַגָּדֵר, נִצְּלוּ זֹאת יְלָדִים רַבִּים כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לַמָּקוֹם בּוֹ עָבְדוּ הַפּוֹעֲלִים, וְלִרְאוֹת אֶת הַתְּעָלוֹת הָעֲמֻקּוֹת שֶׁנִּפְעֲרוּ בַּכְּבִישׁ, וְאֶת הַטְּרַקְטוֹרִים הַכְּבֵדִים שֶׁעָשׂוּ זֹאת. זֶה הָיָה מַרְאֶה מְסַקְרֵן בְּיוֹתֵר.

גַּם אֲנִי הִסְתַּקְרַנְתִּי מִדֵּי פַּעַם, וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי עִם עוֹד יְלָדִים, עוֹמֵד קָרוֹב לַמָּקוֹם בּוֹ נֶחְפַּר הַכְּבִישׁ. בָּרֶגַע שֶׁהַפּוֹעֲלִים רָאוּ אוֹתָנוּ הֵם בִּקְּשׁוּ מִכֻּלָּנוּ לָצֵאת מֵהַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת. זֶה הָיָה מוּבָן לָנוּ, אֲבָל לֹא הִמְעִיט אֶת הַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּנוּ.

כָּךְ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי עִם שְׁלֹשָׁה מֵחֲבֵרַי בְּתוֹךְ הַכְּבִישׁ הֶחָפוּר, לְיַד שְׁלֹשָׁה צִנּוֹרוֹת בֶּטוֹן עֲנָקִיִּים וּרְחָבִים. זוֹ הָיְתָה שְׁעַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם, וְהַפּוֹעֲלִים כְּבָר עָזְבוּ. הַמָּקוֹם הָיָה רֵיק, כָּךְ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל הָיָה לְסַלֵּק אוֹתָנוּ. הִתְלַהַבְנוּ מֵהַצִּנּוֹרוֹת הַמְּיֻחָדִים, וּבְמִן מִשְׂחָק שׁוֹבָב נִכְנְסוּ לְתוֹכָם. יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד בְּלִי לְהִתָּקֵל בְּתִקְרַת הַבֶּטוֹן שֶׁלָּהֶם כִּי הָיִינוּ נְמוּכִים. רַק חֲבֵרִי אַבְרָהָם הָיָה צָרִיךְ לְהִתְכּוֹפֵף מְעַט, כִּי הוּא הָיָה הַגָּבוֹהַּ מִכֻּלָּנוּ. רַצְנוּ בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹרוֹת הָלוֹךְ וָשׁוֹב, מַפְתִּיעִים הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בַּהֲצָצָה מֵהַקְּצָווֹת. חַיִּים אֲפִלּוּ הִצְלִיחַ לְטַפֵּס עַל אַחַד הַצִּנּוֹרוֹת. הוּא נִסָּה לָלֶכֶת מֵהַקָּצֶה לַקָּצֶה, אֲבָל הַהֲלִיכָה לֹא הָיְתָה קַלָּה, כִּי לָלֶכֶת עַל גְּלִיל עֲנָק זֶה לֹא כְּמוֹ לָלֶכֶת עַל מִשְׁטָח יָשָׁר. הוּא כִּמְעַט מָעַד.

"חַיִּים רֵד מִשָּׁם!" קָרָאתִי לוֹ. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהוּא עָלוּל לִפֹּל.

אִישׁ אֶחָד שֶׁעָבַר בַּמִּדְרָכָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר הַפְּרוּצָה קָרָא גַּם הוּא לְחַיִּים שֶׁיָּרַד, אֲבָל חַיִּים רָצָה לְהַגִּיעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַצִּנּוֹר, וְלֹא הִקְשִׁיב לָנוּ. הוּא לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְשָׁם. לְרֶגַע אֶחָד אִבֵּד שִׁוּוּי מִשְׁקָל, וּלְפֶתַע נָפַל. לְמַזָּלוֹ הָרַב הוּא נָחַת עַל גִּבְעַת חוֹל קְטַנָּה, שֶׁחָסְמָה אֶת הַנְּפִילָה הַכּוֹאֶבֶת. הֲמוֹן חוֹל נִכְנַס לְחַיִּים לְכָל בְּגָדָיו. כָּל פַּרְצוּפוֹ הַמְיֻזָּע הִתְלַכְלֵךְ מְאֹד.

"אַתָּה בְּסֵדֶר?" מִהַרְנוּ כֻּלָּנוּ אֵלָיו.

לְמַזָּלוֹ הָרַב הוּא לֹא נִפְגַּע. לֹא רָצִיתִי לְדַמְיֵן מָה הָיָה קוֹרֶה אִלְמָלֵא עֲרֵמַת הַחוֹל שֶׁהָיְתָה שָׁם. זֶה לֹא הָיָה מִסְתַּיֵּם טוֹב. מִסְתַּבֵּר שֶׁלַּשְּׁלָטִים שֶׁמַּכְרִיזִים עַל מָקוֹם כְּאֵזוֹר עֲבוֹדָה, שֶׁהַכְּנִיסָה אֵלָיו אֲסוּרָה לְזָרִים, יֵשׁ לְהִתְיַחֵס בִּרְצִינוּת רַבָּה.