קר לך? תדליק את הקמין

כְּבָר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד כָּאן בַּצַּד, בַּחֲנוּת שֶׁל דּוֹקְטוֹר שְׁתַּיִם. קַר לִי בִּפְנִים וְאֵין לִי אֲוִיר, לֹא קַל לִי לַעֲמֹד כָּאן וּלְחַכּוֹת לְמִישֶׁהוּ שֶׁיִּתְרֹם לִי מְעַט עֵצִים... לָאַחֲרוֹנָה אֲנִי נִזְכָּר הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּבַּיִת שֶׁל סַבָּא נֹחַ, אַח, הָיוּ יָמִים... אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הַכֻּרְסָא הַחוּמָה וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת הַיָּדַיִם אַחַת בַּשְּׁנִיָּה, מוֹסִיף מַקֵּל עֵץ וּמְסַפֵּר. הוּא הָיָה מְסַפֵּר סִפּוּרֵי צַדִּיקִים לַנְּכָדִים וַאֲנִי הָיִיתִי מַקְשִׁיב בְּרֶתֶק, בּוֹלֵעַ כָּל מִלָּה. הוּא אָהַב לְסַפֵּר עַל הַיְּהוּדִי הַהוּא שֶׁחָלַם עַל אוֹצָר מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַגֶּשֶׁר הַזֶּה סִפְּרוּ לוֹ עַל אוֹצָר שֶׁנִּמְצָא מִתַּחַת לַתַּנּוּר שֶׁלּוֹ. אֲנִי לֹא זוֹכֵר פְּרָטִים מְדֻיָּקִים, אֲבָל כֵּן זוֹכֵר אֵיךְ מֵאָז חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאוּלַי גַּם מֵאֲחוֹרַי, מִתַּחַת לַפַּח הַבּוֹעֵר וְהַיָּשָׁן, מִסְתַּתֵּר אֵיזֶה אוֹצָר שֶׁכְּדַאי לִמְצֹא אוֹתוֹ... אֲבָל אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְחַפֵּשׂ, כַּמּוּבָן, וְסַבָּא נֹחַ הָיָה מְבֻגָּר מִדַּי בִּשְׁבִיל לְהָרִים קָמִין כָּבֵד כָּמוֹנִי וּלְחַפֵּשׂ... וְיוֹם אֶחָד עָבַר סַבָּא נֹחַ לְמָקוֹם אַחֵר וַאֲנִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בַּחֲנוּת שֶׁל דּוֹקְטוֹר שְׁתַּיִם, נֶאֱנָח מִקֹּר וּמַמְשִׁיךְ לַחֲלֹם עַל אוֹצָרוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר...

הַקָּמִין שֶׁל סַבָּא נֹחַ

* * *

"כָּאן מוֹכְרִים עַתִּיקוֹת?" - שָׁאַל בָּחוּר מְנֻמָּשׁ וְנִעֵר אֶת טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם מֵהַמִּטְרִיָּה.

"שָׁמַעְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת כָּאן מְצִיאוֹת מְעַנְיְנוֹת", הוֹסִיף עוֹד אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁהַקֹּר לֹא יַחְדֹּר לַחֲנוּת.

"חַם כָּאן מְאֹד", נִזְכַּר הַשְּׁלִישִׁי לְהַחְמִיא לְדוֹקְטוֹר שְׁתַּיִם, "בְּמָה אַתָּה מְחַמֵּם אֶת הַחֲנוּת שֶׁלְּךָ?"

"בְּקָמִין", הִתְלַהֵב הַדּוֹקְטוֹר וְזָרַק כַּמָּה עֵצִים לַתַּנּוּר הַבּוֹעֵר, "אֵין כְּמוֹ הַקָּמִין, אֵין הַיּוֹם תַּנּוּרִים כָּאֵלּוּ... עוֹמְדִים כַּמָּה דַּקּוֹת בַּחֶדֶר וְשׁוֹכְחִים מֵהַקֹּר שֶׁבַּחוּץ".

"זֶה קָמִין?" תָּמַהּ אַחַד הַבַּחוּרִים, "תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁקּוֹרְאִים לְזֶה אָח".

"וַדַּאי", טָעַן הַשֵּׁנִי, "כְּבָר בִּימֵי הַתַּלְמוּד הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאָח כְּדֵי לְהַסִּיק אֶת הַבַּיִת".

"לַמִּבְנֶה הַזֶּה קוֹרְאִים קָמִין, הוּא בָּנוּי בְּצוּרָה דּוֹמָה לְתַנּוּר אֲפִיָּה, הוּא סָגוּר הֵיטֵב וְיֵשׁ לוֹ אֲפִלּוּ אֲרֻבָּה שֶׁיּוֹצֵאת הַחוּצָה וּמְפַזֶּרֶת אֶת הֶעָשָׁן. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה זֶה אָח? זוֹ הַגִּרְסָה הַמְּיֻשֶּׁנֶת לַקָּמִין, בִּשְׁבִיל לִבְנוֹת אָח אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לָקַחַת כַּמָּה לְבֵנִים, לְחַבֵּר אוֹתָן אַחַת לַשְּׁנִיָּה בְּצוּרַת מַעְגָּל, לְפַזֵּר בִּפְנִים גְּזִירֵי עֵץ וּלְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ. זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְסֻכָּן; הָאֵשׁ גְּלוּיָה, הֶעָשָׁן מִתְפַּזֵּר בַּחֶדֶר. זֶה לֹא כְּמוֹ הַקָּמִין".

"זֶה מְעַנְיֵן מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר", הֵעִיר הַגָּבוֹהַּ, "דַּוְקָא רָאִיתִי פַּעַם קָמִין כָּזֶה אֵצֶל קְרוֹב מִשְׁפָּחָה, אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא קָנָה אֶת זֶה בַּחֲנוּת עַתִּיקוֹת".

"הַיּוֹם אֶפְשָׁר לִקְנוֹת קָמִינִים חַדְשָׁנִיִּים מְאֹד, יֵשׁ מִגְוָן רָחָב שֶׁל סוּגִים וּצְבָעִים וְצוּרוֹת וְחִטּוּבִים. צָרִיךְ לֶאֱהֹב מַרְאֶה נוֹסְטַלְגִּי בִּשְׁבִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקָמִין, בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת מַעֲדִיפִים אֶת הַקָּמִינִים עַל פְּנֵי אֶמְצָעֵי חִמּוּם אֲחֵרִים, אֲנָשִׁים קוֹנִים אֶת הַקָּמִין כְּדֵי לַחֲסֹךְ בְּחַשְׁמַל, הַקָּמִין לֹא עוֹבֵד עַל הַחַשְׁמַל, הוּא מְחַמֵּם בְּאֶמְצָעוּת עֵץ, גַּז, נֵפְט וַאֲפִלּוּ סוֹלֶר".

"אֲנִי מֵבִין שֶׁהוּא צָרִיךְ הַתְקָנָה מְיֻחֶדֶת", אָמַר הַמְּמֻשְׁקָף וְנִסָּה לְהָנִיעַ אֶת צִנּוֹר הָאֲרֻבָּה, "צָרִיךְ לַחֲצֹב בַּתִּקְרָה כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתוֹ הַחוּצָה. וּמָה קוֹרֶה בַּבִּנְיָנִים? אִי אֶפְשָׁר לַחֲצֹב חוֹר לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁל הַשָּׁכֵן! זֶה מַתְאִים רַק לְבָתִּים פְּרָטִיִּים אוֹ לְקוֹמוֹת אַחֲרוֹנוֹת, נָכוֹן?"

"אַתָּה צוֹדֵק", הִסְכִּים אָדוֹן שְׁתַּיִם, "לֹא חָשַׁבְתִּי עַל דָּבָר כָּזֶה. אוּלַי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרֻבָּה בַּאֲלַכְסוֹן כְּמוֹ צִנּוֹר שֶׁל מַזְגָן. הַקָּמִין הַזֶּה הוּא קָמִין "פְרִיסְטֶנְד", זֶה סוּג מְסֻיָּם שֶׁל קָמִין שֶׁהָיָה מְקֻבָּל בֶּעָבָר, אַתֶּם קוֹנִים אוֹתוֹ יַחַד עִם הָאֲרֻבָּה וְצָרִיךְ לְהִסְתַּדֵּר אִתּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא. הַיּוֹם מְיַצְּרִים יוֹתֵר אֶת קָמִינֵי הַ"לִּבּוֹת" אוֹתָם אֶפְשָׁר לְהַתְקִין בְּכָל מָקוֹם וְלִמְתֹּחַ מֵהֶם צִנּוֹר לְאִוְרוּר חִיצוֹנִי. יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁמְּשַׁלְּבִים אוֹתָם בְּתוֹךְ אֲרוֹנוֹת, בְּתוֹךְ גֶּבֶס אוֹ בְּתוֹךְ כָּל מָה שֶׁעוֹלֶה בְּדַעְתְּכֶם".

"אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַקָּמִינִים הַחֲדָשִׁים, מְיַצְּרִים אוֹתָם עִם דֶּלֶת זְכוּכִית חֲסִינַת אֵשׁ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֵשׁ שֶׁבּוֹעֶרֶת בִּפְנִים. לַקָּמִינִים הָאֵלּוּ יֵשׁ גַּם כַּפְתּוֹרִים שֶׁמְּכַוְּנִים אֶת מַעֲלוֹת הַחֹם וְכַפְתּוֹרִים שֶׁמְּכַוְּנִים אֶת הֶעָשָׁן מֵהָאֲרֻבָּה. אֶפְשָׁר לִסְתֹּם וְלִפְתֹּחַ אֶת הָאֲרֻבָּה לְפִי הַצֹּרֶךְ".

"אַתֶּם יוֹדְעִים, יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁקּוֹנִים קָמִין רַק בִּשְׁבִיל הַיֹּפִי שֶׁלּוֹ, הֵם בָּאִים לְכָאן, בּוֹחֲרִים אֶת הַקָּמִין הֲכִי מֻצְלָח, וּבַסּוֹף לֹא מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ כְּלָל, הוּא הוֹפֵךְ לְחֵלֶק מֵהַתַּפְאוּרָה, לֹא חֲבָל?"

"חֲבָל בְּהֶחְלֵט", קָבַע הַמַּעֲשִׂי מִבֵּין הַשְּׁלֹשָׁה וּפָתַח אֶת דֶּלֶת הַקָּמִין לִרְוָחָה.

"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" גָּעַר בּוֹ מַר שְׁתַּיִם, "יֵשׁ לְךָ נֵס שֶׁהוּא מֻפְעָל עַל עֵצִים! אִם הָיִיתִי מַפְעִיל אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת גַּז אוֹ נֵפְט, הָיִיתָ יָכוֹל לְקַבֵּל כְּוִיָּה חֲמוּרָה. תִּסְגֹּר בִּמְהִירוּת אֶת הַדֶּלֶת, כָּל הֶעָשָׁן יוֹצֵא מֵהַתַּנּוּר וְלֹא נַרְגִּישׁ כָּאן בִּכְלָל אֶת הַחֹם".

"וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁנַּרְגִּישׁ יוֹתֵר", הִתְנַצֵּל הַבָּחוּר.

"כְּשֶׁהַתַּנּוּר פָּתוּחַ הָאֵשׁ לֹא יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ לְמַקְסִימוּם הַבְעָרָה, הִיא מִתְקָרֶרֶת מֵהָאֲוִיר הַקַּר שֶׁסְּבִיבָהּ. הַקָּמִין פּוֹעֵל עַל עִקָּרוֹן שֶׁל חֲסִימַת הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי וְלָכֵן הוּא כָּל כָּךְ חַם. הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ גַּם לְ-600 מַעֲלוֹת, אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיזֶה חֹם זֶה? מַיִם רְתוּחִים מַגִּיעִים לְ-100 מַעֲלוֹת, הַתַּנּוּר הַזֶּה מַגִּיעַ לִרְתִיחָה שֶׁל פִּי 6!"

"וּמָה עִם הֶעָשָׁן?" שָׁאַל שׁוּב הַגָּבוֹהַּ, שׁוֹחֵר הַבְּרִיאוּת, "זֶה לֹא מַזִּיק לָרֵאוֹת?"

"גַּם עַל זֶה חָשְׁבוּ מְיַצְּרֵי הַקָּמִין", חִיֵּךְ הַדּוֹקְטוֹר, "יֵשׁ קָמִינִים מְיֻחָדִים שֶׁמַּבְעִירִים שׁוּב אֶת חֶלְקִיקֵי הֶעָשָׁן, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר מֵהֶם כִּמְעַט כְּלוּם. בְּצוּרָה כָּזוֹ הַתַּנּוּר פּוֹלֵט הַרְבֵּה פָּחוֹת חֹמֶר מְסֻכָּן לָרֵאוֹת.

בַּתַּנּוּרִים הָאֵלּוּ יֵשׁ כַּפְתּוֹר מְיֻחָד שֶׁמְּאַפְשֵׁר לַחֲסֹם אֶת צִנּוֹר הָאֲרֻבָּה כְּדֵי שֶׁהֶעָשָׁן יַגִּיעַ בַּחֲזָרָה לְתוֹךְ הַתַּנּוּר".

"זֶה נִשְׁמָע פָּשׁוּט מְרַתֵּק", הִתְלַהֵב הַמְּנֻמָּשׁ, "אֲנִי חַיָּב לָדַעַת אֵיפֹה אֶפְשָׁר לִקְנוֹת כָּזֶה קָמִין".

"זוֹ לֹא בְּעָיָה, יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּתֵּי מְלָאכָה שֶׁעֲדַיִן מְיַצְּרִים קָמִינִים מִקֻּפְסְאוֹת פַּח פְּשׁוּטוֹת, הֵם נִרְאִים כְּמוֹ תֵּבָה בְּצֶבַע חוּם כֵּהֶה, יֵשׁ בָּהֶם דֶּלֶת, רַגְלַיִם מִפַּח וּפֶתַח עֶלְיוֹן כְּדֵי לְחַבֵּר אֲלֵיהֶם אֲרֻבָּה. בְּתַחְתִּית הַקָּמִין מְיַצְּרִים פְּעָמִים רַבּוֹת מְגֵרוֹת לָאֵפֶר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נֹחַ יוֹתֵר לְנַקּוֹת אֶת הַתַּנּוּר".

"מָה שֶׁהֲכִי מְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי בַּקָּמִין זֶה הַחֹם שֶׁהוּא מוֹצִיא", אָמַר אֶחָד מֵהֶם, "אֲנִי מְנַסֶּה לְהַשְׁווֹת אוֹתוֹ לַתַּנּוּר הַבֵּיתִי שֶׁלָּנוּ, זֶה פָּשׁוּט מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. בַּבַּיִת אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים כֻּלָּנוּ לְיַד הַתַּנּוּר וּמְשַׁפְשְׁפִים אֶת הָאֶצְבָּעוֹת... כָּאן אֲנִי מִתְחַמֵּם כְּבָר מֵהַפֶּתַח".

"בִּכְלָל יֵשׁ כָּאן אֲוִירָה כָּזוֹ שֶׁל בַּיִת", הֶחְמִיאוּ הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים, "כָּל הַחֲפָצִים וְהַנּוֹסְטַלְגְּיָה, וְהַחֹם... אוּלַי נַתְחִיל לִלְמֹד כָּאן אֶת הַשִּׁעוּר בָּעֶרֶב, מָה אַתָּה אוֹמֵר?"

"מָה אֲנִי אוֹמֵר?" הִתְלַהֵב דּוֹקְטוֹר שְׁתַּיִם, "אֲנִי רָץ לִקְנוֹת עוֹד קָמִין, כְּדֵי שֶׁתִּרְצוּ לָבוֹא גַּם בַּבֹּקֶר"...

- בֶּעָבָר הָיָה הַקָּמִין רָהִיט מְאֹד חָשׁוּב בַּבַּיִת, פְּרָט לְחִמּוּם הַבַּיִת הוּא שִׁמֵּשׁ גַּם כְּמוֹ פְּלָטַת חִמּוּם. הַדֹּפֶן הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִפַּח וְהִתְחַמְּמָה הֵיטֵב עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחַ עָלֶיהָ מַיִם בְּקוּמְקוּם שׁוֹרֵק. הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁיִּבְּשׁוּ גַּם פְּרוּסוֹת לֶחֶם עַל מִשְׁטַח הַקָּמִין, בִּמְקוֹם הַמַּצְנֵם שֶׁל הַיּוֹם.

- אִם הַקָּמִין כָּל כָּךְ טוֹב, לָמָּה בְּעֶצֶם לֹא מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּכָל הַבָּתִּים? הַקָּמִין צָרִיךְ תִּחְזוּק קָבוּעַ, הוּא לֹא עוֹבֵד עַל חַשְׁמַל, הוּא צָרִיךְ חִבּוּר לְגַז אוֹ עֵצִים לְהַסָּקָה. נַסּוּ לְדַמְיֵן אֶת עַצְמְכֶם סוֹחֲבִים עֵצִים מֵהֶחָצֵר כְּדֵי לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, מַרְגִּישִׁים בָּעֲיָרָה, נָכוֹן?

- יֵשׁ לָכֶם אַחִים וַאֲחָיוֹת קְטַנִּים? לִפְעָמִים הַקָּמִין עָלוּל לִהְיוֹת מְאֹד מְסֻכָּן. הוּא חַם מִבַּחוּץ וְשׂוֹרֵף מִבִּפְנִים. אִם יֶלֶד קָטָן פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ הוּא עָלוּל לְקַבֵּל כְּוִיָּה רְצִינִית.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים אֶת הַקָּמִין רַק לְיֹפִי. בִּשְׁבִילָם בְּדִיּוּק הֻמְצָא הַתַּנּוּר הַחַשְׁמַלִּי דְּמוּי הַקָּמִין. הוּא נִרְאֶה מַמָּשׁ דּוֹמֶה, יֵשׁ לוֹ דֶּלֶת זְכוּכִית עָבָה וְדַרְכָּהּ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת לֶהָבוֹת חַמּוֹת מְרַצְּדוֹת. אִם תִּתְקָרְבוּ אֵלָיו תּוּכְלוּ לִרְאוֹת שֶׁהַלֶּהָבוֹת הֵן רַק דִּמְיוֹן. הַתַּנּוּר מְחֻבָּר לַחַשְׁמַל כְּמוֹ כָּל תַּנּוּר רָגִיל...