להיות בן חורין

בתוך כל אדם מצוי הרצון להרגיש משוחרר. מהות הנשמה האלוקית המצויה בקרבנו גורמת לנו להידבק במידת הבורא. וכמו שהבורא אינו משועבד למאומה, כך גם אנו שואפים לחירות גמורה.

אמנם השאלה היא כיצד לנתב נכונה את הרצון העמוק הזה. יש אנשים שכדי להרגיש משוחררים הם נאלצים לברוח לשתיית אלכוהול ולהתמכרויות שונות. בכך הם מרגישים שהצליחו לצאת מהשעבוד של חיי היומיום הקשים, אף שהם מודעים לכך שמדובר בדמיון חולף שהשפעתו קצרה מאוד.

בנוסף, מחקרים מצביעים על העובדה שהמעשנים אינם מסתפקים רק בצריכת החומרים הממכרים, אלא הם גם רוצים לראות את העשן הנוצר. רצון זה מסתיר עומק רוחני בנפש, שלמעשה הם רוצים לראות שהם מצליחים להפוך חומר לרוח.

אולם התורה מלמדת כיצד להיות באמת ניתן להשתחרר מהשעבוד ולהיות בן חורין אמיתי, דבר הבא לידי ביטוי בסוד הקרבת הקרבנות: יהודי מביא קרבן ומעלה אותו לקרבן. בכך הוא רואה את כספו עולה באש והופך לעשן. אולם בעוד שהעישון הינו הפיכת חומר לרוח דמיוני ללא תועלת, היתה עבודת הקרבנות לכבוד ה׳. מקריב הקרבן היה עומד נרגש לראות את כספו הופך לעשן ונישא ברוח לכבוד ה׳ יתברך. 

סיפר פילוסוף נוכרי עד כמה הוא מתגעגע לאותם רגעים בעת ילדותו, כאשר באחד הימים חש מחובר בנפשו ואוהב את בורא העולם, עד שלקח את הצעצוע האהוב עליו ביותר והשליכו לתוך מדורה תוך כדי שהוא מצהיר: "א-לוקים, אני אוהב את הצעצוע הזה. אבל אותך אני אוהב יותר. הנה, אני שורף אותו לכבודך!"

האמת שזה גם סוד החירות. רק אדם שמסוגל לקחת תכונה או דבר האהוב עליו, ולהחליט כי מעתה הוא משתמש בו רק לכבוד ה' יתברך – מגלה בכך שהוא שולט באמת על כל כוחות נפשו, עד שמצליח לבחור כיצד להשתמש בדבר.

פעם היו מכנים את מי שאינו שומר מצוות בשם 'חופשי'. אבל באמת אדם שנגרר אחר תאוותיו ורצונותיו הרי שהוא משועבד ליצריו, ואין לו באמת שליטה מלאה עליהם. רק אדם שיודע להגביל את עצמו, ולשים גבול ברור – מה אסור ומה מותר – הוא מעין מלך על עצמו, שכן הוא מקבל את ההחלטות בצורה נכונה ושקולה, ללא התייחסות לדחפים כאלו ואחרים.

הנה, מעקב אחר אנשים רבים מאז ילדותם במשך עשרות שנים הוכיח, שדחיית סיפוקים מהווה מפתח להצלחה בכל תחומי החיים. ואפילו כאשר מדובר בדחיית סיפוקים מתוך אינטרס אישי כאותם ילדים במחקר שהתבקשו להתאפק מלאכול את הממתק שלפניהם ויקבלו ממתק כפול. מעקב אחרי המתאפקים ושאינם מתאפקים גילה שהמתאפקים הצליחו בכל תחומי החיים הרבה יותר מאותם שלא התאפקו.

ואם הדבר כך בענייני העולם הזה, קל וחומר כאשר האדם דוחה סיפוקים שבורא העולם מלמדו לדחותם, לטובת האדם בעולם הזה ובעולם הבא. שהרי כל ההוראות שבמצוות שבתורה הם גילוי סודות הטבע מהצד הרוחני שבהם, כגון כוח המקווה והתפילין וכיוצא בהם. 

וזהו עומק מאמר חז"ל: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", שהרי האדם הלומד תורה לומד כיצד ניתן לשלוט על הדחפים והיצרים, ובכך מאפשר לעצמו חיים של חירות אמיתית. אדם כזה יכול לומר לעצמו בסיפוק: אני החלטתי לא לעשן בשבת – ואכן אינני מעשן! אני החלטתי שלא להכניס מאכל לפי לפני ברכה, ואינני מכניס! וכך בכל תחומי החיים.

וזהו סוד הצלחה בחיים בעולם הזה ובעולם הבא. שנזכה לחירות אמיתית, בגשמיות וברוחניות. שבת שלום.