זה לא בגנים שלו: הכל על מזון מהונדס

בשנת 1994, כשיצא ג'ק קלווין אל מטעי העגבניות שלו כמדי בוקר, חשכו עיניו. בצידי המטע צמחו עגבניות בשלות, עסיסיות ו... צהובות. כן, צהובות. ג'ק, שחשב שהעגבניות עדיין לא הבשילו, שלח את ידו כדי לטעום את הירק המוזר. למרבה ההפתעה, לעגבנייה המשונה היה טעם מתקתק ונפלא.

נשמע דמיוני? ובכן, הסיפור לא רחוק כל כך מהאמת. בשנים האחרונות עוברים עוד ועוד מוצרי מזון שינויים מרחיקי לכת. השינויים מלאכותיים ומתרחשים בהרכב הצמחים באמצעות העברת ד.נ.א מצמחים ומיצורים אחרים. מוצרים אלו 'מהונדסים גנטית'.

איך זה קשור אלינו? כל התהליך נעשה כדי שהצמחים יגיעו אלינו בריאים יותר, טריים יותר, טעימים יותר ובעלי חיי מדף ארוכים יותר.

נשמע מסובך? זה באמת לא כל כך פשוט. פירות, ירקות ומוצרי מזון שונים, חשופים למזיקים רבים ולמחלות. בנוסף, הם נוטים לריקבון ומתוך מטעים שלמים רבים האחוזים שלא מגיעים לצרכן ולא נכנסים תחת קטגוריית ראויים לשיווק ולאכילה.

בעיות אלו ואחרות נפתרות באמצעות הנדסה גנטית - כלומר, העברה של גנים בודדים במעבדה בין צמחים או חיות לבין גידולי קרקע אחרים. אם בעבר נעשו פעולות שונות על מנת למנוע בעיות מסוג זה, הרי שההנדסה הגנטית הופכת את התהליך לקצר ומהיר.

ההנדוס נעשה במספר דרכים, ביניהן: החדרת חיידק לצמח על מנת להכתיב לתאי הצמח המאחסן אלו חומרים לייצר, החדרת ד.נ.א זר לצמח תוך יצירת הגנה מפני תקיפה אפשרית של תאים צמחיים, איחוי שני תאים לתא אחד המכיל את תכולת שניהם, הזרקה ועוד.

שימוש במזון מהונדס גנטית יכול להופיע במוצרים כמו דגני בוקר, תחליפי חלב, דייסות לתינוקות, טחינה, שוקולד חטיפים, בשר, תחליפי בשר, מרגרינה, פסטה, לחם, עוגות ובעיקר שמן סויה, שהוא עצמו מרכיב מוצרים שונים. בין המוצרים שעברו ניסויים ניתן למצוא תפוחי אדמה עמידים לחרקים, לוירוסים ולקוטל עשבים; עגבניות מעוכבות הבשלה ותירס הדוחה חרקים.

מזון מהונדס גנטית משווק בעולם מאז 1996. 40% מגידולי הסויה בעולם ו-7% מגידולי התירס מהונדסים. הגידול המסחרי של צמחים מהונדסים נעשה בארצות הברית, בקנדה ובדרום אמריקה. בישראל אין כיום גידול מסחרי של צמחים מהונדסים. עם זאת, על פי נתוני התאחדות התעשיינים, ממשלת ישראל מייבאת מארצות הברית כמעט מיליון טון גרעינים בשנה, ביניהם חיטה, תירס, סויה וזרעי שמן קנולה. כל אלו משמשים כחומרי גלם ישירים במזון לבני אדם ולבהמות.

הטרנסגניות תציל את העולם

נשמע אידיאלי, לא? מה יכול להיות יותר טוב ממוצרים בריאים, עמידים, נקיים מחרקים ובעלי חיי מדף ארוכים? בנקודה זו בדיוק חלוקות הדעות. כמו בכל נושא בעולם, גם בעניין המזון המהונדס גנטית קיימות טענות לכאן ולכאן.

הטוענים בעד גורסים שבעזרת הנדסה גנטית ניתן יהיה לרפא רקמות או איברים חולים באמצעות גנים בריאים, לייצר שיבוטים מאורגניזמים קיימים ולהפוך בעלי חיים ל'בתי חרושת' לתרופות. בעזרת מזון מהונדס גנטית ניתן יהיה לחולל שינויים מרחיקי לכת.

לדוגמה: כיום, למעלה מ-2 מיליארד בני אדם בעולם ניזונים כמעט רק מאורז, אבל באורז אין ויטמין A ועל פי נתוני האו"ם כ-2 מיליון ילדים מתים כל שנה ממחסור בוויטמין A וכרבע מיליון מתעוורים מאותה סיבה. כדי להילחם בתופעה, הונדס האורז והוחדר לו גן המייצר ויטמין A.

בנוסף, יתאפשר למגדלים להקנות תכונות משופרות לצמח או לחי המשמשים כמזון, כמו עמידות נגד וירוסים או חרקים והארכת חיי המדף שלהם. תארו לעצמכם: עגבניות שהוכנסו לתוכן גנים של קורי עכביש במטרה לייצר סיבים חזקים, או תפוחי אדמה עמידים לחרקים ובעלי חיי מדף ארוכים. תוכלו לקנות מספר רב של תפוחי אדמה בלי לחשוש שהם עלולים להרקיב.

יתרון משמעותי נוסף, ואולי העיקרי שבהם, הוא מניעת מוות ודאי מרעב. בעולם שבו מיליוני בני אדם מתים מדי שנה מרעב, בייחוד באפריקה ובאסיה, חשוב לעודד כל אפשרות של הוזלת המזון ולמנוע מאנשים למות ברעב. הסיכון למוות עתידי עקב הטכנולוגיה המתקדמת של הנדסת המזון קטן מאוד יחסית לסיכוי לייצור מזון שעלות הגידול שלו תהיה זולה יותר עקב תכונות גנטיות חדשות שיש בצמחים המהונדסים.

ד"ר ניר קרן הוא חוקר במדעי הצמח מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית, מעביר קורס בנושא ובעל ידע נרחב בתחום.

מה כה דוחף אתכם לייצר מזון מהונדס גנטית? מה רע במה שהיה עד היום?

"אנו נמצאים בשלב שבו אנו קרובים למיצוי השיטות הקלאסיות לייצור מזון. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה והשטחים הבנויים לעיבוד חקלאי הולכים וקטנים. יש לנו פחות שטחי חקלאות ויותר דרישות לאוכל, למשל, בהודו ובסין. חייבים לזכור שככל שבני אדם מרוויחים יותר הם דורשים יותר אוכל. מתוך כל זה מגיעים לקצה גבול היכולת, והטכנולוגיה היחידה היא הטכנולוגיה הטרנסגנית (הנדסה גנטית, ת.ג.)".

אבל למטבע שני צדדים. המתנגדים מתמקדים בכך שהטכנולוגיה חדשה ושאין מסקנות חד משמעיות לגבי בטיחותה לטווח ארוך. אחת ההתנגדויות החשובות קשורה לסכנה הנשקפת לקהל הצרכנים. סכנה זו עלולה לבוא לידי ביטוי במספר תחומים. אחד מהם הוא העמידות לאנטיביוטיקה. בתהליך ההנדסה הגנטית נעשה לפעמים שימוש בחומרים אנטיביוטיים לסימון הגנים המושתלים, והוא עלול לגרום לעמידות יתר של הצרכנים בפני אנטיביוטיקה ולפגיעה בהחלמה בעת מחלה.

תחום נוסף הוא הרעילות. הימצאות היתר של הגנים עלולה להעלות את כמות הרעלנים הנמצאים במזון באופן טבעי, כמו רעל הסולנין בעגבניות, בחצילים ובתפוחי אדמה. בניסוי שנערך בתחום, תפוחי אדמה שהושתלו בהם גנים דוחי חרקים הרעילו עכברי מעבדה שניזונו מהם.

לד.נ.א של פולי סויה הוחדרו גנים של אגוז ברזיל, כדי לשפר את החלבון. כל זה טוב ויפה, אך יחד עם זאת התברר שהועברו לסויה גם תכונות אלרגיות של האגוז וכך אנשים אלרגיים לאגוזים עלולים לאכול את הסויה בלי לדעת שיש בה תכונה אגוזית המסכנת אותם. במקרה זה, זוהתה התופעה בסויה המהונדסת במהירות יחסית כיוון שאלרגיה לאגוזים היא תופעה מוכרת, אך בעיקרון קיים קושי ניכר להעריך ולאבחן מראש אלרגיות בצמחים מהונדסים. בנוסף, יצירת חלבונים חדשים למזון המקורי, עלולה לגרום לתגובות אלרגיות.

בין היתר, קיימת סכנה לסביבה מאחר שבטבע קיים איזון אקולוגי. צמחים מהונדסים יפגעו באיזון האקולוגי וכתוצאה מכך, תיפגע הסביבה. קיים גם חשש לנדידה של גנים בין צמחים ומינים ביולוגיים שונים, בלי שבני אדם ובעלי חיים ידעו לזהות את הצמחים.

מהם אחוזי הסיכון מול הסיכוי?

"עד עכשיו לא נמצאו בפועל דברים מסוכנים", מרגיע ד"ר קרן. "מזון עדיין לא גרם שום נזק לבני אדם. כשאני נדרש לעסוק בעניינים האלה, אני הולך לאנשים שעשו המון מחקר, כמו נורמן בורלוג, מדען שקיבל פרס נובל לשלום משום שהצליח להכפיל את יבול החיטה במקסיקו ובהודו, והיום מקסיקו גם מייצאת חיטה בזכותו. הוא קיבל את הפרס על תרומתו למדע ולכלכלה. הוא אומר שאין טכנולוגיה בלי סיכונים, אבל בשיטות הקלאסיות לא נוכל להגיע למצב הרצוי".

אין לנו ברירה אלא לעבור למזון מהונדס גנטית?

"בעבר היו מקרים דומים. אנשים הגיעו לחרפת רעב והתוצאות היו מחלות, מגיפות ומלחמות. לפיכך, אין לנו ברירה אלא לפתח את הטכנולוגיות הללו. כמובן שיש סיכונים, כמו בכל טכנולוגיה חדשה. כשהמציאו את המכונית עדיין לא ידעו מהן סכנותיה. טכנולוגיות חדשות נבחנות בשטח, במבחן המציאות. אבל אם לא נעשה זאת, התוצאה תשוב להיות כמו בעבר".

לא מגלים לכם כלום

בפעם הבאה שתצאו למכולת השכונתית סביר להניח שתבדקו אם המזון שאתם קונים מהונדס, אולם בישראל המזון המהונדס גנטית כלל לא מסומן. כיצד תדעו שאתם לא קונים פסטה מהונדסת אלא פסטה רגילה?

קיימות חברות שרואות חשיבות עליונה בסימון הפוך. מוצרי תחליפי חלב לתינוקות נוטים להיות מסומנים פעמים רבות בכתובת 'לא עבר תהליך של הנדסה גנטית'. העובדה הזו היא בעלת חשיבות עליונה, מאחר שמדובר באוכל היחיד המגיע לפיהם של הפעוטות וההורים לא רוצים להסתכן.

אך מה לגבי אלו שעברו את הגיל של תחליפי החלב? האם נועדנו להתהלך באפילה ללא מידע על האוכל שאנחנו מכניסים לפה? בנוסף, אתם כבר יודעים את הבעייתיות במזון מהונדס, אולם למרבית הצרכנים אין כלל מודעות לנושא.

חברות המזון יכולות להשקיע רבות בפרסום סגולותיו של מוצר כזה או אחר, אך הן לא תספרנה לכם שום דבר על טיב המזון אם יש סיכוי שהדבר יפגע במכירות. יש להתייחס למזון מהונדס גנטית כמו שנוהגים בתרופה חדשה. עד שיודעים למעלה מכל ספק שהתרופה לא תסב יותר נזק משתתרום, לא מכניסים אותה לשימוש.

'פעולה ירוקה' היא עמותה ציבורית ללא מטרות רווח הפועלת בישראל משנת 1994. מטרתה המרכזית היא קידומו של שינוי חברתי אקולוגי. העמותה החליטה לקחת על עצמה את הטיפול בנושא, במטרה לדאוג לסימון המוצרים המהונדסים.

משרד הבריאות לקח על עצמו את הטיפול בנושא, אך כדרכם של גופים גדולים ההתנהלות מורכבת, כבדה וארוכה. הצעד הראשון שנקט משרד הבריאות הוא אזהרה לצרכנים בפרסומים שלו. הוא אף הקים ועדה שדנה בתקנות של סימון מוצרים מהונדסים גנטית, אולם ועדה זו הוקמה בשנת 1997 ומאז מחכים גם הצרכנים וגם חברות המזון לממצאיה. יש הטוענים שבוועדה יושבים גם נציגים של משרד המסחר והתעשייה והם בעד רישום ממשלתי של מוצרים מהונדסים אך נגד סימון האריזות. לא קשה להבין מדוע.

עמדתו של משרד המסחר והתעשייה היא שאין הוכחה לכך שתהליך ההנדסה הגנטית גורם נזק לבני אדם, לכן הצרכנים לא צריכים לדעת אם המוצר מהונדס או לא. מידע זה, לטענתם, חסר משמעות עבור הצרכנים. המדינה היא זו שתרשום אצלה כל מוצר מהונדס ואם בעתיד יתברר שיש בו סכנה, יודיעו לציבור.

האם לדעתך, ד"ר קרן, יש ליידע את ציבור הצרכנים בתהליך הנדסת המזון?

"אני מסכים עם העמדה שיש ליידע את הצרכנים בכל הנוגע למזון מהונדס. חלק מהבעיה הוא שבמקביל להכנסה של הטכנולוגיות בתחום, עומדות גם חברות אורגניות שכל מטרתן להפחיד את הציבור. הן מזרימות לצרכנים מידע לא מהימן ואם המוצרים יהיו מסומנים במילים 'מהונדס גנטית', הצרכנים - שיודעים מעט מאוד על פירוש המילים - יימנעו מקניית המוצר מחשש לסיכון. עצם הסימון יכול לגרום ליותר נזק מתועלת. אני חושב שצריך קודם כל ללמד את הציבור על האספקט המדעי, ורק אחר כך לסמן את המוצרים. לא לזרוע סתם פחד ובהלה".

מבחינתן של חברות המזון, הן חוששות מסימון ומירידת היקף המכירות. בפנייה של ארגון 'פעולה ירוקה' לחברות המזון על מנת להכין חוברת מידע לצרכנים, חלקן לא השיב כלל. חלק אחר השיב כי הוא לא יכול לתת מידע בנושא. אחרות טענו שאין באפשרותן לדעת האם יש מרכיבים מהונדסים במזון שהן מייצרות, בגלל שאינן יודעות ממה עשויים חומרי הגלם.

איגוד תעשיות המזון משתף פעולה בנושא ומספר כי הוקמה ועדה בין-משרדית למזון חדיש, בראשותה של ד"ר עפרה חבקין, הרופאה המחוזית במחוז מרכז של משרד הבריאות. הועדה אמורה להגדיר מהו מזון מהונדס גנטית ואת שיטות הבדיקה והסימון. אחרי קביעת ההגדרות, יוכלו מפעלי המזון לסמן את המוצרים באופן מלא ואמין ולהביא את המידע לקהל הצרכנים.

ומה קורה בעולם הגדול? גם שם המצב לא מזהיר. האיחוד האירופי הטיל חרם החל משנת 1998 על גידול מזון מהונדס בארצות האיחוד וכן על ייבוא מזון מהונדס לארצות האיחוד, ובמדינותיו מונהגת חובת סימון מחמירה. לעומת זאת, בארצות הברית הותר השימוש במזון מהונדס.

ניגוד הדעות בין שתי המעצמות כמעט גרם לקרע בשנת 2003 בפסגה שנערכה ב'בית הלבן', וויכוח חריף ניטש בתחום ההנדסה הגנטית בעקבות התנגדותה החריפה של אירופה.

החסמים

- פרסומי משרד הבריאות הקוראים לזהירות בתחום ההנדסה הגנטית. הועדה לא ניפקה בינתיים המלצות  משמעותיות ויש החוששים שהיא מורכבת מנציגים בעלי אינטרסים.

- הקמת ועדה שדנה בתקנות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית ב-1997.

- הקמת ועדה בין-משרדית למזון חדיש על ידי איגוד תעשיות המזון.

- פעילות עמותת 'פעולה ירוקה' משנת 1994.

חסרונות המזון המהונדס

- בתהליך ההנדסה נעשה שימוש בחומרים אנטיביוטיים שעלולים לגרום לעמידות הצרכנים בפני אנטיביוטיקה.

- עלייה בכמות הרעלנים שנמצאים במזון באופן טבעי.

- השתרבבות חומרים אלרגניים במזונות שבהם הם לא אמורים להימצא וגרימת נזק לאוכלוסייה הרגישה.

- הפרת האיזון האקולוגי שבטבע.

- נדידת גנים בין מינים ביולוגיים וצמחים שונים בלי שנוכל לזהות את הצמחים.

יתרונות המזון המהונדס

- מוצרי מזון עמידים, נקיים מחרקים ובעלי חיי מדף ארוכים.

- ריפוי רקמות או אברים חולים באמצעות גנים בריאים, ייצור שיבוטים מאורגניזמים קיימים והפיכת בעלי חיים ל'בתי חרושת' לתרופות.

- סיוע לאוכלוסיות חלשות באמצעות החדרת תוספים חיוניים למזון העיקרי.

- בעזרת הוזלת המזון, עקב תכונות גנטיות חדשות שיש בצמחים המהונדסים, ניתן יהיה לסייע למדינות נזקקות להאכיל את התושבים בקלות.