ישנים מאוחר? זהירות!

כשתומאס אדיסון, הממציא האמריקני המפורסם, חגג סוף-סוף בשלהי 1879 את המצאתו הגדולה ביותר - פיתוח נורת חשמל ראויה לשיווק - היה עדיין מוקדם מכדי לדעת איזו השפעה מכרעת תהיה להמצאה הזו על העולם. החגיגה הייתה מוצדקת: קדמו לה ניסיונות כושלים כה רבים להגיע לרגע הזה, עד שציטוט מפורסם של אדיסון מאותה תקופה אומר: "מעולם לא נכשלנו. אנחנו יודעים כרגע על אלף דרכים לא לייצר נורת חשמל".

אולם הנורה הומצאה בסוף, קהל מוקסם נהר ממרחקים לראות אותה ומהפיכת אור החשמל החלה.

עד אז, המילה האחרונה בתאורה מלאכותית היו מנורות הגז. אולם, הן נשאו עימן סיכונים לא מעטים ועלות גבוהה. ההמצאה של אדיסון שינתה את כל זה בלילה. מניות הגז צנחו, מניות המשקיעים באור החשמלי הרקיעו שחקים. אמריקה תחילה, והעולם המפותח כולו בעקבותיה, היו מוכנים לאור החדש: אור החשמל שישנה את מחזור החיים האנושי יותר מכל המצאה אחרת לפניו.

רק לאחרונה, כמאה שלושים שנה אחרי ניצחונו הגדול של אדיסון, מתחילים להישמע קולות אחרים. מדענים מתחומים שונים מזהירים שהצעד הגדול לטכנולוגיה לא היה בהכרח צעד גדול לאנושות. כן, אנחנו מסוגלים לפעילות מגוונת במשך שעות רבות יותר של היום ואנחנו לא כפופים לשיגיונות עונות השנה ומזג האוויר בקביעת סוג הפעילות שבה נעסוק ובמידת ההספק שלנו, אבל מסתבר שזה לא תמיד דבר טוב. אם במשך אלפי שנים המחזור היומי של בני האדם התנהל בצורה מסוימת, כנראה שהיו לכך סיבות טובות יותר מאשר אי המצאת נורת החשמל; ואור החשמל בעצמו אינו תמיד המלאך הגואל שאוהדיו הראשונים חשבו שיהיה.

מחקר ישראלי דווקא, מאוניברסיטת חיפה, משמיע את הקול האחרון במקהלה המתגברת הזו. 'מכה' אחת של אור מלאכותי בלילה, מצא המחקר, משבשת את מנגנון החלוקה של התא. במחקר, הושמו עכברי מעבדה בסביבה שבה היו חשופים ל-12 שעות של אור ול-12 שעות של חשיכה. במהלך שעות החשיכה הוארו העכברים באור מלאכותי למשך שעה אחת. לאחר מכן, נבדקה התבטאות גנים בתאים שבמוחם של העכברים שנחשפו ל'מכת' האור לעומת עכברים שלא נחשפו לאור המלאכותי.

"פגיעה במנגנון חלוקת התא היא אחד המאפיינים של מחלת הסרטן ולכן, חשוב להבין מה הסיבות שגורמות לפגיעה במנגנון זה", ציינה ד"ר רחל בן שלמה, שהובילה את המחקר. במחקר קודם שלה היא כבר מצאה שהיחשפות לאור מלאכותי בלילה פוגעת בשעון הביולוגי של תאי העכברים. במחקר הזה התגלה ממצא מרחיק לכת יותר: מנגנון חלוקת התא נפגע גם הוא ונצפתה התבטאות חריגה של גנים במוחם של העכברים שנחשפו לאור - בין השאר, גנים הקשורים להיווצרות גידולים סרטניים.

בלי להתעמק יותר מדי באותיות הקטנות של תיאור המחקר, כלי תקשורת בעולם מיהרו לפרסם כותרות על 'הקשר בין אור מלאכותי וסרטן'. אבל גם אם המסקנה הזו זקוקה לאישוש נוסף בטרם תוכל להפוך לעובדה, ד"ר בן שלמה מצביעה, בצדק, על מימדיו הצנועים של הניסוי: העכברים נחשפו למנת אור מלאכותי באופן חד פעמי ונצפה בהם שינוי ביולוגי. אנחנו, לעומת זאת, נחשפים להרבה יותר מזה וסופגים מנות אור מלאכותי רבות מדי יום.

"אין ספק, שאור במהלך הלילה מסמן משהו לגוף ולכן הוא מתחיל לפעול בתגובה", היא אומרת.

במאמר שכתבה לכתב עת מדעי היוצא בארצות הברית, היא ממליצה, בינתיים, לצמצם ככל הניתן, את החשיפה לאור מלאכותי בשעות הלילה. קמים באמצע הלילה כדי לאכול או ללכת לשירותים? בבקשה, אבל תנסו לעשות את זה בחושך. אפילו הרגעים המעטים הללו שבהם נדלקת הנורה מעליכם ואתם ממצמצים בחיפוש אחר ידית הדלת או שאריות הלזניה, עלולים להיות משמעותיים.

צריך לעבור לקונגו

המחקר של אוניברסיטת חיפה הוא לא כה חלוצי כפי שניתן אולי לחשוב. במחקר מוקדם יותר של מדענים מישראל ומארצות הברית, נבדק הקשר בין שיעור התחלואה בסרטן ורמת התאורה הלילית במדינות שונות. לשם כך, נאספו נתונים מ-164 ארצות על שכיחות סוגי סרטן אלו ממאגר של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, ואילו נתונים על רמות התאורה בלילה נאספו מפרויקט לווייני מזג האוויר של משרד ההגנה האמריקאי.

הממצאים הראו כי בסוגי סרטן מסוימים, שיעור הלוקים במחלה, לאחר בידוד המשתנה של 'כמות אור מלאכותי בלילה לאדם', קפץ פי 80% במדינות עם חשיפה גבוהה לאור מלאכותי מאשר במדינות עם חשיפה נמוכה לאור מלאכותי.

למרבה הפלא, על אף הממצאים החד משמעיים של המחקר הזה, לא נרשמה תנועת הגירה המונית לאתיופיה או לקונגו. חשיפה נמוכה לאור מלאכותי שייכת, כמובן, למדינות עולם שלישי, ואף חוקר שפוי לא יכול להציע את הסטנדרטים המקובלים שם בתקווה לעודד בריאות טובה יותר. "אין המשמעות כי צריכים לחזור ל'ימי הביניים' ולהחשיך את המדינה", מבטיחים החוקרים. "המשמעות היא שחייבים לקחת קשר זה בחשבון בתכנון מדיניות האנרגיה של המדינה".

הקשר הזה כבר נלקח בחשבון, לפחות על ידי שוחרי איכות הסביבה. היום מקובל לדבר על 'זיהום אור' כמעט כמו על 'זיהום אוויר'. אם בבני אדם האור המופרז הזה מגביר סיכוי לחלות בסרטן, בבעלי חיים וצמחים הנזקים מהירים אף יותר. צמחים זקוקים למחזור אור-חושך טבעי כדי להתפתח כיאות, ואילו בעלי חיים עומדים מבולבלים מול שינוי מבנה היממה בעולם המערבי: למעלה ממיליון ציפורים מתות מדי שנה בארצות הברית לבדה רק בשל התנגשות בגורדי שחקים מוארים בלילות.

השלב הראשון במלחמה להורדת רמת האור הלילי מתמקד בטענת בזבוז טהור: 30% מאור הערים הלילי 'נזרק' כלפי השמים ואת מי בדיוק הוא משמש שם? רובנו לא מסתובבים בכדורים פורחים בשעות הלילה. "אם אתה טס לתוך עיר בלילה ואתה יכול לראות את אורות הרחוב מהמטוס", אומר צ'אד מור, פעיל ברשות הפארקים האמריקנית. "אז האור הוא ההיפך הגמור מיעיל".

בשל האינטראקציה בין האור וחלקיקי האוויר, 'זוהר השמים' המודרני מגיע למרחקים. "תיעדנו מקרים של אור מערים רחוקות שמקרין בערך 320 קילומטר משם לתוך פארקים לאומיים".

אומרת 'שלום' לשינה

בעוד שקל יחסית לשכנע ממשלות וארגונים לקצץ באור כדי לחסוך בתקציב, כל מחקר נוסף על הקשר בין אור מלאכותי וסרטן מחדד עד כמה הבעיה עמוקה יותר מקיצוץ אלומות אור עירוניות. המחקר של אוניברסיטת חיפה והמחקר ברמת האור המלאכותי במדינות אולי זקוקים לביסוס נוסף, אבל מחקרים אחרים, שבדקו עובדי משמרות לילה, משכנעים הרבה יותר.

למעלה משני עשורים של מחקר בנשים העובדות משמרות לילה - בעיקר אחיות - גילה אצלן אחוזי תחלואה גבוהים בהרבה של סרטן, עד כדי כך שארגון הבריאות העולמי מגדיר היום עבודה במשמרות לילה כ'קרוב לוודאי גורם מסרטן'.

העמדה הרפואית הרשמית מתנגדת אולי למשמרות לילה, אבל עובדי משמרות הלילה - רבים מהם משתייכים לקהילה הרפואית בעצמם - רחוקים מלהיות כה נחרצים בעניין. לאה, מיילדת וותיקה בבית החולים 'לניאדו', בהחלט לא נשמעת כמי שמרגישה שעבודה במשמרות לילה מזיקה לה. "אני עובדת כבר שנים במשמרות לילה, מאז שאני תלמידה, ואני אוהבת את זה. בלילה יש שקט, אין אנשים מיותרים שמסתובבים. גם אם זו משמרת פעילה במיוחד, מה שעושים זה את העבודה נטו ויש סיפוק".

איך היא מרגישה אחרי משמרת לילה? "ברור שהתפקוד ירוד. השעון הביולוגי עושה את שלו וסובלים מעייפות ומסחרחורות. בערב שלאחר מכן אני הולכת לישון בשמונה ונרדמת בלי בעיות".

אבל לאה מודעת לכך שלא כולם מתמודדים בקלות. "יש לי חברות שכל מנגנון השינה שלהן משתבש מעבודה במשמרות לילה. לא נרדמות, או נרדמות ומתעוררות אחרי שעתיים. יש גם כאלו שממש לא מסוגלות לעבוד בלילה. אבל אני מסוגלת להסתדר. כמובן, שצריך לדעת לנוח כמו שצריך לפני ואחרי המשמרת".

שפרה, אחות במחלקת קרדיולוגיה ב'לניאדו', מספרת על התנסות דומה. "התחלתי לעבוד במשמרות לילה לפני שבע שנים, וההסתגלות הייתה חלקה. המעלה הגדולה בעבודה הזו היא שאת לא מחמיצה זמן עם הילדים. כשהם הולכים לישון את הולכת לעבודה, וחוזרת הביתה בזמן להעיר ולשלוח אותם לבית הספר.

"מה שכן, למדתי לא לדחות את השלמת השינה. מיד כשהילדים יוצאים, אני הולכת לישון. אם אני מנסה להספיק משהו נוסף לפני זה - למשל, לתלות כביסה - אני יכולה לומר 'שלום' לשינה".

גם לה אין בעיות להירדם בשעה סבירה בערב שבו היא לא עובדת במשמרת לילה. "מתרגלים", היא מחייכת. "זה ידוע שאחיות לא סובלות מג'ט לג (יעפת, נ.מ.)".

לא כולם, כמובן, רואים את משמרת הלילה באור חיובי כמו לאה ושפרה. יהושע, משגיח כשרות וותיק, שנאלץ לא פעם לעבוד במשמרות לילה, לא מצליח לראות שום דבר חיובי בסוג העבודה הזה. "התחלתי לעשות משמרות לילה לפני חמש עשרה שנה, כמשגיח על מעשרות שתפקידו לעשר את הסחורה לפני שהיא יוצאת לשווקים ולחנויות. כשאדם צעיר, הוא מתרגל מהר ומפצה על החוסר בשעות השינה המרובות ביום, אבל לאט-לאט החיים דורשים את שלהם והשלמת השינה כבר לא קלה. כמו במשל על האיכר שהרגיל את הסוס לא לאכול כלל, מגיעים למצב שאתה כמעט לא ישן".

יהושע מספר גם על תסמינים פיזיים מובהקים כתוצאה מהעבודה במשמרות לילה. "הסכנה הגדולה, כמובן, היא בנהיגה חזרה ממשמרת לילה, וכל עובד לילה, לדעתי, יכול להעיד שלפחות פעם אחת הוא כמעט נרדם על ההגה. זה כמעט כמו שיכרות. מבחינה נפשית אתה מתרגל לעבוד עייף ביום ולפרוח בלילה. הנזק לטווח הארוך הוא שאנחנו, המשגיחים שעובדים בלילה, מדברים בינינו כבר בגיל צעיר על בעיות לחץ דם ונזקים רפואיים מהסוג הזה".

ד"ר מיכל לוסטיג, מומחית לפסיכיאטריה ולרפואת שינה, מזכירה שאכן ייתכן מודל של ערות בלילה ללא חסכי שינה. "יש", היא אומרת. "שני סוגי אנשים העשויים להעדיף לישון בעיקר ביום. צריך להבדיל בין 'טיפוסי לילה' - אנשים שמעדיפים את הלילה אך מתפקדים ומצליחים להירדם בשעות רגילות, לעומת אנשים עם הפרעה בשעון הביולוגי שלהם, שבגללה אין סנכרון בין המקצבים הפנימיים של הגוף, בעיקר מנגנון שינה-ערות, לשעות אור-חושך ודרישות החברה. אנשים כאלה יכולים להיתקל בקשיים בתפקוד מקצועי או חברתי בשל השוני מהחברה הרגילה.

"בכל מקרה, אנשים שמצליחים ליצור לעצמם מערך חיים מסודר, לפיו ישנו בשעות הבוקר ויתפקדו בשעות הלילה, תפקודי השינה שלהם יישמרו ולא יהיה בכך כל חסך מבחינת השינה. ייתכן שיש עובדי לילה שמצטיינים בכך".

אולם, ד"ר ריבי טאומן, רופאת שינה ומומחית להפרעות שינה אצל ילדים, מציעה הסבר אחר, פסימי יותר. "הם פשוט לא מרגישים שכשהם משלימים שינה הם עדיין ישנים פחות ממה שנחוץ".

מגיפה מערבית חדשה

רשימת הסיכונים הבריאותיים שבהם מואשם האור המלאכותי, לא מתחילה במחקרים החדשים יחסית המתמקדים בקשר שלו למחלות ממאירות. אם לחשיפה לאור מלאכותי בלילה יש תוצאה ישירה של הגדלת הסיכון לגידול סרטני, הרי שבאופן עקיף האור המלאכותי אחראי לעוד שפע של רעות חולות.

"מאז שאדיסון המציא את נורת החשמל, השתבש הקשר בין הביולוגיה שלנו והעולם החיצוני", אומרת ד"ר טאומן. "ההארכה המלאכותית של היום שיבשה את מחזור השינה הטבעי, ובעשורים האחרונים השיבוש בחברות המערביות גדל עוד יותר באשמת הגלובליזציה. חלק גדול מהעולם עובד היום במתכונת של 24 שעות ביום. אם מדברים על מגיפת השמנה, צריך לדעת שקיימת היום עוד אפידמיה - מגיפה - מוכרת בעולם הרפואי: מגיפה של חוסר שינה".

ד"ר טאומן מצביעה על מחקרים שמתעדים את השחיקה המתמשכת במעמדה של השינה. "אין מחקרים על הישראלים, אבל בואו ניקח את האמריקאים, שהרגליהם דומים לשלנו. בשנת 1998, רק 11% מהאוכלוסייה בארצות הברית ישנו פחות משש שעות בלילה. בשנת 2005 - פחות מעשור מאוחר יותר - המספר הזה קפץ ל-16%. אם בשנת 1998 35% מהמבוגרים ישנו את מספר השעות המומלץ להם - שמונה - בשנת 2005 השיעור הזה צנח ל-26%".

היא מפרטת רשימה כמעט בלתי נגמרת של נזקים הנגרמים כתוצאה מההרגל המודרני להאריך את היום כרצוננו - הרגל שמתחיל כמעט מגיל הינקות. "קודם כל, יש קשר ישיר בין חוסר שינה והשמנה. היום אנחנו יודעים שאפילו מספר שעות השינה של פעוט בן שלוש מספק פרדיקציה (ניבוי, נ.מ.) לגבי הסיכוי שלו לסבול מהשמנת יתר בגיל שבע. הקשר לא מסתיים בגיל הזה.

"כמו כן, שינה לא מספקת משפיעה על התפקוד הקוגניטיבי והרגשי של ילדים. יש ילדים שמקבלים הבחנה של הפרעת קשב וריכוז, כשכל מה שחסר להם הוא שעות שינה. יש גם קשר דו-כיווני בין דיכאון וחוסר שינה, שחשוב במיוחד לעקוב אחריו אצל בני עשרה. נכון שאחד התסמינים הראשונים של דיכאון הוא חוסר יכולת להירדם, אבל גם ההיפך נכון: נער או נערה שלא ישנים מספיק יכולים להיות מדוכאים בשל כך".

גם למבוגרים אין פטור, כמובן. הם אולי לא יקבלו אבחון של הפרעת קשב וריכוז, אבל בהחלט יימצאו בסיכון גבוה משמעותית למחלות לב וכלי דם, לסוכרת מסוג B, להשמנת יתר ולהפרעות מטבוליות.

לפני שמושכים כתף במחשבה שהממעטים בשינה מזיקים רק לעצמם, כדאי לקרוא סטטיסטיקות כמו אלו שמראות כי 40% מתאונות המשאיות בארצות הברית מיוחסות לעייפות יתר של הנהגים, וכי 50% מדווחים על נהיגה כשהם חשים 'מנומנמים'. שלא לדבר על כך שאסונות תעשייתיים רבים, כולל אסון צ'רנוביל הידוע, מיוחסים לחוסר שינה של צוות העובדים.

גם לד"ר טאומן אין מילים טובות לומר על עבודה במשמרות לילה. "עובדי משמרות לילה נמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר לפתח את כל תחלואי המחסור בשינה. אם הם היו עובדים קבוע בלילה וישנים ביום, זה היה בסדר. הבעיה היא שהם עובדים יום - בוקר, יומיים - לילה, יום - ערב. הם פשוט לא מקבלים מספיק שינה, ובטווח הארוך חוסר השינה הזה מצטבר לכדי השפעה על הבריאות".

עוד שעה לילה

כמה באמת נחוץ? הרבה. שמונה שעות למבוגרים ובין שמונה לתשע שעות למתבגרים. אבל לכו תשכנעו את בני הנוער שלכם לנתק עצמם מכל עיסוקיהם המרתקים וללכת לישון. בעצם, נסו אפילו לשכנע את עצמכם.

"השינה היא לא 'בזבוז'", מזהירה ד"ר לוסטיג. "יש לה תפקיד חיוני בוויסות הפיסיולוגיה של הגוף, כמו גם בשיפור ובחיזוק מנגנוני זיכרון ולמידה, וחסך בשינה יביא לחסך באלה. בגיל הילדות והנעורים יש משמעות נוספת לשינה, בשל הצורך בשינה לשם שחרור חומרים המשפיעים על גדילה מחד, ומשום הדרישה והלמידה האינטנסיבית בגילאים אלה, שדורשת שלבי שינה למימושן האופטימלי, מאידך".

אולם, אם מידע רפואי די בו כדי לשכנע אותנו שהשינה היא דבר נחוץ לבריאות תקינה, הרי שעדיין לא די בו כדי לשלוח את כל המשפחה לארץ החלומות בשעה סבירה.

"יש קשר ברור בין מה שעושים לפני השינה ובין היכולת להירדם ואיכות השינה", אומרת ד"ר טאומן. היא קוראת להתנתק בשעה שלפני השינה מכל מה שהיא מכנה בשם 'אלקטרוניקה'. "מחשב, טלפונים ניידים, מוזיקה - שעה לפני השינה לנתק את הכול ולהעביר את הזמן הזה בפעילות שקטה, כמו קריאה, ציור, שיחה. אפשר גם להתקלח או לארגן את החדר לשינה. אגב, גם לא מומלץ ללמוד עד הרגע האחרון".

לגבי בני נוער במיוחד, היא מציעה להקפיד שלא ישלימו שינה בשעות הצהרים - בלית ברירה, לפחות שהשינה הזו לא תימשך למעלה מחצי שעה - ושיקומו פחות או יותר באותה שעה גם בימים שהם לא ממהרים לבית הספר.

היא גם ממליצה על חשיפה לאור טבעי בשעות הבוקר המוקדמות. לכבות את כל האור המלאכותי בשעות הערב הוא משימה בלתי אפשרית היום, אבל לכל הפחות ניתן לעזור לשעון הטבעי להתכוונן כראוי בעזרת קרני השמש הראשונות של הבוקר. אז כן, לישון עם תריסים פתוחים.

אין ספק, שהמצאת האור החשמלי על ידי אדיסון תיחגג תמיד כפסגה של הישג גאוני שימושי להפליא. איש לא מציע להוריד את השאלטר לעולם המערבי. אבל אחרי למעלה ממאה של הערצה עיוורת לאור המלאכותי, סוף-סוף מוצג גם הצד השני של נורת החשמל. ההכרח לא יגונה, אבל במידת האפשר: בלילה צריך לישון. בחושך.

"אין דבר כזה: 'ככה אני רגיל כל החיים ולא יכול להשתנות'", אומרת ד"ר טאומן. "כמו שאפשר להיגמל מסיגריות ומאוכל משמין ולא בריא, אפשר גם להתחיל לישון נכון. תופתעו לגלות שאפילו תיהנו מזה".

המלצות: כך תישנו נכון

- לצמצם את החשיפה לאור בשעות הלילה למינימום הנדרש.

- להתנתק שעה לפני השינה מהטכנולוגיה הסובבת אותנו.

- להימנע משינה בצהרים, אפילו חצי שעה.

- להיחשף לאור טבעי בשעות הבוקר המוקדמות.

- להשפיע על המדינה לקחת בחשבון את המחקרים בתכנון מדיניות האנרגיה.

- לעבור למדינת עולם שלישי, אם יש אפשרות ורצון טוב כמובן...