ניאו יהודי: אוהד הנאצים ההונגרי שגילה את יהדותו

אין מדינה אירופית אנטישמית יותר מהונגריה, שבעריה צועדים ניאו נאצים בראש חוצות תחת דגלים פשיסטיים וקוראים בגלוי לרצח יהודים. אין מפלגה הונגרית אנטישמית יותר מיוביק, הפשיסטית הקיצונית, שמתכוונת לטהר את המולדת מיסודות שליליים. ולא היה ביוביק שונא יהודים יותר מצ'ונאד סגדי.

האיש הזה, המטאור הצעיר של המפלגה, נודע במשטמה העזה שלו ליהודים. הוא שלהב את ההמונים בדברי שטנה ובמצעדים, הכריז על טיהור הגזע ההונגרי ועל מלחמה ביהודים השולטים, לדבריו, בהונגריה והצהיר שהשואה אינה אלא המצאה. הוא גם ייסד את 'המשמר ההונגרי', ארגון שצעד במדים שחורים תחת אידיאולוגיית הנאצים ההונגרים והטיף באופן סמוי לאלימות. מסרים כאלה הם מתכון להצלחה בהונגריה, והפעיל הצעיר התברג בצמרת הפרלמנט שלה כנציג התנועה ואף נבחר לפרלמנט האירופי. הוא היה, ללא ספק, בדרך לכבוש את ראשות יוביק.

ואז הרב שלמה כובש, רב חב"די צעיר בבודפסט, זוכה להודעה: "שלום, כאן צ'ונאד סגדי. אני חבר פרלמנט ורוצה לפגוש אותך". בשיחה ל'בקהילה' הוא נזכר בה: "בתחילה קיבלתי טלפון ממקור לא מזוהה. אני לא נוהג לענות לשיחות כאלה, בשל חשש מטרדנים ואנטישמים. לא עניתי. אחרי כמה דקות הגיעה הודעה מסגדי. הייתי בטוח שזו בדיחה, שמישהו מתלוצץ עליי, והתעלמתי. מה לי, רב יהודי, ולאנטישמי המפורסם הזה? אבל אז נשלחה הודעה נוספת. עדיין לא השתכנעתי, ושלחתי חבר שיתקשר אליו ויברר אם זה הוא ומה העניין. התברר שזה אכן הוא. 'אני חייב לפגוש רב יהודי', הוא אמר. היינו בהלם גמור. מה רוצה האנטישמי?".

זהו רגע השיא של הסיפור שמסעיר את הונגריה כבר מספר חודשים. גיבורו הוא כוכב המפלגה האנטישמית ביותר במדינה שפתאום גילה שהוא יהודי, ולאחר משבר ולבטים החליט לקבל עליו עול מצוות. ברקע, סודות משפחתיים על פני שלושה דורות והפנים האמיתיות של יהדות הונגריה. ספוילר: הן עדיין לא יצאו מהבונקר.

1. עבר

סגדי נולד בעיר מישקולץ. אביו מיקולוס, פסל עץ ידוע שרבות מיצירותיו מהוות סמלי פולחן, חבר במפלגות ימניות קיצוניות. אמו, קתלין מולנר, מהנדסת שנושאת שם נוצרי מובהק. כך גדל הילד באווירה הונגרית מובהקת ויונק גזענות מהרחוב וממערכת החינוך. האיבה לזרים וליהודים שובה את לבו. "באותם ימים הערצתי את הפרק בהיסטוריה ההונגרית שבו שלט הפשיזם במדינה, ואת ימי מלחמת העולם השנייה שבהם הונגריה שיתפה פעולה עם הנאצים", הוא מספר היום. "את השואה ראיתי כבדיה יהודית. אמרתי שהיא המצאה ציונית, ושלא נפגעו יותר מכמה אלפי יהודים בסערת המלחמה".

התנועה הפשיסטית ההונגרית של ימי מלחמת העולם השנייה כונתה 'משמר החץ', והייתה מקבילה לתנועה הנאצית. על שמה רשום רצח אלפי יהודים הונגרים. אך מבחינתו של סגדי, זו סיבה נוספת לסגוד לה. בגיל עשרים הוא פותח חנות מזכרות שסוחרת בסמלי 'משמר החץ' והתנועה הנאצית. בהמשך מתגלה ככריזמטי, עובר לבודפסט וממשיך בפעילות. בשנת תשס"ז הוא שותף לייסוד 'המשמר ההונגרי', שאימץ אותות ומדים צבאיים, ומנסה לשחזר את ימי התהילה המפוקפקים של 'משמר החץ'. הארגון מעורב בפעילות שנאה ואלימות, ובשנת תשס"ט מוצא מחוץ לחוק על ידי בית המשפט העליון במדינה.

אבל בינתיים מספיק סגדי להצטרף ליוביק ולהתמנות לסגן הנשיא שלה. בבחירות תש"ע (2010), בצל המשבר הכלכלי במדינה, הופכת יוביק למפלגה השלישית בגודלה בהונגריה. המצע שלה עוין, ואחת מהצעות החוק הראשונות שהיא מציעה מבקשת לערוך רשימות של יהודים בעמדות מפתח בכלכלה ובפוליטיקה כדי "לחשוף את הסכנה שבה נתונה המדינה". הנואם המוכשר מדבר בפרלמנט האירופי על טוהר הגזע ההונגרי ועל הצורך להציל את הונגריה מידי אנשי עסקים ישראלים המשתלטים עליה, ותוקף בחריפות את ישראל ואת פשעיה נגד הפלסטינים. "הגיע הזמן לומר את האמת: זה או הם, או אנחנו", הוא אומר באחד מנאומיו. "לא עושים משא ומתן עם האויב".

כשמוגש תקציב על ידי הממשלה המכהנת מחפש סגדי דוגמה למסמך גרוע וגדוש בעיוותים ומוצא את זאת: "המסמך הזה נראה כמי שנכתב על ידי נשיא מדינת ישראל שמעון פרס. תקציב שיהפוך את ההונגרים העניים לעניים יותר, ואת היהודים העשירים לעשירים יותר". מה הקשר? מה זה משנה. פרס יהודי וישראלי, שני השעירים לעזאזל המרכזיים של יוביק.

המתקפות נגד היהודים מזניקות את הקריירה שלו והוא על המסלול לכבישת ראשות המפלגה, למגינת לבם של יריבים פנים מפלגתיים שהבחור הצעיר מאיים על מעמדם. ובלילה אחד לפני שלוש שנים הוא מוזמן על ידי קבוצת יריבים במפלגתו כשבידם פצצה פוליטית של ממש.

הפגישה הדרמטית מוקלטת והדובר בה, חבר המפלגה והעבריין למחצה זולטן אברש, נשמע מציג מסמכים ואומר: "עלו כמה סימני שאלה עליך, והתחלנו לחקור אותם. הסבתא שלך בת 92. הנה תעודת הזהות שלה. רשום שהיא יהודייה. אנחנו יודעים מתי השתחררה, מתי היא חזרה הביתה, מתי התחתנה. הכול רשום. אנחנו יסודיים מאוד". סגדי, המום, עונה: "אני אברר זאת, ובינתיים תגיד לי במה אוכל לעזור לך". הוא מוכן לשלם הרבה כדי לגנוז את המסמכים. אבל אברש פוסק: "כבר איחרת את הרכבת".

סגדי לא יודע את נפשו. הוא מתקשה להאמין ולעכל. "זה היה כמו רכבת הרים בשבילי", הוא אומר. "בבת אחת נפלתי לעמק גדול. זה היה כמו להתבשר על כך שאתה חולה במחלה סופנית. כל מה שחשבת, כל מה שתכננת - הכול מתפרק לך בפנים. אתה חוטף הלם אדיר. לא יכולתי לישון. הרי בעיניים האנטישמיות שלי, גם מי שקצת יהודי - שסבו יהודי, שהוא חצי יהודי - הוא יהודי".

הוא מחליט לנסוע לסבתא, שעדיין גרה במישקולץ, ולשאול אותה בגלוי על כך. תחילה היא מסרבת להודות. "ההורים המאמצים שלי היו יהודים", היא אומרת. "ומי אימץ אותך?", לא מוותר הנכד. "דודה שלי, אחות של אימא", היא עונה. "זה אומר שגם את יהודייה", מסכם סגדי. "ברגע הזה היא אמרה 'כן', וכל עולמי התמוטט", הוא נזכר.

2. עבר מתמשך

שמה האמיתי לא היה מגדלנה ברוש אלא אסתר קליין. היא החליטה לטשטש אותו, והיא גם כעסה עליו. "אמרה לי: 'למה ללכת להיות פוליטיקאי במפלגת ימין? למה ללכת לפוליטיקה? למה לא יכולת להיות מהנדס מכונות או עורך דין, ואז אף אחד לא היה מחטט בעבר שלך?'".

"והיית באושוויץ?", שואל הנכד. והסבתא מאשרת. לראשונה היא חושפת את המספר שחקוק על זרועה. עד אז הקפידה לכסות אותו בשרוולים ארוכים. כן, היא גורשה לאושוויץ יחד עם כל בני משפחתה. "את הדודים שלך המיתו בגז", סיפרה. "את הסבא, את האחים, את בני הדודים". היא מנתה 35 שמות של נספים. מתוך משפחה גדולה בת עשרות נפשות, מבין סגדי, היא היחידה ששרדה. זעזוע. "אם קודם לכן השתכנעתי שהסיפור של שואת יהודי הונגריה מוגזם, שנהרגו אולי אלפים אבל לא חצי מיליון, עכשיו מתברר שזו סבתא שלי שגורשה. היא עדה לתאי הגזים. והנה, אצלה במשפחה כולם מתו. אי אפשר יותר להכחיש את זה".

וכפי שמתברר, לא רק אמו: גם סבו היה יהודי חרדי, ממשפחת ברונשטיין. נשוי ואב לילדים שכל משפחתו נרצחה באושוויץ. לאחר המלחמה נשא את אסתר קליין בחתונה חרדית. במשך הזמן התרחק הזוג מהיהדות והחליט לשנות את שמו לברוש ולערפל כל סימן מהעבר. אירועי המרד ההונגרי הטראומטי, שבמהלכו הושמעו שוב סיסמאות נגד יהודים, שכנעו אותו להסתיר. לבתם היחידה גילו את המוצא האמיתי שלה כשהגיעה לגיל 14. הזהירו אותה: "אל תספרי לאיש. אחרת, יכול להיות אושוויץ חדש". כשנישאה לנוצרי אנטישמי, שמחו.

ועדיין, סגדי מסרב לראות את עצמו כיהודי. הוא אומר: נכון, יש לי שורשים יהודיים, אבל זה לא אומר שאני יהודי. הוא שומר בסוד את העובדה הזאת ומתייסר. אבל אחרי מספר שבועות מתפוצץ הכול ומוביל לרעידת אדמה. הכותרות הראשיות של עיתוני הונגריה מבשרות שסגן נשיא מפלגת יוביק, המטיף הגזען הגדול, יהודי להלכה. השמועות פורצות את גבולות המדינה וכובשות את התקשורת הבינלאומית.

סגדי מנסה לשדר עסקים כרגיל. "אני סבור שמה שחשוב הוא לא לדעת מיהו הונגרי טהור, אלא שאדם מסוים יתנהג כמו הונגרי", הוא מגיב בהודעה רשמית. "להיות הונגרי עבורי התבטא בלהיות אחראי כלפי המדינה שלי, ואין לכך שום קשר לעליונות גזעית". אך דבר לא עוזר. "מאז שגיליתי את יהדותי, בתוך שבועיים, הרגשתי את מה שיהודים מרגישים כל החיים", חשף. "פתאום ראיתי איך כל החברים שלי מפנים לי עורף ומנדים אותי בגלל היהדות שלי".

בכירי מפלגתו, חלקם אחוזי תדהמה, קוראים לו לפגישה בהולה. "איך זה יכול להיות?", שואלים אותו. "אתה בחור טוב, ואנחנו אוהבים אותך, אבל מה נעשה איתך?". ראש המפלגה גאבור וונה מציע שיכנס מסיבת עיתונאים, יזיל דמעה, יתנצל ויתוודה שהוא יהודי. סגדי מתקומם: "אני לא יהודי. אל תקרא לי יהודי. אני מרגיש הונגרי לגמרי. אולי סבתא שלי יהודייה, אבל אני לא".

החברים לשעבר מגיבים: "לא משנה מה עשית עד פה ולא משנה מה חשבת, סבתא שלך יהודייה, אימא שלך יהודייה ולכן אתה יהודי". וונה מבהיר: "לא התכוונתי להעליב אותך. להפך, דווקא טוב שיש לך שורשים יהודיים. תוכל להמשיך לפעול, ומאותו רגע איש כבר לא יוכל עוד לומר שאנחנו אנטישמים. עובדה, יש בינינו מישהו עם דם יהודי". הם מניחים בפניו נוסחה שאין לסרב לה: להפוך ליהודי המחמד של המפלגה ולהמשיך להיות חלק מהמצע. ולא, ברור שעליו ללכת הביתה.

סגדי שב לביתו עם הדילמה הקשה, ובאותו לילה מבין משהו חשוב. "אמרתי לעצמי: כל ימיי תקפתי יהודים, אבל האם זו אשמתם שהם נולדו יהודים?", הוא אומר. "אף אחד לא אשם בהיסטוריה שלו, כשם שאני לא אשם. וגם תהיתי: מה זה אומר בכלל להיות יהודי? מיהו ומהו יהודי?".

אחרי משא ומתן פנימי הוא מחליט על כיוון משנה מציאות. הוא מנסה לאתר סיוע, מקיש במחשב את המילים 'רב' ו'הונגריה' ומוצא את הרב שלמה כובש, מרבני הקהילה היהודית בבירה.

3. הווה

הרב כובש, צעיר אדמוני וחייכן, מלא בשמחת חיים. "נולדתי בבודפסט למשפחה מתבוללת וקיבלתי את השם 'מאטה'", הוא אומר. "אני יודע בדיוק מה עבר ועובר על סגדי. גם ההורים שלי הסתירו ממני את היהדות שלנו, וגיליתי אותה בגיל צעיר מאוד, די במקרה".

בשנת תשמ"ט, לאחר פשיטת הרגל הקומוניסטית ובעודו בן 11 בלבד, התעניין במסורת שלו. עם נפילת מסך הברזל הגיע לבודפסט הרה"ג ברוך אוברלנדר, שליחו של הרבי מליובאוויטש זצוק"ל והיום רבה של קהילת חב"ד בהונגריה, והחל במפעל הקמת מוסדות תורה עבור הקהילה היהודית, שרק עשרות שנים קודם נחרבה כמעט כליל. כובש הנער נפגש איתו, "ומכאן והלאה קיבלתי תוכן חדש לחיים". הוא גידל פאות, חבש כיפה, התמסר ללימודי יהדות ועלה לישיבת חב"ד בארצות הברית. "זכיתי להתפלל במחיצת הרבי בסוכות ובשמחת תורה. אחר כך נסעתי לפיטסבורג ולמדתי בה במשך שנתיים".

לפני שנישא התקבל לישיבה שבכפר חב"ד, ומיד לאחר חתונתו עשה היסטוריה כשהיה לרב יליד הונגריה הראשון שהוסמך לרבנות אחרי השואה. תקופה קצרה אחר כך חזר להונגריה במטרה לסייע לרב אוברלנדר בהפצת תורה, ולאחרונה מונה כרבה של בית הכנסת 'או בודה' העתיק שבעברו המזרחי של נהר הדנובה, החוצה את מרכז העיר בודפסט לשניים. מכאן בודה, ומכאן פסט. משם הם מנסים לפעול ולקרב את יהודי המדינה לשורשיהם.

"יש מאה אלף יהודים בהונגריה, רובם בבודפסט ורובם מדחיקים את המקור שלהם", מציין הרב כובש. "הם לא רוצים לדעת ולשמוע מה זה אומר לגביהם. חלקם מתרחקים מכל רמז יהודי בגלל חשש מאנטישמיות, בגלל פחד מעוד אושוויץ. כדי לסבר את האוזן, הנה נתון: במשך תקופה ארוכה הייתי המוהל היחיד בהונגריה, ומלתי לא יותר מעשרים תינוקות בשנה. אלפי תינוקות יהודיים נולדים במדינה בכל שנה, ורק אחוז קטן מתוכם נכנסים בבריתו של אברהם אבינו".

הוא תמיד ידע שדמויות מפורסמות בפוליטיקה המקומית יהודיות, אך מעולם לא חשב שהמנהיג האנטישמי המוביל קשור לעם הנבחר. "האלימות המילולית בפרלמנט שהביאה איתה מפלגת יוביק הגיעה לרמה שעד לפני כמה שנים הייתה רק בבתי מרזח". ומי שהוביל אותה היה לא אחר מזה שעכשיו ביקש להיפגש איתו.

אז הוא חשש, והתעקש שהמפגש יתקיים בבת הכנסת שלו. סגדי הגיע עם חששות משלו ובלב כבד מאוד. "ציפיתי לפגוש רב, ציפיתי לפגוש יהודים, אבל כשהגעתי ראיתי שכולם חובשים כיפות וכולם דוברים עברית, והרגשתי זר מאוד", הוא מספר. "רציתי לברוח". הוא לא ברח. הוא נפגש עם הרב כובש, שכבש אותו. "כרב, חובתי לשוחח עם כל אדם שנמצא במשבר, למרות האמירות שלו וההיסטוריה שלו, ובמיוחד כשאני מול יהודי שמתמודד עם המורשת שלו", מסביר הרב כובש.

הם לא מרחיבים על כל מה שהתרחש, ורוב הדברים נשארים מאחורי הדלת. חשובה בעיקר ההכרעה שסגדי מקבל אחריה: הוא הולך להיות יהודי. והוא מתנצל על האמירות שלו נגד יהודים ועל הכחשת השואה, ומבטיח לבקר באושוויץ.

היה ברור שהוא חצה את הקווים. מבחינת יוביק, כבר לא היה לו קשר לתנועה. הוא סולק ממנה ומכל תפקידיו בתואנה שניסה להסתיר את עברו היהודי. חוגי הימין מחו: "לא ייתכן שהוא לא ידע שהוא יהודי. הוא ניסה להסתיר ולנצל את תמימות ההונגרים, כדרכם של היהודים". וונה אמר: "אין קשר בין סילוקו מכל תפקידיו במפלגה לעובדה שהתגלה שהוא יהודי. אין זה אלא בשל כוונתו לטשטש את עברו והסתרתו".

מבחינת סגדי, דבר לא שינה. כך או כך, עולמו הישן חרב עליו. כל חבריו נטשו אותו. כל מה שהאמין בו קרס. לא היה לו עוד מקום בדוקטרינה שהקדיש לה את חייו. הוא הודיע שימשיך לכהן כחבר בפרלמנט האירופי, אך לא כגורם במפלגה האנטישמית אלא כסיעת יחיד שתפעל למען זכויות אדם.

4. עתיד

"מכל הסיפור המטלטל הזה, הרגע הכי משמעותי ונוגע ללב התקיים כשעליתי יחד עם צ'ונאד לבית אמו, שחשפה מה הביא אותה להמשיך בדרכה של הסבתא", אומר הרב כובש.

למעשה, כבר אחרי המלחמה לא היא ולא אימא שלה נופפו במוצא שלהן. כמו יהודים רבים אחרים שהחליטו להישאר בהונגריה, היהדות הייתה עניין מסוכן לנופף בו. גם תחת הקומוניזם ששרר באזור לאחר מלחמת העולם השנייה חוו יהודים אנטישמיות, אבל החיים היו נסבלים מההיבט הזה. השלטון, לפחות באופן מוצהר ורשמי, פסל את האנטישמיות. אך בשנת תשט"ז פרץ המרד ההונגרי נגד הקומוניזם וברית המועצות. בהונגריה התחוללו מהומות דמים, וטנקים נשלחו לרחובות. ההמונים הקימו מתרסים והשתוללו, מאות אלפים יצאו לרחובות ופועלים ממפעלי התחמושת סיפקו נשק לאספסוף. אנשי המשטרה החשאית פתחו באש על המפגינים, ועשרות מהם נהרגו. היהודים שוב ניצבו בחזית.

"האם סיפרה: 'הלכתי עם אימא שלי לרופא. הייתי צעירה מאוד, אולי בת שלוש. צעדנו במרכז העיר כשראינו שמפגינים לכדו איש משטרה חשאית ותלו אותו על עמוד חשמל. צעקו: מוות ליהודים, צריכים לחסל את כל היהודים. הבנתי שהגורל היהודי עדיין אורב לי בפתח. אימא חזרה הביתה וסיפרה לאבא מה ראינו. היא אמרה: זהו, צריך לגמור עם הסיפור הזה. הם החליטו לעזוב את החלק הזה של העיר, לעקור למקום חדש ולגור לצד אנשים שלא מכירים אותם'.

"לפני שנים רבות היא לקחה מונית, והנהג שאל אותה מי היא ומה השם שלה. היא ענתה, והוא אמר לה: 'אתם יהודים. גם אני. הכרתי את אימא שלך ואת המשפחה שלה באושוויץ. תמסרי לה דרישת שלום'. היא חזרה הביתה וסיפרה לאימא שלה, שבכתה וגיחכה: 'אני מכירה את נהג המונית הזה מאושוויץ, אבל אז הוא בקושי נולד. הייתי באושוויץ ונשלחתי לעבוד במחנה בירקנאו. אצל הנאצים יימח שמם, שעשו את המיון - מי יישלח לעבודה ומי למשרפות - היה כלל: מי שנשאה תינוק, היו שולחים אותה לד"ר יוזף מנגלה יימח שמו, הרופא הנאצי של המחנה, שדאג להמית אותו. יום אחד עברתי ליד המרפאה שלו וראיתי תור של נשים, כשבראש האם של נהג המונית. אישה אחת, שעמדה כבר שעות ארוכות, לא הרגישה טוב, וביקשה להתקדם. האם הסכימה לאפשר לה לעמוד לפניה. מנגלה הגיע, והאישה החלושה נלקחה למרפאה. לא בטוח שנותרה בחיים. אחרי כמה דקות בא מפקד המחנה וקרא למנגלה, שסגר את המרפאה ופיזר את התור. האם ניצלה, וגם התינוק'".

למרות הכוונות הטובות החדשות, סגדי לא העז לבוא לבית הכנסת. גם חברי הקהילה היהודית סירבו לראות אותו. "הוא אנטישמי, הוא עשה דברים נוראים", הם אמרו. "לא ייתכן שבתוך מספר שבועות הכול יימחק לו". הרב אוברלנדר התלבט, אולי עדיף להמתין מעט, "אבל פתחתי שולחן ערוך וראיתי שנפסק ש'מומר שחזר בו וקיבל עליו תשובה, כשר מיד אף על פי שלא עשאה'", הוא אומר. "אין מה לעשות. זו ההלכה. מיד כשביקש, הזמנתי אותו להתפלל אצלנו".

בתוך התהליך מניח סגדי תפילין בכל בוקר ומשתתף בקביעות בתפילות במניין. "הוא אמר לי: 'תלמד אותי איך להניח, שלא אתבייש בבית הכנסת'", אומר הרב כובש. "והוא למד".

לא חשת התנגדות לכך שאדם שהפיץ אנטישמיות כה רבה מתקבל לקהילה?

"לא קל, אבל התחנכתי על ברכי החסידות ותורת הבעל שם טוב. בכל יהודי יש ניצוץ אלוקי שמתעורר מתישהו. כל מה שעשה קודם לא נגע ולא פגע בניצוץ ששב לבעור. לאנשי הקהילה האחרים הייתה דילמה, כי בשבילם עניין האנטישמיות הוא מרכיב חשוב מאוד בזהות היהודית. אדם אנטישמי? קשה לראות את החיבור שלו. אני, כיהודי חסיד ושומר מצוות, יודע שהיהדות היא הרבה יותר מזה. היא הרבה יותר משמעותית".

לפני זמן מה ביקר סגדי בישראל עם בני משפחתו. "כשנכנסתי, שוטר ההגירה תחקר ושאל אותי שאלות רבות, כמו האם אני יהודי. עניתי בחיוב, ולראשונה הרגשתי לגמרי שלם. אני יהודי", הוא מסכם. הרב כובש ליווה אותו לכל אורך הדרך, שבאמצעה נקבעה חברותא יומית עם הרב אוברלנדר. "הוא כבר יודע לקרוא בסידור, ובכל יום מתקדם יותר ויותר", מעיד הרב כובש. "הוא תלמיד נאמן ומוכשר".

מה למדת מכל זה?

"לא להתייאש משום יהודי. אני מחכה לשיחות דומות מעוד מאה אלף יהודי הונגריה המתבוללים".

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "בקהילה" למבצע מנויים מיוחד הקליקו כאן.