פינת ההלכה: עד כמה צריך להתפלל על עניין מסוים?

שאלה: האם דבר הגון הוא שיחזור אדם ויתחנן לפני ה´ יתברך על אותו הדבר בכל יום? האם לא ראוי יותר שיתפלל על כך כמה פעמים, ואחרי שראה שלא נענה יחדל מלהתפלל על עניין זה?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (לב) שנינו: "אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפילתו אין תפילתו חוזרת ריקם. מנא לן? (כלומר, מנין לנו דבר זה?), ממשה, שנאמר ´ואתפלל אל ה´ ארבעים יום וארבעים לילה´, ואחר כך נאמר, ´וישמע ה´ אלי גם בפעם ההיא´". מכאן, שמי שמאריך בתפילתו, (או מרבה בתפילתו), תפילתו נשמעת.

והקשו בגמרא, שהרי "אמר רבי יוחנן, כל המאריך בתפלתו ומעיין בה, סוף הוא בא לידי כאב לב?". ומשמע מכך שטוב לו לאדם שלא יאריך וירבה יותר מדי בבקשות, שהרי אם ירבה בבקשות ויאריך בתפלה, סופו שהוא בא לידי כאב לב. וכפי שנאמר בספר משלי, "תוחלת ממושכה - מחלה לב". ומתרצת הגמרא, "כאן כשמאריך ומעיין בה, וכאן כשמאריך ואינו מעיין בה".

כלומר, מה שאמרו שיש להאריך בתפילה, וכל המאריך בתפלתו סופו שתפילתו נשמעת, זהו דווקא באופן ´שאינו מעיין בה´, כלומר, אינו חושב כל הזמן שמכוון שהוא מאריך בתפלתו, הרי ראוי שתפלתו תתקבל. ומה שאמר רבי חייא בר אבא שכל המאריך בתפלה סוף הוא בא לידי כאב לב, זהו דווקא באופן שהוא ´מעיין בה´, שהוא חושב שתתקיים בקשתו כיון שהוא מאריך בתפלה. ומכיוון שהוא מצפה שמכח תפלתו בקשתו תתקיים - הרי שאין בקשתו מתקיימת, והוא בא לידי כאב לב, כאשר כל הזמן הוא מצפה למילוי תאוותו, ואין תאוותו באה.

וכן בגמרא בברכות (נא) אמרו: "כל המאריך בתפלתו סופו שהוא בא לידי כאב לב, ועוד אמר רבי יצחק: כל המאריך בתפלתו גורם להזכרת עוונותיו אצל ה´ יתברך". ומסבירה הגמרא שכל הדברים הללו נאמרו, כאשר הוא ´מעיין בתפלתו´, ופירש רש"י: "אומר בלבו שתעשה בקשתו לפי שהתפלל בכוונה".

ומכאן, שנכון לאדם להרבות בתפילה הרבה מאד. ואף שבאלף תפילות לא נענה, אפשר שבתפילה אחת נוספת תתמלא בקשתו. אולם אין לו להתגאות בלבו ולחשוב שבזכות התמדתו בתפילה בכוונה תתמלא משאלתו, אלא ישב ויצפה לרחמי ה´ המרובים, אולי ירחם. וכמו שכתב המאירי: "לא יהיה משתבח בעצמו על שהפליג בכוונה, ויחשוב שהוא ראוי שתתקבל תפלתו", אלא יתנהג בענווה, ויקווה לרחמי ה´ שינהג עמו במידת החסד, וישמע תפלתו וייעתר לבקשתו.