הלכות תפילות שבת

תפילה בשבת על הצלחה ברוחניות

האם מותר להתפלל בשבת על הצלחה ברוחניות?

על דברים גשמיים אסור להתפלל בשבת כמובא במשנ"ב בשם האחרונים (סימן רפ"ח ס"ק כ"ב) ונחלקו הפוסקים האם מותר להתפלל על דברים רוחניים בשבת, כי יש הסוברים שאין איסור בשאלת צרכיו אלא בשעה שמבקש על חולי או פרנסה וכדומה לו, שיש צער לפניו, אולם בדברים רוחניים שאינם גורמים לו צער מותר. (כן משמע משו"ע הרב ס"ח).

וכמו כן יש לומר שבדברים רוחניים המביאים לו צער, בודאי שאסור להתפלל עליהם בשבת.

ולמתירים להתפלל על דברים רוחניים, יכול להתפלל בסוף תפילת שמו"ע לפני אמירת: "יהיו לרצון" השני. (ע"ש ס"ו בשו"ע ומשנ"ב שם) וקצת יש להביא ראיה לאיסור, מדברי הפרי המגדים. (המובאים במשנ"ב בסימן רצ"ג ס"ק א' יעו"ש).

הקדמת תפילת ערבית בערב שבת

האם מותר לכתחילה להקדים להתפלל ערבית בערב שבת?

בימות החול, אם מתפלל ערבית אחר 'פלג המנחה' קודם צאת הכוכבים יצא בדיעבד. (סימן רל"ג ס"א) אולם בשבת, פסק בשו"ע (בסימן רס"ז סעיף ב') שלכתחילה יכול להקדים ולהתפלל היות ומקבל שבת בתפילה הוי כלילה. ויתפלל מנחה לפני 'פלג המנחה' כדי שלא יהיה 'תרתי דסתרי'.

ואם לא התפלל מנחה מוקדם לא יתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים. ובשעת הדחק יכול להקל בבין השמשות (משנ"ב שם ס"ק ג'). ובני ספרד מקילים בזה.

עניית ברכו למי שעדיין לא התפלל מנחה

הנכנס לבית הכנסת בערב שבת ועדיין לא התפלל מנחה, ושומע 'ברכו' של סוף ערבית מהמניין שהתפלל אחר 'פלג המנחה', האם יכול לענות עמהם?

בשו"ע (סימן רס"ג סעיף ט"ו) פסק שאם אמר "ברכו" של ערבית, שוב אינו יכול להתפלל מנחה של חול משום 'תרתי דסתרי', אלא יתפלל ערבית שתים.

ודנו הפוסקים אם מכוון שלא לקבל שבת בענייתו, האם יוכל להתפלל מנחה, ופוסקים רבים הכריעו שאין לענות "ברכו" ואם ענה, שוב לא יוכל להתפלל של חול. (חזו"ע שבת א' עמוד רצ"ו אור לציון ח"ב פי"ח תשובה י"א וע"ע רעק"א בגליון השו"ע וכה"ח ס"ק צ"ה).

ואין כל הבדל אם ה"ברכו" הוא של תחילת ערבית או בסופה, שהרי מה שאומרים בסוף התפילה הוא לאותם שהפסידו את אמירת ה"ברכו" בתחילת התפילה. (עי' סימן קל"ג)

אמירת "אתה חוננתנו" לפני צאת השבת

המתפלל ערבית קודם צאת השבת, האם יש עניין לכוון באמירת 'אתה חוננתנו' 'שאני מוציא שבת רק כשתצא שבת בזמנה', כפי שיש סידורים בהם מודפס כך?

אין צורך לכוון כשאומר 'אתה חוננתנו' שמוציא את השבת בזמן יציאת שבת, כיון שהשבת יוצאת בזמנה ללא כל קשר לכוונותיו, וכך גם לגבי 'תוספת שבת' בסוף השבת, אם אינו עושה מלאכה בפועל ממשיך את קדושת השבת ואין צורך בכוונה גמורה לכך.1

שינוי מנהגים

בן ספרד שבא לבית הכנסת של נוסח אשכנז, הנוהגים לשבת בעת אמירת "לכה דודי", האם צריך לנהוג כמנהגו ולעמוד?

גם לבני ספרד אין חיוב הלכתי לעמוד בעת אמירת "לכה דודי", ולכן אין לעמוד בין היושבים בבית הכנסת הנוהג מנהג אשכנז.

ואף אם היה בכך עניין הלכתי, אין להתגודד ולעשות כנגד מנהג המקום, כמו שמובא במסכת דרך ארץ (פרק ד' הלכה ה') "שלא יהיה עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים וכו' כללו של דבר, לא ישנה אדם מדעת הבריות".

עיון בעלונים בזמן התפילה

בבתי הכנסת מחולקים עלונים עם דברי תורה, האם מותר לעיין בהם באמצע התפילה?

חל איסור גמור להסתכל ולעיין בעלון באמצע התפילה אפילו שלא בעת קריאת שמע, ובפרט בעת הקדיש, כפי שנפסק במשנ"ב (סימן נ"ו סוף סק"א) שאין להרהר בדברי תורה בשעה שהחזן אומר קדיש מפני שצריך לכוון הרבה בעניית הקדיש.

אולם בזמן שמוכרים עליות וכדו', יוכל לעיין בעלונים אלו.

עלוני שבת שיש חשש שיקראו בהם בשעת התפילה

אדם המחלק בבתי כנסת "עלוני שבת" ובהם דברי תורה, אלא שהוא מסתפק האם להפיץ את העלונים כיון שיש הקוראים בהם בזמן התפילה, או שמא יטלטלו אותם לביתם במקום שאין עירוב, מה יעשה?

אם מודפס על העלון שאין לקרוא בו בשעת התפילה, אין לחשוש, כיוון שעם ישראל קדושים הם ויש להניח שלא יטלטלו את העלונים מרשות לרשות ולא יקראו בהם בשעת התפילה, וכל מי שקורא בהם בשעת התפילה או מטלטלם אין זה באחריותו של המפיץ, ויש בחלוקתם של העלונים הללו משום 'זיכוי הרבים'. (וע"ע בשו"ע סימן פ"ט ס"ו).

הפסק בשמו"ת לעניית דבר שבקדושה

אדם שקורא 'שנים מקרא ואחד תרגום' בבית כנסת שבו יש מניין מתפללים, האם צריך לענות עמהם 'אמן' או 'קדושה'?

מותר לענות עמם הכול, אבל אין חיוב לענות רק "קדושה", ויענה עמם כל הקדושה ולא רק 'קדוש' ו'ברוך', וכן מחוייב לענות עמהם "מודים" ו"שמע ישראל". אבל 'קדיש' וכדו' אינו חייב לענות, אם מפריע לו הדבר בריכוז הלימוד, היות והוא עוסק במצווה ופטור מן המצוה, אבל רשאי לענות. (אשל אברהם (בוטשאטש) סימן רט"ו. ארחות חיים סימן קכ"ד סק"ו)

אמנם, אם אדם זה נמצא בחדר אחר, נראה שאינו חייב לענות כלל, מדין עוסק במצוה פטור מן המצוה (פתחא זוטא או"ח סימן ה').