הלכות לחם משנה

אכילה מ"לחם משנה"

האם יש חיוב לאכול מעט מה"לחם משנה" עליו ברך בעל הבית, כשם שבקידוש יש מצוה לשתות מיין הקידוש?

המשנ"ב (בסימן קס"ז ס"ק פ"ג) כתב מפורש שהשומע ברכת המוציא מהבוצע, צריך לטעום מהלחם משנה, ואם אינו טועם לא יוצא ידי חובה. אולם בקידוש אין החיוב אלא על המקדש לשתות מהיין, ואילו השומעים אינם חייבים לטעום אלא נוהגים כן רק משום חיבוב מצוה. (סימן רע"א סעיף י"ד).

והטעם בזה, כיון שחיוב ה"לחם משנה" הוא לבצוע ולאכול, על כן כאשר המסובים יוצאים ידי חובה בברכתו של הבוצע, חייבים הם לטעום על הלחם שנבצע. משא"כ בקידוש, שם החיוב הוא עצם אמירת הדברים על היין, ואילו הטעימה היא תוספת מצוה, משום כבוד הברכה והכוס. (ע"ע במשנ"ב סימן רע"א ס"ק ס"ה ובשער הציון שם).

דין חלות הדבוקות אחת לשניה

חלות הדבוקות אחת לשניה, האם אפשר לצרף אותן ללחם משנה, או שמא ההדבקה מחשיבה אותן כחלה אחת? וכן יש לדון האם הן שלימות, כיון שבמקום ההדבקה אינן אפויות היטב?

בשו"ע (סימן קס"ח סעיף ג') פסק שאף שהחלות דבוקות אפשר להפרידן ולבצוע עליהן כלחם משנה, והוסיף הרמ"א שם שלא יבצע במקום החיבור כיוון שנראה שם כפרוס.

שתי פרוסות לחם פרוס כ"לחם משנה"

האם שתי פרוסות של לחם פרוס יכולות להיחשב כ"לחם משנה"?

לכתחילה יש לקחת ללחם משנה לחמים שלמים, אולם אם אין אפשרות יקח שתי פרוסות ללחם משנה כיון שיש שיטה אחת שמתירה כן ויצא לכל הפחות לדעתם ידי חובתו, אף שמעיקר הדין בוודאי שאין יוצאים בה ידי חובת "לחם משנה". כך שיטת הנצי"ב. (שו"ת משיב דבר סימן כ"א, ובמרומי שדה ברכות ל"ט ע"ב, והביא דבריו בחוט שני ח"ד פרק פ"ה ס"ק כ').

צירוף שני חצאי חלה עם קיסם ל"לחם משנה"

האם ניתן לחבר שני חצאי חלה בקיסם, בכדי שיהיה שלם ויוכל לצרפו ללחם משנה?

השו"ע (סימן קס"ח סעיף ב') פסק שמותר לעשות זאת אף ללחם משנה של שבת. ואין בזה 'מתקן מנא' כיון שאין 'מתקן מנא' באוכלין (כמבואר בסימן שכ"ב ס"ד), אך יש לעשות זאת באופן שלא ייראה בבירור החיבור עם הקיסם, דאם נראה אינו נקרא "שלם", (משנ"ב שם ס"ק ח') אף שכאשר מסתכלים היטב מקרוב, נראה שלחם זה נתחבר משני חצאים, (שעה"צ שם אות ח') מיהו אם יש לו שלם גמור יבצע עליו. (שם בשו"ע).

צירוף חלה קפואה ללחם משנה

האם אפשר לצרף חלה קפואה ל'לחם משנה'?

נחלקו פוסקי זמנינו בחלה קפואה שאינה ראויה עכשיו למאכל, האם יכולה להצטרף ללחם משנה. בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' ל"א) נטה להחמיר בזה וכתב שאין לצרף חלה זו ללחם משנה, וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (פרק נ"ה הערה ל"ט בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל) דאם הלחם קשה כאבן ואינו ראוי לאכילה אינו יכול להצטרף ללחם משנה, אא"כ יאריך בסעודתו עד שיופשר הלחם.

אולם בכמה מספרי השו"ת (מנחת יצחק ח"ט סימן מ"ב, אור לציון פכ"א תשובה ב', חזו"ע שבת ב' עמוד קע"ט תשובות והנהגות ח"ב סי' ק"ע וקנין תורה ח"ד סי' כ"ד ועוד) כתבו שאפשר לצרף חלה קפואה ללחם משנה, כיון שלמעשה ראויה היא למאכל אם יניחנה כנגד האש או על גבי קדירה המונחת ע"ג האש עד שתופשר, וגם שבשעת הדחק ניתן לאוכלה כשהיא קפואה. ולשיטה זו הוא הדין שניתן לצרפה ל'לחם משנה', אף אם בדעתו להחזירה מיד למקפיא.

מיהו אם יש לו חלה אחרת לא קפואה, יצרפנה ללחם משנה ולא יצרף את הקפואה.