הלכות זמני היום

זמן "רבינו תם"

האם זמן "רבינו תם" לצאת השבת הוא זמן מוסכם, או שנחלקו בו?

בגמרא מסכת פסחים (צ"ד ע"א) איתא: "משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין". ופירוש הדבר שזמן צאת הכוכבים הוא כשיעור זמן של "הילוך ארבעה מילין" לאחר שקיעת החמה.1

ונחלקו הפוסקים מהו שיעור זמן הילוך "מיל" אחד:

בביאור הגר"א (לסימן תנ"ט ועיין בספר סדר זמנים) כתב ששיעור הילוך מיל הוא 22.5 דקות. ולפי דעה זו שיעור "הילוך ארבעה מילין" הוא 90 דקות.

ומצינו שיטה נוספת של רבותינו הפוסקים האחרונים (מגן אברהם ופר"ח וחק יעקב סימן תנ"ט) ששיעור הילוך מיל הוא 24 דקות, ולפי דעה זו שיעור "הילוך ארבעה מילין" הוא 96 דקות.

והעיקר לדינא הוא כדעת מרן השו"ע ששיעור הילוך מיל הוא 18 דקות (כמובא באורח חיים סימן תנ"ט סעיף ב' וכן ביורה דעה בסימן ס"ט) וכן פסק הרמ"א (בסימן רס"א ס"ב). ועל כן "הילוך ארבעה מילין" הוא 72 דקות, וכאשר עובר זמן זה משקיעת החמה נחשב "לילה".

אולם בזה מצינו מחלוקת של רבותינו האחרונים (הו"ד בביאור הלכה בסימן רס"א סעיף ב' ד"ה שהוא) האם 72 דקות אלה הן דקות שוות, דהיינו בחישוב של שישים דקות בשעה, או שדקות אלו הן על פי חישוב 'שעות זמניות', ואז יש הבדל בזמן זה בין ימות הקיץ בהם הימים ארוכים, לימות החורף בהם היום מתקצר.

הביאור הלכה עצמו פוסק שבימות הקיץ כשרואה שאין טיפת אדמומית בכיפת הרקיע בצידה המערבי ויצאו כבר שלושה כוכבים, אפשר לסמוך על דקות שוות ואין צריך להחמיר להמתין עד שיעבור זמן זה בחישוב דקות זמניות.

אמנם בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק י') דעתו להלכה בשיטת ר"ת שיש לחשב את ה"ארבעה מילין" על פי דקות זמניות, ועל כן בימי הקיץ הזמן מתארך יותר. וכן מורה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל להחמיר, כדעת המנחת הכהן.

'ספק ספיקא' בזמן רבינו תם

המחמיר כר"ת בזמן צאת השבת, האם יכול להקל ב- 13 וחצי דקות האחרונות, כיון שזמן זה הוא 'ספק ספיקא' ?

הביאור הלכה (סימן רס"א סעיף א' ד"ה בה"ש) מביא על אדם המסתפק אם כבר שקעה השמש האם יש בכך 'ספק ספיקא': ספק אם שקעה החמה אם לאו, וגם אם שקעה החמה אפשר שעדיין לא לילה, כי אולי 'בין השמשות' - יום הוא.

והכריע הביאור הלכה (בביאור דברי הב"ח והמ"א) שאין לומר בזה 'ספק ספיקא' כיון ששני הספיקות האמורים הם מאותו שורש, והשאלה היחידה היא רק האם עכשיו יום או לילה.

ולכן גם במקרה הנ"ל, יש להמתין 72 דקות מהשקיעה ואין לומר ב- 13 וחצי דקות האחרונות של זמן ר"ת, שזמן זה הוא 'ספק ספיקא'.

אולם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל כתב בכמה מקומות שיש לצרף ולומר 'ספק ספיקא' אף כאשר שני הספיקות הם מאותו השם. מ"מ כאן אין להקל, היות ואין סומכים לכתחילה על 'ספק ספיקא', בפרט בענייני דאורייתא.

זמן "פלג המנחה"

מתי הוא זמן "פלג המנחה"?

בשו"ע (בסימן רס"ג סעיף ד') מבואר (כפי שביארו שם המשנ"ב וכן האור לציון ח"ב עמוד קמ"ז, וחזון עובדיה שבת א' עמוד קפ"א) ש"פלג המנחה" הוא שעה ורבע קודם צאת הכוכבים. אולם בני אשכנז נוהגים כדעת הגר"א שזמן "פלג המנחה" הוא שעה ורבע קודם שקיעת החמה.

ולכן, מי שהוא מבני ספרד צריך להיזהר מאוד בימות הקיץ שמתקיימים מנינים מוקדמים לקבלת שבת, להקפיד שתפילת ערבית תתחיל שעה ורבע קודם צאת הכוכבים ולא שעה ורבע קודם השקיעה, כיון שמבואר בשו"ע (סימן רל"ג סעיף א' כפי שביארו המשנ"ב שם ס"ק ד') שאי אפשר להתפלל ערבית קודם פלג המנחה, ולשיטת השו"ע זמן זה הוא שעה ורבע קודם צאת הכוכבים.

וגם לבני אשכנז ראוי שכך ינהגו, שכן מבואר במשנ"ב (סימן רל"ג ס"ק י') שרק בדיעבד יוצאים אם מתפללים ערבית בפלג המוקדם.

'התרת נדרים' לשמירת זמן רבינו תם

הנוהג ביציאת השבת כשיטת רבינו תם, ובאופן חד פעמי יש לו צורך להוציא את השבת כשיטת הגאונים, האם צריך לעשות התרת נדרים למנהגו?

אם במשך כל השנה מוציא שבת כשיטת רבינו תם, ורק באופן חד פעמי צריך להוציא את השבת בזמן כשיטת הגאונים, אין צורך בהתרת נדרים, כיון שאינו רוצה לחזור בו לגמרי מהחומרא שנוהג בה. (מ"א סימן תקפ"א ס"ק י"ב, דגול מרבבה יו"ד סימן רי"ד, פת"ש שם ס"ק א'), ואף שהש"ך (שם ס"ק ב') מצריך התרה וכ"פ המשנ"ב (בסימן תקפ"א ס"ק י"ט), ורק בלא מוצא מי שיתירנו מיקל במקום הדחק (שעה"צ שם אות ל"ג) וכ"פ הכה"ח (בסימן תקס"ח אות מ"ו), מ"מ בענינינו ניתן לסמוך על התרת נדרים שעושים בער"ה ויוהכ"פ, כיון שלא אמר בלשון נדר ולא זכר מסירת המודעא בשעה שהתחיל לנהוג כן. (כמבואר במנחת שלמה ח"א סימן צ"א אות כ', וביבי"א ח"ב או"ח סימן ל').

עשיית מלאכה דרבנן לנוהגים זמן ר"ת

אדם הנוהג להחמיר בצאת השבת לפי שיטת רבינו תם, האם מותר לאחר זמן יציאת שבת על פי הגאונים לעשות איסורי דרבנן, כגון רחיצה וכדו'?

יש להקל בענייני דרבנן בזמן שבין שעת יציאת השבת על פי הגאונים ליציאת שבת על פי רבינו תם. וכן נוהגים רבים מהמחמירים כשיטת רבינו תם שבצומות כגון תשעה באב, אינם שומרים זמן צאת התענית כרבינו תם. וכן בקריאת שמע של ערבית רבים אינם מקפידים לקרוא דווקא לאחר צאת הכוכבים דרבינו תם, אלא משום חומרת שבת החמירו, אולם לא החמירו באיסורי דרבנן.

אמנם אותם המקפידים גם בתעניות להתענות עד זמן רבינו תם, וכמו כן מקפידים על זמן רבינו תם בקריאת שמע של ערבית, צריכים להחמיר במוצ"ש עד זמן ר"ת גם במלאכות דרבנן.