הלכות שבת: משחקים

משחק כדור–רגל בשבת

האם מותר לשחק בשבת במשחק כדור-רגל?

על הפסוק (ישעיה נ"ח, י"ג): "וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", דרשו חז"ל בגמרא מסכת שבת (קי"ג ע"א): מעשות דרכיך - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. וביארו בגמרא שם שהכוונה שאין לרוץ בשבת.

אמנם השו"ע (בסימן ש"א סעיף ב') פסק שאם מתענג בריצה וקפיצה, מותר אפילו לכתחילה.

אולם לגבי משחק עם כדור, יש לדון באופן נוסף. השו"ע (בסימן ש"ח סעיף מ"ה) כתב שאסור לשחק בשבת ויו"ט בכדור, והרמ"א כתב שיש מתירין ונהגו להקל. ובבית יוסף (שם) הביא ב' טעמים לאיסור המשחק בכדור בשבת: האחד, משום ש"טור שמעון" חרב כיון ששיחקו בכדור בשבת ונגרם ביטול תורה גדול. והטעם השני, משום מוקצה מחמת גופו שהכדור אינו חשוב לכלי היות ומשחק אינו תשמיש חשוב לתת לחפץ שם כלי.

וכטעם הב' ביאר המשנ"ב (שם בס"ק קנ"ז) שהוא משום שאין שם כלי עליו. ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל פסק בזה שגם לדעת השו"ע עיקר טעמו לאסור הוא משום מוקצה, כיוון שבזמנם היו עושים את הכדור לשחק מבלויי סמרטוטים, אולם בזמנינו יש מפעלים גדולים וחשובים לייצור משחקים וכדורים שעולים ממון רב לכן יש להם חשיבות ואינם מוקצה. וכן דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל (כמבואר בשש"כ פרק ט"ז הערה י"ח) וידבלח"א הגר"ש וואזנר שליט"א.

אולם בשו"ת אור לציון (ח"ב סימן כ"ו ח') סובר כי לדעת השו"ע גם בזמן הזה יש לאסור לשחק בכדור בשבת, משום הטעם הנוסף לטעם המוקצה. וכ"פ בילקו"י (שבת ב' דיני מוקצה מחמת גופו).

ואכן, כתב המשנ"ב (שם בס"ק קנ"ח) שכל ההיתר הוא כשמשחק בכדור שלא ע"ג קרקע, אבל ע"ג קרקע לכו"ע אסור משום חשש אשויי גומות.

וכן הדין אם המשחק מתרחש על גבי דשא, הדבר אסור, כיון שודאי שייתלש דשא אגב המשחק, (סימן של"ו ס"ק כ"ה במשנ"ב). על כן במקום מרוצף או מכוסה באספלט, אין חשש של השוואת גומות או תלישה ויכול לשחק.

את כל זאת כתבנו על פי ההלכה, אולם בוודאי שאין זה מכבוד שבת לשחק מחוץ לבית במשחקי כדור, אלא א"כ משחק בביתו בצורה קלה ביותר, שיש להתיר.

צעצועי תינוקות המשמיעים קול

האם מותר לתת לתינוק לשחק במשחק המופעל על ידי קפיץ וכדו' ומשמיע קול נגינה?

מבוגר המפעיל ונותן לתינוק משחק המשמיע קול בנעימה מסוימת, אף אם קול זה בא מחמת קפיץ נמתח ואין בו שום חיבור חשמלי, יש בכך איסור, כיון שהשמעת קול נאסרה בשבת משום שמא יתקן כלי שיר, וכמבואר בשו"ע (סימן של"ח ס"א ובמג"א שם).

אולם מותר לתת ביד תינוק משחק כזה כשאינו מופעל, והתינוק מפעיל אותו לבדו. וגם אם יודע בודאי שהתינוק יעשה זאת מותר, כמובא במגן אברהם (סימן ש"מ סעיף ג') ובמשנ"ב (שם ס"ק י"ד), שגם לאותם הסוברים שאסור למחוק אותיות שרשומות על עוגה, מותר לתת לילד את העוגה אף שידוע בוודאי שימחק את האותיות, ואין זה נחשב כמאכילו איסור בידיים, היות ומעצמו עושה. (וע"ע שו"ע הרב סימן שמ"ג סעיף י' ובמשנ"ב סימן תר"מ שער הציון אות ח').

ותינוק שאמרנו מדובר בילד פחות מבן שלוש, דביותר מכך הוא כבר בר הבנה ויש לאביו למונעו אף אם לוקח מעצמו כמבואר בשו"ע (סימן שמ"ג ס"א ובמשנ"ב ס"ק ג'). אמנם, ישנם ילדים שהם בני הבנה גם לפני גיל שלוש, והכלל בזה שכל שמבין שיש יום בשבוע שאסור לעשות בו דברים מסוימים, נחשב בר הבנה.

משחק מונופול בשבת

האם יש חשש איסור מקח וממכר בשבת, במשחק 'מונופול'?

מעיקר הדין מותר לשחק בשבת במשחק 'מונופול' ואין בזה איסור של מקח וממכר בשבת, כיון שכל האיסור לקנות ולמכור בשבת הוא מב' טעמים: האחד, משום "ממצוא חפצך" חפצי חול אסורים. והטעם השני: משום שמא יכתוב.

ושני טעמים אלו אינם שייכים במשחק ה'מונופול' כיון שאין זה מכירה וקנייה אמיתיים, וגם אין לחשוש לכתיבה.

ואף שבמשחק זה משתמשים בניירות ועליהם הדפס כשל שטרות אמיתיים, אין זה אלא כסף מדומה ויש להתיר בכל אופן. כן פסק מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל (שש"כ פט"ז הערה צ"א והביא שם שבספר תורת שבת סי' ש"ח ס"ק ס"א מנע להשתמש בכל משחקי כסף מדומה. עיי"ש)

אמנם במשחק 'מונופול' רגיל, יש לאסור מדין קריאת 'שטרי הדיוטות', (ש"ז סעיף י"ב-י"ז) ורק ב'מונופול המצוות' וכדו', מותר.

עשיית אוהל כמשחק

האם מותר לילדים בשבת לעשות אוהל עם שמיכות וכדו' בדרך משחק?

בשו"ע (סימן שט"ו סעיף א') נפסק שיש איסור לעשות אוהל, הן של קבע והן עראי. אמנם יש לבאר שאיסור 'אוהל עראי' הוא דווקא בגג ולא במחיצות,1 כיון שעיקר האוהל הוא הגג.

לכן, ילדים המשחקים ועושים אוהל בשבת, יש להזהירם שלא יעשו אוהל עם גג כיון שאע"פ שהוא עראי יש בו איסור, וכל שאסור לעשותו, אסור לסותרו. (סימן שט"ו ס"ד ושעה"צ אות ל"א)

מיהו אם האוהל עשוי אלא שהוא מקופל, מותר לפתחו כיון שאין כאן עשיית אוהל אלא סידור אוהל קיים. (שט"ו ס"ה ומשנ"ב ס"ק כ"ז. חזו"א סימן נ"ב ס"ק ו')

משחק ב"בועות סבון"

האם מותר לילדים לשחק בשבת ב"בועות סבון", באופן שע"י נשיפת אויר נוצרות בועות ממי סבון?

מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל פסק שאין למנוע זאת מהילדים, כיון שלאותן בועות הנוצרות ע"י האויר אין קיום כלל ואין בהן דין "מוליד", אף שזו מטרת המשחק ליצור את הבועות. (שש"כ פט"ז סל"א ובהערה שם. שו"ש סימן שי"ח ס"ק ס' – ב').

משחק 'סודוקו' בשבת

משחק 'סודוקו' בו מניחים מספרים על גבי טבלה, ובצירופים מסויימים משלימים את הטבלה, האם מותר לשחק בו בשבת?

מותר לשחק במשחק זה כיון שאינו מחבר את הספרות זו לזו אלא רק מניח אותן זו בצד זו, והנחת אותיות זו בצד זו מותרת, דכתב המשנ"ב (בסימן ש"מ ס"ק כ"ב) שאם מחבר כמה אותיות לפרוכת וכדו' אסור, וכתבו הפוסקים שכיון שמחברם יש לאסור, אבל אם אין מחברם מותר. (אג"מ ח"א סימן קל"ה וכן משמע בחיי אדם כלל ל"ז סק"ו)

משחקים שחיבורם ע"י 'סקוטש'

משחקים שחיבורם ע"י 'סקוטש', האם יש בהם משום בונה וסותר בשבת?

כיון שצורת ההשתמשות במשחקים אלו היא ע"י חיבור ופירוק, אין זה בנייה כלל ומותר לעשות זאת בשבת, כמו בניית 'לגו' בשבת, ומבואר במשנ"ב (סימן שי"ג ס"ק מ"ה בשם המ"א והט"ז) שאף במקום שמחבר חפץ עם ברגים באופן תדיר ומפרקם, מותר לעשות זאת גם בשבת, משום שכך היא צורת השימוש הרגיל בו.

משחקי 'כלי נגינה'

האם מותר בשבת לילדים קטנים לשחק ולנגן בכלי נגינה של משחק, או שחייב להפרישם, ובאיזה גיל מדובר?

ילד מעל גיל 3 אסור לתת לו לשחק במשחק שמנגן או משמיע קול וכדו', וכן יש חיוב להפרישו. ואף שלמצוות עשה החיוב לחנך הוא בגיל מאוחר יותר,2 אולם לגבי איסורי מלאכה ו"לא תעשה" גיל החינוך הוא הרבה יותר קטן, ומתחיל משעה שבה הילד מבין שיש שבת פעם בשבוע ואסור ביום זה לעשות דברים מסויימים. כן פסק המשנ"ב (בסימן שמ"ג ס"ק ג' על פי האחרונים).3 וילד פחות מגיל 3 שלוקח משחקים ומנגן בהם, אמנם אין חיוב להפרישו אך אין זה מכבוד שבת ולכן יש לעשות בחכמה כדי שיסירם מידו. אולם לא ייקחם הגדול ממנו בידו, כיון שהמשחק 'מוקצה'. וילד חריף, אף בפחות מגיל שלוש חייב להפרישו וכפי הגדר הנזכר.

צעצועים מכניים המשמעים קול

האם מותר להשתמש בשבת בצעצועים מכניים שמשמיעים קול?

מותר להשתמש בצעצועים אלה בשבת, כיון שכל איסור 'השמעת קול' בשבת הוא בדבר שמשמיע קול בקצב מסוים וזו מטרתו של המשמיע, אבל בצעצועים שעיקרם המשחק עצמו ורק כבדרך אגב משמיעים קול לא לפי קצב מסויים, יש להתיר לשחק בהם בשבת. אולם ההיתר הוא דווקא במשחקים מכניים, ולא במשחקים המופעלים על ידי חשמל. (סימן של"ח ס"ק א' במשנ"ב).

משחקי שח-מט ושש- בש

שח-מט ושש-בש האם מותר לשחק בהם בשבת?

לבני אשכנז מותר, ולבני ספרד עד גיל בר מצווה מותר ואף לאחר מכן יש למקילים על מה שיסמוכו, כיון שבשו"ע (סימן ש"ח סעיף מ"ה) כתב שמשחק אינו תשמיש חשוב לתת לחפץ שם כלי. אולם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל פוסק כי כיום שהמשחקים מיוצרים במפעלים יש בזה חשיבות לתת לו שם 'כלי' ומותר לשחק בהם. וכן פסקו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ויבחלט"א מרן הגר"ש וואזנר שליט"א. (שש"כ פט"ז הערה י"ח וע"ע חזו"ע שבת ג' עמוד צ"ט).

ובילקוט יוסף אסר בזה (שבת ב' עמוד שפ"ז) ובאור לציון כתב שבכדור יש לאסור, אבל במשחקים אחרים המיקל יש לו על מי לסמוך. (ח"ב פכ"ו תשובה ח' ובביאורים).

אולם נראה כי יש הבדל רב בין 'משחקי מחשבה' ל'משחקי שעשוע', שב'משחקי מחשבה' יש להתיר יותר כיון שיש להם חשיבות רבה יותר ממשחקי שעשוע, שהרי מפתחים את המוח.

אולם לגבי משחק שח-מט יש לדון מצד איסור 'בורר' בשעה שנוטל כלי משחק בעלי צבע מסויים או צורה מסויימת שלא מעוניין בהם כעת. ויש לומר כי אין כלי המשחק נחשבים 'מעורבים' זה בזה כי כל חלק מבורר לעצמו, וגם אם נאמר שהחלקים 'מעורבים' אפשר לומר כי זו דרך המשחק, וכמו שבדרך אכילה התירו להסיר קליפה אף שנחשב נטילת פסולת מתוך אוכל.

אולם בוודאי שאין להתיר בסיום המשחק למיין את הכלים לפי צבעם כדי להניחם במקום המיועד להם בקופסת המשחק, כי בכך עובר על איסור 'בורר'.

ויש להיזהר מאוד מביטול תורה בפרט ביום השבת שעיקרו ניתן ללימוד תורה כמבואר בב"י (סימן רפ"ח) וברמ"א (סימן ר"צ ס"ב) ובמשנ"ב שם (ס"ק ז') ולכן איסור גמור הוא לקבוע את יום השבת למשחקים מעין אלו ורק בדרך עראי יש להקל. וע"ע בבן איש חי ש"ש בהקדמה לפרשת שמות מה שכתב בחשיבות לימוד התורה ביום השבת.

משחק ב'לגו' וב'קליקס'

האם מותר בשבת לשחק ב'לגו' או ב'קליקס'?

מותר, כיון שזה עשוי לפירוק ובנייה וכך היא צורת השימוש, ולכן מוגדר כהשתמשות ולא כבניה. והגם שמתחבר בחוזקה (ויש שמחמירים במקום שמחבר בחוזקה), כמבואר במגן אברהם (סימן שי"ג ומובא במשנ"ב בס"ק מ"ה) לגבי מכסה כלי המחוזק בברגים, שכיון שכך היא צורת שימושו, מותר לחברו ולהסירו בשבת.

הרכבת פאזל בשבת

האם יש איסור להרכיב פאזל בשבת, ומדוע?

בהרכבת פאזל יש לחלק בין שני סוגים: פאזל שאין חלקיו מתהדקים זה בזה בחוזקה וגם שאין לו מסגרת סביב, מותר להרכיבו בשבת שאין זה עשיית צורה, כיון שעתיד להתפרק, וכל שלא עשוי לקיום מותר.

אולם הרכבת פאזל שחלקיו מתהדקים זה בזה בחוזקה או שיש לו מסגרת סביב אסורה משום 'כותב'. (שש"כ פט"ז סעיף כ"ד בשם מרן הגרשז"א עפ"י משנ"ב סימן ש"מ ס"ק כ"ב האופן הח' ונשמת אדם כלל ל"ז אות ב') אולם אין למחות בקטנים היות ועשוי לפירוק והרכבה. (שם)

ובשו"ת אור לציון התיר לשחק בפזל בשבת, אף בפזל המורכב בתוך מסגרת, דנחשב 'השתמשות' ולא 'כתיבה', כיון שדרכו בפירוק והרכבה. (ח"ב סימן מ"ב תשובה ו')

ניפוח 'מזרון ים'

האם מותר לנפח בשבת מזרון ים וכדו'? ומה הדין אם כבר מילא אויר בחלקו אולם לא מילא אויר בכרית המזרון, האם מותר בשבת לנפח את הכרית?

בשו"ע (סימן ש"מ ס"ח) פסק שמותר להחזיר מוכין (צמר ונוצות הממלאים בהם את הכרית) לכרית במקום שכבר היו בו, לכן אם כבר היה המזרון מנופח פעם אחת מערב שבת, אף שרוקן ממנו את האויר מותר לנפחו שוב, כיון שכבר נעשה כלי. אולם אם לא ניפחו מעולם, אסור לנפחו בשבת.

ואף אם ניפח חלק מהמזרון אבל את כרית המזרון לא ניפח מעולם, אין לנפחה בשבת כיון שלגבי הכרית יש בכך משום עשיית כלי חדש. (רב פעלים ח"א סימן כ"ה ד"ה והנה נודע, יסודי ישורון ח"ד עמוד ע"ר חזו"ע שבת ה' עמוד שמ"ב, מרן הגרשז"א זצ"ל בשש"כ פט"ז הערה כ"ג וכ"ד)

ולקטנים אפשר להקל גם בחדשים שלא נופחו מעולם, ולסמוך על הפוסקים שמתירים לעשות כן, היות ולא מבטל שם את האויר ולכן אינו דומה למוכין (שו"ת בצל החכמה ח"ד סימן צ"ב, שו"ת באר משה ח"ב סימן כ'). מיהו טוב להחמיר ולהרגילם לנפח רק מה שכבר נופח קודם השבת.