הלכות שבת: בונה וסותר

פתיחת פחית שתייה בשבת

האם מותר בשבת לפתוח פחית שתייה?

בפתיחת פחית בשבת יש לדון שאם עושה זאת ע"י פתיחת 'פתח יפה' יש בזה איסור מצד איסור 'בונה' בכלי, דמבואר בשו"ע (סימן שי"ד סעיף א') שהגם שמותר לשבור כלי רעוע, אבל לפתוח פתח יפה אסור. וכן יש לדון מצד איסור 'מחתך'.

אמנם מצאנו דיון בין הפוסקים האם פתיחת פחית נחשבת כ"פתיחת פתח יפה". בשו"ת אור לציון (ח"ב סימן כ"ז) כתב שפתיחת הפחית בצורה שנקבעה בבית החרושת על ידי משיכת טבעת המחוברת ללשונית הפתיחה, אכן יש בה איסור כיון שיש בזה פתיחת פתח יפה.

לעומת זאת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל כתב שאף שבית החרושת סימן בצורה מדויקת את פתיחת הפחית, אין זה משנה לאדם הפותח וכל כוונתו שלא יחתך בעת השתייה, לכן לא נקרא שמכוון לפתח יפה. (שש"כ פ"ט הערה י"א) ומשום כך כותב מרן הגרשז"א זצ"ל שאין לחוש לאיסור 'מחתך' היות ואינו מקפיד על המידה אלא פותח לפי הסימון ולא אכפת לו במידה זו או אחרת.

אלא שיש להוסיף ולהדגיש כי בשנים האחרונות פתיחת הפחיות שונתה באופן שהלשונית נכנסת פנימה ואינה נתלשת ממקומה לגמרי, ובמקרה זה יש לומר שבודאי אין זה 'פתיחת פתח יפה' ומותר לעשותו בשבת.

ואם רוצה להשתמש שימוש חוזר בפחית, יש לאסור לפותחה, כיון שנעשה בזה כלי.

ובזמנינו, אף שמשתמשים בפחיות שתייה למיחזור, אין זה נחשב שימוש בפחית ככלי, אלא כחתיכת מתכת בעלמא ואין לאסור את פתיחתה בעקבות שמירתה למיחזור.

החזרת ברז מים שנפל ממקומו

ברז שנופל ממקומו באמצע השבוע ומחזירו תדיר, האם מותר להחזירו גם בשבת?

אם הברז נופל כמה פעמים בשבוע יש המתירים להחזירו בשבת כיון שזאת צורת ההשתמשות בו ואין בהחזרתו משום תיקון. (אשל אברהם מבוטאשטש סוף סימן שי"ג ושם ציין דנכון להחזירו על ידי קטן) אולם יש שאומרים שמכיון שהמצב שהברז נופל הוא שלא ברצונו, לכן יש בהחזרתו למקומו איסור 'בונה', כיון שמבואר במשנ"ב (סימן שי"ג ס"ק מ"ה בשם המג"א והט"ז) שכלים שרגילים לבנותם ולסותרם מותר להרכיבם גם עם ברגים, אלא שזה דווקא במקום שהוא לרצונו, אבל בברז אינו לרצונו ולכן יש להחמיר. ועדיף שיחזירו ע"י קטן או בשינוי. ועיין פרק י"ג תשובה ל'.

תיקון כסא מוגבה לילדים

כסא מוגבה לילדים1 שהתפרק חלק ממנו, האם מותר להחזירו ולהרכיבו בשבת?

יש לחלק בדין זה ולברר איזה חלק מהכסא התפרק. אם נפל אחד הגלגלים יש לאסור להחזירו בשבת, כיון שזהו תיקון חשוב, שהרי כסא ללא גלגל אין אפשרות להשתמש בו כי חסר ביציבותו. ואע"פ שאין בנין וסתירה בכלים, כמבואר בשו"ע (סימן שי"ד סעיף א') אבל בתיקון חשוב יש איסור בנין וסתירה, כמובא שם בבית יוסף.

אבל אם התפרקה משענת הכסא בחלקה העליון כך שאפשר להשתמש גם בלעדיה, אין זה תיקון חשוב ומצד זה מותר לשוב ולחברה בחזרה, ובלבד שאופן החיבור הוא בקלות ולא בצורה שבה זיזים נכנסים לתושבתם בחוזקה. אלא שעל פי הרוב בכסאות מסוג זה צורת חיבור החלקים היא על ידי הכנסה בחוזקה, ולכן יש לאסור. (עי' בית יוסף בסימן שי"ג ס"ו ובבה"ל שם)

אולם אם המשענת או אפילו הגלגלים מתפרקים באופן קבוע, אחת לשבוע או יותר, המיקל בזה יש לו על מי לסמוך, וכדאי להחמיר ולעשותו ע"י קטן. (יעויין באשל אברהם מבוטשאטש סימן שי"ג). ועיין בפרק י"ג תשובה ל'.

ניקוי פילטר מזגן בשבת

האם מותר בשבת לנקות את הפילטר של המזגן שיש בו אבק רב וחוסם את יציאת האוויר?

אם מנקה את הפילטר כיון שהמזגן עובד בקושי רב, יש איסור של "מתקן מנא", כיון שבכך מתקן את המזגן ומשפר את פעולתו, (עי' סימן תק"ט ס"ב) וגם אם עושה זאת כשהמזגן עובד כראוי ואין זה מפריע להפעלתו יש איסור של בונה וסותר, כיון שהפילטר נמצא במסילה המחוברת לתקרה ואינו רגיל בתדירות להוציאו משם, ולכן אסור לעשות זאת בשבת.2

שימוש בפתח ניקוז מכוסה

בתוך חדר המקלחת יש פתח ניקוז מכוסה משום ריחות וכדו'. מה הדין כאשר בשבת נשפך משקה על הריצפה ורוצה לגרוף לאותו פתח, האם מותר לפתוח ולסגור את המכסה בשבת?

בשו"ע (סימן ש"ח סעיף י') מבואר שמותר לפתוח מכסה של בור ודות רק אם יש לו 'בית אחיזה', אבל אם אין לו 'בית אחיזה' אסור משום שנראה כבונה וסותר.

ולכן אם למכסה פתח הניקוז יש 'בית אחיזה' מותר לפתוח ולהחזיר את הכיסוי, אבל אם אין לו 'בית אחיזה', אסור לפתוח ולסגור, אף שרגיל בכך, משום שנראה כבונה וסותר.

סלסול הפאות בשבת

האם מותר בשבת לסלסל פאות הראש, ובאיזה אופן?

במקרה שסלסול הפאות בטל לגמרי, כגון לאחר טבילה במקווה או לאחר השינה, אסור לסלסל את הפאות ויש בזה איסור 'בונה', כמבואר בשו"ע (סימן ש"ג סעיף כ"ו) שאסור לאישה לקלוע צמותיה משום 'בונה', וכמו כן סלסול פאות נחשב כ'בונה'.

אולם בקצות השולחן (סימן קמ"ו ס"ק כ"א) כתב שאם יש צורה לפאות ורק מחזק את מראה הסלסול, יש להקל בזה.

ויש פוסקים שהתירו לגמרי, כיון שאיסור הבניין הוא רק בשערות נשים ונערות אולם בשערות הפאות אין איסור, דאינו דומה כלל לבנין, (באר משה ח"א סימן י"ט, וח"ה סימן ע"ד, משנה הלכות ח"ו סימן ס"ח)

נתינת ג'ל בשיער בשבת

האם יש איסור בשבת בנתינת ג'ל בשיער?

אסור בשבת לתת ג'ל בשיער משום ב' איסורים: א'. משום איסור 'ממרח', כמבואר בשו"ע (סימן שי"ד סעיף י"א) לגבי שמן עב שאסור למורחו בחבית וכדו', וג'ל זה אם הוא סמיך מאוד איסורו מדאורייתא. ואם הוא סמיך רק מעט, איסורו דרבנן.

ב'. משום איסור 'בונה' מדרבנן, כמבואר בשו"ע (סימן ש"ג סעיף כ"ו) שאסור לאשה לקלוע שערותיה בשבת, כיון שבמעשה זה מעמידה את השיער בצורה מסוימת. כמו"כ בנתינת ג'ל הדבר גורם לקביעת צורה בשיער, ולכן יש בו משום איסור 'בונה'.

אלא שיש להוסיף ולברר, מה הדין אם ניתן ג'ל בשיער מבעוד יום, האם מותר בשבת להרטיב את השיער ובכך חוזר הוא לקדמותו, או שיש בזה משום "סותר".

ונראה שיש לחלק בכוונת המעשה: אם אין במעשה זה כוונה לפרק את העמדת השיער על ידי הג'ל, אפשר להתיר זאת ואין זה סותר, כיון שיש בו פסיק רישיה דלא ניחא ליה בתלת דרבנן: האחד, שבנין באדם אינו אלא מדרבנן. והשני, כיון שאין בו קיום. והשלישי, משום שהוא סותר שלא ע"מ לבנות. (עי' במשנ"ב שם ס"ק פ"ב)

אולם אם כוונת האשה באופן יזום לפרק את השערות, כגון שרוצה ללכת לישון והדבר מפריע לה, יש לאסור, כיון שמתכוונת בזה לפירוק וכמו שפסק השו"ע (סימן ש"ג סעיף כ"ו) דאסור לאשה להתיר קליעת צמתה, דדמי לסותר.

טלטול ושימוש במחיצה

מחיצה שעומדת בבית הכנסת להפרדה בין הגברים לנשים, האם מותר לקחת את המחיצה לסעודת הבוקר בשבת כדי להפריד בעת הסעודה בין הגברים לנשים?

בשו"ע (סימן שט"ו בסעיף א') מובא שמותר להזיז מחיצת עראי ממקום למקום, אלא א"כ היא "מחיצה המתרת", שאז אסור לטלטלה.

ובמקרה זה המחיצה אינה 'מתרת', אלא חשובה כעשויה לצניעות, לכן מותר לקחתה ממקומה ולהעמידה במקום אחר, וכמפורש ברמ"א (שם בשם הטור) שמחיצה הנעשית לצניעות בעלמא, מותר.

ובגדר 'מחיצה הנעשית לצניעות' כתב המרדכי: 'כגון מחיצה העשויה להפסיק בין אנשים לנשים כששומעין הדרשה', והובאו דבריו במשנ"ב (שם ס"ק ה') וכן פסק הבן איש חי (ש"ש פרשת שמות). והטעם שלא נחשב למחיצה המתרת, היות ואין צריך לזה דיני מחיצה אלא די בהפרדה באופן שלא רואים.

ואין לחשוש בהזזת מחיצה זו משום סתירה, בעת שמזיזה ממקומה ולוקחה מבית הכנסת, כיון שקבועים בה גלגלים ועשויה להיטלטל ממקום למקום.

עשיית קיסם מגפרור

האם מותר לחתוך גפרור בשבת כדי שייעשה קיסם לחצוץ בו שיניו? והאם יש להקל בכך כשמצטער הרבה או משום כבוד הבריות?

יש לאסור לעשות כן על פי מה שנפסק במשנ"ב (סימן שכ"ב סעיף ד' ס"ק י"ג) שאם עושה קיסם בידו יש בכך איסור דרבנן.

אמנם יש להקל בכך במקום כבוד הבריות, (כגון שנראים שיורי המאכל בין שיניו) דהתירו איסור דרבנן משום כבוד הבריות.3 ויש עצה נוספת שיעשו זאת שני בני אדם ובכך יש בזה 'תרי דרבנן' ובמקום צורך גדול התירו אף במקום שאינו משום 'כבוד הבריות'. (סימן ש"ז סוף ס"ק ז' במג"א, ביאור הלכה סימן שט"ז סי"ב ד"ה לצוד וסו"ס שמ"ט, הליכות עולם ח"ג דיני גוי עמוד קפ"ז). וכל ההיתרים כשמכינו בידו ולא בסכין (שם במשנ"ב).

פירוק צורות במפיות

מפיות נייר שקפלו אותן בערב שבת בצורות מסוימות, האם מותר לפרקן בשבת?

אסור לעשות בשבת צורות מיוחדות במפיות, כיון שדומה הדבר ל"בניין". (שש"כ פי"א סמ"א בשם מרן הגרשז"א זצ"ל) אבל מותר לקפלן קיפול רגיל. אולם לפרק את הצורה אין בזה משום "סותר", היות ולא נחשב כלי חשוב אלא כלי רעוע שאין בו דין 'סותר', כמבואר בשו"ע (סימן שי"ד ס"א)

הרכבת שלחן פלסטיק

האם מותר בשבת לחבר שולחן פלסטיק העשוי כמשטח עליון שאת רגלי השלחן תוקעים בתושבותיו?

מותר לחבר את הרגליים לפלטת השולחן שמכיון שיש רגילות לעשות כך אין בזה משום "בנין וסתירה" כמבואר בט"ז ובמ"א (סימן שי"ג ובמשנ"ב ס"ק מ"ה), ואף אם צריך לתקוע בכח יש להתיר, כיון שכשדרכו בכך אין איסור של תקיעה, דחשיב צורת השתמשות ולא צורת תיקון ובניה. ולשיטת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט' בסופו) יש לאסור. וע"ע במשנ"ב (סימן ש"מ ס"ק י"ז) שמבואר שם להתיר. ואם אין רגילות באופן תדיר לעשות כך, יש לאסור.4

תחיבת קשית בשקית 'טרופית'

האם מותר בשבת לתחוב קשית בשקית משקה 'טרופית', במקום המיועד לכך?

פתח זה שנעשה על ידי תחיבת הקשית במקום המיועד לה, אינו נקרא 'פתח יפה', היות ולא יוצר כלי שימושי רב פעמי, ועל כן מותר לעשותו בשבת. (שלחן שלמה סימן שי"ד אות ה')

ועוד טעם שאינו נחשב ל'פתח יפה', כיון שאי אפשר לפתוח בצורה אחרת ומשמע בשו"ע (בסימן שי"ד סעיף א') שאם מכוון בדווקא לפתח יפה אסור, והיינו באופן שיש לפניו כמה אפשרויות לפתיחה והוא מכוון דווקא לפתח כזה, אולם כשאין כל אפשרות אחרת אין זה נחשב ככוונה מפורשת לפתח יפה. כ"כ מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, ומטעם זה התיר לפתוח פחית בשבת עם הלשונית, גם כאשר הלשונית נשלפת לחלוטין ממקומה. (שם אות ז' ס"ק ד')

כד פטנט לפתיחת שקיות החלב

כד חלב ובו פטנט מיוחד: סכינים משוננות המותקנות בפיית הכד, וכאשר מכניסים את פינת שקית החלב היא נחתכת במידה ומוכנה לשימוש (קונקומט). האם מותר להשתמש בכד כזה בשבת?

כיון שבכך עושה 'פתח יפה', אין להשתמש בו בשבת כמבואר בשו"ע (סימן שי"ד סעיף א') שאף שמותר לשבר חבית כדי לקחת את מה שבתוכה, הוא בתנאי שלא יכוין לנקבה 'נקב יפה' שיהיה לה לפתח, דא"כ הוה ליה 'מתקן מנא'.

ואף שיש לפקפק ולומר שכיון שאינו מתכוין דווקא ל'פתח יפה' אלא כך נהיה ממילא ולכן מותר, מ"מ כיון שכלי זה מיועד ומתוכנן לעשות פתח יפה ומשורטט, קשה להקל בזה.

שימון מפתח

האם מותר בשבת למרוח מעט שמן או משחת ווזלין על מפתח, כדי שיוכל להיכנס לחור המנעול ולהסתובב בקלות?

בשמן ודאי שמותר, דאין בו משום 'ממרח', כיון שנשפך כמים (סימן שכ"ז סעיף א'), אולם אסור למרוח את המפתח במשחת ווזלין. וליתן מעט משחה על המפתח בלי מירוח, מותר, אף שבוודאי נמרח תוך כדי הכנסת המפתח, מ"מ אין זו מריחה שווה.5 (משנ"ב סימן שי"ח ס"ק נ"ב)

ואין לחוש לאיסור 'מתקן מנא', היות ויכול לפתוח בו גם ללא השימון. אכן אם אי אפשר לפתוח ללא השימון, אסור משום 'מתקן מנא'. (שי"ד סי"א ובמשנ"ב ס"ק מ"ז וע"ע בכה"ח שם).

החזרת אבזם חגורה שיצא ממקומו

אבזם חגורה שיצא ממקומו, האם יכול להחזירו בשבת?

אסור להחזיר אבזם לחגורה בשבת משום תיקון כלי, אלא א"כ אבזם זה רגיל לצאת לפחות אחת לשבוע, שבמקרה זה יש מחלוקת בפוסקים האם שייך לדון דבר שנעשה נגד רצון האדם, כצורת שימוש. (יעויין בשו"ע סימן שי"ג סעיף ו' במשנ"ב ס"ק מ"ה בשם המג"א והט"ז ובאשל אברהם מבוטאשטש שם).

לכן לדינא המיקל יש לו על מי לסמוך, אולם כדאי להחמיר או להחזיר ע"י ילד קטן.

יישור כוס חד פעמית

ילד שיחק ומיעך כוס חד פעמית ועתה צריך ליישרה כדי להשתמש בה, האם מותר לעשות כן בשבת?

ילד שקימט כוס חד פעמית וניתן להשתמש בה במצב זה, מותר גם ליישרה. אולם אם הכוס התקמטה באופן שאי אפשר להשתמש בה שוב ללא יישור, אסור ליישרה בשבת כיון שיש במעשה זה משום "תיקון כלי", כמו שכתב המגן אברהם והובאו דבריו במשנ"ב (סימן תק"ט סוף ס"ק ז') על מחט שהתעקמה שאין ליישרה מכיוון שמתקנה בכך.

וכמו כן נחלקו הפוסקים לגבי כובע שהתקמט באופן שלא ניתן לצאת בו כך לרחוב, האם מותר ליישרו. אך כאן מעיקר הדין מותר דנחשב 'סידור בגד', וכמו שמותר לתלות על קולב חליפה מקומטת מאוד. (שש"כ בשם מרן הגרשז"א זצ"ל פט"ו הערה קס"ו חזו"ע שבת ה' עמוד שנ"א) ונכון ליישרו בשינוי. (עי' אורחות רבינו הנהגות מהסטייפלר, וע"ע אור לציון פכ"ז תשובה ט').

משקפיים שהתפרקו בשבת

אבזם חגורה שנפל בשבת אין לחברו בחזרה ואסור בטלטול. (עיין לעיל תשובה ט"ו) מה דינם של משקפיים שהתפרקו בשבת, אף שאסור להחזיר את החלקים למקומם, אולם האם מותרים הם בטלטול?

יש הבדל מהותי בין דין האבזם והחגורה לבין חלקי המשקפיים, שבאבזם וחגורה משנתפרקו זה מזה אין בהם שימוש כלל כשאינם מחוברים, ויש לדעת כי בהחזרת האבזם למקומו יש איסור דאורייתא, על כן אין לטלטלם, דנאבד מהם שם כלי לעת עתה. (סימן ש"ח בשעה"צ אות ס"ח עפ"י הערוך והמאירי) אולם בשעה שנפלה עדשה אחת מהמשקפיים, עדיין לא אבד שם כלי מהמסגרת היות ויש שם עוד עדשה, לכן מותר לטלטל את העדשה המפורקת אגב הכלי. (ש"ח ס"ח ומשנ"ב ס"ק ל"ה). אמנם המסגרת אסורה בטלטול מחשש שמא יתקע. (סט"ז ברמ"א). ואם נאבד הבורג המחברם, אף המסגרת מותרת בטלטול דאין 'שמא יתקע'. (משנ"ב שם).

ובנפלו שתי העדשות, גם העדשות מוקצה היות ואבד שם כלי מהמסגרת לעת עתה (וע"ע במנוחת אהבה ח"א פרק י"ב סעיף כ"ה).

פתיחת סתימה בכיור בשבת

האם מותר בשבת לפתוח סתימה בכיור?

אם הסתימה בכיור היא מוחלטת והמים לא מתנקזים כלל, פתיחת סתימה כזאת היא איסור דאורייתא, משום שהכיור מחובר לקרקע ולמעשה עושה תיקון בקרקע.

ובמקום כבוד הבריות יש להקל לעשות כן על ידי גוי ואף בקפיץ הברזל המיוחד לכך, כך פסק בשו"ת אגרות משה (ח"ד סימן מ' אות ט') וכן פוסק מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. (חזו"ע שבת ה' עמוד של"א) וכ"פ באור לציון (ח"ב עמוד רכ"ג).

ואם הסתימה אינה מוחלטת והמים זורמים באיטיות, מותר לתקנה במקל עם גומי, לחיצה או שתיים ולא יותר. (דביותר הריהו תיקון חשוב) ויש עדיפות לעשות זאת עם היד (שם).

ומרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל מצדד להקל בצורך גדול ע"י יהודי ובמשאבה ביתית ולא בקפיץ הברזל. (שש"כ פרק י"ב הערה נ"ב) וכן פסק במנוחת אהבה (ח"ג פכ"ד סעיף כ"ט).

ובמקום שיש בו משום 'כבוד הבריות' (כגון שיש ריחות לא נעימים, או סתימה בבית הכסא ואין אחר, או שהמים עולים מהצינורות שברצפה) ואין גוי, אפשר להקל לעשות זאת על ידי שני בני אדם, מדין 'שניים שעשאוה', ובכך יורד המעשה בחומרתו לאיסור דרבנן, (סימן שט"ז ס"ק כ"ב במשנ"ב) ומשום 'כבוד הבריות' מותר. (סימן שי"ב ס"א)

וצריכים להקפיד להפעיל כח גדול כל אחד שכל אחד יוכל בכוחו לבד לפתוח את הסתימה כדי שיחשב זה יכול וזה יכול ורק אז איסורו מדרבנן. (בה"ל סימן שט"ז ס"ה ד"ה אין אחד בשם הראשונים).

שימוש חוזר בקופסת שימורים

אם פתח בשבת קופסת שימורים לפי ההיתרים ההלכתיים, האם מותר לאחר מכן להכניס אוכל אחר או מאותו האוכל לתוך הקופסה?

אין להכניס מאכל אחר לתוך קופסת השימורים שנפתחה בשבת, כיון שבכך מגלה למפרע שבפתיחה יצר 'כלי', ויש בזה איסור בשבת שהרי כל ההיתר לפתוח את קופסת השימורים הוא משום שאין זה יצירת 'כלי' דאין דעתו לאחסן בהם, אולם אם מאחסן בהם הרי עושה אותם ל'כלי'.

והוא הדין גם לגבי פתיחת שקית חטיפים בשבת, אין ליתן מעט אוכל או פסולת לתוכה לאחר פתיחתה. אמנם מותר להחזיר אוכל או חטיף שנשאר לו לאותה קופסא או שקית שהוציא מהם, דזה מוגדר כאותו שימוש ולא כשימוש חדש.

הפרדת טבעת פקק בקבוק בערב שבת

המפריד בערב שבת ע"י סכין את הטבעת המחוברת לפקק הבקבוק בכדי שלא ליצור כלי בשבת (לדעת האוסרים בזה), האם אכן על ידי מעשה זה יכול לפתוח את הפקק בשבת?

המפריד בערב שבת את הטבעת יכול לפתוח בשבת את הפקק לכו"ע, כיון שיצירת הכלי היא בפקק וברגע שהפריד את הטבעת, אף שלא פתח את הפקק בפועל כבר יצר אותו ואין עוד מה שמונע ממנו להיפתח.

ואם לא עשה כן קודם השבת ורוצה לחוש לדעת האוסרים, יעשה חור בפקק באמצעות סכין חדה וכדו', דאז אין בפתיחת הפקק חשש 'מתקן מנא', היות ולא יכול לשמש שוב בתור פקק. וגם אין לחוש לאיסור 'מחתך', משום שלא משתמש בדבר הנחתך שזה הפקק. (שש"כ פ"ט הערה ס"ו בשם מרן הגרשז"א)