הלכות מכשירי חשמל בשבת

הזזת מאוורר לצורך גופו ומקומו

האם מותר להזיז מאוורר ממקומו מחמת שהרוח שמפזר המאוורר מפריעה?

מותר. כיון שכתבו הפוסקים שדבר זה ג"כ נכנס תחת ההיתר של "צורך מקומו" דבים יששכר על התוספתא (ביצה כ"ז ע"א) חידש שאם מקום הימצאו מונע ממנו להשתמש סביבו גם זה כלול ב"צורך מקומו". וכן פסקו האגרות משה (או"ח ח"ה סימן כ"ג) והגרש"ז אויערבך זצוק"ל (שמירת שבת כהלכתה פרק כ' סעיף י' הערה כ"ד). ויש חולקים בדבר וסוברים שאין זה לצורך מקומו.

אולם אם רוצה להזיז את המאוורר בכדי שיפזר עליו את הרוח, מותר להזיזו כיון שזה נקרא "צורך גופו" (סימן ש"ח סעיף ג').

הדלקת פלורסנט בשבת

האם בהדלקת פלורסנט בשבת יש הבערת חוט להט, או רק העברת זרם חשמלי? ומה דינם של נורות ביקורת (לֶד)?

לאחר בירור טכני עלה בידינו כי בהדלקת פלורסנט יש הבערת חוט להט גמור, ועל כן יש בזה איסור דאורייתא של מבעיר, ואין זה כניצוצות שנגרמות בכל הדלקת מכשיר חשמלי.1

ובדבר נורות ביקורת הנדלקות כדי להעיד על פעולת המכשיר, כגון נורת ביקורת של מזגן וכדו', נורה זו אין בה חוט להט, אלא אלקטרודות ומעגלים חשמליים, ועל כן אין בזה אלא איסור דרבנן. כך שיטת רוב הפוסקים (מנחת יצחק, חלקת יעקב, יביע אומר ח"ז סימן ל"ח ועוד) אמנם שיטת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט') שבכל הדלקת זרם חשמלי יש איסור דאורייתא של בונה, היות וסוגר מעגל חשמלי. וכך היא שיטת האור לציון, (פמ"א תשובה א').

והנפקא מינא בכל זה האם מותר לומר לגוי להדליק מזגן במקום צער גדול (סימן ש"ז ס"ה) וכאמור יש להקל. וטוב להחמיר ולומר לגוי שידליק בשינוי.

שימוש בכפתור המאוורר הגורם לסיבובו לצדדים

האם מותר בשבת להרים או להוריד את כפתור המאוורר הגורם לו להסתובב לצדדים או להפסיק פעולה זאת?

אף שבשעת הרמת הכפתור יש תוספת צריכת חשמל מחמת שנדרש מאמץ נוסף של המאוורר כדי שינוע לצדדים, מ"מ הורו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל שצריכת חשמל זו אינה ניכרת ואין בה איסור, כיון שעיקר איסור גרימת זרם חשמל הוא משום 'מוליד', אבל כאן כיון שאין הדבר ניכר אין לאסור, דתוספת חשמל מזערית כ"כ שלא ניתן להרגישה כלל בחושי האדם אין בה ממש. (שו"ש סימן ש"ח הערה ל"ד). ועוד, מכיון שבמעשה זה רק מוסיף זרם על הזרם הקיים, לדעת שו"ע הרב (סו"ס תקי"א) אין זה 'מוליד' כלל. ועיין עוד שם במשנ"ב ואכמ"ל.

אולם בספר מאור השבת (להגר"מ יאדלר שליט"א) מביא כמה פוסקים כמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ועוד, הסוברים שיש לאסור בזה. ואפשר שע"י שינוי או ע"י קטן יש להקל יותר.

ולהוריד את הכפתור כדי להפסיק את סיבוב המאוורר יש להתיר לכו"ע, כיון שרק מפחית מעט מהזרם ואין בזה איסור.

ויש להוסיף ולציין כי ישנם מאווררים שפעולת הסיבוב מתחילה או נפסקת ע"י משיכת חוט, בזה יש איסור גמור כיון שפעולת החוט היא פעולה חשמלית לכל דבר.

משאבת מים בבניין רב קומות

בבניין רב קומות מותקנת משאבת מים המספקת מים לדירות, האם מותר בבניין כזה לפתוח את הברז בשבת?

במקרה זה דנו הפוסקים. דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל והביאו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (בהליכות עולם ח"ד עמוד ע') שיש להתיר בזה, היות ופתיחת הברז בדירה אינה משפיעה באופן מיידי על הפעלת המשאבה והוי גרמא בריבוי בשיעורים של מבעיר, והאור שמח (הלכות שבת פרק י"ח הלכה א') כתב להקל בריבוי בשיעורים של מבעיר או כל מלאכה שאין בה שיעור.

אולם יש לדעת כי ישנן דירות הנמצאות במפלס שמתחת לפני הקרקע וכל המים מתנקזים מהדירה על ידי 'סילוקית' - משאבה חשמלית המופעלת מיד עם פתיחת ברז המים בדירה, ונמצא שזה מעשה בידים ולא 'גרמא' ואסור בשבת. ובמקרה של צורך גדול, יפתח בשינוי. (יעו"י במג"א סימן ש"ז סוסק"ז)

אמנם, ניתן להתקין "פיקוד שבת", וכל זמן שלא התקין יפתח מעט את ברז המים קודם השבת וישאירנו כך במשך כל השבת ואז מותר בשבת לפתוח את הזרם חזק יותר.

כיסוי שלט מזגן למניעת הדלקה

מזגן שפועל ע"י תוכנית הדלקה וכבוי בשלט רחוק,2 באופן שהשלט חייב להיות כל הזמן בטווח גלוי מהמזגן. כשכבה המזגן רוצה להניח כיסוי על השלט, כדי שע"י כך לא ידלק המזגן בהמשך היום. האם מותר לעשות כן בשבת?

מותר, כיון שיש בזה רק 'מניעת הדלקה' ולא 'גרם כיבוי', ואין איסור לגרום למכשיר חשמלי שלא יידלק (כמבואר בסימן רע"ז ס"ב). אולם יש להיזהר ולבדוק שבשעת כיסוי השלט אינו עושה פעולה מיידית לניתוק השלט מהמזגן.

מעבר בשער חשמלי והדלקת מנורה ע"י חיישן

בבנין משותף מותקן שער חשמלי ובו מנגנון בטיחות אוטומטי שאם יעבור אדם כאשר השער באמצע סגירתו תופעל עין אלקטרונית שתגרום לשער להפתח שוב, האם יש איסור לעבור שם בשבת? וכן ההולך בשבת ברחוב ובתוך כדי הליכתו נדלקה מנורה ע"י חיישן שהותקן במקום לצורך ביטחון או לצורך תושבי הבית הגרים שם במטרה שיוכלו לראות את הכניסה, אולם להולך עצמו אין צורך בזה כלל, האם יש איסור במעשה זה?

בשאלה זו דנו רבים מגדולי הפוסקים לגבי שביל שהולכים בו העוברים והשבים ומחמת הליכתם שם נדלק אור משום ביטחון וכדו', האם יש בכך איסור. מרנן הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (ביביע אומר חלק ט') והגר"ש וואזנר שליט"א (בשבט הלוי) כולם בדעה אחת כי אם יש לו אפשרות ללכת בדרך אחרת, ילך בה ואל ילך בדרך זו.

אולם אם אין באפשרותו ללכת במקום אחר אלא רק בדרך זו, מותר לו ללכת שם, כיון שאין כל קשר בין הליכתו להדלקת האור. וכי יעלה על הדעת שאדם היוצא מביתו ויש לווין בחלל שמצלם אותו מכל זווית אפשרית, האם מחמת כך נאסור לו ללכת ברחוב.

לכן אין הדלקה זו נכללת בהגדרה של "פסיק רישיה דלא ניחא ליה", אלא אין זו מלאכה של המפעיל כלל, כי רק תוצאה השייכת לפעילות האדם נחשבת כעשייתו אבל צילום הלווין או הדלקת החיישן אינם שייכים להולך, אלא אם נוח לו הדבר, רק אז משתייך המעשה אליו.

אולם הוסיפו הפוסקים שאם ניתן עדיף ללכת בדרך אחרת משום כבוד שבת, ובתנאי שאין בזה טרחה יתירה.

מד טמפרטורה דיגטלי במקרר

יש מקררים בהם מותקן מד טמפרטורה בעל צג דיגטלי, ובשעה שפותחים את המקרר משתנה רישום הטמפרטורה בצג מחמת האוויר החם החודר למקרר. האם מותר לפתוח מקרר כזה בשבת?

אם השינוי והרישום הוא מיידי, אסור לפתוח את המקרר כלל, אמנם המציאות מוכיחה ששינוי זה לא נעשה באופן מיידי אלא רק לאחר כמה שניות, וכל פעם בזמן אחר, לכן מותר לפתוח את המקרר מדין 'גרמא' בדרבנן, ובנוסף שאינו אלא פסיק רישיה בגרמא. ועיין להלן תשובה כ"ט.

נורת מקרר ששכח לנתקה

מי ששכח לנתק את נורת המקרר בערב שבת כדי שלא תידלק בעת פתיחתו, ודאי שאסור לפתוח את המקרר, משום שהוא פסיק רישיה דניחא לו. (שו"ת אג"מ או"ח ח"ב סימן ס"ח) ולכאורה יש לדון שהרי בשבת בבוקר שאין צורך במנורה נקרא "מלאכה שאין צריכה לגופה" ואיסורו מדרבנן בלבד, וא"כ יש בזה "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" בדרבנן דיש שמקילים בזה. האם אכן לשיטת המקילים יש היתר לפתוח את המקרר בשבת?

יש בזה איסור גמור מכיון שיש להבדיל בין איסור דרבנן, לבין איסור דרבנן של "מלאכה שאינה צריכה לגופה". במלאכה שאינה צריכה לגופה מבואר בשו"ע לפחות בשמונה מקומות שיש בזה איסור חמור אף שהוא מדרבנן, ונקרא "שבות חמור". ומפורש בשו"ע (בסימן רע"ז סעיף א') שאסור לאדם לפתוח את החלון אם ברור שיכנס אויר ויכבה את הנר, אף שמעשה זה הוא 'מלאכה שאינה צריכה לגופה' ו'פסיק רישיה דלא ניחא ליה', ואעפ"כ אין היתר.

וב' טעמים נאמרו מפני מה יש בזה חומרא יתירא: הטעם האחד היות ולרמב"ם הוא איסור תורה. והטעם השני המובא בראשונים הוא שכיון שהכל תלוי במחשבתו, יש להחמיר בזה, שהרי אם יחליט העושה מלאכה שהוא רוצה את תכלית המלאכה, תהפוך המלאכה לדאורייתא, לכן יש להחמיר ולהחשיבו כ"שבות חמור" (ביאור הלכה סימן רע"ח סוף ד"ה מותר).

ואף לסוגרו אסור מהטעם הנזכר דכיבוי הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואף שהיה נראה לומר שחוט הליבון שבמנורה דינו כגחלת של מתכת, מ"מ דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (מנחת שלמה ח"א סימן י"ב אות ג' וסימן י"ג) לצדד שהיות וחוט החשמל שבנורה בוער בעצמו חשיב כגחלת של עץ, וכן פסק האגרות משה (ח"ג סימן מ"ב) ואף שיש חולקים ודנים זאת כגחלת של מתכת (יביע אומר ח"ג סי"ז אות י"ט) מ"מ כיון שי"א שאין זה פסיק רישיה אלא מעשה בידיים, וגם לא פשוט להתיר פסיק רישיה בדרבנן, לכן אין להקל ובפרט שיש בזה זילותא דשבתא.

אמנם, אם יפתחנו בשינוי יש להקל בצורך גדול ובתנאי שלא נהנה מהאור במצב הנוכחי, והמודד הוא ימות החול.

שימוש במכשיר שמיעה בשבת

האם מותר בשבת להשתמש במכשיר שמיעה, והאם מותר להורידו או להלבישו?

מותר להשתמש במכשיר שמיעה בשבת וכמו"כ מותר להורידו או להלבישו. אולם נחלקו הפוסקים אם יש לאסור לשנות ולהגביר את רגישות המכשיר משום איסור הוספת זרם, ובודאי שאסור לכבותו או להדליקו. (חזו"ע שבת ה' עמוד רמ"ד. מנחת שלמה ח"א סימן ט', שש"כ פרק ל"ד סעי' כ"ח וע"ע בסוף סי' תקי"א במשנ"ב ובגר"ז שם).

שינוי טמפרטורת מזגן בשבת

האם מותר בשבת לשנות את הטמפרטורה של המזגן, ובאיזה אופן?

כשמנוע המזגן עובד מותר להוסיף ברמת הקור3 היות ומעשה זה רק גורם שהמדחס לא יכבה אלא ימשיך בפעולתו, ו'גרם מניעת כיבוי' מותר כמבואר בשו"ע (סימן רע"ז סעיף א'). ולהוריד את רמת הקור אסור, דפעמים רבות במעשה זה הוא מכבה ממש בידיים.

אמנם, כאשר המנוע שובת מותר להוריד את רמת הקור, היות ובמעשה זה רק יגרם שהמזגן לא ידלק מוקדם, (סימן רע"ז סעיף ב') אבל אסור להוסיף ברמת הקור היות ויש חשש סביר שבכך ידליקו בידיים.

ויש להעיר שכל האמור לעיל בנוגע להוספה והפחתה של מעלות, מדובר דווקא בסיבוב טרמוסטט מכני, אבל בטרמוסטט דיגטלי אסור לשנות מאומה בכל אופן, כיון שיש בו מוחק וכותב וגם הוספת זרם לצג.

כמו כן אסור בשום אופן להוסיף או להוריד את רמת האוורור במזגן, כיון ששלושת מצבי האוורור בנויים כשלושה מעגלי חשמל נפרדים וכאשר משנה מאחד לשני גורם כיבוי מעגל אחד והדלקה של מעגל אחר.

שימוש במעלית שבת להעלאת חפצים

המחמיר שלא להשתמש במעלית שבת, האם יכול להכניס למעלית עגלת תינוק וכדו' וייקחנה בקומה שגר בה?

מעלית שמאושרת לשימוש ע"י מכון מוסמך ראוי על פי ההלכה, מותרת לשימוש, אלא שיש המחמירים שלא להשתמש בה משום שנראה כ"זלזול בשבת", אולם אם מניח עגלה וכדו' כדי להעלות אותה בבניין רב קומות בודאי יש להקל, וכל יחיד יעשה כדעת רבו.

ובמעלית רגילה אסור להכניס את העגלה כשמחלל שבת משתמש ויוציאנה לו בקומה הרצויה, שכן הריהו נהנה מחילול שבת. וע"י גוי שעולה לצרכו מותר.

שימוש בבית בו מותקנת אזעקה עם 'גלאי נפח'

בבתים בהם מותקנת אזעקה עם 'גלאי נפח', בהם פועלת נורה הנדלקת ונכבית בשעה שאדם עובר בתחומם, האם מותר להסתובב בבית זה בשבת?

לכתחילה מותר להסתובב בבית כיון שלא ניחא ליה בזה. וגם לסוברים שפסיק רישיה בדרבנן אסור, גם בדלא ניחא ליה, במקרה זה מותר היות ואין שייכות בין הנורה הנדלקת להליכה, שהרי היא נפעלת בריחוק ממנו, לכן חסר כאן ב"מלאכת מחשבת" של הדלקת הנורה, כמובן בתנאי שאין כאן תועלת המיוחסת אליו (שו"ת שבט הלוי).

אולם בכל זאת ראוי לנטרל את הגלאים בערב שבת או לכסות את העין שקולטת את העוברים והשבים (וע"ע בהרחבה בנידון זה ביבי"א ח"ט סימן ל"ה, חוט שני ח"ד עמוד קס"ז, אורחות שבת פט"ו סל"ה, ח"ג עמוד ע"ז).

ניתוק פלטה חשמלית כבויה

פלטה חשמלית שיש בה נורת ביקורת שמראה מתי היא פועלת, האם יהיה מותר לנתק את הפלטה לגמרי בזמן שהנורה כבויה ומראה שהפלטה אינה דולקת?

מדין "כיבוי" אין איסור כיון שרק גורם שהפלטה לא תידלק ואין בזה איסור כיבוי (סימן רע"ז ס"ב). אולם מדין "מוקצה" יש לאסור מכיוון שבבין השמשות הייתה הפלטה דלוקה ועל כן היא 'מוקצה' לכל השבת. לכן יש לנתק את הפלטה רק ע"י שינוי.4 ואם עשה תנאי קודם השבת, מותר לנתק גם ללא שינוי. היתר זה הוא רק לבני ספרד, (כמבואר בשו"ע סימן רע"ט ס"ד).

ואם אכן הפלטה לא הייתה דלוקה בבין השמשות, אזי בזמן שהנורה כבויה ומראה שהפלטה אינה דולקת מותר יהיה לנתקה בכדי לגרום שלא תדלק לאחר מכן.

אולם למעשה יש להקפיד בכל מקרה לכבות בשינוי, כיון שלשיטת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט' וסימן ל"ח אות ב') והאור לציון בשעת כיבוי הפלטה יש איסור של "סותר" משום סתירת המעגל, אף שכעת אין זרם. ועיין בפרק י"ט תשובה י"ט, ובפרק מ"ג תשובה ד'.

הדלקת אור ע"י 'עין אלקטרונית'

מצוי מאוד בבתים בחו"ל שבחדר המדרגות או בכניסה לבית מותקנת 'עין אלקטרונית' המדליקה את האור באופן אוטומטי כאשר אדם נכנס לתחומה. האם מותר לומר לילד או לגוי לעבור שם ובכך יידלק האור ויוכל להיכנס ללא חשש? ומה הדין אם אין גוי, האם מותר לעבור שם בכדי ללכת להתפלל וכדו'?

בכל מקום בו מותקנת 'עין אלקטרונית' שקולטת את כניסת האדם לחדר מדרגות וכדו' וכתוצאה מכך נדלק האור, אסור לעבור שם משום שהוא 'פסיק רישיה דניחא ליה', ולכן מותר לומר לגוי במפורש לעבור שם. (סימן רנ"ג סוף סעיף ה' בב"י וברמ"א דאמירה לגוי בפס"ר מותר וע"ע בחזו"א סימן נ' ס"ק ט' ודו"ק) אכן לא יקל בזה לכתחילה די"ל שאין זה פסיק רישיה היות ורק כך מדליקים שם את האור. (עי' סימן שט"ז סוס"ק ל"ג במשנ"ב בשם המ"א)

אולם, כאמור, לעבור שם בעצמו אסור, אף אם מעבר זה הוא לצורך קיום מצווה, כגון שהולך להתפלל וכדו', אין לעבור בעצמו כיון שיש בזה איסור תורה היות ו"ניחא ליה" שעובר בשעה שנהנה מהאור. וגם אם 'לא ניחא ליה', עדיין יש בזה איסור דרבנן. ואין היתר לעשות איסור, אפילו דרבנן, כדי לקיים מצוה, אפילו דאורייתא. (סימן תקפ"ו סכ"א ובמשנ"ב שם ס"ק פ"ד, וכן סימן של"א ס"ו)

וכן אין כל היתר לומר לילד קטן לעבור שם. ואף שהרשב"א פוסק (וכן פסק הבה"ל בסימן שמ"ג) שמותר לומר לילד לעשות איסור דרבנן לצורכו, זה רק באיסור דרבנן וגם זה רק לבני אשכנז ולא לבני ספרד.

ולכן מותר לומר לילד קטן מבני אשכנז שיעבור שם לצורכו, אם הילד אינו יודע שיש שם 'עין אלקטרונית', שאז נחשב הדבר כ"מתעסק" ושוב יש בזה רק איסור דרבנן.

ובצורך גדול ובאקראי מותר לומר לו אף כשכל המטרה היא לצורך הגדול. (גר"ז שם)

וכל האמור לעיל נאמר דווקא כאשר רוצה לצאת מהבית, אולם אם נמצא מחוץ לביתו וחפץ להיכנס ואם יישאר בחוץ תיגרם לו בושה גדולה, יכול להיכנס בעיניים עצומות5 או בשינוי שיש בזה רק איסור דרבנן והתירו כן במקום כבוד הבריות. (שי"ב ס"א)

מיחם שנגמרו בו המים ויש חשש סכנה

מיחם מים חשמלי שנגמרו בו המים בשבת ויש חשש סכנה שגוף החימום יתפוצץ, האם כדאי להוסיף מים בלי שישתמש בהם או שעדיף לומר לגוי או לקטן שיכבו את המיחם?

רוב המיחמים החדשים יש בהם מתג ביטחון שמכבה את המיחם בשעה שהמים יורדים מתחת לגופי החימום, וזאת בכדי שגוף החימום לא יתפוצץ. אולם אם המתג שבור או במיחם מים ישן בו אין 'מתג ביטחון', אין להוסיף מים כיון שיש בזה איסור דאורייתא של מבשל. לכן לכתחילה יאמר לגוי לנתק את המיחם מהחשמל, כיון שלרוב הפוסקים הוצאת התקע אסורה מדרבנן וע"י גוי מותר בהפסד מרובה. (סימן ש"ז ס"ה) ואם אין גוי מותר להוציא את התקע אף ע"י יהודי בשינוי. (מגן אברהם בסימן ש"ז סוס"ק ז' ביאור הלכה בסימן שט"ז סי"ב ד"ה לצוד, הליכות עולם ח"ג עמוד קפ"ז)

שימוש במיחם הנמצא במצב "שמירת חום"

במיחמי מים מצוי שיש בהם שלושה מצבים: 'רתיחה', 'שמירת חום' ו'מצב שבת'. אם שכח ולא העביר לפני שבת ל'מצב שבת' ונמצא עכשיו במצב 'שמירת חום', האם מותר להשתמש בו כך בשבת?

מותר להשתמש בשבת במיחם הנמצא במצב זה, כיון שלכל היותר במצב 'שמירת חום' יש השפעות של הטרמוסטט, אבל להשפעות אלו יש היתר של גרמא בפסיק רישיה ולכן מותר להשתמש בו בשבת. (אגרות משה ח"ד סימן ע"ד בישול אות כ"ח, הגרש"ז אויערבך במנחת שלמה ח"א סימן י' אות ו' ואות ח' ושמירת שבת כהלכתה פרק כ"ג סעיף כ"א).

אמנם, עדיף יותר להשתמש במיחם ב'מצב שבת' הרגיל, בו גוף החימום נמצא במצב חום קבוע שאינו משתנה, הן משום חשש 'שהיה' חדשה (יעויין בחזו"א סימן ל"ח אות ג'), והן משום שיתכן שיש כניסת אויר קר בעת פתיחת ברז המים, ודבר זה גורם להקדמת ההדלקה.

מצלמות אבטחה בכותל המערבי

ברחובות העיר העתיקה בדרך אל הכותל המערבי מותקנות מצלמות אבטחה המצלמות את העוברים ושבים באופן אוטומאטי בכל שעות היום והלילה, האם יש איסור לעבור במקומות אלו בשבת?

מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (ביביע אומר בחלק ט') האריך לבאר עניין זה ותוכן דבריו להתיר את המעבר כיון שאין כל עניין שהמצלמה תקלוט ותצלם את כולם אלא רק את המחבלים וכדו', ולכן נקרא פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן.

אמנם לפי בקשת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל סידרו מצלמות המופעלות על ידי תוכנה מיוחדת לשבת המגבילה את זמן הצילום באופן שגם אם ישאר האדם על עומדו לא תופיע תמונתו על המסך לאורך זמן וא"כ ה"כתיבה" על המסך אינה של קיימא וגם אינו מכוין, ובצירוף היתרים נוספים יש להתיר ללכת לכותל המערבי בשבת. [די"א שאין כאן כתיבה אלא רק גלי זרם חשמלי שגורמים להווצרות תמונה. (מרן הגרשז"א זצ"ל בשו"ש סימן ש"מ הערה ל"ג. בצל החכמה ח"ו סימן ס"ה. תשובות והנהגות ח"ב סימן קפ"ט)]

וההיתר העיקרי הוא שאין לשייך לאדם תוצאה שאינו חפץ בה ואין לו שום קשר לעשייתה, והרי זה כאדם ההולך ברחוב בשבת ובו בזמן הוא מצולם ע"י לווין, וכי נאסור עליו מחמת כך לצאת לרחוב. וזה עדיף מפסיק רישיה דלא ניחא ליה, ששם יש לאדם קשר ישיר לתוצאה שנגרמה ממעשיו. (מרן הגריש"א זצ"ל ויבדלח"א מרנן הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ שליט"א ארחות שבת פכ"ו הערה מ"ד וכ"כ מרן הגרשז"א זצ"ל שו"ש סימ ש"מ ס"ק י"ב-ב. וע"ע באורחות שבת פט"ו הערה נ"ה מש"כ שם)

שימוש בגנרטור בשבת

האם השימוש בגנרטור בשבת הוא חומרא או מעיקר הדין?

בדבר השימוש בחשמל המיוצר על ידי "חברת החשמל", יש מן הפוסקים שחוששים לאיסור, כיון שהרבה מהפעולות הנעשות בשבת על ידי חברת החשמל אינן לצורך ועוברים בייצור החשמל על איסורי שבת רבים 'מטעמי חיסכון'. ועל כן לדעה זו יש להשתמש בגנרטור שבת מעיקר הדין ולא רק כ'חומרא' בעלמא. (אג"מ ח"ד סימן קכ"ז, וכן חושש מרן הגריש"א זצ"ל – שבות יצחק דיני חשמל עמוד קצ"א)

והחולקים סוברים שכיון שיש חולים שעבורם צריכים לטפל בכל עניני החשמל, לכן אין איסור להשתמש בחשמל המיוצר בשבת. ולדעה זו השימוש בגנרטור אמנם הוא 'חומרא', אבל ודאי שיש בכך משום "כבוד שבת" ולכן ראוי מאוד להתחבר לגנרטור ונחשב כחלק מהוצאות השבת שנאמר בהם (ביצה ט"ו ע"ב) אמר הקדוש ברוך הוא: בני לוו עלי ואני פורע. ומזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה לראש השנה חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים. (מרן הגרשז"א זצ"ל שו"ש סימן רמ"ח י"א-י"ב. יבי"א ח"א סימן כ' אות י"ד)

וביתר שאת כתב החזו"א (סימן ל"ח אות ד') שגם אם מבחינה הלכתית אכן יש היתר לשימוש בחשמל בשבת, הרי שהשתמשות זו יש בה משום "חילול השם", ולמה הדבר דומה? לספר תורה שנשרף ח"ו, ויבוא מאן דהוא להדליק סיגריה מהשריפה... האם יש ביזיון התורה גדול מזה?!...

גם מי שלא מחובר לגנרטור, ישתדל מאד להדליק נר או פנס בכל מקום שיש תאורת חשמל, וישתמש שם רק שימושים כאלו שיכל לעשותם לאור הנר או הפנס, עכ"פ קצת בדוחק. ישתדל גם להשתמש בפלטת גז ולא חשמל. (וע"ע בכל זה באריכות בחוט שני ח"א עמוד נ"ח הערה כ"ג. ובשבות יצחק דיני חשמל פרק י"ט)

"חיישן תאורה"

יש מנורות לילה בעלות "חיישן" המדליק את האור ברגע שמשתרר חושך, ומכבה את האור כאשר יש אור בחדר. האם מותר ביום השבת להרים את התריס בחדר ובכך יכנס אור היום והחיישן יכבה את הנורה?

יש לאסור להרים או לסגור את התריס, כיון שיש בזה משום "פסיק רישיה דניחא ליה", שהרי נוח לו דבר זה בימות החול. וביותר, יש פוסקים שסוברים שיש בזה מעשה בידים כיון שחיישן זה מתוכנן ובנוי כך, לכן בודאי שיש איסור גמור להרים או לסגור את התריס. והעצה לכך לכסות את החיישן לפני שבת ואז יוכל להרים או להוריד את התריס כרצונו. ואם לא כיסהו קודם השבת יכסנו בשבת בשעה ששורר חושך בחדר, ולאחר שכיסה יוכל להרים את התריס כרצונו, או בשעה שהתריס פתוח ויש אור יום מבחוץ יכסנו לחיישן ויוריד את התריס, בתנאי שלא יכבה האור בעת כיסוי החיישן.

החלפת בטרייה במכשיר שמיעה

כבד שמיעה המשתמש במכשיר שמיעה, ובשבת נגמרה הבטרייה ורוצה להחליפה, או במקרה שהמכשיר נכבה בטעות ורוצה להדליקו, האם מותר לעשות כן בשבת ובאיזה אופן?

יש לחלק בין החלפת בטרייה לבין הדלקה סתמית של המכשיר. החלפת בטרייה בשבת יש בה משום "הולדת זרם" שיש בו איסור דרבנן. וכן יש בכך איסור נוסף של 'מתקן מנא' שאיסורו מהתורה, שהחלפת הבטרייה מכשירה אותו לידי שימוש, לכן יש לאסור ולהחליף בטרייה גם ע"י גוי. (סימן של"ח ס"ק ט"ו במשנ"ב ושער הציון אות י"ט)

אולם לגבי הדלקת המכשיר כיון שאין בו חוט להט, לדעת פוסקים רבים אין זה רק איסור דרבנן ומותר לומר לגוי להדליק את המכשיר במקרה צורך זה. ומוטב שיאמר לגוי שידליקנו בשינוי שבזה נצא גם ידי שיטת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט') והאור לציון שכל הדלקה אסורה מהתורה.

ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת ה' עמוד שנ"ה) גם החלפת הבטריה אסורה רק מדרבנן, וכמילוי שעון, היות וכך הדרך ולכן מותר לעשות כן ע"י גוי במקום צורך גדול. ואם אין גוי, מותר אף ע"י יהודי בשינוי, או ע"י שני בני אדם מדין 'תרי דרבנן' במקום צורך גדול (עפ"י המ"א סימן ש"ז סוף ס"ק ז') ועיין בפרק ט"ו תשובה ט'.

'גרמא' בהפעלת מזגן

אם מכוון את המזגן בבית לטמפרטורה מסוימת האם מותר לפתוח ולסגור את הדלת, כיון שיש חשש שבפתיחת הדלת יכול לגרום להדלקת המזגן מחמת שינויי הטמפרטורה.

כל פעולה כזאת יש בה משום 'גרמא' בפס"ר בדרבנן ואפשר להתיר, כמו שהתירו לפתוח מקרר בשבת. והאוסרים לפתוח מקרר בשבת אף כשעובד כדעת החזו"א, יש להם להיזהר גם בזה (עי' חוט שני ח"א עמוד קצ"ט) ויניחו חלון פתוח מעט כל השבת.

מיהו לאוסרים לפתוח מקרר בשבת רק כשאינו עובד, יודו להתיר פתיחת חלון ודלת במקום שיש מזגן או הסקה, דאולי כעת עובד, וגם יש כאן צער קור וחום. ועוד, כיון שהחדר גדול אין הקור או החום מורגשים כ"כ בפתיחת הדלת כרגע, והחשש שידלק מיד הוא מיעוטא דמיעוטא. (מנח"י ח"ג סימן כ"ד, וסיים דלבעל נפש כדאי שיניח חלון פתוח מעט כל השבת, או לכל הפחות כמה שאפשר).

מקרר שלאחר זמן מפתיחתו נדלקת נורה

מקרר שלאחר זמן מה מפתיחתו נדלקת נורת ביקורת הקוראת לסגור את המקרר או שמופעל צפצוף התראה, האם מותר לפתוח מקרר זה בשבת ולסגרו מיד בטרם תידלק הנורה או יופעל הצפצוף?

במקררים מהסוג הנזכר בודאי שיש בעיה בפתיחתם גם כאשר הנורה עדיין לא נדלקת כיון שברגע פתיחת המקרר יש חיישן המפעיל 'טיימר' חשמלי פנימי שמתחיל "לספור זמן" מפתיחת הדלת עד שידליק את הנורה או יפעיל את הצפצוף, אי לכך יש לנטרל את החיישן לגמרי מערב שבת.

אמנם, ישנם מקררים שנורת הביקורת נדלקת בזמנים שונים ולא בזמן קצוב, ואותם מותר לפתוח מדין גרמא בפס"ר בדרבנן, היות ולא נעשית באופן מיידי שום פעולה חשמלית (אלא מחמת האויר החם הנכנס למקרר יורדת הטמפרטורה וכשמגיעה לגבול מסויים נדלקת הנורה או מופעל הצפצוף ולכן כל פעם זה מגיע בזמן אחר), אלא שאם נדלקה הנורה או הצפצוף אסור לשוב ולסגור את דלת המקרר או המקפיא, היות ובכך הוא מכבה את האור או הצפצוף באופן מיידי, לכן לא יסגור לגמרי אלא ישאיר פתוח מעט.

הפשרת צנרת המזגן

מזגן שקפא והפסיק את פעולתו, האם מותר בשבת לשפוך עליו מעט מים ולהפשירו כדי שיחזור לפעולה?

אסור לעשות זאת בשבת כיון שיש בזה משום "מתקן מנא" (עי' סימן תק"ט ס"א וב' ומשנ"ב שם סוסק"ז), ומה גם שהמזגן מחובר לקרקע יש בזה חשש של תיקון ואיסור דאורייתא.

נורה הנדלקת במתקן מים קרים

במתקני מים קרים מסויימים נדלקת נורה בשעה שפותח את ברז המים הקרים. מה הדין כאשר אין לו צורך בה והוא מכסה אותה גם במשך כל השבוע ובכך מראה ש"לא ניחא ליה", האם מועיל מעשה זה לשבת?

לא מועיל מה שמכסה את הנורה במשך השבוע, כיון שבטלה דעתו, והבדיקה אם 'ניחא ליה' או 'לא ניחא ליה' נמדדת באופן כללי אצל רוב האנשים ולא כפי רצונותיו שלו בשבת ובחול.

וכמו"כ אם יפתח מקרר שלא נותקה בו המנורה ויסגור את עיניו בכדי שלא ליהנות מהאור, בטלה דעתו אצל כל אדם ויש לזה דין "ניחא ליה" ולכן אסור לפתוח את דלת המקרר באופן זה. (מרן הגרשז"א זצ"ל הובאו דבריו בשו"ש סימן שי"ח עמוד רע"ו ושכן מוכח בר"ש לענין פרה אדומה).

הקלטת שיעורים בשבת

האם מותר להשאיר מערב שבת 'נגן' כדי שיקליט שיעורים שייאמרו בשבת?

אסור להשאיר 'נגן' או כל מכשיר הקלטה אחר להקלטת שיעורים שייאמרו בשבת, כיון שלכו"ע בעצם הדיבור לתוך ה'נגן' יש איסור, אלא שנחלקו הפוסקים במהות האיסור. יש שכתבו שיש בזה איסור דאורייתא של 'מתקן מנא' (אור לציון פמ"ב תשובה ז', מרן הגרשז"א זצ"ל בשו"ש סימן ש"מ אות י"א והערה י"ח). ויש שכתבו שיש בזה איסור 'מוליד' מדרבנן. (חזו"ע שבת ה' עמוד קע"ג).

נסיעה ברכבת חשמלית ללא צורך בתשלום

אדם שגר בחו"ל רחוק מבית הכנסת ואין באפשרותו ללכת ברגל, האם מותר לו לנסוע ברכבת החשמלית, כשאין צורך בהעברת כרטיס או בכל אמצעי תשלום אחר?

הפוסקים דנו בכך והכריעו שאף שאין בזה משום 'חילול שבת' כלל, אסור לנסוע בשבת ברכבת החשמלית כיון שיש בזה 'זילותא לשבת' ואף שעושה כן משום שרוצה ללכת לבית הכנסת. (שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סימן ל"א במפתחות. שואל ומשיב בספרו דברי שאול סימן ג', שו"ת מהרש"ג ח"ב סימן פ"ה. שו"ת חלקת יעקב ח"ג סימן קל"ז מאחר שקיבלו עליהם כל ישראל לאסור, המזלזל בזה קרוב הוא לאיסור תורה, שו"ת מנחת יצחק ח"ב סימן ק"ו. שו"ת אג"מ יו"ד ח"א סימן מ"ד כיון שהוא מעשה חול וחילול ה'. יחו"ד ח"ו סימן ט"ז ועוד פוסקים).

מקרר בו נדלקת נורה גם במצב שבת

ברוב המקררים מותקנת נורת ביקורת שנדלקת כאשר דלת המקרר פתוחה במשך זמן מסוים. במקררים אלה כאשר מעבירים את המקרר ל"מצב שבת" הנורה אינה נדלקת. לעומת זאת יש מקררים בהם נדלקת הנורה לפעמים גם כאשר המקרר נמצא ב"מצב שבת", האם מותר לפתוח מקרר זה בשבת?

פתיחת מקרר זה הוא ספק פסיק רישא לשעבר, כיון שלא ברור אם הנורה תידלק בשעת הפתיחה, ומבואר בפוסקים (בסימן שט"ז סעיף ג' בט"ז ובגר"ז ובמשנ"ב ס"ק ט"ז, ובבה"ל שם ד"ה ולכן יש ליזהר, ומוכיח בסוף הדיבור מהרמב"ן והמאירי שגם בספק דאורייתא יש להתיר, היות ואינו מכוין.) שיש היתר בזה. ולדעת האגרות משה (ח"ב סימן ס"ח) ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יבי"א ח"ט עמוד רס"ח אות קפ"ז) ועוד פוסקים מומלץ לנתק את הנורה בערב שבת משום כבוד שבת, דלשיטתם אין זה מעשה בידים אלא פסיק רישיה. וכ"כ האור לציון (פמ"א תשובה ג').

אולם דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכן צידד מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פ"י הערה מ"ח ופל"א הערה א') שיש בזה 'מעשה בידים' היות וכך הדרך להשתמש במקרר, אלא שגם לשיטתם יש לדון ולהקל בעניננו מדין ספיקא מדרבנן לקולא, היות ונורת הביקורת היא נורת לד. ולא שייך כאן 'איתחזק איסורא' היות וב"מצב שבת" לא הוחזק שהנורה ודאי תדלק בפתיחה.

ואם אכן נדלקה הנורה יש להמתין זמן מה עד שתכבה ורק אז לסגור את דלת המקרר. ואם המציאות שנורה זאת נשארת דלוקה עד שסוגרים את דלת המקרר, אין לסגור לגמרי את המקרר כיון שמכבה בכך את הנורה, אלא יש להשאיר את הדלת מעט פתוחה.

ובודאי שבמקררים אלה יש לבדוק קודם הסגירה האם הנורה דלוקה, כמו שנפסק בט"ז ובמשנ"ב (בסימן שט"ז סעיף ג') לגבי תיבה שהיו בה זבובים ואינו יודע אם יצאו ממנה או לא ורוצה לסגור את התיבה אלא שחושש לצידה, צריך להפריח את הזבובים שראה בעיניו, אולם בדיקה מעמיקה אינו חייב לעשות. והנראה מדברי הט"ז שבדיקה ראשונה מינימאלית אינה בגדר 'ספק' שנתירו, אלא חייבים לבדוק ולהסיר את האיסור. לכן גם כאן יש לבדוק תחילה אם הנורה נדלקה או לא.

כיסוי מנורת לילה בבריסטול

האם מותר בשבת לכסות את הנורה שבמנורת לילה, בבריסטול שהוכן לכך מבעוד יום?

כיסוי האור בשבת אין בו איסור, אולם הבעיה היא שבריסטול רגיל דינו כ'מוקצה מחמת חיסרון כיס' כיון שנזהרים עליו לשומרו, אבל מכיוון שחתך את הבריסטול בערב שבת לצורך כיסוי הנורה, יש בזה מעשה לבטל את המוקצה ומותר לטלטלו בשבת. (סימן ש"ח סעיף כ"ב)

פתיחת חלון בחדר בו יש מד טמפרטורה

שעון דיגיטאלי בעל 'מד טמפרטורה' המונח בחדר, האם מותר לפתוח בשבת את החלון, כיון שפתיחת החלון תשנה את הטמפרטורה בחדר?

מכיוון שבשעה שפותחים את החלון הטמפרטורה המופיעה על גבי צג השעון אינה משתנה באופן מיידי, לכן מותר לפתוח את החלון כיון שהוא פסיק רישיה בדרבנן ע"י גרמא, כי כאמור השינוי אינו מיידי וכמו כן לא ברור מתי ישתנה. (מנחת שלמה ח"א סימן י', וע"ע במאירי בשבת ק"כ).

אולם אם מיד בפתיחת החלון משתנה הטמפרטורה על גבי הצג, אין להתיר לפתוח את החלון שהרי הוא פס"ר דניחא ליה ואסור אף במלתא דרבנן, ואף שבשבת לא ניחא ליה מהשינויים בצג, מ"מ בימות החול ניחא ליה שהכל יעבוד כתקנו, וכמ"ש הר"ש לענין פרה אדומה שהניחותא נמדדת ללא האיסור. (שו"ש סימן שי"ח עמוד רע"ו) אך דבר זה אינו מצוי.

צינורית מדידה במיחם חשמלי

במיחם מים חשמלי מותקנת צינורית מדידה חיצונית ובשעה שמוציא מים מהמיחם, נכנסים המים שבצינורית ומתערבים במים הרותחים, האם מותר להשתמש במיחם זה בשבת?

דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (הליכו"ע ח"ד עמוד ס"א) והאור לציון (עמוד רל"ה) שמותר להשתמש בזה בשבת, שאף שהמים שבצינורית לא רתחו לגמרי בערב שבת, יש להקל, כיוון שהתחממו עד לדרגת חום שהיד סולדת בו, ואף שכעת הצטננו, מ"מ הוא 'פסיק רישיה דלא ניחא ליה' בבישול מעט המים שנכנסים למיחם.

ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות יצחק דיני בישול) והמנחת יצחק (ח"י סימן כ"ח) חולקים וסוברים שאין להשתמש במיחם זה בשבת, היות ומעולם לא רתחו המים שבצינורית וחומם אינו מגיע ליותר משישים מעלות. ולשיטתם יש עצה לסתום את פתח הצינורית בשעה שממלאים מים ובמצב זה המים שייכנסו אח"כ הם מים שרתחו לגמרי.

וכל זה דווקא תוך שעה לרתיחת המים, אבל אחר כשעה מותר בכל אופן, דלפי חוק כלים שלובים בוודאי כבר נתחלפו המים והמים הנמצאים כעת בצינורית הם מים מתוך המיחם שכבר רתחו. ואף שכעת חומם רק כארבעים מעלות, מ"מ בפסיק רישיה דלא איכפת ליה בלח שנצטנן, יש להקל אף לבני ספרד.

שימוש במכשיר מים קרים

האם מותר להשתמש בשבת במכשירי קירור מים?

בהרבה מן המכשירים פעולת יציאת המים כרוכה בפעולה חשמלית, לכן אסור להשתמש בהם בשבת, ויש אפשרות פשוטה לבדוק האם אכן מכשיר זה הוא בעל פעולה חשמלית: קודם השבת יוציא את תקע החשמל ויראה אם יכול להוציא מים מהמכשיר.

ומכשיר שפעולת יציאת המים שבו אינה כרוכה בפעולה חשמלית, מותר להשתמש בו בשבת.

ואף שיש מכשירים שלאחר זמן מה נדלקת נורת לד להראות שהתרמוסטט הפעיל את המכשיר, הרי זה מותר מדין גרמא בדרבנן בפסיק רישיה. ולחזו"א אסור וכמו בפתיחת מקרר.

ולסוברים שמותר לפתוח מקרר רק בשעה שהמנוע עובד, גם במכשירי קירור מים יש להקפיד להוציא מים רק בשעה שהמנוע עובד, וניתן להבחין בזה בהאזנה למכשיר היטב.