הלכות חילול שבת

נסיעה במונית סמוך לכניסת השבת

הנוסע במונית בערב שבת למקום מסוים, האם צריך לחשב את זמן הנסיעה כדי שהנהג לא יחלל שבת בחזרתו מחמתו?

במקום שנהג המונית בודאי יחלל שבת כשחוזר מהנסיעה, יש איסור גמור לנסוע עמו, ואין טענה לומר "בין כה וכה הוא מחלל שבת", כיון שבכל עבירה ועבירה בשבת יש איסור גמור וכמו שכתב הרמב"ם (הובא בביאור הלכה סימן קצ"ט ס"א) דאפילו ירבעם בן נבט שעבד כל ע"ז שבעולם, ידונו אותו בשמים אף על עירוב תבשילין.

אולם אם באופן רגיל יכול נהג המונית לחזור מנסיעתו זו ללא חילול שבת, רק יש חשש של פקקי תנועה וכדו', לכך אין צריך לחשוש בשעת הדחק.1

הדרכה והכוונה לנוסע בשבת

רכב הנהוג בשבת ע"י יהודי והנהג שואל היאך מגיעים לרחוב פלוני, האם מותר לענות לו ולהדריכו היכן נמצא הרחוב, אף שמסייע בידו לחלל שבת, כיון שאם לא ישיב לו יחפש הנהג את הכתובת ויסע יותר מהצורך ונמצא מחלל שבת יותר?

בהתלבטות זו דנו גדולי הפוסקים, והורה בזה בבירור מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שיאמר לו בזה הלשון: "בעיקרון אסור לי לענות לך כיון שאני מסייע לך לחלל שבת, אבל מכיון שאני לא רוצה שתיסע נסיעה מיותרת אסביר לך היכן הרחוב". (שש"כ פכ"ט סעיף ע' ושם הערה ר"ה)

ומי שלא נוח לו לומר זאת יאמר לו "איני יודע", דמותר לשנות מדיבורו מפני דרכי שלום כמבואר בשו"ע (בחושן משפט בסוף סימן רס"ב) ולא יאמר "איני רוצה לענות לך וכו'", ויש להיזהר מאוד מחילול ה'.

דחיית ברית מילה מחשש חילול שבת

ברית מילה שזמנה בשבת ויודעים ההורים שאם יזמינו את בני המשפחה יבואו ע"י חילול שבת רח"ל, האם מותר מחמת כך לדחות את הברית ליום ראשון?

יש עצה לקיים את הברית בשבת בצמצום וביום ראשון לעשות סעודה גדולה לכלל המשפחה (ברית מדומה ללא ברכות). ואם לא אפשרי לבצע את העצה הנ"ל, יש להזמין כמה שפחות מבני המשפחה לברית המילה בשבת ולהודיע להם על שמירת השבת בלשון רכה, בעדינות ובחכמה. ואם גם זה אינו אפשרי יש לדחות את הברית ליום ראשון כדי למנוע חילול שבת המוני, כיון שעושים כן כדי לגדור גדר בפירצת חומת השבת.

ואם המילה עצמה כרוכה בחילול שבת, כגון שיש לחוש שהורי התינוק יביאו את הנימול ברכב וכדו', חייבים לדחות את הברית ליום ראשון. (מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, הובאו דבריו בילקוט יוסף שבת ד' עמוד שי"ט).

הכשלת אחר בחילול שבת לצורך מצוה

שאלה שנשאלה מבית הסוהר: בבית הסוהר יש אגף מיוחד לשומרי מצוות ואגף לשאר האוכלוסייה. יש אסירים הרוצים בשבת או ביו"ט לעבור מהאגף הרגיל לאגף הדתי כדי להתפלל, אולם על פי הנהלים בשעה שעוברים אסירים מאגף לאגף יש שומר שכותב את שמות היוצאים והנכנסים. האם מותר לאסירים לעבור כיון שמכשילים את השומר היהודי באיסור כתיבה, או שמא יש לומר "הלעיטהו לרשע וימות" שהרי שומר זה מחלל שבת בכל מקרה, רח"ל?

באגרות משה השיב (באור"ח ח"ג סימן מ"ג) לקבוצת יהודים במקומות נופש שהתארגנו בשבת להתפלל במקום מסוים, אולם ידוע להם שלאחר התפילה, האחראי על המקום שהוא יהודי - יכבה את האור, האם מותר להם ללכת ולהתפלל שם.

והשיב האגר"מ כי יש לאסור להם ללכת להתפלל שם כיון שלמעשה מכשילים הם בכך את היהודי באיסור שבת, ואף שאדם זה אינו שומר שבת, אולם מ"מ את מעשה הכיבוי הזה לא היה עושה לולא היו באים להתפלל.

וכמו"כ כתב הגר"י זילברשטיין שליט"א בספר "חשוקי חמד" לגבי קבוצת מתפללים שרוצים ללכת בשבת להתפלל בתוך בסיס צבאי סמוך, וכשמתקרבים לפתח הבסיס השומר פותח את השער החשמלי. ואף שיכולים ללכת בדרך צדדית, השומר רוצה שילכו בשער המרכזי ולכן פותח להם. והכריע הגר"י שליט"א שאין ללכת להתפלל שם כיון שבעקבות ביאתם למקום מכשילים את השומר באיסור שבת.2

לפי כל האמור יש לאסור על האסירים לעבור מאגף לאגף, כיון שהשומר חייב לרשום את שמות העוברים והנכנסים.

אמנם יש לדעת כי המהרי"ל דיסקין כותב שאין איסור "לפני עור" כאשר אונסים אדם שלא לעבור על מצווה, אבל יש שחולקים עליו ולכן אין לסמוך על דבריו להלכה.

אולם יש עצה לרשום את שמות האסירים מערב שבת, ובשעה שעוברים יסמן השומר סימן מסוים ליד שמותיהם, ויעשה זאת ביד שמאל, שיש בזה תרי דרבנן לצורך מצווה ויש להקל.3 (סימן ש"מ סעיף ה' וביאור הלכה שם)

השגחה בקייטרינג שנהנים ממנו בחילול שבת

משגיח כשרות קיבל הצעת עבודה להשגיח על קייטרינג שעושה שמחה בשבת, אולם המשגיח יודע שלארוחות יגיעו גם אורחים מבחוץ ע"י נסיעה ברכב, האם יכול לקבל עליו את העבודה?

יכול לקבל את העבודה, כיון שאין קשר בין עבודתו לאורחים הבאים מבחוץ, דאותם שמגיעים ברכב ודאי לא מגיעים בגלל הכשרות, והשם הטוב יכפר ויחזיר בתשובה שלימה את בניו.

אלא שיש לדון האם מלצר רשאי לעבוד במקום כזה, שהרי אם לא היה האוכל מוגש לא היו המוזמנים מגיעים, ואף שאם הוא לא יעבוד ויגיש את המזון לסועדים, יעבוד אדם אחר במקומו, מ"מ יש בזה משום 'מסייע'. ויש להקל על פי המהרש"ם היות ולא מסייע בזמן העבירה ויש כאן הפסד ממון. ועיין להלן תשובה ט'.

המתנה במוצ"ש 'בכדי שיעשה' למלאכת חילול שבת

אם גוי עשה מלאכה ליהודי בשבת, יש להמתין במוצאי שבת "בכדי שיעשה". האם יש להמתין שיעור זה גם אם ישראל עשה מלאכה לחבירו?

כל מה שגזרו חכמים להמתין "בכדי שיעשו" הוא דווקא בגוי שעשה מלאכה לישראל, כיון שחששו חכמים שאם היהודי ישתמש ויהנה מהמלאכה מיד במוצאי שבת, עלול בשבת הבאה לבקש מהגוי בפירוש לעשות לו מלאכה.

משא"כ בישראל, אין חשש שבפעם הבאה יבקש ממנו לעשות לו כן, וגם אם יבקש מהישראל לא ישמע לו, דאין אדם חוטא ולא לו. (סימן שי"ח ס"א ובמשנ"ב שם ס"ק ה').

אולם בישראל מומר שעשה מלאכה עבור ישראל אחר, יש להמתין "בכדי שיעשה", כיון שאנו חוששים שלפעם הבאה ייעתר המומר לחלל שבת עבור הישראל. (פמ"ג סימן שכ"ה א"א ס"ק כ"ב, מנח"ש ח"ב סימן ט"ז אות ד', שבט הלוי ח"ג סימן נ"ד אות ב', חוט שני ח"ב עמוד מ"ה אות א').

מחלל שבת שפתח מקרר ונדלקה הנורה, אם מותר להנות מהמזון

יהודי שאינו שומר תו"מ רח"ל שפתח מקרר ונדלקה המנורה, האם מותר ליהנות מהאוכל שהוצא מהמקרר?

פוסקי דורנו דנו בזה ופסקו שמותר ליהנות מהמאכלים שבמקרר, אע"פ שיש איסור ליהנות ממלאכה שעשה יהודי עבורו או עבור אחרים, כיון שבמקרה זה לא המלאכה שנעשתה היא שאיפשרה ליהנות מהאוכל, משום שהאוכל שנהנה ממנו כעת הוא בעקבות פתיחת המקרר, ולא בעקבות הדלקת המנורה שבפתיחת המקרר. והגם שהאפשרות להגיע לאוכל כרוכה באיסור, מ"מ האיסור לא גרם את ההגעה לאוכל. (מרן הגרשז"א זצ"ל הביאו השש"כ בפ"י הערה מ"ז). וגם יש לצרף שלא נעשה האיסור בגוף הדבר שממנו אנו נהנים. (יעוי' סימן ת"ה ס"ט, בנתיב חיים שם ובכה"ח, ובה"ל סימן שי"ח ס"א ד"ה אחת).

העברת בעלות למחלל שבת

יהודי שאינו שומר תומ"צ שבעקבות בעיות מיסים העביר את בעלות רכבו הפרטי על שמו של חברו שהוא שומר תומ"צ, האם בזה שבעל הרכב נוהג ברכבו ביום השבת יש בעיה של שביתת כליו של האדם שהרכב רשום על שמו?

עצם רישום הרכב אינו מחייב את הנרשם באיסורי שבת, דאין שביתת כלים בשבת (רמ"ו ס"א. וגם לב"ש שיש איסור שביתת כלים בשבת, זהו כשהכלי ממש שלו ולא רק רשום על שמו), אולם יש בזה איסור של "לפני עיור לא תתן מכשול", שכן מכשילו בנסיעה בשבת. ואף שבעל הרכב היה נוסע בשבת, רח"ל, גם ללא הרישום, בכ"ז יש לאסור מדין מסייע בידי עוברי עבירה. וגם באופן שבעל הרכב מוגדר כמומר יש לאסור, דאיסור "לפני עיור" ו"מסייע" נאמר גם במומר. (משנ"ב סימן רמ"ג ס"ק ב' ושמז ס"ק ז').

השכרת 'צימר' למחלל שבת

בעל 'צימר' שמשכירו לאדם שאינו שומר תורה ומצוות קודם השבת ויודע שיחלל שבת במשך שהותו בצימר כגון הדלקת אור ותנור, האם מותר להשכיר באופן כזה?

הפוסקים דנו באופן כללי בנושא השכרת דירה למחלל שבת. באור לציון (ח"ב פמ"ג תשובה ב') כתב שיש לאסור זאת, כשם שאין להשכיר רכב למחלל שבת. אולם הרבה מן הפוסקים כמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות) ועוד כתבו להתיר השכרת דירה למחלל שבת, על פי דעת המהרש"ם (ח"ב סימן קפ"ד) שכל האיסור במסייע לדבר עבירה וכן "לפני עור" הוא דווקא אם מסייע לו בשעת הנתינה, וכיון שכאן מסר את החדר ביום שישי, אין זה באחריותו של המשכיר מה נעשה בשבת. וסמכו על סברא זו להתיר כיון שיש בזה הפסד ממון גדול לשומרי השבת אם נאמר שעליהם לבדוק ולהשכיר חדרים ודירות רק לשומרי שבת (שו"ת מהרש"ג ח"ב סימן י"ד, יבי"א ח"ב סימן ט"ו, אג"מ ח"ב סימן ס"ו, דברי יציב ח"א סימן ק"ו). ובסביבה חרדית אפשר לעכב מלהשכיר להם מדין 'נזקי שכנים' (צי"א חי"ג סימן ל"ט).

ולכן גם בשאלה שלפנינו יש לומר שלדעת רוב הפוסקים יש להתיר להשכיר ליהודי שאינו שומר שבת, אף שבוודאי יחלל שבת במשך שהותו בצימר.

אולם אין להשכיר רכב ליהודי שאינו שומר שבת, כיון שעיקר שימושו הוא ע"י איסור (באר משה ח"ה סימן צ"ז אות כ"א, שו"ת שאילת שאול או"ח סימן כ"ח). ואם לא ודאי שיסע בשבת מותר להשכיר לו, דבספק אם יעבור עבירה אין "לפני עיור". (ריטב"א ע"ז ס"ג ע"א ד"ה ומה) וכן כתב להתיר בנידון דידן בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן מ"ב).

הנאה ממזגן שהודלק באיסור

הנמצא בבית של יהודים שאינם שומרי תו"מ והללו הדליקו בביתם את המזגן בשבת, האם מותר לשהות בבית זה?

אסור ליהנות מהמזגן שהודלק באיסור (בה"ל בתחלת סימן שי"ח) ויפתח חלון כדי שלא ליהנות ממנו בשבת. ואם אינו יכול לפתוח חלון וגם אינו יכול להיכנס לחדר אחר שאין שם מזגן, (כגון שתגרם מריבה עם בני הבית), ישאר במקום המזגן ורק לא ישב מול הרוח היוצאת ממנו, דלא אפשר ולא קמכוין מותר וכמו שפסק בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סימן קכ"ג) לגבי בנין שהדליקו בו בשבת הסקה מרכזית, דאם הקור גדול מותר ליהנות ורק לא יצמד למקור החום ומהטעם הנ"ל.

שימוש בידית דלת שהוחזרה למקומה בשבת

ידית שנפלה מהדלת והחזירוה בשבת שלא כדין, האם מותר להשתמש בה ולהיכנס לחדר בשבת?

בחיבור הידית לדלת נעשה איסור דאורייתא של 'בונה' וכן איסור טלטול 'מוקצה', כיון שהידית 'מוקצה' בשבת. (סימן ש"ח ס"ק ל"ה במשנ"ב על פי הרמב"ם) משום כך אין להשתמש עם ידית הדלת בשבת כדי להיכנס לחדר.

אבל אם הדלת היא של בית הכסא ואין מקום אחר, יש להקל משום כבוד הבריות, דאיסור הנאה ממלאכת שבת הוא קנס דרבנן (סימן שי"ח ס"א בשו"ע ובמשנ"ב שם ס"ק ב') ובמקום 'כבוד הבריות' לא אסרו. (סימן שי"ב ס"א).

סיוע בהכנסת ילד לרכב הנוסע בשבת

האם מותר להיענות בשבת לאדם המבקש לעזור לו להכניס לרכבו את ילדו כדי שיסע בו רח"ל?

אין לעשות דבר זה משום שנקרא 'מסייע לדבר עבירה'. ואף שאותו אדם וילדו יסעו בלאו הכי בשבת. (סימן שמ"ז ס"ק ז' במשנ"ב) וגם בעצם הוספת הילד לנסיעה יש איסור בפני עצמו, כיון שבהצטרפותו לנסיעה מוסיף משקל לרכב ומנוע הרכב מתאמץ מעט יותר בנסיעה וצורך יותר דלק.

וגם אם אין זה תוספת משקל לנסיעה, יש בכך זלזול בשבת ואין לסייע במקרה זה.

ואף אם הוריו הם המבקשים ממנו לעשות דבר זה, אין לשמוע ואין לסייע להם, וכמו שאמרו חז"ל (יבמות ה' ע"ב וב"מ ל"ב ע"א ומכילתא דרשב"י יתרו פרשה ח' והובא ברש"י עה"ת ויקרא י"ט, ג') על הפסוק: "איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמורו", שמשום כך נסמכה שמירת שבת למורא אב, לומר אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך לחלל את השבת אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצות.

השכרת 'מספר' מונית בשבת

יהודי שמחזיק 'מספר' של מונית שבכך מתאפשר לו על פי החוק להפעיל מונית, האם מותר לו להשכיר את המספר לחברת מוניות שעובדים בשבת?

אם ברור שעובדים בשבת, אסור להשכיר להם את המספר, כי בכך עובר באיסור "לפני עור לא תיתן מכשול". וגם במומר קיים איסור זה כמבואר במשנ"ב. (סימן רמ"ג ס"ק ב'). ואף אם יש להם מספרים אחרים ונמצא שעובדים בלאו הכי, אעפ"כ יש בכך משום 'מסייע לדבר עבירה'. (ואף במומר, סימן שמ"ז ס"ק ז' במשנ"ב)

ואם אין הדבר ברור אם ישתמשו בזה ויפעילו מונית בשבת, יש להקל.4 ובוודאי שלכתחילה יש להתנות במפורש בחוזה השכירות שלא ישתמשו עם המספר בשבת.

נסיעה במונית לאחר זמן הדלקת נרות

מנהג ירושלים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, האם מותר לנסוע בתוך העיר במונית לאחר הדלקת הנרות?

מנהג ירושלים בהדלקת הנרות יסודו בהררי קודש אצל חלק מרבני ירושלים בדורות הקודמים שתקנו כן לקבל את השבת 40 דקות קודם השקיעה כ"תוספת שבת", וכל אחד יחזיק במנהג אבותיו ורבותיו בעניינים כגון אלו שאינם מעיקר ההלכה. (וע"ע חזו"ע שבת א' עמוד קפ"ד). אולם מבחינה הלכתית מי שעדיין לא קיבל שבת יכול לנסוע ברחבי העיר, אף שרבים כבר קיבלו שבת (סימן רס"ג סי"ב ומשנ"ב שם ס"ק נ"א), אלא שעליו לשים לב בנוסעו עם נהג מונית שלא לגרום לנהג עצמו לחלל שבת כדי לחזור לביתו, ומשום כך יש להיזהר שלא לנסוע במונית זמן קצר קודם השבת. ועיין לעיל תשובה א'.

קניה ונופש במקומות הפתוחים בשבת

האם יש איסור לקנות בימות החול בחנות המחללת שבת?

לפי ההלכה אין איסור לקנות שם בימות החול, כיון שלא מסייע בזה לאיסור הנעשה בשבת, שהרי בעל הבית יפתח את החנות בין כה וכה. אולם מי שכבוד שבת נוגע לליבו לא יקנה בחנות זו. וכבר גדרו גדולי ישראל שאין ללכת למקומות הפתוחים בשבת, דאין ליתן יד למי שרומס את השבת הקדושה. ואחר שכך תקנו גדולי ישראל יש בזה שלא הולך מצוה של "ועשית ככל אשר יורוך", ולמי שהולך יש בו איסור של "לא תסור מן הדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל".

ובשעת הדחק, כגון אם נמצא באמצע הדרך וזקוק למלא דלק, יכול להיכנס לתחנת הדלק אף אם היא פתוחה בשבת. אולם כאמור אם יש אפשרות אחרת בודאי אין להיכנס לשם. (ראה בזה מכתבם של גדולי ישראל המובא בסוף הספר)

וה"ה בכל זה בכל בריכות המים ומקומות הנופש הפתוחים בשבת, מכיון שיש בריכות הסגורות בשבת יש ללכת אליהם משום כבוד השבת, ובפרט שאם כל ציבור היראים יעשו כך, מסתבר מאוד שחלק מאותם בריכות יסגרו את שעריהן בשבת.5

וכל המתחזקים והמשתדלים בדבר יזכו לבנים גדולי ישראל. (עפ"י המשנ"ב בסימן רנ"ו ס"ק ב') וכדאית היא השבת הקדושה שנוותר מתענוגינו עבור כבודה, ובלי שום ספק שהשבת שהיא "מקור הברכה" תשלח את ברכתה למתחזקים בדבר זה.

נסיעה ברכב שתודלק בשבת

האם מותר לנסוע ביום חול ברכב שתודלק בשבת?

מותר, כיון שההנאה היא לא בשבת, וכן אין צריך להמתין בכדי שיעשו (סימן שי"ח ס"א), אולם באופנים מסוימים, כגון כשמתדלקים באופן קבוע בשבת יש להחמיר בזה (כתב סופר הובא בכף החיים ס"ק י"ב) משום מסייע ומחזיק ידי עוברי עבירה. (כגון רכב משפחתי שאחד מבני הבית נוסע בו בשבת, או רכב של עבודה וכדו').

אכילת דגים שניצודו בשבת

אדם שאינו שומר תו"מ והולך בשבת לים לדוג דגים, ובימות החול שלאחר מכן מזמין את חבירו לאכול עימו דגים שהעלה בחכתו, האם מותר לאכול את הדגים שניצודו בשבת?

בשבת אסור לאכול את הדגים מעיקר הדין כמובא בשו"ע (סימן שי"ח סעיף א'). אולם אם מזמינו לאכול עמו ביום חול, תלוי אם מנהגו של אותו אדם לדוג בשבת באופן קבוע עבור אחרים או לא. אם נוהג כך באופן קבוע כתב הכתב סופר ומובא בכף החיים להלכה (בסימן שי"ח ס"ק י"ב) שהדגים אסורים באכילה לעולם, כיון שמחזק בכך ידי עוברי עבירה. אולם אם עשה זאת רק באופן חד פעמי, מותר ליהנות מדגים אלו במוצ"ש מיד.

ואם עושה זאת לצורך עצמו ולא לצורך אחרים, אף שעושה בקביעות מותר לחברו ליהנות מהדגים במוצ"ש, וצריך להמתין בכדי שיעשו. (פמ"ג סימן שכ"ח א"א סקכ"ב. מנח"י ח"ט סימן ל"ט. שבה"ל ח"ג סימן נ"ד. מנחת שלמה ח"ב סימן ט"ז אות ד') ויש אומרים שמותר במוצ"ש מיד (יעוי' בילקוט יוסף שבת ג' עמוד כ"ב) ולדייג עצמו אסור לעולם כיון שדג במזיד. (סימן שי"ח ס"א).

חוטי ציצית שקשרם בשבת

מי שקשר בשבת את חוטי הציצית בשוגג או אפילו במזיד, האם מותר להמשיך וללבוש את הציצית?

יש לחלק בענין זה בין אם נקשרו רק חלק מהקשרים, כגון ציצית כשרה שנפרמו בה חלק מהקשרים ושב וקושרם מחדש, לבין בגד בעל ארבע כנפות בלא חוטי ציצית שקשר בו בשבת את כל חוטי הציצית.

אם נקשרו רק חלק מהקשרים מותר להמשיך וללבוש את הציצית בשבת כיון שהמלאכה שנעשתה בבגד לא יצרה את האפשרות להשתמש בו, שכל דבר שנעשה בו איסור שבת אין להשתמש בו בשבת, זהו דווקא אם המלאכה שנעשתה אפשרה את השימוש בדבר, כגון בישול אוכל וכדו', אבל כאן הרי יכל ללבוש את הציצית גם ללא הקשרים האחרונים שאינם לעיכובא.6 (כמבואר בסימן י"א סי"ד ובמשנ"ב שם ס"ק ס"ו)

אכן, אם נעשו כל קשרי הציצית בשבת, אסור להמשיך ללובשה בשבת אפילו אם נעשה הדבר בשוגג. (עפ"י הטור והשו"ע בסימן שי"ח ס"א).