הלכות טוחן ולש בשבת

עירוב חמין (צו'לנט) עם ביצה

האם מותר לרסק ולערבב את כל מה שיש בסיר החמין (צו'לנט), תפוחי האדמה, הגריסים או החיטה ביחד עם ביצה וכדו'?

בשאלה זאת ישנם ב' נידונים: האחד משום מלאכת 'טוחן' והשני משום 'לש'. לגבי 'טוחן' אם יעשה זאת בידית המזלג מבואר בשו"ע (סימן שכ"א סעיף ז') שמותר, כיון שעושה זאת בשינוי ובצידי הצלחת. (שם ס"ק כ"ה במשנ"ב). ואם רוצה לעשות זאת בשיני המזלג נחלקו בזה הפוסקים: לדעת החזו"א (סימן נ"ז ד"ה ואמנם) אסור לרסק בשיני המזלג כלל וסברתו דרק בחיתוך דק דק התיר הרשב"א לאלתר כיון דחיתוך הוא דרך אכילה ולכן אין חילוק בין חתיכות קטנות לגדולות והכל מקרי 'דרך אכילה', אבל ריסוק הוא כתישה כמעשה הטחינה ממש ואין זו דרך אכילה אלא תיקון המאכל לצורה אחרת ולכן לאלתר אסור. ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת ד' עמוד רנ"ה) אם אוכלו מיד מותר, אולם כבר כתב הבית יוסף דנכון להחמיר.1

והדברים אמורים לגבי ריסוק החיטה, הגריסים או תפוחי האדמה, אולם את הביצה יכול לרסק בשיני המזלג כדרכו ללא כל שינוי, משום שאין 'טוחן' אלא בגידולי קרקע כמבואר בשו"ע (סימן שכ"א סעיף ט').

ולגבי איסור 'לש' יש לעשות זאת בשינוי, דהיינו שלא יערבב כדרכו אלא בצורת שתי וערב. וכן אם מרסק בידית המזלג ותוך כדי כך זה מתערבב חשיב שינוי. (חזו"א בסימן נ"ח ס"ק ח' ד"ה יש לעיין).

שימוש בכלי לפריסת ביצים בשבת

כלי המיועד לפרוס ביצים קשות לפרוסות,2 האם מותר להשתמש בו בשבת?

מותר להשתמש בכלי זה כיון שמותר לחתוך דק דק ביצים בשבת, ומכיון שכלי זה מיועד אך ורק לביצים, לכן דינו כשאר "כלי הסעודה" ואין בשימוש בו משום "עובדין דחול". (אג"מ ח"ד סימן ע"ד דיני טוחן)

ואמר מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שמכיון שכך, אפשר שמותר לחתוך בכלי זה גם ירקות חיים לפרוסות. (שש"כ פ"ו הערה י"ב).

גירוד גבינה במגרדת

האם מותר בשבת לגרד גבינה וכדו' במגרדת?

בכלל איסור 'טוחן' נכלל גם חיתוך כל דבר שהוא מ'גידולי קרקע' לחלקים קטנים, וכן מעיכתו או ריסוקו. משום כך, בגבינה וכדו' אין איסור 'טוחן', כיון שאינה מגידולי קרקע (סימן שכ"א ס"ט), אבל השימוש במגרדת עצמה אסור, כיון שבשימוש זה יש משום 'עובדין דחול', שהרי המגרדת עשויה לגרד גם ירקות, שבהם יש איסור טוחן. (סימן שכ"א סעיף י').

אולם כיום מיוצרת מגרדת חדשה המיועדת לגירוד גבינה בלבד, ואכן במגרדת כזו אין משום 'עובדין דחול', ומותר לגרד בה גבינה בשבת.

פירור מזון דגים

הרוצה לתת מזון לדגים שבאקווריום שבביתו, האם מותר לפורר עבורם את מזונם, כדי שיהיה ראוי ומתאים להם?

מותר לפורר עבורם את האוכל. ולהבנת הדבר יש לדעת כי כשיש בעלי חיים בביתו, המזון המיועד להם אינו מוקצה (סימן ש"ח סעיף כ"ט). וכן מזון שכבר נטחן, כגון לחם וביסקוויטים, מותר לשוב ולפוררו עבור בעלי החיים, כיון שאין איסור טוחן אחר טוחן (סימן שכ"א סעיף ח'). ואם האוכל אינו 'גידולי קרקע', אין בו כלל בעיה של טוחן. (סימן שכ"א סעיף ט')

ואם יכולים הדגים לאכול בלי שיפורר להם, אסור לפורר משום טרחא, כמבואר בשו"ע (סימן שכ"ד סעיף ד', ז', ח').

שימוש בקוצץ ירקות ידני

קוצץ ירקות ידני, שמכניסים ירקות לתוכו ובסיבוב ידית נחתכים הירקות לסלט וכדו', האם מותר להשתמש בו בשבת?

חיתוך במכשיר זה לקוביות קטנות אסור משום מלאכת 'טוחן' דאורייתא. וגם לדעת הרשב"א המוזכר ברמ"א (סימן שכ"א סי"ב) שחיתוך דק דק לאלתר מותר, זהו דווקא שלא בכלי המיוחד, שהרי היתר הרשב"א נלמד מבורר לאלתר, ובורר בכלי המיוחד לאלתר אסור מהתורה. (משנ"ב שם ס"ק מ"ה)

ואפילו אם ניתן לכוון את החיתוך לקוביות גדולות, גם אז יש לאסור משתי סיבות: א. דבקצוות של הירק נחתך דק. ב. משום חשש 'עובדין דחול', היות והכלי משמש גם לחיתוך דק אלא שמחליף את הסכינים.

וביו"ט מותר להשתמש בו גם בחיתוך דק דק, היות ומפיג טעם. (סימן תק"ד סעיף א') והיתר זה הוא גם לבני אשכנז כמבואר במשנ"ב שם (ס"ק י"ט) היות ומפיג טעם ביותר.

הכנת סלט פירות לסעודת הבוקר גם עבור סעודה שלישית

עשיית סלט פירות ע"י חיתוך דק של פירות רבים, האם מותר להכין לסעודת הבוקר כמות גדולה שתספיק גם עבור סעודה שלישית?

תלוי בסוגי הפירות שמערב בסלט, אם מערב בסלט תפוזים ובננות שיש בהם דין 'בורר' בגלל קליפתם, אסור להכין את הסלט בבוקר גם עבור סעודה שלישית, כיון שנחשב כבורר לאחר זמן. (משנ"ב סימן שי"ט ס"ק ה' בשם הטור) אך אם ממילא נשתייר סלט פירות מסעודת הבוקר לסעודה שלישית אין בכך כלום כיון שברר בהיתר. (שם)

אולם אם סלט הפירות מכיל רק סוגי פירות שאין בהם דין 'בורר' היות ואין מקלפים אותם, כגון תפוח ואגס וכדו', יש להקפיד לחתוך חתיכות גדולות ואין בזה 'טוחן' כלל ובאופן זה מותר אפילו להכין את הסלט משעות הבוקר בשבת עבור סעודה שלישית בלבד.

וסימן נתנו שכל שצריך להשתמש היטב עם השיניים הטוחנות אינו בכלל איסור 'טוחן'. (מרן הגרשז"א זצ"ל במנח"ש ח"א סימן צ"א ס"ק י"ג).

כתישת שום

האם מותר בשבת לכתוש שום?

כתישת שום בשבת יש בה משום איסור 'טוחן' כמבואר בשו"ע (סימן שכ"א סעיף ז'), ולכן אם רוצה לכותשו בשבת יש לעשות זאת בשני שינויים: שינוי בכלי, כגון שיכתוש בידית המזלג וכדו', וכן יש לשנות גם את מקום הכתישה, שלא יכתוש במרכז הצלחת אלא בצידה או ע"ג השיש וכדו'.3

ערבוב מיני מאכל ע"י מיונז

האם מותר לערבב טונה עם סלט מטבוחה ע"י מיונז, או להכין סלט תפוחי אדמה ומיונז, סלט ביצים וכדו' ?

מעשה זה של ערבוב טונה עם סלט מטבוחה ע"י מיונז הוא "לש", כיון שהמיונז מדבק את הטונה עם המטבוחה, ולכן יש לאסור לעשות זאת באופן הרגיל.

אולם העצה היא לעשות סלט כגון זה בשני שינויים: האחד, הוא בסדר נתינתם של המרכיבים, שיניח בקערה קודם את המיונז ואח"כ יתן בה את הטונה והמטבוחה. ושינוי שני יעשה ע"י שיערבב שתי וערב, או באצבעו, או ע"י נענוע הכלי (סימן שכ"א סעיף ט"ז ובמשנ"ב ס"ק ס"ג, סימן שכ"ד ס"ג) ויוצא בזה לכל הדיעות.

ובמיונז סמיך שאינו נוזלי, לא צריך כל שינוי בסדר הנתינה, היות ואינו מחלחל לתוך המאכל (שביתת השבת).

בדומה לכך יש לדון גם האם מותר להכין בשבת סלט מיונז שמכניסים לתוכו תפוחי אדמה וביצים, שכן גם בעשיית סלט מסוג זה באופן הרגיל יש משום איסור 'לש', לכן יש לעשותו בערב שבת. ואם טעמו אינו טוב אם מכינים אותו מערב שבת, יש להקל לעשותו בשבת ע"י שני השינויים כנ"ל. וזה אף לבני אשכנז. (שעה"צ סימן שכ"א אות פ"ד).

אולם אם חתיכות תפוחי האדמה הן גדולות, אין המיונז מחברן ומותר להכין סלט זה ללא כל שינוי. (משנ"ב שם ס"ק ס"ח).

דילול מיונז בשמן וחומץ

האם מותר לעשות בשבת "מטבל" עבור סלטים, כגון הוספה של חומץ ושמן למיונז כדי לדללו?

במקרה זה של הפיכת המיונז הסמיך לדליל יותר, אין בזה איסור משום 'לש', כיון שדילול זו המלאכה ההפוכה מלישה. דלישה הוא חיבור חלקים והפיכתם לעיסה סמיכה, וכשמדלל הוא מפריד את החלקים שנדבקו על ידי הלישה, אלא צריך לערבו בנחת. (בה"ל בסימן שכ"א סט"ו ד"ה יכול לערבו ושכן מוכח מהרמב"ם).

ואם מטרתו בערבוב שתי הבלילות ליצור בלילה חדשה עם טעם שונה, כגון ערבוב של סחוג עם מיונז או גבינה עם שמנת, יש לאסור אא"כ ישנה בצורת הערבוב (שתי וערב או בידו או על ידי ניעור הכלי) ויש מתירין. (שש"כ פ"ח סט"ו הערה נ"א).

יריקה על גבי חול בשבת

האם מותר לירוק על חול בשבת?

במשנ"ב (סימן שכ"א ס"ק נ"ז) פסק לגבי הטלת מי רגליים על חול שיש איסור מגבל מדרבנן ואם אין עניין בגיבול אפשר להקל רק כשיש צורך. ולכן מותר גם לירוק רק לצורך. וכן כתב בברכי יוסף (יורה דעה סימן רס"ה ס"ק ט"ז) והאור החיים הקדוש בספרו ראשון לציון (יורה דעה סימן רס"ה סעיף י' דף קי"א ע"ד) דאין לירוק אחר המילה את דם המציצה לתוך הכלי עם העפר משום איסור לש מדרבנן של 'נתינתו זהו גיבולו'.

אולם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל פוסק שמותר לירוק אחר המילה את דם המציצה לתוך הכלי עם העפר, כיון שהוא פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן, (חזו"ע שבת ד' עמוד רפ"ז).