הלכות הכנה משבת לחול

"הכנה" משבת לחול ומיו"ט לשבת

האם איסור "הכנה" משבת לחול או מיו"ט לשבת הוא רק במלאכה, או שמא גם הפשרת מזון או העברת דברים ממקום למקום הם בכלל "הכנה"?

כל פעולה שעושה בשבת לצורך חול, הדבר נחשב כ'הכנה' ואסור. וכמו שכתב המשנ"ב (סימן תרס"ז ס"ק ה') בשם החיי אדם שהמעביר יין ממקום למקום מיו"ט ראשון ליו"ט שני אסור, כיון שמעשה זה הוא "הכנה".

ואם מוציא מאכל מהמקפיא מיו"ט לחבירו או משבת למוצאי שבת שזה צורך מצוה, יש להקל, (כך הביא שם במשנ"ב בשם הח"א) ובתנאי שעוד היום גדול, דאז אינו ניכר שעושה לצורך חול וגם שלא יכול לעשות זאת במוצאי יו"ט, דיצטרך להמתין זמן מה. ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל מתיר להוציא אוכל מהמקפיא לצורך סעודה רביעית, אף שלא עושה זאת בעוד היום גדול. (חזו"ע שבת ב' עמוד תמ"ז).

'הערמה' בהזזת רהיטים

כשיש אירוע בביתו במוצאי שבת ולצורך כך צריך להעביר ספסלים ושולחנות ממקום למקום, האם מותר לעשות בהערמה להעבירם בשבת ולשבת עליהם מעט?

איסור 'הכנה' משבת לחול, הוא גם לצורך מצווה (סימן תק"ג ס"א), אולם אם עושה זאת בעוד היום גדול דאז לא ניכר שהוא לצורך מוצאי שבת וגם קשה לו לעשות זאת במוצאי שבת וכן שהוא לצורך מצווה, יש להקל בזה. (סימן תרס"ז ס"ק ה' במשנ"ב בשם החיי אדם). אבל אם חסר אחד מהפרטים הנזכרים, אין להקל להעבירם ולשבת עליהם מעט, דהערמה אסורה אף בדרבנן אא"כ יש הפסד ממון. (סימן תצ"ח ס"י, ובמשנ"ב ס"ק נ"ח בשם הרמב"ם והרשב"א).

הכנת קריאה בתורה בשבת

האם מותר ל"בעל קורא" להכין בשבת קריאה בתורה עבור אמצע השבוע או לשבת הבאה?

איסור מכין משבת לחול או משבת לשבת (לאוסרים בזה) הוא רק אם אין תועלת בשעת ההכנה, אלא כל המעשה מיועד רק עבור ימות השבוע או לשבת הבאה, כגון שטיפת כלים או גביע הקידוש, אבל כאן כיון שבשעה שמכין את הקריאה יש בזה תועלת גדולה של לימוד תורה, בודאי שמותר לעשות זאת בשבת. וכמו"כ מותר להכין ולקרוא מגילה אף שהקריאה של המגילה תיערך בימות החול, כיון שעצם קריאת המגילה יש בה לימוד ותועלת. (מרן הגרשז"א זצ"ל הובא בשש"כ פכ"ח הערה קע"ח) אולם לא יאמר בפיו שקורא כעת כדי להכין את הקריאה לימות החול, דיש בזה משום זלזול לשבת. (יעוי' סימן ר"צ במשנ"ב ס"ק ד' בשם ספר חסידים, וערוך השלחן שם ס"א. וכן הוא עפ"י הא"ר סימן ש"ז ס"ק א' ופמ"ג משב"ז ריש סימן ר"צ ומשנ"ב סימן תק"ג ס"ק ו' בשם האחרונים).

דין מתקן כביסה נייד והכבסים שעליו

מתקן כביסה נייד העומד בתוך הבית והבגדים שעליו התייבשו, האם מותר לקחת בשבת את הבגדים ולסדרם במקומם? ומה דינו של המתקן עצמו?

אם ברור הדבר שהבגדים היו אמורים להתייבש במשך השבת, מיקרי "גמרו בידי אדם" והכביסה אינה מוקצה (שו"ת מנחת יצחק ח"א סימן פ"א, שו"ת שבה"ל ח"א סימן ס"ב וח"ג סימן ל"ג)

אולם יש לדון מדוע רוצה לסדר את הכביסה, אם משום שרוצה לחסוך לעצמו עבודה במוצ"ש, נמצא שיש במעשה זה איסור הכנה משבת לחול ואסור, אולם אם רוצה לסדר את הכביסה מפני שהיא מפריעה לילדים לשחק וכדו', אין זה הכנה ומותר לפנותה, וכיוון שזקוק למקום מותר להזיז גם את המתקן ממקומו, כיון שהוא 'כלי שמלאכתו לאיסור' ומטלטלו לצורך מקומו.

ובעניין סידור הבגדים במקומם, אם יכול לקחת את הבגדים וליתנם בתוך שקית, כך יעשה. אבל אם אין לו היכן לשים את השקית והדבר מפריע לסדרי הבית, מותר לקפלם ולהניח במקומם, דזהו צורך וכבוד שבת. (משנ"ב סימן רפ"ט ס"ק א' במשנ"ב ש"ב ס"ק י"ט) ואם המדובר בבגד עם קפלים, כגון מכנסיים, יקפלם לא לפי קיפולם הרגיל. (סימן ש"ב ס"ג).

החזרת סידור פרטי למקומו

מי שרוצה להשיב את סידורו הפרטי למקומו המיוחד, לאחר סיום תפלת מנחה של שבת, האם יש במעשה זה משום איסור 'הכנה', משום שהפעם הבאה שישתמש בסידור, יהיה רק ביום ראשון בבוקר?

מותר להשיב את הסידור למקומו ואין בזה משום מכין משבת לחול, מכיון שכל מה שנאסר להכין משבת לחול הוא רק במקום שרוצה להרוויח זמן על ידי שעושה את המעשה בשבת ולא ביום חול, אבל אם אין כוונתו במעשה זה להרויח את העבודה בחול, אלא שהדבר מוכרח להיות בשבת דוקא, כגון אם רוצה לשמור שהדבר לא ייגנב או כדי שלא יתקלקל מחום השמש, בכזה מצב אין איסור הכנה.

וא"כ גם כאן, החזרת הסידור למקומו, הוא מעשה שבהכרח עליו לעשות עכשיו, כי אם לא יחזירנו למקומו יש לחוש שלמחר הסידור לא יהיה בנמצא, ועל כן אין בהחזרת הסידור למקומו איסור של הכנה משבת לחול. (שו"ת מהרש"ג ח"א סימן ס"א, וראייתו מהא דסימן שמ"א ס"א דמותר לבעל להתיר נדרי אשתו בשבת אף שאינם צורך שבת, דאם לא יתירם היום שוב לא יוכל להתירם כיון דכתיב "ביום שומעו").

ועוד טעם להתיר ע"פ מה שהורה מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל שכל פעולה שרגילים לעשותה בלא מחשבה על התועלת שבעשייתה, מותר לעשותה בשבת גם אם תצא מעשייה זו תועלת לימות החול, ובלבד שלא יאמר במפורש שהוא מכין לימות החול. (שש"כ פרק כ"ח סעיף פ"ט) ולכן מתיר שם להחזיר ספר למקומו בארון הספרים שבבית הכנסת, אף שיודע שלא ישתמשו בו בשבת.

שריית כלים מלוכלכים במים

האם מותר לשרות את כלי הסעודה במים, כדי להקל את מלאכת ההדחה במוצאי שבת?

מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל פסק שמותר לשרות את הכלים במים בכדי שלא יידבק האוכל שעל הכלים ואין בזה איסור הכנה משבת לחול, כיון שבכך רק שומר על המצב הקיים שלא יצטרך לטרוח יותר במוצאי שבת, ואינו מנקה את הכלי. (שש"כ פי"ב ס"ג ושלחן שלמה סי' ר"צ ס"א אות י')

וראיה לכך ממה שנפסק במשנ"ב (סימן שכ"א ס"ק כ"א) על בשר שלאחר שלושה ימים מהשחיטה אם לא ידיחו אותו יהיה אסור בבישול וחל יום השלישי לשחיטתו בשבת, יש להתיר להדיחו בשבת כיון שמשאיר את המצב הקיים. והוסיף שם המשנ"ב שטוב לעשותו בדרך אגב, והיינו שירחוץ ידיו עליו עד שיהיה שרוי הבשר במים. וכמו"כ גם בכלים אם יכול לעשות כבדרך אגב יש להעדיף זאת, אולם אם אי אפשר, יש להתיר לשרות את הבשר וכן לשרות את הכלים. (וכמו"כ מצינו בסימן רנ"ד ס"ק מ"ג במשנ"ב יעויין שם).

ואם כבר נדבקו שאריות האוכל, אסור לשרותם במים היות ויש בזה שינוי מצב ואסור משום מכין מקודש לחול.

ובאור לציון (ח"ב פרק ל"ד) החמיר בזה, כיון שלדעתו יש בכך משום 'מכין משבת לחול' אף כשמשאיר את המצב הקיים. וכתב עוד שיש להיזהר שלא ליטול ידים על גבי כלים אלו, אם כוונתו לשרותם.

ולכל השיטות אין להניח את הכלים במדיח, משום איסור מכין מקודש לחול, אא"כ מטרתו שהמטבח יהיה נקי בשבת והאפשרות היחידה היא נתינת הכלים המלוכלכים במדיח. ואם צריך לסדרם במדיח כדי שיהיה מקום להכניסם, מותר. ואין לנקותם מהלכלוך שבהם, אא"כ מטרתו שלא יתלכלך המדיח מפסולת גמורה וכנ"ל.