הלכות רפואה ודיני יולדת בשבת

נטילת תרופה מומסת במים

תרופה שצריכה להיות מהולה או מומסת במים והכינה כך בערב שבת, האם מותר ליטלה בשבת? והאם יש לחלק בין זה לבין תרופות שדומות לכדורי ויטמינים?

אסור לקחת תרופה בשבת משום חשש שמא ישחוק סממנים לעשות לו תרופה, אולם מי שיש לו מיחושים ומוגדר כ"חולה שאין בו סכנה" מותר לו ליטול תרופה למיחושיו בשבת.1 (סימן שכ"ח סל"ז בב"י וברמ"א).

ולעצם השאלה יש להשיב: בשו"ע (סימן שכ"ח סעיף כ"א) פסק שמותר לאדם לשרות קילורין (משקה של רפואה) מערב שבת ולשתותו בשבת, כיון שהרואים חושבים שזהו משקה רגיל, וכלפיו אין חשש שישחוק סממנים כיון שההלכה היא שמותר לו לשתות את הקילורין רק אם שורה אותו בערב שבת וזה היכר עבורו. (משנ"ב שם ס"ק ס"ט בשם רש"י בביאור הסוגיא בשבת ק"ח).

ולכן בכמוסות רפואה שצריכות להיות מהולות או מומסות במים ועושה כן בערב שבת, מותר לשתותן בשבת. אבל תרופות שנראות כויטמינים, אף שהרואים אינם יודעים אם זהו לרפואה או לתוספת בריאות, אבל כלפי הנוטל את התרופה אין כל היכר, ולכן אסור.

שימוש בשבת בתרופה נסיונית

חולה שאין בו סכנה שנפל למשכב, האם יכול להשתמש בשבת בתרופה ניסיונית שיעילותה אינה ברורה?

השו"ע (בסימן שכ"ח סעיף מ"ב) פסק שאין לדחוק כריסו של תינוק בכדי להוציא הרעי. וצ"ב דהלא מבואר בסעיף ל"ז שהתירו רפואה לחולה שאין בו סכנה וה"ה לקטן (שדינו כחולה לכל צרכיו כמבואר ברמ"א בסי"ז) כל שאין בה סרך מלאכה. ויש לומר שהתירו לחולה שאין בו סכנה לקחת תרופה ידועה ומוכרת, כיון שאף שיש חשש שישחוק סממנים, במקום חולי לא גזרו, היות וסוף סוף התרופה לפניו, ועל פעמים אחרות לא גזרו.

אולם אם אין זה ברור שהתרופה תעזור, יש חשש גדול יותר שישחוק סממנים לאחר שלא תהיה שום השפעה על החולי, ודחיקת כריסו של תינוק אין זו רפואה בדוקה אלא אפשרות מסוימת להרגיעו ולכן אסר זאת השו"ע. (אור לציון ח"ב פל"ו תשובה ד').

וכמו"כ יש לומר בכל תרופה שאינה בדוקה, שאין להשתמש בה בשבת לחולה שאין בו סכנה, וכן מוכח מהמשנ"ב. (ס"ק פ"ה).

טיפות עיניים למניעת דלקת

החש כאב או אדמומית בעיניים ורוצה לטפטף טיפות למניעת דלקת, האם מותר לתת את הטיפות בשבת?

רפואה שנאסרה בשבת המובאת בשו"ע (סימן שכ"ח) היא דווקא במקום שיש חולי ורוצה לקחת תרופה לרפואה, אבל כל מה שלוקח לשם 'מניעת חולי' מותר לקחת בשבת, (סימן שכ"ח סעיף כ"ג) ובמיוחד במקום מיחוש בעיניים שיש להיזהר יותר כמובא בגמרא (ע"ז דף כ"ח ע"ב) דשורייקי דעינא בליבא תליא, [ופירש רש"י: "מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלב"], נמצא ש'סכנת עין' קשורה ל'סכנת לב' שהיא סכנת חיים באופנים מסוימים, (כמבואר בסימן שכ"ח ס"ט) ולכן יש להקל ולקחת את הטיפות, אפילו אם נוטלן רק בכדי למנוע את הדלקת.

הכנת תערובת בצל ודבש לרפואה

תערובת של בצל שנסחט עם דבש, נפוצה כ'תרופה טבעית' לצינון. האם מותר להכינה בשבת? והאם מותר לקחת תרופה זו בשבת?

מותר לסחוט את הבצל, מכיוון שפסק השו"ע (בסימן ש"כ סעיף א') שפרי שאין דרך לסוחטו, מותר לסוחטו בשבת. ואם ממעכו כדי להוציא את מימיו, יעשה זאת בידית המזלג. (שכ"א ס"ז). וכשמערבבו עם הדבש יעשה זאת בשינוי, כגון שתי וערב כדי לא לעבור באיסור 'לש'. (שכ"א סט"ו, ושכ"ד ס"ג)

אולם בנידון לקיחת התרכובת המוכנה לשם רפואה, נפסק בשו"ע (סימן שכ"ח בסעיף ל"ז) שכל אוכלים ומשקים שהם מאכל בריאים מותר לאכלן ולשתותן, אף שמוכח שהם לשם רפואה, מכיוון שזה בגדר 'אוכל'.

ובשו"ע הרב (סמ"ג) ובבן איש חי (בפרשת תצווה ס"ח) ביארו את דברי השו"ע שגם במקום שרק מעט בריאים אוכלים את המאכל, אין מוכח שאכילתו היא לרפואה, לכן גם למי שחש בגופו מותר לקחתו. אבל סוג אוכל שאין דרך הבריאים כלל לאוכלו, אסור למי שחש בגופו לאוכלו או לשתותו לתרופה, כיון שמוכח שאכילתו לרפואה וכן מוכח במ"א ופסקו המשנ"ב (סימן שכ"ח ס"ק ק"ה).

לכן, אין לערבב דבש עם בצל ולאכלם לרפואה, כיון שאין רגילות כלל לבריאים לאכול תרכובת כזו.

ואם נפל למשכב שמותר לו לקחת תרופה בשבת, מותר גם לקחת את תערובת הדבש והבצל. ואפשר לפקפק על היתר זה משום שכתב השו"ע (סימן שכ"ח סמ"ב) שאסור ללחוץ על כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי, מכיוון שתרופה זו אינה ברורה ומועילה. ולכן גם לקיחת תערובת בצל ודבש, מכיוון שאין זה וודאי שתועיל, אין להתיר לקחתה, ואדרבה יש חשש גדול שישחוק סממנים כשהתרופה לא תועיל לו. אולם אם כבר כמה פעמים עזרה תרכובת זו לאותו אדם, יש להתיר לו לקחתה בשבת.

הכנה בשבת לבדיקה רפואית ביום ראשון

אדם הצריך לעבור בדיקה רפואית ביום ראשון וכחלק מתהליך ההכנה עליו לקחת אבקה מומסת במים יום לפני הבדיקה - בשבת, האם מותר לו להתכונן בשבת לבדיקה?

מותר לקחת בשבת את האבקה עם המים ואין בזה איסור 'הכנה' משבת לחול, מכיוון שאינו יכול לעשות זאת בחול, (שו"ת מהרש"ג ח"א סימן ס"א וראייתו מסימן שמ"ב ס"א עי"ש) וגם אין בו משום איסור 'רפואה', מכיוון שאין זה לרפואה אלא רק כדי להכין את גופו לבדיקה.

מסז' בשבת

האם מותר בשבת לעשות מסז'?

עשיית מסז' שלא בחוזקה מותרת בשבת. ואם עושה בחוזקה נחלקו בזה רש"י והרמב"ם. השו"ע בסימן שכ"ז סעיף ב' פסק כרש"י שאסור, ובסימן שכ"ח סעיף מ"ב פסק כדעת הרמב"ם שמותר. ובביאור הלכה (שם) הכריע שמעיקר הדין מותר, כדבריו האחרונים של השו"ע. (וע"ע כה"ח אות רל"ה).

וכשהתירו לעשות מסז', הדבר מותר בין לחולים ובין לבריאים, מכיוון שגם דרך הבריאים לעשות כן, ולכן לא ניכר שעושה זאת לרפואה. (שכ"ז ס"א, שכ"ח ס"כ ועוד).

ולבני ספרד נכון להחמיר שלא לעשות בחוזקה, כדי לחוש לדברי השו"ע. (בסימן שכ"ז ועי' באור לציון במבוא לחלק ב').

מדידה רפואית בשבת

האם מותר בשבת למדוד מדידה לצורך רפואה?

אסור למדוד בשבת מדידות שונות, מטעם עובדין דחול, אולם התירו למדוד בשבת לצורך מצוה או רפואה, (סימן ש"ו סעיף ז' ובמשנ"ב שם ס"ק ל"ד) כמובן המדידה המותרת היא דווקא מדידה מכנית ולא אלקטרונית.

ואם המדידה היא לצורך חולה שיש בו סכנה, מותר למדוד בכל אופן.

עיסוי הגרון לשיפור הקול

האם מותר לחזנים ובעלי תפילה לעשות בשבת עיסוי בגרונם, כדי להוציא את הליחה ולחדד את קולם?

מותר לעשות כן, ע"פ מה שנפסק בשו"ע (סימן שכ"ח סעיף ל"ח) שמותר לקחת שרפים מתוקים ולגמוע ביצה חיה בשבת, כדי להנעים את הקול. וטעם הדבר ביאר המשנ"ב (שם ס"ק קכ"ב) דכיון שכל מה שאסרו חכמים ליטול תרופה בשבת, הוא משום שיכול להיות בהול מחמת החולי ויבוא לשחוק סממנים, אולם אם עושה כן רק כדי להנעים את קולו, אין בכך משום רפואה ולכן אין לגזור בזה משום שחיקת סממנים.

ויש להוסיף, שאם יש דברים מסוימים שאי אפשר לרפאותם ע"י משחה או תרופות, אזי במקום שיש צער, יש היתר גמור לעשות גם פעילות רפואית, (כמבואר בסימן שכ"ח סעיף מ"ג), היות ואין כאן גזירת שחיקת סממנים. ובנידון דידן יש את שני ההיתרים.

שימוש בקרם ידיים ובקרם גוף

האם מותר למרוח בשבת קרם ידיים או קרם גוף? ומה הדין בידיים סדוקות שכבר התחיל בטיפול בהן קודם השבת?

למרוח בשבת קרם ידיים או קרם גוף, אם הקרם נבלע בגוף מיד יש להתיר ואין בזה ממרח (והמציאות היא שחלק מהקרמים נבלעים בגוף). אולם יש לדעת מה הצורך במריחה, אם מורחים לשם תענוג בלבד, מעיקר הדין מותר אבל כבר נהגו איסור בדבר משום שקשה להבחין בין סוגי המשחות, מה נבלע ומה לא נבלע, וגם שיש אוסרים אף בנבלע. (עיין שש"כ פל"ג הערה ס"ד באריכות) ולכן אין להקל אלא לצרכי רפואה וכדלקמן, והרי זה כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור דאין להקל. (תקל"ד ס"ב) ומשום כך נהגו כל הנשים שלא להשתמש בשבת בכל סוגי המשחות והקרמים.

אולם אם הידיים סדוקות ומורחים כדי לרפאן יש לאסור משום רפואה. אמנם, אם כבר התחילו לטפל בידיים הסדוקות קודם השבת ואם לא ימרח בשבת יצטער מאד, יש להקל בזה. (ועיין עוד בפרק ל"ג תשובה כ"ב ובפרק ד' תשובה ה').

כפפות ובהם שיירי משחה

מי שידיו סדוקות ובמשך השבוע מרח משחת ווזלין וכדו', ולאחר המריחה לבש כפפות ניילון כדי להעצים את פעולת המשחה. האם מותר ללבוש את הכפפות הללו בשבת, מאחר שיש בתוכם משחת ווזלין?

בלבישת הכפפות הללו בשבת, יש שני חששות: החשש האחד הוא משום איסור 'ממרח', וחשש נוסף משום איסור רפואה בשבת.

מצד איסור ממרח יש להתיר, כיון שבלבישת הכפפות לא נמרח היטב (שו"ע סימן שכ"ח סכ"ה ומשנ"ב סימן שי"ח סעיף ו' ס"ק נ"ב וכף החיים שם). אולם מצד 'רפואה' יש לאסור מעשה זה.

אמנם, אם כבר החל להשתמש ברפואה זו קודם השבת, ועתה אם לא ישתמש בה בשבת ייגרם לו צער גדול, יש להקל ללובשם. 2

שימוש בתרופה נגד צרבת

האם מותר לקחת כדור תרופה להרגעת צרבת, כאשר כדור זה הוא טעים ומתוק?

דבר זה הוא לרפואה ויש לאסור לקחת בשבת אף אם הוא טעים ומתוק, היות וניכר שעושה כן לרפואה, שהרי אין דרך הבריאים ללוקחו, (מ"א ופסקו המשנ"ב בסימן שכ"ח ס"ק ק"ה). אולם אם לוקח כדור זה בימות השבוע ואם לא ייקחנו בשבת יצטער מאוד מותר לו להמשיך וליטול גם בשבת. ועיין לעיל תשובה א' ובהערה שם.

זריקת הורומוני גדילה

האם מותר בשבת לתת זריקת הורומוני גדילה לילדים בעלי בעיות התפתחות?

אם לא ברור שיצא דם בשעת הזריקה אין בכך כל בעיה, כיון שצרכיו של הילד כחולה שאין בו סכנה (סימן שכ"ח סעיף י"ז ברמ"א) ולכן אין לגזור בו גזירת 'שחיקת סממנים' (כמבואר בסעיף ל"ז). וגם אם ברור שיצא דם יש להתיר מדין פסיק רישיה דלא ניחא ליה לצורך רפואת הילד, ובפרט שהוא מקלקל.

הפעלת מכשיר אינהלציה

ילד שמטופל אחת לכמה שעות באינהלציה חשמלית ומכוון זאת עם שעון, אולם בין טיפול לטיפול הילד קיבל התקפה וצריך לתת לו את הטיפול שלא בזמן המתוכנן מראש, האם יכול להדליק את מכשיר האינהלציה?

כיון שמקרה זה הוא ספק סכנה חייב לעשותו ע"י גדול ולא ע"י קטן. ולבני אשכנז לכתחילה צריך לעשות בשינוי, אם לא יעכב הדבר את ההדלקה של המכשיר. ולבני ספרד אין צריך לעשותו בשינוי כלל ומיהו רשאי להחמיר (סימן שכ"ח סעיף י"ב).

ואם אין שום חשש סכנה, ידליקנו בשינוי, דקטן לכל צרכיו דינו כחולה שמותר לעשות עבורו איסור דרבנן בשינוי. (שכ"ח סי"ז ברמ"א).

שימוש בכדור שינה בשבת

האם מותר לקחת כדור שינה בשבת?

נחלקו הפוסקים האם כדור שינה הוא בגדר סם לשכרות מסוימת ומותר, או שהוא לרפואה ואסור. אבל מי שלוקח כדורי שינה באופן קבוע וקשה לו להירדם בלעדיהם מותר לו לקחת בשבת. (עיין בקצוה"ש סימן קל"ח סקל"א שמתיר וכן פסק בחזו"ע שבת ג' עמוד שס"ז ובשו"ת מנחת יצחק ח"ג סכ"א אוסר, ובשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג סט"ז מתיר במצטער הרבה).

פעולה למניעת יובש בשפתיים

מה אפשר לעשות בשבת כדי להעביר יובש בשפתיים?

כל תכשיר שהוא לרפואה אסור להשתמש בו בשבת, (שכ"ח ס"א) אולם אם כבר נוטל את התכשיר בקביעות קודם השבת, ומצטער מאוד שלא נוטלו בשבת יכול להשתמש בו גם בשבת, (מנחת שבת סימן צ"א סק"ט וכן מובא בספר אמרי יושר בשם החזו"א) אבל צריך להקפיד להשתמש דווקא בתכשיר כזה שאין בו משום 'ממרח' דהיינו תכשיר נוזלי או שהוא נספג לגמרי בשפתיים. (שש"כ פל"ג הערה ס"ד)

ועיין לעיל תשובה ח' ולהלן תשובה י"ז.

כוונון חשמלי של מיטת בית חולים

מיטת בית חולים המתכווננת חשמלית למצבי תנוחה שונים בהתאמה למצבו של החולה, האם מותר לשנות את תנוחת המיטה בשבת?

חולה שאין בו סכנה השוכב בבית החולים, מותר לו להזיז, להעלות או להוריד את מיטתו אך יש לו לעשות זאת בשינוי. ואפשר בזה לסמוך על הפוסקים הסוברים שפעולה חשמלית של יצירת זרם חשמל יש בה רק איסור דרבנן כיון שאין בפעולה זאת הדלקת חוט להט, ולכן יש להתיר לצורך חולה אם עושה אותה בשינוי כמבואר בשו"ע (סימן שכ"ח סעיף י"ז).3

אולם יש להדגיש כי מותר לעשות כן בשינוי רק אם יש בזה צורך מסוים לחולי, כגון שהחולה רוצה לישון וקשה לו להירדם בצורה שהמיטה מכוונת כרגע, שהשינה מטיבה עם החולה כמבואר בשו"ע (סימן רע"ח סעיף א'), וכן כדי לאכול מותר כאמור לעיל. אולם אין להתיר בשבת כלל לשנות את צורת המיטה לצורך נוחות בלבד.

נטילת משככי כאבים לכאב ראש

האם מותר לקחת כדור אקמול בשבת כשכואב הראש וכדו'?

אסור לקחת כדור אקמול בשבת אם אינו בגדר חולה שאין בו סכנה (סימן שכ"ח סעיף ל"ז).

ויש ששאלו מה ההבדל בין מי שלוקח בשבת ירק מסוים להקל על הכאב בשעת צרבת, והרי גם בריאים לוקחים כדור אקמול להרגיע כאבים.

ויש להשיב שיש בזה חילוק גדול כיון שכשלוקח ירק כגון מלפפון, אין אנו יודעים אם לקח זאת להרגעת כאב או לשם תענוג, (סימן שכ"ז ס"א, שכ"ח סעיף ל"ז) אולם כדור אקמול גם כשבריאים נוטלים אותו לפעמים, זה רק משום כאב או חולי ולכן אסור לקחתו בשבת אם לא שהוא חולה שנפל למשכב או שמרגיש חולשה כללית בכל הגוף (סימן שכ"ח סי"ז) או אם רמת חומו עלתה למעלה מ-38 מעלות (קצוה"ש) ואם אין בו אף אחד משלושת הסימנים הנזכרים ויש לו צער גדול ייקחנו בשינוי, כגון שיעטפנו עם מעט לחם, והיתרו מדין "תרי דרבנן" במקום צער גדול (מג"א סימן ש"ז סוף סק"ז, וכן הוא בשש"כ בשם האורחות חיים). ויש אנשים הנוטלים כדורי "אספירין" באופן קבוע לדילול הדם, ודרך בריאים הוא, לכן יש להקל בזה.

וכלל גדול הוא בידינו בדיני רפואה בשבת: כל שדרך הבריאים לעשותו או לשתותו ולאוכלו, מותר אף לחולים, הגם שמטרתו היא לצורך רפואה, היות ולא ניכר שעושה כן לשם רפואה, לכן לא גזרו בו גזירת 'שחיקת סממנים'. (שכ"ז ס"א, שכ"ח ס"כ, סל"ב, סל"ז, סמ"ד)

חימום שמן לרפואה

החש באוזנו ורוצה לחמם שמן כדי לתת באוזנו להרגיע את הכאב, האם מותר לחממו על הפלטה?

רוב השמנים כבר מבושלים, ולכן יש להתיר לחמם את השמן (על הפלטה לדעת המתירים, ולדעת האוסרים יתן קודם מגש או טס מתכת), אולם יש להשגיח שלא יתחמם עד כדי "יד סולדת". ויש להיזהר מאוד בשמן זית כיון ששמן הזית לא עובר תהליך בישול אלא תהליך של כבישה, ואף אם עומד ומשגיח ששמן הזית לא יגיע לכדי שיעור "יד סולדת", מ"מ אסור מחשש שמא ישכח, וכמו שפסק השו"ע (בסימן שי"ח סי"ד). ואף שגם בלח שנצטנן אסור מחמת שמא ישכח (משנ"ב ס"ק נ"ד) מ"מ לצורך חולה או קטן יש להקל. (מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל וכן מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בהליכו"ע ח"ד עמוד ס"ג, אור לציון ח"ב פ"ל תשובה י"ג) כיון שתינוק לכל צרכיו כחולה שאין בו סכנה (סימן שכ"ח סי"ז) ושמן זה בדוק ומנוסה להרגעת הכאבים.

מדידת כמות תרופה לילדים

האם מותר בשבת למדוד כמות של תרופה לילדים?

בשו"ע (סימן ש"ו סעיף ז') מובא שמדידה אסורה בשבת משום 'עובדין דחול' ולצורך מצווה מותר, ולכן לצורך רפואה מותר, דרפואת הגוף מצוה היא.

ולצורך הכנת בקבוק חלב לתינוק קטן מותר, כיון שהוא לצורך התפתחות התינוק ובריאותו. אולם בתינוק מעל גיל שנה, שהכמות אינה חייבת להיות מדויקת, יש להחמיר ולא למדוד את התמיסה או המים, אלא להכין בערך ללא המדידה. ועיין לעיל תשובה ז'.

נתינת "שמן סגולה" כרפואה

לרפואת "שושנה" ברגל, יש אומרים סגולה לשים שמן שנותר מנרות החנוכה על המקום הכואב ומסמיכים זאת על המילים מפזמון "מעוז צור", שם נאמר: "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים". האם מותר גם בשבת להשתמש בשמן זה?

יש לדון בזה משלושה איסורים: משום 'רפואה', משום 'ממרח' וכן משום איסור 'טלטול רשויות', אם רוצה לטלטל את מותר השמן מרשות לרשות.

משום רפואה יש לאסור, מחמת גזירת 'שחיקת סממנים', ואין זה משנה אם שמן זה הוא סגולה בדוקה או לא, ואדרבה אם הסגולה אינה בדוקה יכול להיווצר מצב שהשמן לא יעזור ויבוא לשחוק סממנים.

ואם ברור שדבר זה עוזר לחולה וזו סגולה בדוקה, יש להקל ולמרוח רק אם החולה נפל למשכב. (יעויין היטב בסימן שכ"ח סעיף ל"ז ומ"ב ובסעיף כ"ה במשנ"ב ס"ק פ"ה ודו"ק)

ואם לא נפל למשכב אולם יש לו צער גדול, ימרח בשינוי מדין 'תרי דרבנן' במקום צער גדול. (כמבואר במ"א סימן ש"ז סוס"ק ז')

ולגבי 'ממרח' אין איסור, היות והשמן הוא נוזל, כמובא בשו"ע. (סימן שכ"ז סעיף א').

ולגבי טלטול מרשות לרשות אין להתיר בחולה שאין בו סכנה במקום שיש איסור דאורייתא. ועל ידי גוי מותר, (שכ"ח סי"ז). ובטלטול מרשות לרשות בכרמלית וכדו', שיש רק איסור דרבנן, יש להקל עבור חולה שאין בו סכנה ובשינוי, (סימן שכ"ח סי"ז). ואם אי אפשר לטלטל בשינוי, ילך בלי לעצור דאז הוי תרי דרבנן. ובכל אופן עדיף לומר לגוי להביאו, אם הוא מזומן לפניו, אבל אין צריך לחפש אחריו. (סימן שכ"ח ס"ק נ"ד במשנ"ב)

ומשום 'הוקצה למצוותו' אין לחוש ובתנאי שכבה הנר אחר חצי שעה. (סימן תרע"ב ס"ב) ולדעת המשנ"ב טוב לכתחילה להתנות שאינו מקצה את השמן הנותר לאחר חצי שעה מעת ההדלקה. (שם ס"ק ז').

שיזוף בשבת

האם מותר בשבת להשתזף בשמש להנאה או לרפואה?

שיזוף בשבת מותר ואין בו משום 'צובע' שהרי אינו מכוין לצביעה (חזו"ע שבת ה' עמוד כ"ו) ולכן מותר להשתזף, בין לאדם בריא ובין לאדם חולה שעושה כן בשבת לרפואתו. ואף שאסור לעשות רפואה בשבת היינו דווקא במקום שאפשר לעשות זאת ע"י סממנים, וכיון ששיזוף אין אפשרות לעשותו ע"י סממנים, מותר לחולה להשתזף לרפואתו. (סימן שכ"ח סמ"ג) ועוד טעם להתיר לפי שדרך הבריאים הוא, לפיכך לא ניכר שעושה כן לרפואה. (סימן שכ"ז ס"א וסימן שכ"ח ס"כ)

ובימות החמה אין לשבת זמן רב בשמש דיש בזה משום צער ועינוי ואין לגרום צער בשבת. (שו"ת לב חיים ח"ב סימן ק"צ וכן מוכח במשנ"ב בשם הרמב"ם סימן שכ"ח ס"ק ק"מ).

משחה לתינוקות

האם מותר בשבת למרוח משחה לתינוק לשם מניעת 'תפרחת טיטולים'?

מותר להשתמש במשחה לתינוקות באופן שיתן את המשחה ע"ג הטיטול או הגוף וכאשר יסגר הטיטול תתמרח המשחה ממילא. (חזו"א סימן נ"ב ס"ק ט"ז)

אבל יש שמוסיפים ואומרים שמותר למרוח על הבשר אם זו משחה הנבלעת, וימרח ממנה שכבה דקה כדי שתבלע מיד. היתר זה מבוסס על דברי המגן אברהם (בסימן שט"ז סעיף י"א ובמשנ"ב שם ס"ק מ"ט) כן פסקו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פל"ג הערה ס"ד) וכן מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, (חזו"ע שבת ה' עמוד קל"ד).

אולם יש שמחמירים וסוברים דאין לסמוך על המג"א הנ"ל ואין למרוח על הבשר כלל, אלא רק ע"י הטיטול.

ומדין רפואה בשבת אין חשש, היות וקטן לכל צרכיו כחולה שאין בו סכנה, ולא גזרו בו משום 'שחיקת סממנים'. (סימן שכ"ח סי"ז ול"ז).

ויש לידע שרוב המשחות המיוצרות כיום לתפרחת טיטולים אינן נבלעות בעור, ועושים זאת בכוונה כדי ליצור הגנה חיצונית על העור, ובהם יעשה כמו שכתבנו בתחילת התשובה.

בדיקת סכרת בשבת

מי שצריך לבדוק את רמת הסוכר שבדמו ע"י מכשיר אלקטרוני שמוציא מעט דם ומודד את ערכי הסוכר שבו, האם מותר לעשות זאת בשבת?

הוצאת דם בשבת ע"י מכשיר זה יש בו איסור דאורייתא, לדעת הר"ן משום 'נטילת נשמה', שהרי "הדם הוא הנפש". ולשיטת הרמב"ם איסורו משום 'מפרק', כמבואר בשו"ע (סימן שט"ז סעיף ח' ובמשנ"ב ובביאור הלכה שם). והאיסור תורה הוא כשמוציא את הדם לצורך, ובמקרה שלנו בוודאי שיש צורך בהוצאת הדם.

אמנם, אם יש חשש פיקוח נפש או אף ספק פיקוח נפש, בודאי מותר וחייב להוציא את הדם כדי לבדוק את רמת הסוכר, (ויזהר לא לסחוט הדם מאצבעו מה שאין בו צורך לבדיקה. סימן שכ"ח ס"ק קמ"ז במשנ"ב) אולם אם אין זה בגדר פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש ניתן לעשות זאת רק ע"י גוי ובאופן שמוגדר כחולה שאין בו סכנה. (שכ"ח סי"ז).

נטילת כדור לכאב ראש בתחילת ההתקף

אדם הסובל מכאב ראש תמידי, פעמים שכאב הראש קל ופעמים שהכאב מחמיר עד כדי נפילה למשכב. האם מותר לו לקחת כדור אקמול ברגע שמתחיל כאב הראש כדי שהכאב לא יחמיר?

מותר לקחת אקמול כדי שלא יגיע למצב של 'נפל למשכב', אם אכן קיים חשש שאם לא יקח את התרופה יגבר הכאב ויחלה. (שש"כ פל"ד סט"ז עפ"י הרמב"ם).

ניקוב בקבוק טיפות עיניים

במקום שמותר לתת טיפות עיניים בשבת, האם מותר לעשות חור קטן בראש הבקבוק כדי שיצאו הטיפות?

מכיוון שבקבוק הטיפות אינו כלי גמור, שהרי נועד לזריקה בגמר השימוש בו, מותר לעשות בו נקב, כמבואר בשו"ע (סימן שי"ד סעיף א').

ואף שכאשר עושה 'פתח יפה', אין להשתמש בו בשבת כמבואר בשו"ע (סימן שי"ד סעיף א') שאף שמותר לשבר חבית כדי לקחת את מה שבתוכה, הוא בתנאי שלא יכוין לנקבה 'נקב יפה' שיהיה לה לפתח, דא"כ הוה ליה 'מתקן מנא', ובנידון שלפנינו הנקב שעושה הוא לפי סימון בית החרושת, מ"מ לדעת רוב הפוסקים אין זה נחשב 'נקב יפה' ומותר.

מריחת משחה בשינוי

במקום שיש איסור "ממרח" בשבת, האם יש היתר למרוח בשינוי, כגון שמורח משחה על רגל אחת בעזרת הרגל השניה?

איסור "ממרח" הוא איסור דאורייתא ואיסורו כשהוא נעשה כדרך עשיית המלאכה, היינו כשנעשה בידו, אולם אם נעשה ע"י רגלו יש בזה שינוי ואיסורו מדרבנן, ולכן אין להקל בזה גם למי שסובל מחתכים והתחיל בטיפול במשחה זו קודם השבת.

אבל לקטן או חולה מותר בשינוי, אם אין גוי שיעשה זאת. (עפ"י דברי הרמב"ן, וכ"פ השו"ע סימן שכ"ח סעיף י"ז ובשו"ע הרב סי"ט ועוד פוסקים דכשאין גוי מתירים גם איסורי דאורייתא בשינוי ע"י יהודי).

הפעלת מכשיר אינהלציה בשבת

ילד שזקוק בשבת למכשיר אינהלציה, במקום של ספק פיקוח נפש, האם עדיף שהילד יכניס את התקע ועל ידי כך יתחיל המכשיר לפעול, או שמבוגר יעשה זאת?

עדיף שהאבא או גדול אחר יעשה זאת, מכיוון שנפסק בשו"ע (סימן שכ"ח סעיף י"ב) שכשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה, משתדלין שלא לעשות ע"י גויים, קטנים או נשים אלא ע"י ישראלים גדולים ובני דעת. כיון שאם יעשו על ידי גויים או קטנים עלול לקרות שבפעם אחרת יחפשו קטן או גוי ובינתיים יסתכן החולה.4

ולבני אשכנז צריך לעשות ע"י גוי או קטן, אם לא נגרם שום שיהוי במלאכה עבור החולה, דכל כמה שנוכל לעשות בהיתר לא שבקי התירא ונעשה באיסור. (רמ"א שם ומשנ"ב ס"ק ל"ו).

שימוש בנוזל להרחקת יתושים

האם מותר בשבת להשתמש בנוזל להרחקת יתושים? ומי שכבר נעקץ, האם מותר למרוח משחה לריפוי?

כל דבר שעשוי למנוע נזק, כגון נוזל להרחקת יתושים מותר למורחו בשבת, כשם שמצינו בשו"ע (סימן שכ"ח סעיף כ"ג) שמותר להניח תחבושת על פצע שלא יזדהם. אולם יש להיזהר להשתמש בנוזל או במשחה רכה שהתכשיר ימרח ויספג מיד לגמרי.

אמנם מי שכבר נעקץ מיתוש וכדו', אסור למרוח משחה או נוזל כדי לרפא את הפצע. וכמו"כ יש לאסור משחות או סוגי ספריי שאינם מרפאים את העקיצה, אלא מרגיעים את המקום הנעקץ, כיון שתכשיר זה המרגיע את המקום לזמן מה דומה לכדור הרגעה שאסור ליטול בשבת. ובמקום צער גדול ימרח בשינוי, ובאופן שאין בו איסור ממרח וכנ"ל.

חיבור מכשיר 'אינהלציה' שנותק מהחשמל

ילד שמחובר למכשיר 'אינהלציה' ויצא התקע מהחשמל, האם מותר להחזירו בחזרה לשקע?

אם יש חשש פיקוח נפש, לבני ספרד אין צריך לשנות ומחויבים להחזיר את התקע מיידית. ולבני אשכנז יש לעשות כן בשינוי, אם דבר זה לא מעכב פעולת המכשיר. (סימן שכ"ח סעיף י"ב)

ואף אם מדובר על ילד גדול יותר ואין חשש 'פיקוח נפש אבל הריהו מוגדר כחולה, מותר להדליק את המכשיר בשינוי, כמובא בשו"ע (סימן שכ"ח סעיף י"ז) שמותר לעשות מלאכה שיש בה איסור דרבנן בשינוי עבור חולה שאין בו סכנה.

ואף לדעת החזו"א (סימן נ' ס"ק ט') שיש איסור תורה בהדלקת המכשיר, מ"מ כשאין גוי מותר לעשות כן בשינוי, וכמו שכתב הרמב"ן ופסקו הגר"ז (סעיף י"ט) ועוד פוסקים דמותר לעשות מלאכה דאורייתא בשינוי עבור חולה שאין בו סכנה, במקום שאין גוי. (תהלה לדוד סקכ"ב, אגלי טל מלאכת טוחן סי"ח, ועי"ש סי"ז אות ל"ח סק"י שהביא את הרמב"ן הנ"ל, קצוה"ש סימן קל"ד ס"ד ובבדה"ש ס"ק ו'. שש"כ בשם מרן הגרשז"א זצ"ל פל"ג הערה י"ח).

הכנות הראויות בערב שבת כהכנה ללידה

אשה הנכנסת לחודש התשיעי להריונה, האם יש לה לעשות סידורים בערב שבת כדי למעט בחילול שבת במקרה ותגיע שעתה ללדת בשבת?

בודאי שיש לארגן את כל הסידורים הנצרכים בכדי למעט ככל האפשר בחילולי שבת. (ספר חסידים הביאו המשנ"ב בסימן ש"ל ס"ק א') לכן, יש להכין ולמלא את כל המסמכים הנדרשים, וכן בסמוך לשבת יש לחייג לנהג האמבולנס או לגוי שמתכוננים לקחת לנסיעה לבית חולים בכדי שבשבת לא יצטרך לחייג את כל המספר אלא די יהיה ללחוץ על מקש ה"חיוג חוזר". (ובשינוי של ס"א בשו"ע). כמו"כ אם יש אפשרות לשבות בסמוך לבית החולים יש לעשות זאת, אולם אין חיוב לטרוח עבור דבר זה.

הסעת יולדת בשבת לבית חולים

אשה שצריכה ללדת בשבת ובעלה לוקח אותה ברכבו אל בית החולים, האם כשמגיע לבית החולים יכבה את המנוע?

לכתחילה בודאי עדיף לנסוע עם גוי, כיון שיש בעיות הלכתיות רבות כשנוהג ברכבו, אולם אם אין גוי עדיף לנסוע ברכבו ולא ע"י אמבולנס המופעל על ידי יהודי שלא מקפיד על חילולי שבת מיותרים. אא"כ הצירים מאוד תכופים ויש חשש שתתפתח לידה תוך כדי נסיעה.

ואם אכן נוסע ברכבו, יש להעביר את המנורה שנדלקה ברכב בפתיחת הדלת להדלקה קבועה (אם אין ניתוק כשמעביר ממצב למצב) וכשמגיע לבית החולים יש לכבות את הרכב בשינוי. 5

עוד יש להקפיד בנסיעה, שלא ללחוץ על דוושת הגז או על דוושת המעצור אלא רק לצורך.

לאחר שיצא מהרכב יש לסגור את הדלת בשינוי, היות והרכב ודלתותיו נחשבים 'כלי שמלאכתו לאיסור', וסגירת הדלת אינה צורך גופו או מקומו.

ואם אי סגירת הדלת מפריעה למעבר, מותר לסוגרה גם כדרכו, כיון שזה 'צורך מקומו'. אבל אם בסגירת הדלת נכבית נורה, חייב להקפיד על סגירה בשינוי גם כאשר זה נעשה לצורך מקומו.

עדכון טלפוני בשבת על מצב יולדת

אשה שנסעה ללדת בערב שבת, האם מותר בשבת להתקשר לאִמָּהּ כדי לדווח לה על הלידה ועל בריאותה של היולדת ובכך להרגיע את רוחה?

אין כל היתר להתקשר לאמה של היולדת, אף אם מחמת חוסר הידיעה מצויה האם במתח נפשי גדול, אלא אם כן מתח נפשי זה יכול להביא למצב של פיקוח נפש, או לכל הפחות למצב של חולי שאין בו סכנה. (ויחייג בשינוי כגון בגב האצבעות).

ועל ידי גוי מותר להתקשר ולהודיע על הלידה ועל מצב היולדת, מדין שבות דשבות במקום צורך גדול. אבל היתר זה הוא רק אם ברור שהאם לא תקבל את השיחה בעצמה, אלא הגוי ידבר אל ההקלטה שבמזכירה האלקטרונית ובני הבית ישמעו מאליהם. אבל אם האמא מקבלת את השיחה בעצמה, יש כאן, לכל הפחות, איסור דרבנן ואסור,6 אא"כ יכולה האם להגיע לפחות למצב של חולי שאין בו סכנה. (יעויין סימן שכ"ח סי"ז ובמשנ"ב ס"ק ק"ב וכה"ח שם אות קי"א).

שאיבת חלב בשבת למי שאינה מניקה

יולדת שאינה מניקה ויש לה הצטברות של חלב והדבר מצער אותה, האם מותר לה לשאוב את החלב בשבת?

בשו"ע (סימן ש"ל סעיף ח') נפסק שמותר לשאוב את החלב המצער אותה, אולם רק ע"ג קרקע, דאין זה כדרך "מפרק" כיון שהולך לאיבוד. ועוד דהוי מלאכה שאין צריכה לגופה, דפטור ומשום צערא לא גזרו.

ובזמן הזה, שמשתמשות הנשים במשאבה בה החלב נכנס לתוך כלי, צריכה לשפוך לבקבוק קודם השאיבה מעט חומר פוגם ומחמת כך כל מה שתשאב ילך לאיבוד ומותר.

והיתר זה הוא רק במשאבה ידנית, אולם במשאבה חשמלית אסור להשתמש בשבת, אלא א"כ המשאבה נדלקת באמצעות שעון שבת ואז מותר כאמור לעיל באופן שתתן לבקבוק תחילה חומר פגום.

ואם תחבר לגופה את המשאבה לפני שתידלק (באופן שתשאר תפוסה ללא אחיזתה כגון באמצעות הבגד), מותר לשאוב גם בלי חומר פוגם מדין גרמא במקום צורך גדול (צערא וצורך התינוק) כמו שנפסק בשו"ע (סימן של"ד סכ"ב).