הלכות שבת: דיני תינוק

רחיצת תינוק במים חמים בשבת

האם מותר לרחוץ תינוק במים חמים בשבת?

אין כל היתר לחמם מים בשבת לצורך רחיצת תינוק, ומובא בשו"ע (של"א סעיף ט') שבזמן חז"ל היה טבעם שאם לא ירחצו את התינוק אחר המילה יש בו סכנה ומשום כך התירו לחמם בשבת. אולם בזמנינו אין תועלת מיוחדת ברחיצתו, דנשתנו הטבעים, ולכן אסור לחמם מים עבורו בשבת ודינו כדין רחיצת כל אדם.

ובמים שהוחמו ביום שישי מובא בשו"ע (סימן שכ"ו סעיף א') שאין לרחוץ רוב גופו של גדול, ובתינוק מלוכלך או שתינוק שרוחצים אותו בכל יום מותר לרחצו במים שהוחמו מערב שבת, מכיוון שפסק הגרעק"א (והובא בביאור הלכה שם ד"ה במים) שגם גדול שמצטער יש להקל לו להתרחץ, לכן בתינוק בודאי שאפשר להתיר.

ואם הוחם בדוד שמש, אף שהוחם בשבת מותר, דכיון שהתחמם מאליו ולא על ידי מעשה אדם, דינו כהוחם מערב שבת. (הגהות רעק"א בסימן שכ"ו ס"ק ב' וכ"פ מרן הגרשז"א זצ"ל בשש"כ פי"ד הערה י"ב וכ"פ בהליכות עולם ח"ד עמוד ר"ט)

טלטול תינוק במקום שאין עירוב

מה המשמעות ההלכתית של הכלל: "חי נושא את עצמו", לגבי טלטול ילד קטן בשבת במקום שאין עירוב?

ילד קטן שאינו מדדה בעצמו, דהיינו שאינו יכול ללכת לבדו גם ע"י נתינת יד לגדול, (בדרך כלל עד עשרה חודשים) אם הוא במקום שאין בו עירוב אסור לטלטלו מדאורייתא, כמו שאר כל חפץ רגיל שאסור לטלטלו שם. וכמובן שגם לטלטל עגלה ותינוק בתוכה אסור לגמרי.

אולם ילד קטן שהוא בר דידוי, דהיינו שאינו הולך לבדו אבל יכול ללכת בנתינת יד לגדול, טלטולו אסור מדרבנן. ולכן ברחובות שלנו אף שלדעת השו"ע (סימן שמ"ה ס"ז) דינם כרשות הרבים דאורייתא, יש להקל בטלטול קטן שהוא בר דידוי במקום שיש עירוב (של צורת הפתח), כיון שבאיסורי דרבנן אפשר לסמוך על הסוברים שהרחובות שלנו דינם ככרמלית שאיסור הטלטול בה הוא מדרבנן. (סימן ש"ג סי"ח ובאור לציון ח"ב עמוד ר"ד). אולם יש לבדוק שאכן העירוב מפוקח כראוי ע"י הרבנות.

וכשמותר לטלטל את הילד, מותר גם לטלטלו כשהוא בעגלה, כיון שהעגלה בטלה לילד, אך אין להוסיף חפצים לעגלה מלבד מה שנצרך לו בעת ההליכה, כגון שמיכה ומוצץ.

ואם רוצה להניח חפצים נוספים על העגלה, או שהתינוק אינו בר דידוי יש עצה אחרת המתירה לטלטל עגלת תינוקות, והוא שהולך עם התינוק והעגלה מרשות היחיד לרשות היחיד מחוז חפצו ללא עצירה כלל, שבצורה זו יש רק איסור דרבנן, לכן אפשר לסמוך על העירוב הקיים גם לבני ספרד.

עצה נוספת יש כאשר שנים ביחד מטלטלים את העגלה, שבאופן זה יש רק איסור דרבנן (סימן שט"ז ס"ק כ"ב במשנ"ב). וכן אפשר להקל טלטול בשינוי, כגון בטלטול מפתחות כשנותנם בין המכנס לחולצה או פחות פחות מד' אמות. ולבני אשכנז מעיקר הדין יש להקל לטלטל כרגיל, אם אכן העירוב תקין, ונכון להחמיר. (משנ"ב סי' שמ"ה ס"ק כ"ג)

ויש המחמירים בכל זה שהרי צריך לעשות עירוב חצירות לכל העיר והלא ישנם גויים ומומרים הגרים בעיר והם מעכבים (סימן שפ"ב ס"א ושפ"ה ס"ג) ומה שיש לרשויות אפשרות כניסה לבתים לא מועיל, היות והרשות היא רק בעיתות מלחמה אבל לא סתם ללא סיבה, (מרן הגריש"א זצ"ל) והמתירים סוברים דזה מספיק נחשב לדריסת רגל.

טלטול ילדים ע"י גוי לצורך סעודת שבת

במקומות רבים בחו"ל אין עירוב, האם מותר לומר לגוי לקחת עגלת תינוק למקום סעודת מצווה?

כיון שבמקומות רבים בחו"ל יש חששות דאורייתא של הוצאה מרשות לרשות, מפני שהרחובות רחבים וכדו', לכן יש ליזהר בזה יותר מאלו המחמירים בארץ ישראל. לכן אין לומר לגוי לקחת את העגלה אלא לצורך גדול או הפסד מרובה, כגון שאם לא ילך לאכול אצל ההורים יצטערו מאוד ולא יבינו את הבעיה ההלכתית, וגם במקרה זה יש לומר לגוי שיקח את העגלה מרשות היחיד לרשות היחיד בלי לעצור שאז יש בזה רק איסור דרבנן (סו"ס שמ"ז במשנ"ב וכן בסוף הליכות עולם ח"ד)

חימום בקבוק לתינוק בספל ובו מים חמים

האם מותר בשבת להכניס בקבוק דייסה של תינוק לתוך ספל עם מים חמים כדי לחממו?

מותר לחמם בקבוק אוכל לתינוק בתוך ספל שנתן לתוכו מים חמים מהמיחם, כיון שכלי שני אינו מבשל לח שנצטנן. (סימן שי"ח ס"ק כ"ג במשנ"ב)

לבני ספרד אפשר גם להטמין את כל הכלי במים, ואין זו 'הטמנה'. (סימן שי"ח סי"ג) דאין איסור להטמין כלי בתוך משקה או אוכל. (וע"ע בחזו"א סימן ל"ז ס"ק ל"ב)

ולבני אשכנז יש להיזהר שהבקבוק לא יוטמן כולו במים, משום איסור 'הטמנה'. (סימן רנ"ח במשנ"ב ס"ק ב')

שימוש בטיטולים בשבת

באיזה טיטולים מותר להשתמש בשבת?

המובחר מכל להשתמש בשבת בטיטול שאופן סגירתו ע"י סקוץ' בלבד, וסוג זה מצוי בחנויות.

ונחלקו הפוסקים בטיטולים שאופן סגירתם על ידי הדבקה, האם מותר להשתמש בהם בשבת, יש פוסקים הסוברים שאסור להשתמש בהם בשבת, כיון שבית החרושת הדביק את המדבקה לזמן ארוך שיש לו קיום, ומבואר בשו"ע (סימן ש"מ סעיף י"ד) שפתיחת הדבקה היא תולדת 'קורע'.

לשיטות אלו יכול לפתוח את ההדבקה בערב שבת ויחזור להדביקה, ובשבת פותח את ההדבקה שהדביק בערב שבת ונמצא שהדבקה זו אינה של קיום. (שי"ז ס"ג בב"י וברמ"א).

אולם יש פוסקים שסוברים שגם בטיטולים שאופן סגירתם על ידי הדבקה, מותר לפותחם בשבת והביאו הפוסקים טעמים לזה: האור לציון (ח"ב פרק ל"ו אות ט"ו לגבי שימוש בפלסטר דביק בשבת) מביא טעם כיון שלבית חרושת אין רצון שיישאר מודבק לאורך זמן, ואדרבא, מבחינתם יעדיפו שישתמשו בו מיד לאחר יציאתו מהמפעל לכן חשובה הדבקה זו כאינה של קיום.1

ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל כתב טעם להתיר משום שהדבקה כזאת שבקלות אפשר להסירה, אינה הדבקה של קיום. (הליכות עולם ח"ד עמוד רל"ב)

ומרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל הביא טעם להתיר משום שכל מה שיש הדבקה הוא לשמירה על הדבק שלא יאבד מתכונתו וישמר תקין עד לזמן השימוש בו. ובמקרה זה אין זה הדבקה של קיום. (שש"כ פל"ה הערה ס"ז). גם למתירים טוב ונכון לפתוח את ההדבקה ולחזור ולהדביק קודם השבת וכדלעיל.

ובכל אופן יש להיזהר לאחר השימוש בטיטול, שבכדי לזורקו לאשפה ללא ריח, יש הסוגרים ומדביקים את הלשונית שבו, ובמעשה זה יש איסור, כיון שסוגר לקיום, אלא יתנו כך בתוך שקית ויקשרנה קשר אחד. 2

הברגה כפולה בבקבוקי תינוקות

ישנם בקבוקי תינוקות שיש להם פתיחה רגילה מלמעלה וכן פתיחת הברגה מלמטה למניעת הצטברות גזים, האם מותר בשבת להבריג את הבקבוק ולפתחו משני צדדיו, או שמא יש לחוש שבמעשה זה מבטל ממנו שם 'כלי' ונמצא 'סותר'?

המשנ"ב (בסימן שי"ג סעיף ו' ס"ק מ"ה) מביא בשם הט"ז והמג"א שאם מכסה כלי יכול להתחבר לכלי רק ע"י בורג, מותר לעשות זאת בשבת, שמכיון שעושים זאת תדיר אין במעשה זה 'בונה' או 'סותר' אלא כך היא צורת השתמשות בהם. לכן גם בבקבוקי התינוקות בעלי ההברגה הכפולה, אם עושים זאת תדיר מותר לפרק ולהחזיר, כיון שזאת צורת ההשתמשות הרגילה בהם.

עגלת תינוקות בעלת גלגלי אוויר

ישנן עגלות תינוקות חדשות בהן יש גלגלים שמלאים באוויר כמו באופניים, האם יש בעיה להשתמש בהן בשבת?

מותר, דבאופניים האיסור הוא משום חשש שמא תפול השרשרת ויבוא לתקנה וזה לא שייך בעגלה. וכן החשש הנזכר בפוסקים שמא יינקב הגלגל ויבוא לתקנו, גם זה לא שייך, דבזמנם הרגילות היתה שלוקח עמו דבק ועור ואם ניקב הגלגל תוך כדי הנסיעה ומתחיל לצאת אוויר מיד היה מדביק את העור. ובזמנינו תיקון החור נעשה בעסק גדול ע"י פירוק הגלגל וכדו', ובנתיים בוודאי נזכר שהיום שבת. ואין לחשוש שמא ירד האוויר ויבוא לנפח במשאבה, דבדרך כלל לא יורד האוויר, וגם כשיורד תוך כדי שימוש אין בידו משאבה, וגם אין לחשוש ל"עובדין דחול", דלא מזכיר לנו מלאכה מסויימת. (וע"ע בכל זה בכה"ח סימן ת"ד אות ח', וקצוה"ש סימן ק"י בבדה"ש סוס"ק ט"ז. רב פעלים ח"א סימן כ"ה. שש"כ פט"ז סי"ח).

תינוק שנולד בערב שבת, ארבעים דקות אחרי השקיעה

תינוק שנולד בערב שבת, ארבעים דקות אחרי השקיעה, לדעת הגאונים כבר נכנסה השבת באופן מוחלט, ולדעת רבינו תם (בתוס' שבת דף ל"ה) עדיין יום שישי באופן מוחלט.3 א"כ, באיזה יום יש למול את התינוק, לדעת הגאונים יש למולו בשבת ולדעת רבינו תם יש למולו ביום שישי ואסור יהיה למולו בשבת כיון שאין זו "מילה בזמנה", וא"כ להמחמירים לנהוג כרבינו תם לא יוכלו למולו ביום שישי, כי לשיטת הגאונים עדיין זהו יום השביעי, ובשבת לא יוכלו למול כי כאמור לר"ת זו מילה שלא בזמנה ואינה דוחה את השבת, נמצא שימולו רק ביום ראשון, ולא מצאנו כזאת אלא המנהג שמלים אותו בשבת, והיאך ניישב את כל השיטות?

יש לבאר שכל מי שמחמיר כשיטת רבינו תם זהו רק במקום שלא יוצר קולא אחרת של דאורייתא, ואם אכן נמול את התינוק ביום ראשון, נמצאנו מקילים וביטלנו עשה מדאורייתא של מילה בזמנה.

וכן נהג מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל בהדלקת נר חנוכה, שאם מדליק מאוחר לא יוצא ידי שיטת הרמב"ם שחצי שעה אחרי צאת הכוכבים אין יוצאים ידי חובת הדלקת הנר, ולכן לא החמיר בנר חנוכה כשיטת רבינו תם כיון שחומרה זו גורמת לביטול המצווה לדעת החולקים.

אמנם רבים נוהגים גם במוצאי שבת חנוכה להדליק אחר זמן ר"ת, היות והשו"ע פסק (סו"ס תרע"ב) דבדיעבד מדליק כל הלילה.

מכשיר מעקב אחר נשימות התינוק

מכשיר מיוחד שעוקב ובודק סדירות נשימה בתינוקות, האם מותר להשתמש בו בשבת?

אם יש לתינוק בעיה של הפסקת נשימה, הרי שיש חשש של 'פיקוח נפש' ומותר להשתמש במכשיר זה בשבת, אף שכשמרים את התינוק מהמיטה המכשיר מצפצף. אולם אין להשתמש במכשיר זה בשבת רק לשם הרגעת ההורים.