הלכות כתיבה ומחיקה בשבת

מילים הכתובות בחודי דפי ספר

ספר שכתוב עליו בחודי הדפים, וכשפותחים את הספר מפריד את המילים וכשסוגר את הספר שב ומחברם בחזרה. האם מותר לפתוח ספר זה בשבת ולסוגרו, או שיש בכך חשש של כתיבה ומחיקה?

במשנ"ב (סימן ש"מ סעיף ג' ס"ק י"ז) כתב שמותר לפתוח ולסגור ספר שכתוב עליו בחודי דפיו, והטעם משום שדומה לפתיחת וסגירת דלת שכך צורת ההשתמשות בה ולכן לא נחשב כבונה וסותר. אולם המשנ"ב מסיים ואומר שאם יש לו ספר אחר עדיף להחמיר.

והחזון איש (סימן ס"א סוף ס"ק א') מפקפק בהיתר וכותב שאין היתר של "צורת השתמשות" ואינו דומה כלל לדלת שפותחים וסוגרים, כי בדלת אין קביעות בסגירתה ומשום כך לא נחשב כ"בונה" דמהות מלאכת "בונה" הוא בקביעות, משא"כ איסור 'כותב', דגם אם אינו של קיימא אסור.

כתב שע"ג עוגיות

גביעי גלידה, עוגיות או ביסקוויטים שיש עליהם כיתוב שנאפה ביחד איתם, האם מותר לאוכלם בשבת ובכך מוחק את הכתוב?

בסימן ש"מ (סעיף ג') נחלקו הפוסקים אם מותר לחתוך עוגה עם אותיות, אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה, דהוי 'מוחק'. הרמ"א כותב שיש לאסור משום מוחק ומקורו מהמהר"ם מרוטנבורג. אולם הדגול מרבבה התיר כיון שיש בזה פסיק רישיה בתרי דרבנן וכן פסקו בשו"ת אור לציון (פ"מ תשובה א') ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת ה' עמוד ר"ו וסיים דעדיף להחמיר לשוברה בפה דרך אכילה).

וכל מחלוקתם היא דווקא בכתיבה שבאה לאחר האפייה, כשכותבין על העוגות אותיות מדבר אחר, אבל בגביעי גלידה או ביסקוויטים כשהכתיבה היא מהם עצמם מותר לחותכם עם הכיתוב שעליהם. וכן פסק המשנ"ב (בס"ק ט"ו כהסכמת האחרונים) שכל שהכתיבה היא מהעוגה עצמה בדפוס או בידים מותר, דאין שם כתיבה עליה וממילא לא שייך בזה מחיקה. (ואף שהחזו"א (סימן ס"א ס"ק א') חולק גם בזה, לפי רוב הפוסקים, כאמור, יש להקל בזה).

טביעות נעליים בעפר

האם מותר בשבת ללכת בעפר, שהרי פסיעותיו מותירות בעפר רושם של עקבותיו ואולי הוא ככותב?

מותר ללכת בשבת על עפר אע"פ שרישומי טביעות הנעל ניכרים בו היטב, אין בזה איסור 'כותב' כיון שלא ניחא ליה. ואף שזה ברור שיהא ניכר רישומי הנעליים, כיון שיש בזה תרי דרבנן: האחד, שזה נעשה בשינוי. והשני, שהדבר אינו מתקיים, לכן יש להתיר מדין פסיק רישיה דלא ניחא ליה בתרי דרבנן. (שעה"צ סימן שט"ז אות י"ח). אמנם אם יש אפשרות ללכת דרך מקום אחר, עדיף שיעשה זאת, אך לא צריך להאריך את הדרך משום כך. (עי' בשעה"צ סימן של"ז אות ב').

פתיחת "מנעול מספרים"

"מנעול מספרים" שנפתח ע"י כוונון הספרות או בלחיצה מכנית על גבי כפתורים ממוספרים, האם מותר להשלים את הספרות, או שמא יש בזה כתיבה של ספרות?

אין איסור בשבת לכוון או ללחוץ על הספרות, הן בספרות שבמנעול מכני והן בחיבור ספרות בגלגלי שיניים, כיון שאין מעשה זה 'כתיבה' שיש בה רישום כלל, שהרי כל הספרות נמצאות והוא רק משנה את מיקומן. (יעוי' סימן ש"מ ס"ק כ"ב במשנ"ב באופן השמיני, ובאג"מ או"ח ח"א סימן קל"ה).

גרימת כתיבה לגוי

יהודי הפוגש גוי בשבת והגוי מבקש ממנו את מספר הטלפון שלו כדי להתקשר אליו אחרי שבת, האם מותר ליהודי לענות לו כיון שהגוי כותב זאת בשבת?

אם הגוי עושה זאת עבור עצמו, בכדי להיעזר ביהודי לאחר השבת, מותר לענות לו אף שיכתוב, כיון שמלאכה זאת נעשית עבור הגוי ולא עבור היהודי ובחפציו של הגוי. אולם אם מטרת העברת מספר הטלפון הוא לצורך היהודי, אין לומר לגוי את מספר הטלפון כיון שנמצא שהגוי עושה מלאכה בשבת עבור הישראל. ואף שלא אומר לו לכתוב אסור, דהרי זה כרמיזה דרך ציווי, ואף צריך למחות בו שלא יכתוב. (סימן ש"ז סכ"א ובמשנ"ב שם ס"ק ע"ג, וכן ברמ"א שם סכ"ב, סימן רע"ו ס"ק י"א במשנ"ב).

כתיבה בעט בעל דיו מתנדף

עטים המכילים סוג דיו שהכתב מתנדף לאחר זמן, האם יש להקל לכתוב בעט כזה בשבת?

במשנ"ב (בסימן ש"ג בשער הציון אות ס"ח) מביא את שיטת הרמב"ם שהכוונה של "כתב המתקיים" היינו לאותה שבת אף שלאחר זמן יימחק, ולדעת רש"י "כתב המתקיים" הוא כתב המתקיים לעולם.

הכתב הנכתב בעט הנ"ל מתנדף לאחר כמה ימים, ומכיוון שפוסקים כהרמב"ם יש בכתיבה בעט זה איסור דאורייתא. אמנם, במקום של חולה שיש בו סכנה וכדו', עדיף לכתוב בעט זה, מכיוון שלדעת רש"י איסורו רק מדרבנן.

עיצוב מגשי עוגות

על מגש של קלקר וכדו' מניחים עוגות או עוגיות בצורה יפה, ובכדי שתישאר צורתן מסודרת תוקעים במגש קיסמים ועליהם מניחים את העוגות או העוגיות, האם מותר לעשות זאת בשבת?

אם ע"י העוגות רוצה לעשות צורה מסוימת של מספר או כתיבה, אין לעשות זאת בשבת כיון שיש בזה איסור דרבנן של צר צורה, אולם אם רק מניח את העוגות או העוגיות בצורה מסודרת ללא מספר או צורה, מותר להניחם כך אף בשבת. (סימן ש"מ ס"ק כ"ב במשנ"ב האופן השמיני, סימן ת"ק ס"ק י"ז).

לצור צורות ע"י סידור ממתקים או פירות

האם מותר בשבת לצור צורות עם ממתקים או עם פירות?

יש איסור מדרבנן לצור צורות עם אוכל. וגם ביו"ט שיש היתר לבשל, אסור לצור צורות, כמובא במשנ"ב (בסימן ת"ק ס"ק י"ז). ולכן אסור לעשות צורות מסוימות או כיתובים מסוימים עם פלחי קלמנטינה וכדו'. אולם להניח פירות או ממתקים על גבי מגש, שורות שורות בצורה יפה וסימטרית, אין זה נחשב כעשיית צורות ומותר לעשות כן בשבת ויו"ט.

עשיית צורה בדברי מאכל

האם מותר בשבת להכניס אורז וכדו' לתוך כלי מעוצב, כדי שהאורז יקבל את הצורה המיוחדת של הכלי ויוגש כך לסועדים?

עשיית צורה מיוחדת באוכל אסורה, כמובא במשנ"ב (סימן ת"ק ס"ק י"ז) שיש לאסור לעשות אותיות וציורים באוכלים, אולם אם רוצה להניח את האורז על הצלחת בצורה יפה ומכובדת ועושה זאת בצורת עיגול, מותר, דעיגול האוכל אינו נחשב כעשיית צורה וכדמוכח שם במשנ"ב. (בס"ק ט"ו ובשער הציון אות י"ט בסופו וכן בתחילת ס"ק י"ז).

ניקוי נוזל שנשפך על דף נייר

מיץ ממותק וכדו' שנשפך בשבת על דף נייר לבן חלק ורוצה לסלקו מהר כדי שלא יוכתם הנייר, האם יש במעשה זה משום 'מוחק על מנת לכתוב'?

אין זה נקרא מחיקה אלא הסרת המיץ והלכלוך מהנייר, היות ואינו בלוע בו ואינו דבוק בו ולכן מותר לעשות זאת בשבת. ומה שאסרו הפוסקים (משנ"ב סימן ש"מ ס"ק י"ג) להסיר דיו או כל דבר לח מהספר, הוא רק בנדבק, כדמשמע בביאור הלכה (שם).