הלכות צובע בשבת

איפור בשבת

האם מותר להתאפר בשבת?

אסור להתאפר בשבת משום שני איסורים: האחד משום 'ממרח', המצוי בשימוש בשפתון או אודם שנמרח ויש בו איסור מדאורייתא. (סימן שי"ד סי"א וע"ע בסימן שי"ח ס"ק נ"ב במשנ"ב) ועוד איסור שכיח אף במקום שאין ממרח, והוא משום 'צובע'. ואף שמדאורייתא אין צביעה בגוף האדם, אולם יש בכך איסור דרבנן. (סימן ש"ג סכ"ה)

ובהנחת אבקת פודרה על הפנים ללא מריחה, נחלקו בזה הפוסקים. לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (בהליכות עולם חלק ד' עמוד רפ"ו) יש להתיר, כיון שאין זה 'צובע', היות ואבקת הפודרה אינה מעורבת עם משחה ומשום כך אין היא נדבקת לבשר אלא זו נתינה חיצונית, וגם 'ממרח' אין בזה. ומרנן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פי"ד הערה קע"ג) והגר"מ פינשטיין זצ"ל (בשו"ת אג"מ או"ח ח"א סימן קי"ד) חולקים וסוברים שיש לאסור בזה מדרבנן משום 'צובע'.

ויש להדגיש שכיום מאוד קשה להבחין באבקת הפודרה הנמכרת אם אכן זו אבקה ללא כל תערובת, או שמא היא מכילה תערובת של קרם או משחה, לכן נכון שלא להשתמש בה בשבת.

כוס כשממלאים בה מים חמים נראית תמונה

כוס שלאחר שממלאים בה מים חמים נראית תמונה, או משתנה צבעה וכדו', האם מותר למלאות בה מים חמים בשבת?

בדרך כלל מצוי דבר זה בבקבוקי תינוקות וכדו', שברגע שהטמפרטורה מגיעה למעלה מסוימת משתנה צבע הבקבוק או שנראית בה כתובית או תמונה וכדו'. ואף שכתב זה אינו כתב מתקיים, אלא נמחק כעבור זמן כאשר המים מתקררים, אין לעשות זאת בשבת כמבואר בשו"ע. (סימן ש"מ סעיף ד').

והוסיף מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ש'צביעה כימית' נקראת 'צביעה' ככל צביעה אחרת (שהצבע קיים בין דפנות הכוס ומתגלה על ידי החום) (שו"ש סימן שי"ח אות י"ג-ה'), אולם אם אין לו כל עניין בצביעה כדי לדעת את רמת החום, מקרי פסיק רישיה דלא ניחא בדרבנן ונחלקו בזה הפוסקים. ועוד, מכיון שהצבע נראה רק ע"י נתינת המים החמים בכוס, אין זה נחשב כלל 'פסיק רישיה' אלא מעשה בידים, לכן מעשה זה אסור. (יעוי' היטב בסימן שט"ז סוס"ק ל"ג במשנ"ב בשם המ"א).

איסור 'צובע' בקינוח בבגד

השו"ע פוסק (בסימן ש"כ סעיף כ') שהאוכל תותים או שאר פירות הצובעים, צריך להיזהר שלא יגע בידיו בבגדיו או במפה, משום צובע. מאידך פוסק השו"ע (בסימן שכ"ח סעיף מ"ח) שאסור להניח מפית על פצע מדמם, משום שהדם יצבע את הבגד. מדוע בתותים ורימונים רק "צריך ליזהר" ובפצע "אסור"?

מקור שני הדינים הללו הוא מספר היראים (סימן עד"ר דין אחר דין באותו קטע וכפי שהביא הבית יוסף בסו"ס ש"כ1) ואולי אפשר לומר דהיות והמכשלה מצויה בניגוב ידים מלוכלכות לכן כתב השו"ע לשון אזהרה, שבכך יותר ישימו לב, אבל אה"נ כוונתו לאיסור. אמנם בשו"ת יביע אומר (ח"ד סל"ד) כתב דהוא זהירות בעלמא ולא איסור.

ובזמנינו שיש מפית חד פעמית ואין בה איסור 'צובע' כלל היות ועומדת לזריקה אין בזה חשיבות צביעה, לכן יש להשתמש אך ורק במפיות אלו.

איסור 'צובע' בקינוח במפית נייר

האם שייך 'צובע' במשקה או דם כשמנקה ע"י טישו, מפית נייר וכדו'?

אין צובע במוצרים חד פעמיים, כגון טישו וכדו'. וראיה מדברי השו"ע (סימן שכ"ח סעיף מ"ח) שאסור להניח בגד על מכה שיוצאת ממנה דם, מפני שהדם יצבע את הבגד. אבל בקורי עכביש מתיר ללפף את המכה. ומכאן שבמוצר חד פעמי אין צביעה בכזה אופן, כיון שהולך לאיבוד. וכעין זה פסק האגרות משה דאין "שרייתו זהו כיבוסו" במפיונים של נייר, וכן פסק להתיר בנידון דידן מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (בהליכות עולם ח"ד עמוד ר"ד).