הלכות שעוני שבת

העברת מזגן ל"מצב שבת" בשבת

הכין בערב שבת מזגן עם 'שעון שבת', ושכח להעביר את השעון ל"מצב שבת" כך שהמזגן ידלק כל השבת. האם במקרים מסוימים - כגון אם קר מאד - יוכל להעביר ל"מצב שבת" ויגרום בכך שהמזגן יכבה בעוד זמן, ומהם השינויים המותרים בשעון?

הכלל בזה הוא כדלהלן: לקצר – אסור, להאריך - מותר. דהיינו אם רוצה להקדים את כבוי החשמל או להקדים את ההדלקה האמורה להידלק - אסור. אולם להאריך את משך הפעולה או את הזמן בו המזגן מכובה - יש להתיר.

(אמנם, גם בזה יש פוסקים שמחמירים ולכן עדיף שלא להתעסק בזה כלל בשבת או לכל הפחות לעשות כן ע"י קטן).

אולם בשעת הדחק גדול, כגון כשחם מאוד מאוד בבית ואי אפשר לאכול וללמוד, יש להתיר להקדים את הדלקת המזגן ע"י השעון, מדין 'גרמא' במקום צורך גדול, כמבואר בשו"ע וברמ"א (סימן של"ד סעיף כ"ב), ולכן אם שכח והשאיר את מצב המזגן ב"מצב חול" ורוצה להעבירו ל"מצב שבת" שבכך יכבה המזגן, יוכל לעשות זאת רק במקום צורך גדול של חום או קור.

ולגבי לחצני שעון השבת הם אינם מוקצה, (שהרי המשכת מצב קיים מותר מעיקר הדין), רק המתג בורר המצבים בעצמו יש בו איסור מוקצה, מחמת שבבין השמשות היה אסור להעבירו ל"מצב שבת", לכן ההיתר להזיזו הוא ע"י שינוי, או ע"י תנאי קודם השבת לבני ספרד. (רע"ט ס"ד)

אולם יש לדעת כי ישנם שעוני שבת שכשמעביר מ"מצב חול" ל"מצב שבת" למעשה מעביר את כל זרימת החשמל למצב אחר ויש ניתוק של שניה עד שעובר ל"מצב שבת", ולכן בשעונים אלה אסור לעשות זאת בשום אופן.

שינוי מצב מזגן בימות הקור

מזגן שהודלק בימות החורף בשבת ע"י שעון שבת, והתברר כי הוא מכוון על מצב 'קירור' במקום 'חימום', מה ניתן לעשות במקרה זה?

אם יש צער גדול בדבר מותר לומר לגוי שישנה את הכפתור למצב 'חימום', (סימן ש"ז ס"ה). ואם אין גוי יש איסור דרבנן בהעברת הכפתור, לכן, אם יש ילדים בבית ויש בזה צורך גדול מותר להעביר את הכפתור בשינוי ממצב 'קירור' למצב 'חימום', כיון שדינם של ילדים קטנים כחולה, ובמקום חולי התירו, ובלבד שיעשה זאת בשינוי. (סימן שכ"ח סי"ז)

וכמו כן בימות הקור כאשר המזגן אינו דולק והבית קר מאד, מותר לומר לגוי להדליק את המזגן אם יש צורך גדול.

ואם אין גוי מותר גם ע"י יהודי להפעיל את המזגן בשינוי לצורך הקטנים, היות וקטן דינו כחולה וכנ"ל. (שכ"ח סי"ז ברמ"א)

ובמקרה שנעשה הדבר ע"י גוי ונאמר לגוי בפירוש שמעשה זה הוא עבור הילדים, מותר אף לגדול ליהנות ישירות ממעשה הגוי, (סימן רע"ו ס"ה) ואם אין ילדים ויש בזה צורך גדול מותר ע"י גוי, אבל אסור בשינוי ע"י יהודי.

הפעלת מדיח כלים ע"י שעון שבת לצורך סעודת היום

האם מותר בליל שבת לאחר הסעודה להניח את הכלים המלוכלכים ב"מדיח כלים" בכדי ששעון שבת יפעילו בשעה מאוחרת ויוכל להוציא את הכלים למחרת בבוקר ולהשתמש בהם?

אין להקל בזה כלל, כיון שיש במעשה זה משום זלזול גדול בשבת, ולא התירו שימוש בשעון שבת אלא לצורך אור וכדו' בדברים המקובלים להשתמש, ואם נתיר שימוש בשעון שבת בכל הפעלת מכשיר, תיהפך השבת לחול ח"ו ולכן יש ליזהר מאוד בזה. ושמענו שהיו שרצו להתיר הפעלת מכשיר 'אופה לחם' ע"י שעון שבת, ודבר זה אסור בהחלט, כשם שברור שאין להפעיל טייפ או מכונות במפעלים על ידי שעון שבת.

ובמדיח כלים יש איסור נוסף כיון שחייב לסגור את המדיח בכדי שיפעל, ולכן אם עושה זאת בליל שבת יש בזה משום 'גרמא'. וגם בסוג מדיח שיכול לפעול גם ללא סגירת הדלת, מ"מ רק בסגירת הדלת המים מגיעים לחום הגבוה.

הוספת שעות הדלקה לאחר זמן בשעון שבת

שעון שבת שאמור לכבות את החשמל בבית בשעה מסוימת ויישאר כבוי, אלא שרוצה לשנות את זיזי השעון ולהוסיף שבשעה אחרת יידלק, כגון שעון שאמור לכבות את החשמל בשעה 12:00 בלילה ובעוד החשמל דולק רוצה להוסיף ולכוון שיידלק מוקדם בבוקר ולא רק בצהרים כמתוכנן, האם מותר לעשות כן?

מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל חידש ופסק ש'גרם הדלקה' לא שייך במקום שהחשמל דולק, ולכן אם עושה זאת בשעה שהחשמל דולק אין כל איסור בזה. ויש בזה חידוש כיון שבשעה שהשעון כבר כיבה את החשמל אין להקדים את ההדלקה מחמת שיש בזה גרם הדלקה ורק כל זמן שהאור דולק ניתן לעשות כן. 

הפעלת תנור בשבת ע"י שעון שבת לצורך מוצ"ש

בעל חנות פיצה שרוצה לחמם את התנורים שבחנותו בשבת ע"י שעון שבת, וזאת כדי שבמוצאי שבת התנור יהיה חם כדי הצורך ויוכל להפעיל את חנותו מיד. האם מותר לעשות זאת?

מבחינה הלכתית ומחשש 'מעשה שבת' קשה לאסור לעשות כן, כיון שאינו עושה מעשה בשבת בידיים, אולם כבר כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק ד' סימן ס') לאסור זאת מכל וכל מטעם אחר, שהרי על ידי הפעלת שעון שבת יכולים לעשות את כל המלאכות בשבת בכל בתי החרושת, ואין לך זלזול גדול לשבת מזה. וברור שאם היה זה בזמן התנאים והאמוראים היו אוסרים דבר זה, כמו שאסרו אמירה לגוי מטעם זה. עיי"ש. והן אמת שרבו הפוסקים החולקים על האגרות משה בהשוואתו הפעלת שעון שבת לאמירה לגוי, מ"מ יש זילותא דשבתא בהפעלת מכשירים שאין מקובל להפעילם על ידי שעון שבת, כגון מדיח כלים ואופה לחם.

על כן בוודאי שיש במעשה זה זלזול בשבת, ואין זה מכבוד השבת ולכן יש להימנע ממעשה זה.

הקדמת הדלקת פלטה

אדם שהעמיד פלטת שבת ועליה סירים, וכיוון שעון שבת שיכבה את הפלטה בסוף סעודת ליל השבת וידליק את הפלטה למחרת בבוקר, אלא ששכח שעל גבי הפלטה מונח סיר של חמין (צו'לנט) שצריך להתחמם כל הלילה, האם יכול להקדים את הדלקת הפלטה ע"י הכוונת שעון השבת לכך?

אם החמין מבושל כל צרכו ורוצה שהפלטה תידלק עוד זמן מסוים, יש בהקדמת פעולת שעון השבת משום "גרם הדלקה" ופסק הרמ"א (בסימן של"ד סעיף כ"ב) שיש איסור בזה ומתירים רק במקום 'צורך גדול'. (וע"ע בב"י בסימן תקי"ד ס"ג)

ובמקרה שלפנינו שרוצה שהבישול רק ישתבח, אין זה נקרא 'צורך גדול', כיון שיוכל לאכול את התבשיל שהתחמם בבוקר, גם בלא שהשתבח כל הלילה. אמנם, אם על ידי שהפלטה כבויה כל הלילה, יתקלקל החמין, כגון בימות הקיץ החמים, נחשב הדבר כ'צורך גדול' ומותר. וגם במקרה זה עדיף להקדים את הדלקת הפלטה ע"י הכוונת שעון השבת בשינוי, או ע"י שני בני אדם. ואם נזכר בזה קודם שכבתה הפלטה, יכול לכתחילה להמשיך את ההדלקה על ידי זיזי השעון.

ביטול פעולת שעון שבת בשבת

ביטול שעון שבת מפעילותו ע"י העברת המתג למצב "אפס", ובכך יהיה החשמל מכובה לגמרי עד סוף השבת, האם מותר?

לפי רוב הפוסקים מעיקר הדין מותר לגרום שלא ידלק האור או המכשיר החשמלי בעוד זמן מה, גם באופן שמעביר את השעון ממצב שבת למצב אפס (ויעשה בשינוי או ע"י תנאי לבני ספרד. סימן רע"ט ס"ד) או כשהחשמל דולק וצריך לכבות על ידי שעון השבת והוא מעבירו למצב חול, וכך נשאר דלוק. (שו"ת מהרם שי"ק או"ח סימן קנ"ז במסקנתו. שו"ת חלקת יעקב ח"א סימן מ"ט. שו"ת שואל ומשיב ח"ב ס"ה. שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן י"ג)

אולם יש לדעת שהחזו"א חושש לאיסור דאורייתא של 'סותר' בכך שמוציא את השעון מפעילותו. (סימן ל"ח אות ב' ואינו קשור לדין בונה וסותר של חשמל) ולכן עדיף להמשיך הדלקה או כבוי על ידי הוספת או הורדת שיני השעון.