הלכות שבת: בעלי חיים

טאטוא נמלים אל מחוץ לבית

האם מותר בשבת לטאטא נמלים הנמצאות במטבח אל מחוץ לבית?

מותר לטאטא נמלים אל מחוץ לבית בעדינות, כיון שאין זה ברור שימותו מחמת כך וגם אינו מתכוין להמיתם, אולם בחרקים מסוימים שיש בהם צער גדול ואי אפשר לטאטא אותם מותר לשפוך מעט מים סביבם או לרסס סביבם חומר שממית אותם, אבל אין לרסס עליהם ישירות. כך פסק מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פכ"ה הערה כ"ט) על פי המבואר בשו"ע וברמ"א (סימן של"ד סעיף כ"ב) לגבי שריפה שאין בה סכנה, שמותר לשפוך מים מסביב למקום השריפה במקום הפסד ממון, דגרמא במלאכה שאינה צריכה לגופה מותר במקום צורך גדול. (וע"ש בבה"ל ובכה"ח דאף במלאכה הצריכה לגופה הדין כן)

ויש לידע דכשמפזרים ציפורן (בשמים או טחון) ליד הנמלים הן מיד בורחות לחוריהן. ולפ"ז מי שיש בביתו נמלים והן מאוד מצערות אותו, אסור לו לפזר קוטל רחקים סביבן אם יש לו ציפורן, דהמתתן אינה צורך גדול כיון שיכול להבריחן.

הליכה במקום שמצויים חרקים ונמלים

ההולך בשבת ברחוב ורואה שורה של נמלים רבות, האם מותר לעבור שם?

אם הנמלים קטנות, אין זה ברור שימותו מחמת הליכתו, אמנם קרוב לודאי שנמלה אחת לפחות תמות ולכן דינו קרוב לפסיק רישיה ומרן הגרע"י התיר בזה (יבי"א ח"ד סימן ל"ד) עפ"י דעת הריטב"א. אולם הביאור הלכה (בסימן רע"ז ס"א ד"ה שמא יכבנו בביאור דברי השו"ע וכן הוא בשעה"צ סימן ש"כ אות מ"ט בביאור המרדכי, וכ"כ בסימן שי"ד ס"ק נ"ב) אוסר בזה.

אולם, אם הנמלים גדולות וכשיעבור שם בודאי יהרוג מהן, אסור לו ללכת בדרך זו.

ואם אין לו דרך אחרת להיכנס לביתו, מותר לעבור שם, כיון שהוא איסור דרבנן (פסיק רישיה דלא ניחא ליה, סימן ש"כ סי"ח) ומשום 'כבוד הבריות' התירו.

ואם המעבר שם הוא צורך גדול ולא 'כבוד הבריות', כגון שרוצה ללכת לבית הכנסת או לסעודת השבת, ילך על עקביו דאז הוי שינוי ובפסיק רישיה בצורך כזה מותר לכל השיטות. (סימן שט"ז ס"ק ה' במשנ"ב, שכ"א ס"ק נ"ז).

האכלת דגים בשבת

האם מותר להאכיל דגים בשבת? והאם מותר להאכיל דגים שמאכלם הוא דגים חיים אחרים?

אסור להאכיל בעלי חיים שאין מזונותיהן עליו, משום שטרחא שלא לצורך היא. אמנם, חובה ומצווה להאכיל בעלי חיים שהאכלתן מוטלת עליו וממילא האוכל אינו מוקצה. (כמבואר בשו"ע בסימן שכ"ד סעיף י"א ובמשנ"ב שם ס"ק כ"ט)

כמו"כ אם האוכל הקבוע של הדגים הם דגים קטנים שאינם מבושלים, מותר לתת לדגים הגדולים את מזונם כהרגלם ואין זה מוקצה, כמבואר בשו"ע (בסימן ש"ח סעיף כ"ט) שמזון של בעלי חיים שברשותו אינו מוקצה.

אולם אם דגי המאכל הקטנים הם חיים, יש לאסור לתתם כמאכל לדגים הגדולים משום נטילת נשמה וצידה, שלא התירו איסורים אלו לשם האכלת בעלי חיים.

טלטול בעלי חיים ביד וברצועה

השו"ע (בסימן ש"ח סעיף מ') פסק שבעלי חיים הם מוקצים מחמת גופן ואסור לטלטלם, ואילו בשו"ע (סימן ש"ה סעיף ה') נפסק שמותר לקחת בעלי חי ע"י רצועה וכדו'.

יש לחלק ולומר כי בסימן ש"ה הוא לצורך הבעל חי ולכן מותר לקחתו ע"י רצועה, שאין זה טילטול גמור אלא טילטול מן הצד ובמקצת, ובמקום צער בעלי חיים התירו טלטול במקצת (ש"ח ס"מ) ועוד שלוקח את הבעל חי ע"י הרצועה אבל אינו מושך אותו אלא רק שומר שלא יברח וכדו', אולם בסימן ש"ח פוסק השו"ע שבעלי החיים כמות שהם הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ובמיוחד שאין זה לצורכם.