סגולות הפרשת חלה

שנית, בזכות מצוות הפרשת חלה אנו זוכים גם לברכה בפרנסה.

בגמרא מסכת שבת נאמר: "בעון חלה אין ברכה במכונס, ומארה משתלחת בשערים, וזורעין זרעים ואחרים אוכלין" (שבת לב ע"ב).

אם כך קורה כשאין שומרים על המצווה, בוודאי ובוודאי שכאשר שומרים עליה – מתקיים בנו ההפך ויותר מכך. 'מידה טובה מרובה ממידת פורענות', ולכן השכר על הפרשת חלה הוא רב מהעונש על אי קיום המצווה. נוכל רק לדמיין כמה ברכה בפרנסה אנו משפיעות לעולם בעת שאנו מרימות את חתיכת הבצק ומכריזות: 'הרי זו חלה!'

האדמו"ר מקומרנא אומר כי הפרשת חלה היא סגולה לפרנסה, ויש רמז לכך בראשי תיבות של המילה 'חלה': "הטריפני לחם חוקי" (- הזמן לי מזונותיי). 

לפעמים תוקף אותנו הייאוש: אוי, כמה היינו רוצות להפריש חלה, אבל איך נעשה זאת? הרי אנחנו עמוסות כל כך וממהרות לעבודה, ואם יש לנו רגע פנוי – אנחנו לפעמים משתדלות לעבוד שעות נוספות כדי להגדיל את המשכורת בסוף החודש. אשרינו נשות ישראל שאנו זוכות לפרנס את בתינו, אולם, הבה נאמץ לנו השתדלות נוספת בפרנסה. השתדלות שבוודאי תעשה נחת רוח לאבינו: נפריש חלה. בוודאי נראה בחוש שלא הפסדנו בגלל הזמן שהקדשנו למצווה.

לפעמים יש מאתנו שמשתכרות בסכום נאה, אך לא נראית ברכה בכסף. לעומת זאת, יש מאתנו שמשתכרות סכום מועט, אך רואות את יד השם בפרנסה. הן משופעות בסייעתא דשמיא ולא חסר להן דבר. 

גם אם איננו יודעים חשבונות שמים, וידוע שיש מי שנגזר עליו לעבוד את השם מתוך דוחק בתקופות מסוימות, בכל זאת ודאי הוא שמי שמפרישה חלה זוכה לברכה עשרת מונים ממה שיש לה כרגיל.

שלישית, ברכה בעיסה היא גם ברכה בעשייה.

אנו, הנשים, כל היום 'עושות'. מבוקר עד ערב לא מפסיקות לעשות ולעשות עוד ועוד, והדבר שאנחנו רוצות בכל מאודנו, הוא שתיכנס ברכה בזמן ובמעשים שלנו. 'שלא ניגע לריק'. שהדברים יזרמו ויסתדרו, שלא ייתקעו לנו מקלות בגלגלים, ורק שנספיק את כל מה שאנחנו מתכננות.

בכוחה של מצוות הפרשת חלה להשפיע ברכה גם בזמן ובמעשים. כמה משתלם: נקדיש זמן מה בשבוע להפרשת חלה, וכל השבוע נגלה שיש יותר ברכה בזמן שלנו,  אמנם לא כל מה שמתכננים יוצא לפועל, כי יש בורא לעולם שמחליט מה בסופו של דבר נספיק, אך בהחלט נחוש סייעתא דשמיא בכול! לפעמים גם כשנגזר ניסיון לאדם, אפילו ניסיון קל, אם האדם מוסר נפש למען מצוות השם, אזי המסירות וההשקעה למצווה זו באים בִּמקום זמן וכוח שהיינו אמורים להשקיע בניסיון אחר, וכאן עוד הרווחנו את הסיפוק על הדרך - סיפוק של מצוות הפרשת החלה וחדוות היצירה של החלות הריחניות והיפות. לא משתלם?!

מובן, שברכת השם בזכות הפרשת חלה אינה מסתכמת רק בברכה בעיסה, בפרנסה ובזמן. זו היא ברכה שכוללת הכול, ומה שפירטנו הוא רק מעט מזעיר.

בפעם הבאה שניקח לידינו את המתכון לחלות, נרשום עליו כותרת: מתכון לחלות ולשפע ברכה.

 זו אינה מליצה. זו עובדה!

בזכות הפרשת חלה נזכה לבריאות הגוף והנפש

לא די שעיסתנו מתברכת, וכך גם פרנסתנו וזמננו, אלא שבזכות הפרשת החלה גם נזכה לבריאות הגוף והנפש. בטעמי מצווה כבר הבאנו את דברי ספר החינוך, שאומר שהעיסה המבורכת בברכת השם נעשית מזון לגוף ומזון לנפש: "כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה... ונמצאת העיסה מזון לגוף ומזון לנפש" (ספר החינוך מצוה שפה).

וכבר הרחבנו על כוחה המרפא של החלה, והבאנו את שנכתב על הלחם: "וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך" (שמות כג כה), שבכוחו של הלחם המבורך דרך הפרשת החלה – להסיר מחלה ולהביא בריאות לאדם.

מי שמפרישה חלה נוכחת בעצמה בכוח המצווה, המרפא את הנפש: תוך כדי התפילות וקרבת השם שאנו חשות בשעת המצווה, אנו מסירות מעל כתפנו את העומס, הלחץ, המתח והדאגה, וכביכול מניחות את חבילותינו בידי אבינו שבשמים.

השמחה והסיפוק שאופפים אותנו לאחר המצווה – ממלאים אותנו באנרגיות פיזיות ונפשיות, ודבר זה כשלעצמו תורם לבריאות הנפש.

בזכות הפרשת חלה נזכה להגנה ביום הדין

הבן איש חי אומר שכדאי להפריש חלה בעשרת ימי תשובה, כדי להרבות זכויות ליום הדין (בן איש חי שנה שנייה פרשת שמיני אות ג).

ומי לא זקוק לתוספת של זכויות ליום הדין?!

כל אחת מאתנו רוצה לזכות בשנה טובה ובכל הישועות. לפעמים חסרה רק מצווה אחת שתטה את המאזניים לצד הזכויות, והפרשת חלה תוכל להיות המצווה הזאת. במאזני הצדק, הבצק משניים ורבע קילו הקמח שלנו יהיו כבדים עשרת מונים ממשקלם החומרי... לבטח הם יטו את הכף לטובה ונזכה לשנה טובה ומתוקה.

בזכות הפרשת חלה נזכה להגנה ושמירה

על פי הזוהר הקדוש הפרשת החלה מהווה מגן עלינו ועל העולם.

ואומר הזוהר – שמגן – הוא ראשי תיבות מיכאל גבריאל ונוריאל.

שלושה מלאכים אלו מגִנים עלינו ועל עם ישראל בכוח מצוות הפרשת חלה (על פי הזוהר פרשת שלח קמד ע"א).

ועוד דבר מעניין במילה מגן, שממחישה לנו את עומקה של שפת הקודש:

מגן = חלה + 50

המילה חלה בגימטרייה 43, אם נוסיף לה את המספר 50 שהוא שיעור תרומת החלה שהיו נותנים לכהנים בבית המקדש (היו נותנים 1/50 לכהן) – נקבל את המילה מגן, שהיא בגימטרייה 93.

אכן, יותר ממה שאנו שומרות על המצווה – המצווה שומרת עלינו. יש עדויות רבות של נשים שניצלו בנס מתאונת דרכים וכדומה, והעידו על כך שלפני שיצאו הפרישו חלה והתחננו להשם להצלחה ולבשורות טובות, והייתה להן המצווה למגן.

סיפור אחד מני רבים נביא כאן – סיפור מפורסם על אישה שהתחזקה ביהדות ובזכות מצוות הפרשת חלה הגנה על בנה:

"הבן שלי שירת ביחידה קרבית בלבנון", סיפרה אמו של דן (שם בדוי, סיפור אמתי), "יום אחד, לפני שיצא מהבית, ביקש ממני להכין לו עוגיות, שיוכל לחגוג קצת עם החברים בין תרגיל למבצע. את העוגיות שלי הוא חיבב במיוחד, והרגשתי שאני יכולה להכניס שם את הלב שלי, כדי לשדר לו שאני אתו בכל מקום שהוא נמצא. אבל מלבד הלב שלי, רציתי להכניס עוד משהו בעוגיות. רציתי להכניס בהן ברכה והגנה לבן שלי, כפי שלמדתי בשיעור הפרשת חלה. חברות שלי היו צוחקות עליי: איך תכניסי הגנה בעוגיות? אבל אני ידעתי איך: 'אני אופֶה שנים ורבע קילו קמח, ואפריש חלה.  עם המים אכניס גם דמעות של אמא יהודייה שדואגת לגורל בנה...'

הפרשתי חלה, וציידתי את דן בקופסה עמוסת עוגיות ולב מתפקע מרגשות.

העוגיות לא אכזבו, וגם לא סגולת הפרשת החלה.

דן הוא אחד משני החיילים שניצלו באסון המסוקים בשאר ישוב. באותו אסון נהרגו לדאבון לב שבעים ושלושה חיילים השם ינקום דמם. הרגשתי בחוש שמצוות הפרשת חלה עמדה לבן שלי והגנה עליו משמים".

אגב, החבר הנוסף שניצל מאותו אסון היה חייל שקיבל עליו לשרוך נעליים לפי השולחן ערוך.

צאו וראו כמה כוח יש למצוות, ומה רבה הגנתן, במיוחד עלינו הנשים, ובמיוחד בזמן הלידה, כפי שנראה בסעיף הבא.

בזכות הפרשת חלה נזכה ללידה קלה ושמירה בלידה

קיום מצווה זו של הפרשת חלה הוא סגולה ללידה קלה (שערי תורת הבית ב י).

מלבד זאת, מצוות הפרשת חלה היא שמירה והגנה מפני אסון בלידה, חס ושלום.

בזמן הלידה דנים את האישה על שלוש מצוותיה, כמו שנאמר במשנה במסכת שבת:

"על שלוש עברות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר" (שבת לא ע"ב).

אם כן, מצוות הפרשת חלה תוכל לשמור על האישה בזמן לידתה, כפי שאומר ר' חיים פלאג'י:

"דנשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר, ומרובה מדה טובה ממדת פורענות, דעל ידי מצות אלו תלדנה ברֶוח לחיים טובים ולשלום" (רוח חיים להגר"ח פלאגי זצ"ל יו"ד שכח).

בגלל סגולה זו נוהגות נשים להפריש חלה כמה פעמים לפני הלידה, ובמיוחד בחודש התשיעי להריונן.

הפרשת חלה - סגולה למניעת צרות

מצוות הפרשת חלה מגנה עלינו מפני הצרות ומונעת אותן, כמו שראינו במסכת אבות, שכשלא מפרישים חלה מגיעה פורענות (אבות ה ח). אם כן, כאשר נפריש חלה נמנע פורענות.

הפרשת חלה – סגולה למניעת בהלה

כתוב בגמרא שמפני שלא מפרישים חלה מגיעה בהלה (שבת לב ב).

מכאן נראה שמצוות הפרשת חלה היא סגולה למניעת פחדים.

בדורנו, עקב ריבוי הניסיונות והאסונות, אנחנו שומעים רבות על 'נפגעי חרדה' ועל 'התקפי חרדה' ושאר בעיות הנגרמות בגלל בהלה. מה יקרה מצוות הפרשת חלה, שבכוחה לסלק אותן!

הפרשת חלה – סגולה למנוע שכחה

החת"ם סופר מבאר על הפסוק "ראשית עריסותיכם חלה", שעיקר סיבת השכחה בעולם מגיעה מ'גשמיות המאכלים' – כלומר, מכך שהמאכלים שאנו צורכים הם גשמיים. על ידי הפרשת חלה אנו מעלים את העיסה לדרגה רוחנית גבוהה, ומאחר שהיא כבר אינה גשמית – אין בה סיבה לשכחה ולהפך: היא מועילה לחיזוק הזיכרון (על פי חתם סופר פרשת שלח).

הברכות והסגולות שמנינו עד כה מתקיימות בעולם הזה, אולם כמה משמח לדעת שהן רק מעט מזעיר מן השכר הממתין לנו בעולם הבא, בזכות הפרשת החלה.

בזכות הפרשת החלה נזכה לחלק בעולם הבא

בזכות הפרשת חלה אנו זוכות לחלק בעולם הבא, כפי שכתוב: "שכר מצות חלה גדול מאד, אשר לזה קראה התורה שם חלה ורמז רמזה בראשי תיבות חלה – חלק לעולם הבא" (עיר מקלט להגאון רבי דוד לידא זצ"ל פרשת שלח).

לא מובן מאליו לזכות בחלק לעולם הבא, והנה מצווה חביבה זו של הפרשת חלה בכוחה להקנות לנו כביכול 'כרטיס כניסה' לעולם הבא.

לו רק נשכיל לקנות לעצמנו את הקניין, כי אז נתענג עליו לנצח!

בכוח הפרשת חלה להחזיר בנים תועים ליהדות

שעת הפרשת חלה היא עת רצון שאנו מנצלות לתפילות רותחות על צאצאינו. תפילות אלו – כוחן רב כל כך, שהן יכולות להשיב לבבות תועים לאבינו שבשמים.

המעשה אירע לפני מאות שנים.

כומר שונא ישראל ניסה לשדל ילדים להצטרף למנזרו. באחד הימים הקודרים עלה מבוקשו בידו: הכומר הצליח לפתות נער יהודי קטן להיכנס למנזר.

אמו של הנער נקרעה מצער. מי יכול לשער עוצמתו של שברון לב של אם יהודייה, כשנשמתו של בנה נלקחת לאבדון?! היא ניסתה את כל הדרכים כדי להחזיר את בנה לחיקה, ויישמה את כל השיטות שרק ניתן להעלות על הדעת. מאום לא עזר.

עד שאחד ממכריה של האישה המרה השיא לה עצה טובה: 'לכי לבעל שם טוב', אמר לה, 'אולי הוא יוכל להושיע אתכם'.

נסעה האישה לבעל שם טוב, וטרם פצתה פיה אמר לה הצדיק: "אני יודע למה את כאן, ואני יכול לעזור לך אם תעשי מה שאומר לך. לכי הביתה ולושי חלה לכבוד שבת קודש, ובהכינך את החלה, שפכי תחינה ותפילה לבורא עולם בעבור בנך".

שמעה האישה וקיבלה. הלכה לביתה, ובתמימות עשתה כהוראת הבעל שם טוב ולשה חלה גדולה לכבוד שבת.

לִבה הכואב השתתף גם הוא בהכנת הבצק. הוא פעם, רטט ורתח, ונשפך כמים. התפילות שפעו מפיה של האישה, ודמעותיה נבעו ללא הפסקה. בתפילותיה, היא החלה להזכיר שמות אבות האומה:

"אברהם אבינו, אברהם! אתה הוא שגילית את בורא העולם וממך יצא העם הנפלא הזה, בבקשה תבוא ותיתן ברכה בעיסה.

יצחק, יצחק אבינו, בבקשה, יצחק! אתה היית מוכן למות בעקידה, אנא תבוא ותיתן ברכה בעיסה.

יעקב אבינו, שרה, רבקה, רחל ולאה, בואו והצטרפו לתפילותיי. התחננו בשמים בעד בני יקירי. מזרע זרעכם הוא, זרע קודש. אנא התחננו עליו שישוב הביתה.

רבי שמעון, עליך נאמר: שלא תישכח מפי זרעו. התחנן נא שלא תישכח תורה מפי בני, זרע זרעך!"

וכך הזכירה בדמעות את כל שמות הצדיקים והתחננה שימליצו יושר בעד בנה.

סיימה את תפילותיה, אפתה את חלתה, צררה אותה ויצאה להביאה לבעל שם טוב. חלה גדולה לכבוד שבת! הבעל שם טוב הניח את החלה בראש השולחן והלך לקבל את השבת, כשעמו החסידים.

לאחר התפילה שבו הבעל שם טוב וחסידיו מבית הכנסת ונכנסו לסעוד את סעודת השבת.

אחרי שירת 'שלום עליכם', קידש הצדיק על היין, ולאחר מכן נפנו כולם לנטילת ידיים וברכת המוציא.

הצדיק פרס מן החלה וטעם ממנה. לפתע עצם עיניו וקרא בהתרגשות: 'מה זאת? זאת אינה חלה! אלו הן תפילות! תפילות!'

הוא חילק מן החלה לכל החסידים, וכולם טעמו וראו כי טוב. לא חלה פשוטה היא, ולא טעם רגיל לה. טעם גן עדן היה בה, טעם של מעין עולם הבא.

החלה הייתה גדולה, וגם בסעודה השנייה טעמו ממנה החסידים. שוב טעמו בה טעם מיוחד. וכך גם בסעודה השלישית.

בסיומה של סעודה שלישית שרו הבעל שם טוב ותלמידיו שירי ערגה וכיסופין, וחשו שהשבת הזאת הייתה יוצאת דופן.

במוצאי שבת קרא הבעל שם טוב לאותה אישה, ואמר לה שתיקח פרוסה קטנה שנשארה מאותה חלה, ותלך לבנה במנזר. שם תגיש לו את החלה ותאמר לו לאכול ממנה. האישה חששה להיכנס למקום המשוקץ והמסוכן, אך הבעל שם טוב הרגיע אותה שבכוח תמימותה היא לא תינזק.

נטלה האישה את החלה. חלה ספוגת דמעות, ספוגת תפילות. חלה שעלתה על שולחן הבעל שם טוב שלוש סעודות ושמעה דברי תורה וזמירות. חלה שקלטה אל תוכה את קדושת השבת, וכעת היא מונחת ביד האישה שהכינה אותה והפרישה ממנה חלה בליווי תמצית תפילותיה, בדרך אל  הילד היהודי הטהור שנשמתו נשבתה.

בשתיים לפנות בוקר קמה האישה ועלתה אל המנזר. נכנסה בלאט בדלת האחורית ומצאה חדר מלא מיטות. 'באחת מן המיטות האלה', ידעה, 'נמצאת נשמה יקרה, נשמה יהודית, נשמה שהיא מזרעו של אברהם אבינו! של יצחק! של יעקב! ילד שהוא בן לאימהות הקדושות. שרה, רבקה, רחל ולאה, אנא בואו לעזרתי, אני רוצה להציל את הבן שלנו מכאן, להחזיר אותו לאבא שבשמים!' וכך עברה ממיטה למיטה, בלאט בלאט. והנה –

הוא כאן! 'שלוימל'ה!' קראה בלי קול.

הבן נע על מיטתו רגע ושניים, פקח את עיניו ו-"אמא! מה את עושה פה? בבקשה תלכי! זה מסוכן!"

ואמו עונה לו: "אני כבר הולכת מכאן, שלוימל'ה. אבל רק בקשה לי אליך: תאכל את הפרוסה הזאת".

"אבל אמא, אסור לך. יענישו את שנינו! בבקשה, תלכי".

"אני הולכת מכאן רק אם תאכל את הפרוסה".

"בסדר אמא, בסדר. אני אוכל אותה. תלכי".

הניחה האם את הפרוסה, ונעלמה.

שתיים בלילה. ילד יהודי. חושך. מנזר. פרוסת חלה.

נטל ידיים, בירך 'המוציא' ונגס. חלה טעימה! איזה טעם מיוחד לה. אכל הילד את הפרוסה עד תום ורצה לחזור לישון.

נשכב במיטה, והניח ידו על לבו, שחבריו לחדר לא ישמעו את הקולות. את הפעימות. את הלב הזה, שלא מבין מה זה היה לו.

ופתאום, קול עמוק מתוכו צועק אליו: "שלוימל'ה! מה אתה עושה פה???" הדפיקות מואצות. הנשימה נעתקת. "זה אני, אברהם אבינו. אבא שלך. בתוך כל יהודי יש אברהם. גם בתוכך! קום, לך לך, ברח מפה, אין זה המקום שלך!"

הידיים רוטטות. השיניים נוקשות. "ואני יצחק, יצחק אבינו", קורא אליו קול אחר, "הייתי מוכן למות כדי לעשות רצון השם. למות! רוץ! ברח, צא מכאן!" הרגליים רועדות, המעיים מתהפכות, והנה יעקב ומשה, יוסף ודוד, כל הצדיקים קוראים אליו: "צא מכאן, נשמה יהודית! חזור הביתה!"

בבת אחת הוריד את השמיכה, התרומם על רגליו ובדממה פרץ מן המנזר, והחל שועט, שועט, שועט---

עד שהגיע לעיירה הסמוכה. נכנס אל הבית המואר הראשון שנקרה בדרכו, התיישב על הארץ וכמעט התעלף. דקה, שתי דקות, שלוש. נשימותיו שבו אט אט לסדרן, אבל ראשו עדיין הלם. הרים את עיניו והנה רואה מולו פנים קורנות.

הבעל שם טוב הקדוש. מלטף אותו בעיניו ומאיר עליו בחיוכו.

"חיכיתי לך. בא, תשב".

לא ידוע מה היה שם, ומה דיבר אליו הצדיק, אולם לאחר אותה שיחה שב הילד הביתה. אל אמא. אל הצדיקים. אל אלוקיו.

כוחה של חלה. כוחה של אמא יהודייה.

בכל אחת מאתנו נמצא הכוח הזה, ובכל פעם שאנו עומדות מול קערת הבצק ובידינו חתיכת הבצק המופרשת, נדע כי אוצרות של כוח בידינו. כוח להבקיע את כל השערים הנעולים, להחזיר אל הבורא יתברך את הרחוקים, ולמשוך שפע ברכה ורחמים עלינו ועל כל בית ישראל.

הפרק המלא נמצא בספר "שבילי החלה", מאת הרבנית אסתר טולידאנו.

מח' חוגי בית והפרשות חלה – להזמנות חוג בית והפרשת חלה: טל' 073-2221290, מייל aviva@htv.co.il