הפרשת חלה
הפרשת חלה – הנוסח המלא לשימושך
הנוסח המלא של ברכת הפרשת חלה, לכל הישועות וההצלות
- הרבנית אסתר טולדנו
- פורסם כ"א אייר התשע"ד
לפני שתאמר את התחינה, יש נוהגות לומר:
הריני באה לקיים מצוות הפרשת חלה, לתקן את שרשה במקום עליון, לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.
וכך המנהג לומר לפני מצוות רבות (ספר שערי ציון עמוד כו ע"ב, סידור בית עובד, בן איש חי).
לאחר מכן תאמר פעמיים: "ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" (פלא יועץ ערך ויהי נעם, בן איש חי שנה ב פרשת מטות אות ד, ברכי יוסף או"ח כה יא, תורה לשמה שאלה יז).
הסבר המילים:
"ויהי נעם" - נעימות השם תהיה עלינו.
"ומעשה ידינו כוננה עלינו" - הכן אותנו להיות מתוקנים ומוכנים לעשות את המצווה בשלמות, ולא יארע לנו תקלה בעת שנעשה את המעשה.
"ומעשה ידינו כוננהו" - הכן את המעשה ההוא שלא יארעו בו תקלה והפסד (על פי מצודת דוד תהילים צ יז).
אמירת "ויהי נעם" חשובה כל כך, עד שכשבנו בני ישראל את המשכן, לא שרתה השכינה עד שאמרו משה ואהרן "ויהי נעם", ואז שרתה השכינה במשכן (על פי רש"י ויקרא ט כג).
תחינה לפני הפרשת החלה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבִּזְכוּת מִצְוָה זוֹ וּבִזְכוּת הַפְרָשַׁת הַתְּרוּמָה יְתֻקָּן עֲוֹן חַוָּה אֵם כָּל חַי שֶׁסִּבְּבָה מִיתָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שְׁהוּא עִסָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבִזְכוּת מִצְוָה זוֹ תְּבַטֵּל הַמָּוֶת מִן הָעוֹלָם וְתִמְחֶה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּבָתֵּינוּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּבָרֵךְ עִסָּתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַחְתָּ בְּרָכָה בְּעִסּוֹת אִמּוֹתֵינוּ, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וִיקוּיַם בָּנוּ הַפָּסוּק: "רֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
הפרשת חלה עצמה מחולקת לשלושה שלבים:
1. ברכת הפרשת החלה.
2. הפרשת חתיכת החלה מהעיסה.
3. אמירת "הרי זו חלה".
- יש אומרים שקודם תפריש חלה ואחר כך תברך (ראי פירוט ומקורות לכל שיטה בפרק על דיני מצוות הפרשת חלה).
ברכת הפרשת החלה
למנהג הספרדים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה (בן איש חי שנה א פרשת צו אות יט, כה"ח תנז ט).
למנהג האשכנזים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה (ט"ז יו"ד סי' שכ ס"ק א, ש"ך שם).
* לכתחילה כל אחד יחזיק במנהג אבותיו.
* בדיעבד יוצאים ידי חובה בכל אחת מהנוסחאות.
* המפרישה בברכה ראוי שתעמוד בשעת המצווה (פ"ת שכח ב).
* על פי ההלכה מברכים רק אם קיים בבצק שיעור מסוים של קמח – ראי בפרק על דיני מצוות הפרשת חלה.
**אם מפרישים חלה ליד בני הבית, זו הזדמנות ללמד אותם על חשיבות עניית אמן.
מובא כי: "כל העונה אמן נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית" (כל בו סימן ז).
ובתפילת חנה מובא בשם הסבא מקלם:
"כדאי לו לאדם להברא, ולבוא לעולם הזה ואפילו לסבול יסורי איוב שבעים שנה, בשביל פעם אחת לענות אמן".
עד כדי כך גדולה עניית אמן, ש"כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן" (שבת קיט ע"ב).
ומי שמאריך בעניית אמן זוכה עוד, כפי שמובא: "כל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה" (ירושלמי ברכות ח ח).
ברכה בלי אמן לפעמים אינה יכולה לעשות דרכה לשמים ואינה יכולה לפעול שם, לכן היא כמו מעטפה שלא נשלחה, ומה ערכה?
גם אם המעטפה יפה ותכולתה יקרה, אם לא שלחנו אותה – אין היא שווה מאומה.
הפרק המלא נמצא בספר "שבילי החלה", מאת הרבנית אסתר טולידאנו.
מח' חוגי בית והפרשות חלה – להזמנות חוג בית והפרשת חלה: טל' 073-2221290, מייל aviva@htv.co.il
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>