סדר הפרשת חלה

ברכת הפרשת החלה למנהג הספרדים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה (בן איש חי שנה א פרשת צו אות יט, כה"ח תנז ט).

למנהג האשכנזים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה (ט"ז יו"ד סי' שכ ס"ק א, ש"ך שם).

* לכתחילה כל אחד יחזיק במנהג אבותיו.

* בדיעבד יוצאים ידי חובה בכל אחת מהנוסחאות.

* המפרישה בברכה ראוי שתעמוד בשעת המצווה (פ"ת שכח ב).

* על פי ההלכה מברכים רק אם קיים בבצק שיעור מסוים של קמח – ראי בפרק על דיני מצוות הפרשת חלה.

הפרשת החתיכה מן העיסה: גודל החלק המופרש

יש שתי דעות לשיעור החלה מן הדין.

לדעת השולחן ערוך: המנהג ליטול כל שהוא מהעיסה (שולחן ערוך יורה דעה שכב א, ברכי יוסף שכב ב, בן איש חי שנה ב פרשת שמיני אות ג).

לדעת הרמ"א: המנהג ליטול כזית מהעיסה (רמ"א יורה דעה שכב ה).

בעניין שיעור 'כזית' רבו השיטות:

- יש הסוברים ששיעורו נפח של 29 גרם מים (משנה ברורה תפו ב).

- דעת הגר"ח נאה שהשיעור הוא נפח של 27 גרם מים (שיעורי תורה טז טז).

- לדעת החזו"אהשיעור הוא נפח של 33.3 גרם מים (קונטרס שיעורים או"ח לט).

- דעת ר' משה פינשטיין ששיעור כזית הוא נפח של 31 גרם מים (קונטרס תורה ויראה ג).

בדרך כלל מקובל למדוד את הכזית לפי נפח של קופסת גפרורים קטנה (בגודל של כ-5X3,5X1 ס"מ), אך היות שיש בכך עוד שיטות ינהג כל אחד לפי מנהג רבו.

רחיצת ידיים לאחר הפרשת החלה

* לאחר הפרשת החלה כדאי שתרחץ ידיה היטב משאריות הבצק של החתיכה המופרשת, מכיוון שהוא מאכל איסור ועלול להתערב בשאר הבצק.

* לאחר הפרשת החלה יש להקפיד שלא יפלו לעיסה פירורים מחתיכת החלה המופרשת, כי היא אסורה ויכולה לאסור את כל שאר הבצק, ואם נפלו פירורים מחתיכת החלה המופרשת לתוך שאר הבצק – תעשה שאלת חכם אם כל הבצק נאסר או לא, כי יש בזה פרטים שונים בהלכה (שערי תורת הבית י ז).

אמירת הרי זו חלה

האישה נוטלת את חתיכת הבצק, מגביהה אותה ואומרת: "הֲרֵי זוֹ חַלָּה". באמירה הזאת נהפכת חתיכת הבצק מדבר גשמי לדבר שיש בו קדושה.

לאחר הפרשת החלה

מה עושים בחתיכת החלה המופרשת?

בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה החלה ניתנת לכהן. אבל בזמן הזה שכל העיסות טמאות והכהנים טמאים וגם אינם מיוחסים, יש לבער את החלה, ויש שתי דרכים:

אפשרות ראשונה: לשרוף את חתיכת החלה המופרשת

לכתחילה יש לשרוף את חתיכת החלה המופרשת.

אך יש חשש שיבואו לידי מכשול, כי אסור לשרוף את חתיכת החלה המופרשת על גבי גז או תנור או כלי שמשתמשים בו.

לכן רק מי שיש לה אפשרות לשרוף בדרך אחרת תשרוף את החלה המופרשת (שערי תורת הבית א ח, ספר הכשרות יד סד).

אפשרות שנייה: לעטוף את חתיכת החלה המופרשת ולהשליך אותה

מי שאין לה אפשרות לשרוף בדרך אחרת:

תעטוף את חתיכת החלה המופרשת בשתי עטיפות, ותשליך אותה לאשפה (שערי תורת הבית א ח, ספר הכשרות יד סד).

תפילות ובקשות לאחר הפרשת החלה

לאחר המצווה ניגש לשלב התפילות, התחנונים וה'קרבת אלוקים לי טוב' – זמן של חיבור עם אבינו שבשמים, בזמן של עת רצון גדולה מאוד, כשאנו מלוות בהגנה רוחנית מכוח המצווה היקרה והמצוות שקדמו לה, ומכוח התיקון.

הבאנו כאן כמה נוסחי תפילות:

* אין חובה לומר את כולן.

* מותר וכדאי גם להתפלל להשם תפילה אישית מהמקום העמוק ביותר בלב.

הפרשת חלה היא אחת משלוש המצוות היקרות שניתנו לנו הנשים. כאשר אנו מקיימות מצווה זו השם שומע את תפילתנו.

וכתבו הספרים הקדושים כי זמן קיום המצווה מסוגל לתפילה (אגרת התשובה לרבנו יונה דרוש ג, כף החיים או"ח רסג אות לד, צדקת הצדיק ד"ס לח), ובפרט שלוש המצוות של האישה, שכאשר היא מקיימת אותן זהו בשבילה עת רצון מיוחדת (על פי בן איש חי שנה ב פרשת לך לך אות ו).

וכן כתוב: "ועל שם זה נקראת צדקת הגדולה 'חנה' ראשי תיבות חלה נדה הדלקה, שקיימה ג' מצות אלו כראוי, ובכך נתן לה הקב"ה תאות לבה וארשת שפתיה בל מנע.

ובכן תתפלל האשה תמיד בשעה שהמצוה בידה ומקיימת אותה בהלכותיה, שיתן לה הרחמן בנים צדיקים ויראי השם ויודעים שמו יתברך" (הגהות מיימוניות סוף ספר זרעים).

בזמן מצוה זו המפריעים והמקטרגים נעלמים

ומהי 'עת רצון'? זהו זמן מסוגל יותר לקבלת תפילות, כי זכות המצווה מסירה מפריעים ומקטרגים (על פי ברכות ז ע"ב).

וכפי שראינו, מצוות הפרשת חלה מסוגלת לישועות רבות (ראי בפרק שכר), ועל כן ראוי שנתפלל על אותן ישועות שאנו צריכות להן, למען תפעל הסגולה את פעולתה.

במילה תפילה טמונה משמעות נפלאה:

תפילה – תרופת פלא יהודית לכל הישועות!

עומדות אנו מול קערת הבצק. אנחנו והקדוש ברוך הוא, אף אחת לא רואה ולא שומעת. אנו במטבחנו, בכלים שעומדים לרשותנו – עושות נחת רוח לבורא עולם, ככהן בעבודתו.

ברגעים אלו אנו תורמות לתיקון העולם כפשוטו ולתיקון האישי שלנו.

והקדוש ברוך הוא ממקומו מחכה לתפילתנו ורוצה להיטיב עמנו.

ננצל עת רצון זו, נתפלל על עצמנו ובני ביתנו, ולא נשכח להתפלל גם על כלל ישראל.

ויהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניו יתברך.

הפרק המלא נמצא בספר "שבילי החלה", מאת הרבנית אסתר טולידאנו.

מח' חוגי בית והפרשות חלה – להזמנות חוג בית והפרשת חלה: טל' 073-2221290, מייל aviva@htv.co.il