מי אתה, דוד הראובני?

השנה: רח"צ. המקום: הגטו היהודי, ונציה. היתכנות: נאיביות ותמימות יתר.

גם ממרחק 500 שנה קשה לגבש דעה סופית לגבי דוד הראובני – האיש שהסעיר בשעתו את העולם היהודי בתכנית מדינית עתירת מעוף ותעוזה. היו שראו בו הרפתקן אופורטוניסט שמצא שעת כושר כדי להוליך שולל את הציבור היהודי הצמא לישועה. אחרים ראו בו מעין משיח שקר, מתחזה מסוכן או תמהוני.

ראובני צץ ביום חורפי אחד בגטו היהודי של וונציה, ובפיו סיפור הרפתקאות מסעיר על מסע בארצות אקזוטיות, ממלכה יהודית אבודה, ותכנית מדינית גרנדיוזית. הוא טען שהוא שליח של בני דן, מצאצאי עשרת השבטים האבודים. במכתב ששיגר למלך פורטוגל הוא כתב: "נשלחתי למדבר חבר במצוות המלך יוסף אחי ושישים הזקנים, יועציו ושופטיו... לאדוני המלך יש קרוב לשלוש-מאות אלף לוחמים טובים והוא עוסק בענייני הצדק והיושר שלהם כל יום שני וחמישי".

למרבה הפלא, נפתחו בפני הראובני שערים רבים: הוא נפגש עם האפיפיור וקיבל ממנו מכתבי המלצה לשליטים החשובים באירופה. מקץ חודשים אחדים, כבר גלגל שיחות אסטרטגיות עם מלך פורטוגל – הוא הציע לו לגייס צבא נוצרי-יהודי משולב כדי לגרש את הטורקים מארץ ישראל.     

בכל מקום עוררה הגעתו של ראובני סערה. באיטליה פגש אותו רבי עובדיה ספורנו. בפורטוגל ביקורו עורר רושם כה גדול שדייגו פירס, מזכיר בית הדין המלכותי לערעורים שהיה מבני האנוסים, מל עצמו ושינה את שמו לשלמה מולכו.

ראובני לא התבלט כתלמיד חכם. אחד ממקורביו העיד: "לאיש הזה אין שיג ושיח בתלמוד, ודרכו במעשיו ונוסח תפילתו וברכתו בתצורה ובמזון כפי מנהגו". גם העברית שבפיו נשמעה עילגת ומוזרה. מאידך ניכרת בו יראת שמים פשוטה. לפני פגישות מכריעות היה מרבה בתעניות ובתפילות. את סובביו  עודד להקפיד על תורה ומצוות. לאנוסים שפגש אמר: 'בטחו בה' ועשו טוב - כי קרוב יום ה' הגדול והנורא'".

היו יהודים שפיתחו סביב ראובני ציפיות משיחיות ברם ראובני עצמו דחה זאת בתוקף. כשסופר לו שיהודים בצפון אפריקה רואים בו משיח הוא הכחיש את הדברים: "חס ושלום. אינני לא חכם ולא מקובל ולא נביא ולא בן נביא, רק אני שר צבא, ובן המלך שלמה מזרע דוד בן ישי".

לאחר שעורר ציפיות אדירות בעולם היהודי הסתיימה שליחותו של ראובני באכזבה מרה. מלך פורטוגל התכחש להבטחותיו, מלך גרמניה השליך אותו לכלא, ואת ימיו האחרונים העביר ככל הנראה בתא מאסר של האינקוויזיציה. אישיותו נותרה לוטה באפלה – אך יתכן והפתרון לתעלומה זו נמצא בהישג יד.

בזמנו של ראובני, התקיימה קהילה יהודית משגשגת ועצמאית בעיר קוצ'ין בהודו ולה קשרים עם שבטים המתייחסים אחר עשרת השבטים בהרי אפגניסטן. בראש קהילת קוצ'ין עמד מנהיג שכונה "מלך" ממשפחת רבני. באותה תקופה הגיעו לראשונה ימאים פורטוגזים לקוצ'ין לצורך סחר תבלינים. לא צריך דמיון מפותח כדי לשער כיצד התגלגלו הדברים: דוד ראובני (רבני) שומע על סבלם של יהודי אירופה עליהם לא ידע דבר ומחליט לארגן משלחת דיפלומטית מטעם עצמו כדי להציל אותם.

אז מי הוא ראובני? לא נוכל, לא שרלטן, בטח לא משיח. רק יהודי בעל-מעוף, קצת נאיבי, עם תכנית גרנדיוזית שעשויה הייתה להישמע מעשית עבור מישהו שלא הכיר מקרוב את מעמדם הרעוע של היהודים באירופה ואת עוינותם העצומה של השליטים הנוצרים כלפיהם. ועשרת השבטים? הם עוד יושבים אי-שם ומחכים.