מי בנה בית למשיח?

כאשר קמה שכונת הבוכרים בירושלים היו תחילה אנשי ירושלים בהלם. לאחר שרגילים היו לבתים נמוכים שפופים ורחובות צפופים הקימו להם עשירים שעלו מבוכרה, שכונה עם מבני פאר, רחובות רחבים, בניינים גדולים וחצרות רחבות ידיים. כל אלו יצרו שכונה מיוחדת במינה, שנקראה 'רחובות' וגם 'רחובות הבוכרים'. על שם הפסוק "ויקרא שמה רחובות ויאמר: כי עתה הרחיב ה' לנו".

אך יותר מכול בלט בפארו המופלא הארמון שנבנה עבור אלישע יהודיוף ומשפחתו, מאמידי בוכרה, כאשר מי שפיקח על הבנייה היה חתנו ישראל חפץ. הלה שכר מהנדס איטלקי והקים ארמון תפארת שכמותו לא ראתה ירושלים, הכולל: חזית הדורה, עמודים מעוטרים וכרכובים, פיתוחים נאים, חלונות עגולים וסורגים מסוגננים. על קירות הבית היו ציורי נוף מרהיבים, ותבליטים קישטו את המסדרון.

תקרת המסדרון וחלקם העליון של הקירות שלאורכו מעוטרים בציורי טבע של ציפורים, איילות, פרחים ועצים, ציורי נוף של קברי אבשלום וזכריה בעמק קדרון, הרים מושלגים ונחלים כמו באירופה וציורים של מוטיבים יהודיים כמו מגן דוד וסמלי שנים עשר השבטים. את כל הציורים צייר הצייר שמואל מלניק. בבית נבנה גם בית כנסת גדול ובו עמודים עגולים גדולים משיש ורוד שהובאו במיוחד מאיטליה. גג הבניין שטוח והוא מוקף מעקה ברזל מסוגנן עם גביעי אבן גדולים. הבניין נבנה בסגנון אירופאי והוא מזכיר את סגנון הבנייה של ארמונות באירופה.

אולם שנה בלבד לאחר שבני משפחת יהודיוף עלו לארץ ישראל והתיישבו בבית המפואר הם נאלצו בצער לעזוב בגלל צו הגירוש שהוצא לנתינים של רוסיה, שהצטרפה למלחמת העולם הראשונה והייתה כעת האויב של האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ. אל הבית הנטוש פלשו הטורקים והפכו את המבנה המפואר למפקדה של הצבא הטורקי בירושלים. בתום המלחמה שבה המשפחה לירושלים בחוסר כול לאחר שבזמן המהפכה הבולשביקית שאירעה שנה קודם לכן הולאם כל רכושם וגם עתה לא זכו להתגורר בו.

אך אמרו אנשי ירושלים שלא היה בהם על כך כל צער, שכן את הארמון לא בנו בעצם למען עצמם, כי אם יופיו הרב נבנה כדי לשכן בו את משיח צדקנו. ומאז נקרא שמו: בית המשיח.