היכן הוטמן הגולם מפראג?

השנה: שע"א לערך. המקום: פראג, צ'כיה. היתכנות: אין איתנו יודע.

אין הרבה מקומות בדמיון החרדי העממי שמשתווים במסתוריותם לעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שול בפראג. אולי מרתף הוותיקן בו מוחזקת מנורת בית המקדש מתקרב אליו, וגם זה לא בטוח. מתחת לגג הרעפים התלול של בית הכנסת, אמורים להיות גנוזים שרידיו האחרונים של הגולם מפראג. על פי המסופר, קצין נאצי שהחליט לבדוק בעצמו את מהימנות הסיפור – מת במקום. אחרים שביקרו בו יצאו כשהם חיוורים ומזועזעים. לפלא הדבר שעדיין לא נמצאו קבוצות מאורגנת המקיימות תפילות במקום גניזתו של הגוילם (סגולה לגלמים?...).

למעשה, התמונה מורכבת יותר. איש אינו יודע את זהותו של הקצין הנאצי שכביכול מת לאחר ביקור באלטנוישול - מה שנכון הוא שהנאצים לא החריבו את בית הכנסת העתיק, בניגוד למנהגם במקומות אחרים. צוותי צילום שתיעדו את עליית הגג לא מצאו בה דבר פרט לאבק ו'שמות' ישנים. צריך גם לקחת בחשבון שעליית הגג עברה שיפוץ יסודי בשנת תרמ"ד, וגם שאגדה אחרת גורסת כי מקום גניזתו האחרון של הגולם היה דווקא בעליית הגג של בית הכנסת בפוזן ולא בפראג. ושמא שני גלמים היו.

התעלומה בעליית הגג מצטרפת לשאלה רחבה יותר בדבר עצם יצירתו של גולם בידי המהר"ל. אם אומנם יצר המהר"ל גולם הרי שלא הוא, לא תלמידיו, לא מקורביו, ולא אף אחד מבני הדור ההוא שכתביו הגיעו לידינו - מזכירים עובדה זו. מאלפת היא העובדה שמחבר בן הדורות ההם, כדוגמת רבי ידידיה וויל, בנו של בעל ה'קרבן נתנאל' ותלמידו של רבי יהונתן אייבשיץ, מציין גלמים שנעשו על ידי רבי אביגדור קרא מפראג ורבי אליהו בעל שם מחלם, אך אינו מזכיר את המהר"ל בהקשר זה.

למעשה האזכורים הראשונים בלשון הקודש המקשרים בין המהר"ל לבין יצירת הגולם הם כולם מאמצע המאה הי"ט ואילך, כלומר יותר מ-200 שנה אחרי זמנו של המהר"ל. מי שתרם תרומה נכבדה להפצת תודעת הגולם מפראג בעולם היהודי היה מחבר הספר 'נפלאות המהר"ל' הרב יודל רוזנברג (ע"ע), שהוסיף לסיפור הגולם פרטים רבים כיד הדמיון הטובה עליו כולל עלילות הכומר טדיאוש הרשע שר"י ופרשת הארמון המחומש, ועוד מעשיות וסיפורים כידוע לכל דרדק.

בהקשר זה מעניין לצטט מדבריו של זלמן צבי אופהאוזן שבשנת שע"ה פרסם קונטרס הגנה (ביידיש) מפני התקפותיו הפרועות של המומר שמואל ברנץ. בין היתר מתייחס אופהאוזן לטענה כי היהודים עוסקים בכישוף ויוצרים גלמים עשויים חרס. אופהאוזן מודה כי היהודים יצרו גלמים אך רק בתקופות קדומות. אשר לגלמים בני זמננו כותב אופהאוזן: "הגלמים המצויים בארצות הללו כולם ילודי אשה ורובם מבני אומות העולם".

כאמור, יצירת גלמים מיוחסת לגדולי ישראל אחרים. המקום המסורתי בו נטמנו גלמים לאחר השימוש היה כנראה בעליית הגג של בתי כנסת. מכאן ששמועות על גולם הטמון בעליית הגג קיימות לא רק ביחס לבית הכנסת בפראג אלא גם בבית הכנסת בחלם, בפוזן, ואפילו בוילנא – בהתאם לשמועה לפיה גם הגאון מוילנא יצר גולם. אך עדיין גם מקורות חסידיים קיבלו את עובדת יצירת הגולם כעובדה, ואין חכם שיידע לפתור תעלומה. חשוב לציין את מה שאמרו בשם אחד הצדיקים כי "העולם מתפעלים מהעובדה שהמהר"ל יצר גולם, בעוד שאני מתפעל מכך שהעמיד תלמידים חכמים וגאוני עולם".