כשילדה בת תשע מחליטה לשמור שבת לבדה: ראיון מרתק עם הרבנית חגית שירה סויסה

תהליך התשובה של חגית שירה סויסה, 38, מרצה ליהדות ומנהלת התרבות החרדית בעיר צפת, החל כבר בהיותה בת שלוש. כן, הבנתם נכון. על אף שגדלה בבית בעל צביון חילוני, הוכנסה חגית שירה על ידי אביה לגן החרדי, מפאת יתרון קרבתו הפיזית למקום מגוריה. "עוד כילדה אני זוכרת כיצד אהבתי את עולם היהדות המופלא שנגלה לעיני בגן. הערכים שהוטמעו בי אז לצניעות, אהבת ישראל ושמחה, זכורים לי עד היום", היא אומרת.

כבר בקטנותה נהגה חגית שירה לשאול שאלות רבות אודות אורח החיים החילוני שהתנהל בביתה, ומדוע הוא אינו זהה למה שמסבירה הגננת בגן. אולם שאלותיה יצרו לא פעם מתיחות וכעסים, ואט אט בהבנה של ילדה בת שלוש, החלה להפנים את הידיעה כי 'יש דברים שלא מדברים עליהם בבית'. בהגיעה לכיתה א', כאשר התקבלה ההחלטה לשלוח אותה לבית ספר חילוני, נשמה לרווחה אמה, מעצבת אופנה במקצועה.

עד כדי כך?

"כן, עד כדי כך. כמעצבת אופנה בעלת חנות בגדים, את אמא תמיד ליווה החלום לתפור לי את השמלות שראתה בדמיונה, שבזמנו לא הזכירו כהוא זה את בגדי הצניעות שלבשתי בגן החרדי. עם השנים שכחתי את כל מה שלמדתי בגן, אולם בגיל תשע הכל צף מחדש. זה קרה כשבשכונתנו אורגנו מסיבות שבת על ידי מדריכה חב"דניקית, שלימדה אותנו על צניעות וברכות ונרות שבת. פתאום צפו לי זיכרונות, והבנתי שאני כבר יודעת את כל זה. מבלי לצפות את ההשלכות שיהיו בכך על משפחתי, בהשפעתה והכוונתה של אותה מדריכה, התחלתי לחזור אל הדרך שכה אהבתי בילדותי.

"עם הזמן, ההתחזקות הרוחנית שלי רק הלכה והתעצמה. שבת אחר שבת מצאתי את עצמי לבד בבית, בעוד בני משפחתי יוצאים ליום הבילוי השבועי. לאמא היה מאוד קשה עם הנחישות שלי בכל מה שקשור לדת, היא לא הבינה מה קרה לי. כיום, כשאני רואה ילדות בנות 9, אני בעצמי לא מבינה איך היה לי את הכוח לעמוד מול כולם ולהתעקש על שמירת השבת והצניעות. עד היום אבי מספר, שבזכות שמירת השבת שלי ניצלה סבתי ממוות כמעט ודאי. זה קרה כשהתעקשתי לא לנסוע בשבת, ובמקום לטייל, הלכתי לסבתא שהתגוררה בקרבת מקום. היום היה חורפי וקר. נכנסתי לביתה של סבתא, ומצאתי אותה רדומה - בעוד תנור הנפט הישן שדלק, התחיל למלא את הבית בעשן סמיך. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אלמלא הייתי נכנסת ומעירה אותה".

'אבא הבטיח לשמור איתי שבת'

עד אותו מקרה, היו הוריה של חגית שירה מבוצרים בעמדה האנטי-דתית שלהם. אך כשהייתה בת 11, דברים החלו להשתנות. "בעקבות מריבה רגילה על נסיעה בשבת בבוקר, החלטתי שנמאס לי להילחם וחשבתי לעצמי - אולי זו אני שטועה, כי עובדה שכולם נוסעים בשבת ולא קורה להם כלום. כשיצאתי מחדרי בהצהרות נוסח 'אני כבר לא דתיה', מוכנה ומזומנה להצטרף לטיול המשפחתי, אמא שמחה. נכנסנו לאוטו, אבא התניע את המכונית, אבל כשראה אותי דרך המראה, פתאום אמר: 'צאי מהאוטו, את לא נוסעת לשום מקום. אני לא אשבור אותך, את לא תחללי שבת בגללנו'. יצאתי מהאוטו ורצתי לחדרי בבכי סוער. אבא נכנס אחריי ושאל מדוע אני בוכה. אמרתי לו שאין לי כוח לריב איתם על הנסיעות בכל פעם שהשבת מגיעה".

ואיך הוא הגיב?

חגית שירה מוחה דמעה קטנה שחומקת מבעד לאישון. "באותו רגע אבא אמר לי: 'אל תדאגי. החל מהשבוע הבא, גם אני אשמור איתך שבת'. וכך בדיוק היה. בשבת שלאחר מכן, אבא הלך לבית הכנסת ושמר שבת כהלכתה. עוד באותו שבוע הוא יצר קשר עם הרב השכונתי והכשיר כליל את המטבח שלנו. ואם זה לא מספיק, ברוך ה' גם אמא הלכה בעקבותיו ובמשך הזמן, סגרה את חנות הבגדים הלא צנועים שהייתה לה. כיום היא מעצבת ומנהלת חנות לכיסויי ראש, ואף הולכת בעצמה עם כיסוי ראש".

מאז אמנם עזבה חגית שירה את בית הספר החילוני, ונכנסה ללימודים בבית ספר דתי, אך בגיל 14, כאשר הרגישה צמאה לרוחניות, ורצון עז להתחזק יותר, נרשמה ללימודים בסמינר חרדי בבית בגן בירושלים. בגיל 17 נישאה, וכיום היא אם לעשרה ילדים.

איך זה להיות אם לעשרה?

"זה לא קל, אך למרות הכל - לא הייתי מוותרת על אף אחד מהם, שיהיו בריאים. כל ילד בא עם הברכה שלו ועם הפנימיות המיוחדת לו. זה גם המון תלוי את מה את שמה במרכז החיים שלך, וכשמחנכים ילדים לערכים של נתינה ועזרה, כמעט ולא מרגישים את ההבדל בין שניים לעשרה".

לאחרי נישואיה גידלה חגית שירה את הילדים, והתמסרה לבעל שתורתו אומנותו. כשהילדים גדלו מעט, למדה ניהול מעונות יום, ואף ניהלה במשך שנים שני מעונות יום בצפת. "באותה תקופה, בעצת רב שהכרתי, התחלתי למסור שיעורי תורה. אותו רב טען שיש לי כוח בדיבור, ושאם קיבלתי את הכוח הזה אני חייבת להשתמש בו. למרות החששות שהיו לי, די נהניתי מהעשייה הזו כשראיתי בחוש איך מתקיים בי הפסוק, 'דברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב'".

מניהול מעון להופעות ענק סוחפות

לפני שלוש שנים התחילה חגית להופיע בקייטנות נשים, במסגרת מופע ייחודי אותו פיתחה. "ההפקה בנויה על שירים שכתבתי וביצעתי באולפן. אני שרה אותם כשאני מלווה בצוות רקדניות לבושות בתלבושות ססגוניות ומיוחדות, בעיצובה של אמי. במהלך ההופעה אני משלבת את סיפור ההתחזקות האישי שלי, וכן שיחות בנושאים אקטואליים ומעניינים".

לשיתוף הפעולה עם הידברות הגיעה בעקבות אביבה דוד, מנהלת מחלקת חוגי הבית בהידברות, שצפתה באחת מהופעותיה והתרשמה מאוד. "אביבה הייתה שליחה מאוד טובה בעבורי. היא ניגשה אליי לאחר ההופעה, והציעה לי לקחת חלק בערבי הפרשת החלה בהידברות. הסכמתי, ומאז, ברוך ה', אני עם הידברות".

חגית שירה מסבירה במילותיה על החשיבות של הפרשת חלה. "הבן איש חי כותב: 'הפרישו חלה מעיסתכם, והביאו ברכה לביתכם'. מה שאדם צריך לבקש זה ברכה במעשי ידיו ובחייו, ובערב הפרשת החלה גלום הכוח הזה של הברכה. דרך המצווה הזו יכולים לפתוח את כל ה'סתימות' הרוחניות ולהביא ישועות גדולות אל חיינו, במישור הפיזי – הכלכלי, והאישי. המילה חלה היא חול בצירוף האות ה', כך שבמצוות הפרשת החלה אנו מרימים את החול - החולי, הנפילה, הקושי מן התחתית בה הוא נמצא, ומכניסים בו כוחות של קדושה והצלחה".

מסקרן לדעת איך נראה ערב הפרשת חלה איתך.

"זהו ערב מאוד מרגש, שמעורר את האמת הפנימית של כל אישה. הוא מלווה בהרבה מוזיקה ותפילות מעצימות. כל אישה מביאה את כוח הדיבור הייחודי לה, וכשזה מצטרף לתפילה הציבורית, על צרכים אישיים ועל כלל עם ישראל, זה יוצר חיבור מאוד מיוחד בין הנשים עצמן ומקנה תחושת הקלה בנשיאת עול החיים. תחילה אנחנו מנפות את הקמח, מכבות את האורות ומדליקות נרות לצדיקים. מבארים את המשמעות הרוחנית של כל פעולה ופעולה ומבקשות בקשות אישיות, תוך הזכרת שמות. מים זה ר"ת 'מלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך', ובפעולת הוספת המים, אני מדברת על מצוותנטילת ידיים ועל העוצמה של המים העליונים - מול המים התחתונים. כשמגיעים לשלב הלישה שמזכיר את המילה 'לשון', אנחנו פוצחות בהודיה, וכשהבצק תופח - אנו מזכירות לעצמנו שה' הוא האחראי על התפחת הישועות שלנו. כאן נדרשת מכל אחת עבודה אישית עם עצמה, להראות לה' שהיא מאמינה בישועה שלו. אחרי שהבצק תפח אנחנו מפרישות חלה בברכה, וקוראות תהילים לרקע שירים שקטים. זוהי עת רצון מאוד גדולה שבה רבות מתחזקות באמונה".

מה המסר שלך לנשים שטרם חוו את החוויה?

"הערב הזה בעוצמתו, הוא כמו מפתח שפותח שערי שמיים ומשחרר את כל החסימות. אישה שעורכת אירוע כזה, זכותה גדולה יותר מהזכות שלי. זהו זיכוי הרבים גדול מאוד. אחרי ערב כזה החיים משתנים לגמרי. משהו בתחושה האישית שלך ובכוח שאת מקבלת, אינו כמו שהיה קודם לכן. וזה טוב לכל מה שמבקשים: הוצאת עין הרע, לפני לידה, בית חדש, זיווג, פרנסה, רפואה. אנשים רואים ניסים גלויים בזה, אבל לא צריך לחכות עד שמרגישים עיכובים ובעיות".

מח' חוגי בית והפרשות חלה – להזמנות חוג בית והפרשת חלה: טל' 073-2221290, מייל aviva@htv.co.il