סודות המדבר

ספר במדבר פותח בפסוק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (במדבר א, א). עצם נתינת התורה במדבר, מעורר שאלה גדולה. הרי התורה היא תכלית בריאת האדם והעולם, האם לא היה ראוי לה שתינתן במקום מכובד ומפואר? מדוע ראה הקב"ה למוסרה דווקא במדבר החד-גוני?

רבותינו ז"ל השיבו על כך ב'מדרש ילמדנו' (פרשת במדבר): "בשלושה דברים ניתנה תורה: באש ובמים ובמדבר. באש – "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש". במים - דכתיב "ה' בצאתך משעיר... גם עבים נטפו מים". במדבר – דכתיב: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". ולמה ניתנה תורה בג' דברים אלו? לומר לך מה ג' דברים אלו חינם לכל באי העולם, אף התורה חינם לכל באי העולם. דבר אחר, למה במדבר? לומר לך שכל מי שאינו עושה עצמו הפקר כמדבר אינו יכול לקנות את התורה".

ובמקום אחר כתבו חז"ל (מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו פרשה ה): "ומפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל?... שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי ניתנה תורה, וזה אומר בארצי ניתנה תורה".

כלומר, מסרים גדולים ביקש הקב"ה להעביר לעם ישראל במשך כל הדורות, באמצעות עצם בחירתו במקום שבו תינתן התורה. מסרים הכוללים את התנאים היסודיים המהווים בסיס הכרחי לקבלת התורה. א. התעלמות מכל הבלי עולם ב. נגישות לכל אדם. ג. אחדות.

ושלושתם דורשים חשבון נפש נוקב מאתנו, בדורנו זה. 

התנאי האחד נוגע למקבל התורה באופן פרטי: "שכל מי שאינו עושה עצמו הפקר כמדבר, אינו יכול לקנות את התורה". במדבר יש אמנם נוף מסוים, אך הוא חדגוני והמגיע אליו מאבד בו ענין מיד. 'לעשות עצמו הפקר כמדבר' ביאורו לבטל ולאבד ענין בכל פיתויי החומריות שמסביב.

כיום, ללא ספק, אחת הטרדות המהוות את היפוכו הגמור של המדבר, טמונה בשטף המידע המיותר ואפילו המזיק הזורם מכלי התקשורת למיניהם שאינו מאפשר ריכוז רציף בעיקר. אפילו עצם העיסוק בשוטטות אחר מידע או משחק כשרים, מסלק את הסיכוי לגדלות תורנית. ללא 'עושה עצמו הפקר כמדבר', כלומר שאינו מתעניין במאומה מלבד הנדרש לצרכי החיים בעולם, אינו יכול לקנות תורה. הוא יכול ללמוד תורה, ולדעת ממנה זעיר פה וזעיר שם, אבל התורה לא תהיה קנין בנפשו וחלק ממהותו.

התנאי השני במתן תורה הוא מתן נגישות לכל אדם. על כל מקום לפתוח את שעריו ולקבל אליו את כל מי שחפץ ללמוד תורה באמת. ובמקביל, יש להתאמץ לפתוח שיעורים וקבוצות לימוד בכל בית כנסת ובית מדרש שבכל שכונה ושכונה, כדי לאפשר לכולם לטעום את מתיקותה של התורה, עד שירגישו בחוש כי "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" (תהלים יט, ט).

והתנאי השלישי הוא אחדות. "שלא יהא זה אומר בארצי ניתנה תורה, וזה אומר בארצי ניתנה תורה". פלגנות ומחנאות מבטלים את קנין התורה. אם זה אומר 'בארצי ניתנה תורה ורק הרב שלי מבין בתורה', והאחר אומר להפך, אין התורה מקבלת אחיזה במקומות אלו.

בימים אלו, הסמוכים לחג השבועות הקרב ובא, נתחזק כולנו בשלושת התנאים הללו, ובכך נזכה לקניין תורה נצחי. שבת שלום.