למה דווקא במדבר?

ספר במדבר. ארבעים שנה היו בני ישראל במדבר, מיציאת מצרים ועד כניסתם לארץ ישראל. בארבעים שנות המדבר התרחשו האירועים המשמעותיים ביותר בתהליך מסירת התורה לעם ישראל. מתן תורה במעמד הר סיני, מעמד כריתת הברית בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא ומסירת לוחות הברית הראשונים והשניים. משה עלה להר כשעם ישראל שהו במדבר. שם, במשך ארבעים יום ולילה, הוא למד מפי הקדוש ברוך הוא את התורה על כל פרטיה ודקדוקיה.

במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר – עד יום פטירתו – לימד משה את בני ישראל את כל התורה שקיבל. חלק מהתורה ציווה עליו הבורא לכתוב – וזו התורה שבכתב, והיא נכתבה ונמסרה לבני ישראל בסוף ארבעים השנים סמוך לכניסתם לארץ ישראל. את החלק הנוסף מהתורה - הורה הקדוש ברוך הוא למשה שלא לכתוב, אלא ללמד את בני ישראל בעל פה, וציווה עליהם להמשיך ולהעביר אותה בעל פה מדור לדור, וזוהי התורה שבעל פה.

האם נתינת התורה במדבר היא עניין מקרי? בני ישראל יצאו ממצרים אל המדבר, בדרכם לארץ ישראל, וכך אירע שקיבלו שם את התורה. או אולי יש משמעות עמוקה יותר לכך שעיקר מסירת התורה לעם ישראל הייתה במדבר, ורק עם סיומה נכנסו לארץ ישראל?

חכמיםבמדרש (מדרש רבה בתחילת במדבר) אומרים, שיש סיבה ומשמעות לעניין. וכך הם כותבים: "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים, בשלושה דברים ניתנה התורה –באש ובמים ובמדבר. באש מניין? שנאמר "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ" (שמות יט, יח). ובמים מניין? שנאמר "גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם" (שופטים ה, ד). ובמדבר מניין? שנאמר "וַיְדַבֵּר השם אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (במדבר א, א).ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? אלא, מה אלו חינם לכל באי העולם, כך דברי תורה חינם הם".

זאת אומרת, עובדת נתינת התורה במדבר סיני מסמלת משהו. היא מסמלת שכשם שהמדבר הפקר לכל – כך התורה הפקר לכל. כל מי שמעוניין יכול ליטול בה חלק, ולאיש אין בעלות עליה. מוסיפים חכמים שהעובדה שהתורה ניתנה גם בליווי ´תפאורה´ של אש ומים, מסמלת אותו רעיון. כשם שהמים שייכים לכולם, וגם אש באה בחינם ואין לאף אחד בעלות עליה, כך ניתנת התורה בחינם לכל מי שמעוניין בה.

אולם עלינו לשאול, מדוע ´טורחים´ חכמים לתת שלוש דוגמאות לרעיון של ה´חינם´. מדוע לא די למשל רק בדוגמא של המדבר? ועוד, מה המשמעות המיוחדת של מדבר, אש ומים – וכי אין בעולם עוד דברים השייכים לכולם?

המהר"ל מפראג (בספרו "באר הגולה" עמוד יט בהוצאה החדשה) שואל שאלה זו, והוא מביא רובד נוסף לרעיון, המקשר בין התורה לשלושה מרכיבים הללו – מדבר מים ואש.

התלמוד במסכת יומא (דף לה) כותב, שיש שלושה דברים מרכזיים המונעים מהאדם ללמוד תורה – עשירות, עניות, ויצר הרע.

סיבה אחת היא עשירות: העשירים טוענים שאין להם פנאי לעסוק בחכמת התורה, משום שהם טרודים בעסקים – הם כל הזמן בטיסות, בפגישות ובענייני הממון.

יש אנשים הטוענים טענה הפוכה: עניות מונעת מהם ללמוד תורה. העניים טוענים שהם רודפים כל היום סביב עצמם כדי להביא כמה פרוטות הביתה, אין להם פנאי, וודאי שלא ריכוז, ללימוד התורה.

הסיבה השלישית היא יצר הרע. בעלי יצר הרע טוענים, שהיצרים והתאוות בוערים בהם כל כך, כמו אש בשדה קוצים – מה לעשות, הם אומרים, אנחנו איננו ´בנויים´ למצוות התורה. איננו מסוגלים, אין בכוחנו לעמוד בפיתויי העולם הזה.

כנגד שלושה מניעים אלו באים המדבר, המים והאש: מדבר הוא סמל לעניות. המדבר ´מנוגב´ מנכסים – אין בו לא שדות ולא בתים. מים הם סמל לעשירות. מטר הוא סמל לשפע וברכה, מים מסמלים שפע ושגשוג כלכלי. אש מסמלת תאווה. כשם שהאש בוערת כך בוערים באדם יצרים ותאוות.

זו הסיבה היותר עמוקה, מדוע ניתנה התורה במדבר, במים ובאש. לאמור: הנה, התורה ניתנה במסגרת אותם תנאים – שלא יהיו לאדם תירוצים שאינו יכול ללמוד תורה משום שהוא עשיר/ עני/ בעל תאווה. כשם שהתורה ניתנה בתנאי מדבר, במים ובאש, כך ניתן לקיימה בכל מצב – במצבי עושר, במצבי עוני ובמצבים שבהם היצר עובד שעות נוספות.

התורה מתאימה לכל אדם בכל מצב, כל מה שצריך זה לרצות. אבל באמת לרצות...