פרה אדומה: המצווה שנשגבה גם משלמה המלך

מה. פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם, ומשתמשים בה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת. זאת לאחר תהליך המתואר בפרשת חוקת, הכולל בין היתר את שחיטתה, שריפתה, עירוב אפרה עם מים, והזאה מהמים על ידי כהן על הטמא, שנהפך בסיום התהליך לטהור.

אפר פרה אדומה הוא דבר קריטי, שכן רק באמצעותו ניתן לטהר אדם מטומאת מת, ולאפשר לו להיכנס לבית המקדש. אולם מציאת פרה אדומה כשרה היא דבר נדיר מאוד, שכן יש צורך בצירוף של כמה תנאים. על הפרה להיות אדומה (בגוון חום אדמדם), ואם יש שתי שערות שאינן אדומות - היא פסולה. כמו כן, אם הפרה משכה בעול המחרשה או שנעשתה בה עבודה כלשהי, היא לא תוכל לשמש כפרה אדומה. כמובן שהיא צריכה להיות תמימה, כלומר בלי מום הפוסל בקרבנות, וכן היא נדרשת להיות מעל גיל שנתיים.

למה. במצווה זו פותחת התורה במילים: "זאת חוקת התורה" – כלומר, כמו חוק שיש לקיימו גם בלי הבנה. חז"ל מביאים את מצוות הפרה האדומה כמייצגת את המצוות שקשה לבני האדם להבין את טעמן. אפילו על שלמה המלך נאמר: "אמרתי אחכמה - והיא רחוקה ממני", ודרשו חז"ל: "שביקש לעמוד על טעם פרה" אך לא עלה בידו.

משהו מעניין לסיום. לפי הרמב"ם, בהיסטוריה היהודית היו עשר פרות אדומות: "ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצווה זו, עד שחרב הבית בשנייה. ראשונה עשה משה רבנו, ושנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית; והעשירית עושה המלך המשיח, מהרה ייגלה". אולם הרא"ש מוכיח שבתקופת האמוראים עדיין השתמשו באפר פרה אדומה. אגב, בקהילת ביתא ישראל באתיופיה, המשיכו להשתמש באפר פרה מאות שנים לאחר מכן, והפרה האדומה האחרונה נשחטה בשנת 1952. כיום רבים מחפשים פרה אדומה כשרה, ואכן לפני כעשר שנים נולדה פרה בכפר חסידים, אך בהמשך צמחו בה שערות שחורות שפסלו אותה. עם זאת, בכמה מקומות בעולם מצויים עדרים גדולים של פרות אדומות. האפשרות לשרוף כיום את הפרה האדומה תלויה בכמה שאלות הלכתיות, והיא שנויה במחלוקת.