תובנות מעין גדי

כשהשמש מלטפת אותן התיישבו שלושת הנשים להתייבש. "נשמו נשימה עמוקה והעלו במסך המנטלי שלכן רצון עמוק או חלום שיש לכן", אמרה רחל. חיוך נראה על פניה. רעש זרימת המים הוסיף לאווירה המרגיעה והשלווה. "חדדי את התמונה ע"י כוח הדמיון שלך, ראי את התגשמות רצונך, חלומך. מעומק הלב שאי תפילה לבורא עולם שיעזור לך להגשים זה הרצון. את יכולה להרגיש כאילו זה כבר קרה, ואפילו להודות לבורא על כל העזרה".

לאחר מספר דקות של שקט, דמיון, תפילות והודאות הודתה רחל שהצליחה לעבור שינוי מדהים. "בדרך כלל במקומות כאלה של שקט היו מציפים אותי אין סוף מחשבות מלחיצות ומטרידות, והנה אני פה במקום הטוב הזה, מרפָּה ורואה טוב ואפילו מדריכה הרפיה ודמיון חיובי"...

"אתן יודעות" אמרה תמר. "אצלי במחשבות הבת שלי, דפנה, תמיד כיכבה בצורה כ"כ שלילית ומדאיגה, ועכשיו פשוט לא ייאמן כ"כ הרבה טוב אני מצליחה לראות בקשר אליה. אתן יודעות, חשבתי על כך שבעצם כל התהליך הזה - בלי קשר לתוצאה של יצירת מציאות חיובית - התהליך עצמו נותן המון. הדרך כ"כ חשובה ולא רק המטרה. תראו מה קורה לי, במקום להיות מודאגת ועצובה אני מלאת אנרגיה, אופטימיות, שמחה, ורואה טוב בעיני רוחי. היחס שלי לדפנה השתנה בתקופה האחרונה לטובה. וגם אצלה, הודו לה', אני רואה ניצני פריחה. פחות מקטרת מעט יותר שמחה והעיקר קמה בבוקר בהתלהבות לכיתה. שמתי לב שבבית מספיק שאחד מתחיל להיות מודע ומעגלי הרוגע, השלווה והשמחה מתפשטים ממנו לכל חברי המשפחה".

רינה ורחל היו מרותקות לדבריה של תמר. "דומה מושך דומה" אמרה רינה. "רחל, למה את כל כך שקטה?" "אני מוקסמת מהיכולת שלי להיות כאן ועכשיו, ליהנות מהרגע הזה בלי מחשבות מהעבר ותוכניות לעתיד. פשוט ליהנות מההווה זו מתנה בעבורי. מעניין שדווקא באנגלית זה מוטבע בשפה present – הווה, שפירושו גם מתנה. סתם יום של חול בעין גדי השמורה המדהימה בלב מדבר צחיח, ואנחנו כאן בנירוונה אמתית, מי היה מאמין".

"אני מתחילה להאמין בניסים", אמרה רחל. "אם לי זה קורה - זה יכול לקרות לכל אחת. הבחורה הלחוצה תמידית למדה סוף-סוף ליהנות ממה שהיא עושה. לאהוב את עצמה, להיות בשקט ובשלווה. רק טוב יכול לצמוח מעכשיו".

בשקט ובהתלהבות יתירה הצביעה תמר לעבר שלושת היעלים שדילגו בקלילות על הסלעים הגבוהים, בביטחון מוחלט ובאלגנטיות הראויה לציון. פלאי הבריאה, היעלים כ"כ אצילות. ממוקדות בעליה, מהלכות על קצה הסלע, לא חוששות, ובביטחון רק מדלגות מסלע לסלע. נעצרות קמעה ליד צמח טעים וממשיכות למעלה עוד ועוד. משוחררות ופתוחות למרחב.

"יש הרבה ללמוד מהיעלים שנשלחו אלינו" אמרה תמר. "ראשית, לא לפחד כלל. להיות ממוקדות. לקחת פסקי זמן של מנוחה וארוחה קלילה".

"יישר כח גדול, תמר, על ההתבוננות המעמיקה", אמרה רינה.

"אם נתבונן עמוק יותר נוכל לראות ששלושת היעלים נשלחו במכוון לשלושת הנשים שנמצאות בשיא תהליך העצמה" אמרה רחל.

המשך בשבוע הבא...