רוע מסוג רטוב: השפרצות מהכביש

עד אותה הפעם עליה אני רוצה לספר, נתקלתי בתופעה הרעה הזו מרחוק. זאת אומרת, יצא לי להיתקל בכמה מקרים כאלו, אך מעולם לא עמדתי בעין הסערה. זה היה בתקופה בה ידע מזג האוויר עליות ומורדות מטלטלות במיוחד. איני יודעת בדיוק מה התרחש בכל איזור בארץ, אך באזור המרכז היו ימים של חורף מקפיא - וקיץ נעים משמשים בערבוביה. הבוקר עליו אני כותבת, היה גשום וסוער במיוחד. לאחר ששלחתי את הילדים ללימודים, כשהם עטופים וחבוקים היטב במעילים, התארגנתי בעצמי ליציאה לעבודה. בעלי שאף הוא היה בדרכו לקראת יום עבודה חדש, הציע כי יסיע אותי למקום עבודתי, על אף שמדובר בשלוש דקות הליכה.

שמחתי. מה יותר טוב מלחסוך את הדקות הקפואות הללו ולהגיע בבטחה וחמימות לעבודה? לו ידעתי מה עתיד להתחולל בדקות הבאות...

הבטתי כראוי לכל הכיוונים וניגשתי לדלת הסמוכה למושב הנהג. יסלחו לי הקבלנים/מנהלי העבודה/או כל מי שלא אחראי על חורי הניקוז מול הבית שלי, אבל המצב שלהם לא מזהיר במיוחד. המים מציפים את הכביש עד לגובה המדרכה ויורדים באטיות. ניגשתי בזהירות רבה, ובעוד אני פותחת את דלת הרכב, הגיע מאחוריי רכב שנסע במהירות רבה במיוחד. הבנתי מה קורה רק כשצד ימין שלי, כולל חצאית, חולצה ופנים, היו שטופים במי גשם טריים.

נו מילא, חשבתי לעצמי. זה יתייבש. לא אחליף כעת בגדים. אחסוך מכן את רוב ה"ברכות" שחפצתי להעניק לנהג המשפריץ. לא הספקתי להגיד את כל דבריי בנושא וכבר הגענו למקום עבודתי. בדקתי בזהירות (כך קיוויתי לפחות...) כי אין רכב מלפניי ומאחוריי ויצאתי מהרכב.

באמת שלא היה לי מושג מאין הוא צץ - אבל כשכל הצד השמאלי, כולל חזית החצאית, חולצה ופנים, הפכו לרטובים בצורה מלחיצה, הבנתי שבתוך חמש דקות, הפכתי לקורבן גשום במיוחד. מובן שעשינו אחורה פנה, נסענו חזרה לביתנו, ואני והלכתי להתלבש פעם שנייה באותו בוקר. לאחר מכן הגעתי לעבודה בשלום. עד היום אני מלאה בתקווה, שבוקר כזה הוא דבר שקורה פעם אחת ויחידה לכל החיים.

ניתן לומר שהמקרה שלי הוא "נזק קל", שכן הייתי במרחק קצר מהבית ושכחתי מהר מהעניין, אבל לא יכולתי להתנתק מהמחשבות, שלא מדובר דווקא בי. הרי באופן הנהיגה של אותו נהג, הוא עתיד לפגוע בדרך בעוד רבים חפים מפשע. ומה אם מדובר בילד קטן וחסר אונים שצועד למקום לימודיו? מי יסייע לו כשיחטוף שפריץ הגון של מים ויכסה את בגדיו ופניו? ואם זו אישה בתחנת האוטובוס וממהרת לעלות עליו ואין בידה את האפשרות לרוץ הביתה ולהחליף בגדים? באיזו רשות הוא משאיר אותם חסרי אונים, קופאים מקור ורטובים בכזה מזג אוויר? קשה לי שלא לכנות את התנהגות כזו כרעה. יהיו מי שיקומו ויגידו לי שאולי הוא לא שם לב וזה בטוח בלי כוונה,  אבל בדיוק על זה אני מדברת, אתה רואה את מזג האוויר הסוער, אתה מודע לכמות המים על הכביש, אתה נוסע בכביש בתוך מקום יישוב של אנשים, סע לאט, שים לב, בחן את הסביבה שאליה אתה מגיע.

עצוב לראות את חוסר תשומת הלב המשוועת הזו מצד הנהגים. כואב לי הלב על ילדים ואנשים תמימים שהולכים בדרכם ונרטבים בצורה כה נפשעת, על לא עוול בכפם. מבט קטן על הסביבה והתחשבות, לא יהפכו אותנו לאנשים רעים, להפך.