מה בין מרגלים לתיירים?

פרשת השבוע פותחת בציוויו של ה' למשה: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" (במדבר יג, ב). בפירושו עומד רש"י על השאלה המתבקשת: מדוע נצטווה משה לשלוח מרגלים, אף שידע הקב"ה מראש שהם עתידים להוציא את דיבת הארץ רעה ולעכב את ישראל במדבר?

והשיב שמצד רצון הקב"ה, בוודאי היה זה מיותר. ולכן אמר למשה 'שלח לך', היינו 'לדעתך', מצד דרישת העם לשלוח מרגלים. אילו היה להם ביטחון בי, לא היו דורשים לשלוח מרגלים, והייתי מסדר את הכל על הצד הטוב ביותר. אבל מאחר שאינם בוטחים בי ואינם סומכים עלי כראוי, 'שלח לך', וסבל התוצאה של מעשה זה שלהם, כאשר המרגלים יבחרו להזיק במקום להועיל, תהיה חלק מעונשם וכפרת עוונם על חסרונם בביטחון בבורא העולם.

אף על פי כן, הבהיר הקב"ה למשה מה יהיה תפקידם של השליחים שיבואו לראות את ארץ ישראל. איננו אומר למשה שלח לך 'מרגלים', כפי התואר שכתוב בספר יהושע בענין המרגלים ששלח יהושע בן נון. אלא "שלח לך אנשים 'ויתורו' את ארץ כנען". ישנו הבדל יסודי בין מרגל לבין תייר. שניהם יכולים להגיע יחדיו לארץ זרה, להסתובב ולצלם במחשבתם ובמצלמתם. אולם הבדל גדול יש ביניהם. התייר מצלם את כל המקומות היפים והטובים של הארץ, ואילו המרגל מצלם את כל המקומות הפגומים, החסרונות ונקודות התורפה של הארץ, כדי שמשם יוכלו שולחיו לנצח את הארץ.

הקב"ה אומר למשה: תדריך אותם לראות את הטוב שבארץ כתיירים, ולספר לבני ישראל כדי לעודדם להיכנס. שהרי אצלי אין הבדל אם יש להם נקודות תורפה שמשם הארץ תהיה נוחה להיכבש או אם יש להם ערים בצורות המוקפות חומות ענק. את הכל הנני עתיד להפיל בפניהם. אך הם הלכו לחפש חסרונות כמו מרגלים. ומדוע שינו ממטרת שליחותם שבעבורה נשלחו?      משום שחששו שיפסידו את מעמדם כנשיאי ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הארץ לנחלות. לפיכך העדיפו להמשיך את נדודי ישראל במדבר, כדי שתפקידם הציבורי יישאר בידיהם.

הרי לנו עד כמה יש להיזהר משוחד, המעוור עיני חכמים ומביא את בעל הנגיעות האישיות לבצע מהלכים ומעשים המנוגדים לכל דרכו בחיים עד כה. וכך ברגע אחד עלול האדם לאבד את הכל, אם לא יתעלה וידבק תמיד במידת האמת על פי רצון ה'. שבת שלום.