כוחו של דיבור

פרשת השבוע פותחת בפרשת נדרים. וכך אומרת התורה " איש כי ידור נדר לה, או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה"(במדבר ל, ג) .

ויש להבין מהי הכפילות בפסוק אם כתוב שלא יחלל את דברו, אז ודאי שצריך לקיים את כל היוצא מפיו?

העולם  מחולק לכמה קטגוריות מהם חי צומח דומם ומדבר, האדם נבדל מהבהמה בכח הדיבור שיש בו, את כל צרכיו הגשמיים הוא צורך בדיוק כמו הבהמות והחיות. אך הוא נבדל מהם בדבר אחד בכח הדיבור שבפיו ובדעת והבינה שיש בו. כאשר אנו מדברים על חילול של דיבור יש בכך שני בחינות א. אמרת תקיים.ב. אם נדרת עמוד בנדרך. ונסביר.

רבים מאתנו לא פעם באמצע שיחת טלפון מקבלים שיחה ממתינה, אנו עונים לרגע חטוף ואומרים למתקשר את המשפט המפורסם"אני כבר חוזר אלייך" השיחה מסתיימת עובר חצי שעה, שעה ,שעתיים ואפילו יום שלם ואנו לא חוזרים, לא פעם אנו נזקקים למידע מסוים אצל חבר, אנו מתקשרים ומבקשים את עזרתו ואז מגיע המשפט הידוע "אני בודק וחוזר אלייך" יש כאלו שאכן חוזרים, אבל הרבה פעמים לא. פשוט אין שום טלפון ממנו. כך גם שאתה יוצא לאסוף חבר מהבית ומתקשר אליו ליידעו על בואך "תחכה למטה" אתה צועק לפומית... אבל במציאות אתה יכול להמתין עשר דקות מרוטות עצבים תחת הסיסמא "עכשיו אני יורד".

התורה פונה אל האדם ואומרת "לא יחל דברו". אל תעשה צחוק מדבריך אל תחלל את מה שאמרת "חילול" משמעותו כמו חול שאין לו ערך עצמי, כך גם לדברים שלך אין שום ערך אם אתה לא עומד מאחוריהם. מצווה התורה להיפך"ככל היוצא מפיו יעשה" אם אמרת עלייך לקיים ויהי מה. יש שהמשילו את הדיבור לחץ המתוח ומוכן לזינוק כל עוד ולא שחררת אותו אתה שולט עליו באופן בלעדי אך אם שחררת אותו שוב אין לך שליטה עליו, הדיבור הוא שלך, ותחת החלטתך אם לומר משפט זה או לא, עד לרגע שהוא יוצא מפיך מכאן ואילך אתה מחויב לעמוד אחרי מה שאמרת,  לכן חשוב היטב לפני שאתה זורק מילים והבטחות, כי ברגע שהוצאת אותם מפיך אתה חייב לקיימם.

האופן השני בדיבור הוא, אם נדרת עלייך לעמוד בנדרך, כי בשעה שאדם נודר להתנזר ממאכל מסוים או מחפץ מסוים וכדומה, עליו לקחת בחשבון גם סיטואציות לא כל כך קלות שייאלץ לעמוד מולם בעקבות נדרו, לכן עליו לחשוב לפני שמדבר ונודר, ואם אמר עליו לקיים את דיבורו בצורה ישרה ואמתית.

אדם ששומר על דבורו ועומד אחר כל מילה שאמר, יש למילים שלו משקל רב אצל אנשים הם לוקחים אותו ברצינות ולא מזלזלים בכל משפט שני שאומר, אך מעבר לכך למילים שלו יש כח

השפעה גם על אחרים, כיון שהוא מחשיב אותם ולא מזלזל במה שהוא אומר ממילא יש בהם כח עצום.

גאוני הדורות מאז מעולם הקפידו על דיבורם ושקלו בפלס כל מילה שאמרו ממילא היה לדיבור שלהם כח והשפעה לשנות מציאות קיימת, ולכן תמיד היהודי היה ניגש לקבל מהרב ברכה ועצה כי הוא הבין שבכח דיבורו הוא יכול לשנות ולהשפיע בבחינת "צדיק גוזר וה מקיים".

מסופר על הגאון מוילנא שפעם בסיום התפילה עבר על ידו נער צעיר ודרך על חוטי טליתו, הגאון מוילנא פנה אליו ואמר "תהיה בריא עד גיל מאה רק הסר את רגלך מעל הציציות". אותו יהודי זכה לאריכות ימים מופלגת. בגיל 98 הוא חלה במחלה אנושה והרופאים לא נתנו לו  סיכוי. אך הוא הרגיע אותם ואמר שיש לו הבטחה מהגאון מוילנא ונותר לו עוד שנתיים לחיות, וכך היה. הוא נפטר בשיבה טובה בגיל מאה.

על הגאון ר יעקב אבוחצירא זצ"ל מסופר שפעם בא להתפלל אך היה חסר לו מנין, הגיע יהודי אחד וביקש ממנו שישלים להם מנין ואכן הלה נעתר לבקשתו, בסיום התפילה ניגש אליו ר יעקב אבוחצירא והודה לו בחום ואמר: "שתהיה בריא עד 120", היום היהודי הזה בן 114 ומספרים שעד היום שולשלת הרבנים למשפחת אבוחצירא עולה לבקרו.

זה המסר כלפינו מפרשת השבוע, לדעת שלדיבור שלנו יש מעלה עצומה והאו מחייב אותנו, אם נעמוד בדבורנו אזי אנו נהפכים לאנשים יותר הוגנים וישרים בעיני עצמנו וממילא בעיני הסובב אותנו, ובתוך כך יהיה למילים שלנו  כח השפעה על הפרט והכלל.