הטור של עמיר בניון: מי יוכל לנצח את הניגון שלנו?

קצת מורכב להסביר את זה, אבל התקופה הזו מאוד קשה עליי. מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפת טרור; באר שבע, עיר הולדתי והעיר שבה גרה רוב משפחתי, נמצאת תחת הפגזות. אני שומע שמנסים לחטוף ילדים, רואה את המתיחות, והמצב הזה מתסכל. אין מילה אחרת.

רב חנא בר אחא אמר בגמרא, במסכת סוכה, שיש ארבעה דברים שהקב"ה מצטער שברא, ואחד מהם הוא הישמעאלים, כמו שכתוב בספר איוב: "ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו". מוסבר שחלק מהם לא מניחים לעולם. ובחזרה אלינו, אני מקווה שנצא מהמצב הזה מולם כמה שיותר מהר, בלי אבידות בנפש כלל.

אני לא יודע לאן המדינה הולכת, אבל אני פוחד. יש לי אמונה בקב"ה, וברור לי שאנחנו הולכים עד הסוף, עד לגאולה, רק שאני תוהה אם עכשיו זה הזמן של ה"עד הסוף" הזה.

ככל שאני מנסה לחשוב בצורה יותר הגיונית, רק המשיח יוכל להוציא אותנו מהמצב הזה. השאלה היא מי יוכל לנהל את העניינים בצדקותו ובאורך לבו. אנחנו צריכים מנהיג כמו משה רבינו. אלא מאי, לא נראה שיש מישהו עם נשמה פחות גבוהה ממשה רבינו, שיוכל לטפל בכל מה שקורה כאן היום.

* * *

את השיר שלפניכם, "מי יוכל לנצח את הניגון שלנו?", אפשר להגיד שחלמתי. קמתי בהרגשה מוזרה שאני צריך לשיר אותו. לפני שנה הציעו לי להקליט בעצמי את השיר הזה, שהושר לפני כמה שנים על ידי הפייטן משה זגורי, אבל לא התייחסתי לזה ברצינות. כנראה שפשוט לא הרגשתי מבפנים שזו השעה. אבל אתמול פשוט התעוררתי לתוכו. בשיר הזה אני אומר שלא נשאר לנו הרבה חוץ מלהתפלל, לנגן בפה, לשיר, להתפלל על החיילים שלנו ועל כל מי שמחזיק בתפקיד ציבורי, שהקב"ה יתן לו שכל, כח ואומץ לעשות את הדבר הנכון.

ובעיקר, שנתאחד כולנו, לא רק ברגעים כאלה.