(לא) נעים להכיר: המדוזה

נסעתם לים. עשיתם דרך ארוכה. התאמצתם. אתם נכנסים למים בשמחה ופתאום: "אי!!" עקיצה צורבת ברגל.

"מדוזה!" מודיעים יודעי דבר. הצריבה ממשיכה וכבר מגיחה עוד מדוזה כחלחלה. יוצאים מהים מאוכזבים וגם לא מעט כואבים. לא לכך ציפיתם.

מהי מדוזה? כיצד היא שולחת את הארס שלה? מאין היא מגיעה? וכיצד מטפלים בתוצאות הארס שלה?

איך היא נראית?

מדוזה היא בעל חיים ימי, רב-תאי, חסר חוליות ופרימיטיבי, השייך למחלקת מדוזות סוכך במערכת הצורבים. במחלקה זו יותר מ-200 מינים, שכולם חיים בים. למערכת הצורבים משתייכות גם שושנת הים והאלמוג.

למדוזה אין ראש, רגליים, סנפירים או לב. במקום מוח יש לה רשת עצבים ראשונית בלתי מפותחת. לגוף המדוזה צורת פעמון. בתחתית הפעמון פה (אחד או יותר) המוביל לחלל עיכול וסביבו זרועות פה. בקצה של כיפת הפעמון מצויות זרועות צייד דומות לשרוכים. בעזרתן לוכדות המדוזות את המזון. אורך זרועות הצייד משתנה במינים השונים.

גוף המדוזה עשוי שתי שכבות, חיצונית ופנימית. בין שתי השכבות מצויה שכבה ספוגית שרובה מים. בין 94 ל- 98 אחוזים מגופה של המדוזה הם מים, כאשר שאר גופה מורכב ממלחים, מינרלים וחלבון. מן הקנה יוצאות ארבע זרועות ציד, שמתפצלות במשך חיי המדוזה לשמונה. לאורכן יש רבבות תאים צורבים המשמשים הן להגנה והן לציד של דגיגים ואצות מים. תאים צורבים נמצאים גם בתוך חלל העיכול, והם ממשיכים בפעולת השיתוק וההמתה של טרף שלא הומת קודם לכן.

המדוזה המצויה מגיעה לגודל של עד 60 ס"מ. צבעה לבן, צהבהב או תכלכל. סביב כיפתה היא מעוטרת במעין זר כחול כהה. המדוזה מוכרת בעיקר בשל פגיעתה הצורבת במתרחצים לאורך חופי הים. לעתים בעת סערה מושלכות מאות מדוזות אל החוף. אפשר להיפגע מצריבת המדוזה הן בעת שהיה במים והן על החוף.

מאין הן מגיעות?

פעם, לפני שנים, לא היו נפגשים במדוזות בים או על שפתו. ובודאי לא ברבות כל כך. מה קרה למדוזות שהתרבו באופן מדהים שכזה?

 המדוזה אינה תופעה חדשה בחופי הים התיכון. אבל במשך כעשרים השנים האחרונות הגיע לחופי ישראל סוג חדש של מדוזות, "שהשתלטו" על החופים ודחקו את "המדוזה המצויה" שהייתה מצויה קודם לכן וכעת כבר איננה.

הזן החדש הזה מכונה: "חוטית נודדת" בגלל חוטים שנשרכים ממנה. ולא במקרה היא כאן. היא צצה בחופי הארץ לפני עשרים ואחת שנה. יחד אתה הגיעו עוד מאות מיני בעלי חיים ימיים. כולם הושפעו מהעמקת תעלת סואץ, שאפשרה את מעברם מהאוקיינוס ההודי לכאן.

 קוטר החוטית נע בין 50 ל-70 סנטימטרים, והגדולות שבהן מגיעות עד לקוטר של 90 ס"מ. היא גם הרבה יותר ארסית מהמדוזה המצויה, האפורה, זו שהכרנו לפני שנים.

טורפים הם לפעמים מסוכנים

המדענים סבורים שהמדוזות הן בעצם מהטורפים הנפוצים, היעילים - ויש הטוענים גם המתוחכמים ביותר - בעולם.

ישנם כמאתיים מינים של מדוזות בעולם, חלקן קטלניות. 'צרעת הים' היא הקטלנית שבכולן, והיא מצויה באוסטרליה. בגלל שקיפותה וקוטרה הזעיר קשה להבחין בה, אך זרועות הציד שלה מגיעות לאורך חמישה מטרים, והיא נחשבת לאחד מבעלי החיים הארסיים בעולם. מנת ארס של צרעת הים מסוגלת להרוג 60 בני אדם בוגרים בתוך ארבע דקות של כאבים וייסורים נוראיים מרגע זריקת הארס. מי ששורד את הצריבה הקשה ישא על עורו צלקות שייראו כמו כוויות שנגרמו מברזל מלובן. אל תיבהלו. המדוזה הזו חיה הרחק מכאן- באוסטרליה.

מנגנון ארס מתוחכם

מנגנון הארס המתוחכם של המדוזה הוא מנפלאות הבריאה. לחוטית הנודדת לדוגמא יש שלושה טיפוסים שונים של תאי צריבה, הנבדלים בעיקר בגודלם. תא צריבה הוא מעין מנגנון דמוי מזרק המגולגל סביב בועה של רעל. כאשר משהו נוגע במנגנון, ואין זה משנה אם מדובר בדג או באדם, משתחררת ה'מחט' וחומרים רעילים מופרשים לתוך הגוף. הם צורבים את המתרחצים ויחד עם זה משמשים גם ללכידה ולשיתוק טרפה של המדוזה.

תאי הארס צורבים גם כאשר הם כבר לא על המדוזה עצמה. לפעמים חשים בצריבה. מחפשים את המדוזה ולא רואים אותה. מסתבר שמדובר בחתיכות קטנטנות של זרועות המדוזה ועליהם תאי ארס. הם שעושים את המים לצורבים, וגורמים לכוויות בלתי נעימות.

מה עושים כשנצרבים?

שוטפים בחומץ אם הוא בנמצא. או במי מלח (מי ים) ולא במים מתוקים. אל תשפשפו בחול - כך רק תעזרו לרעל להיכנס אל מתחת לעור. קיימות גם משחות מתאימות.

מעניין...

מדוזות הן אוכל לצבים ודולפינים. אלה טועים מדי פעם ואוכלים שקיות שקופות שהמראה שלהן דומה מאד, וכתוצאה מכך הם נחנקים.